התארסנו בה.. ואנחנו עכשיו בשלב ההכנות..
זה נראה לכם הגיוני שהבנאדם שהכי מקשה עלי ובעצם האדם היחיד שכל כך פוגם בהנאה ובתחושה הטובה בתהליך זה אמא?? היא פשוט מ ש ג ע ת אותי ברמות. לא נותנת ספייס, לאמקשיבה כשמבקשים ממנה לתת. כשאנחנו מנסים בכל זאת לעשות דברים לבד היא נפגעת. טוענת שאני לא משתפת ותמיש כשאני באה בטוב ומנסה זה נגמר בפיצוץ. פשוט היחידה שהורסת לי אצ התחושה והעיקר שהכל מתוך כוונה טובה.
מה עושים עם זה? זה הגיוני? תניד חשבתי שאמא היא הדמות שהכי עוסרת את התהליך בשמחה ובטוב וזה ככ לא ככה
זה נראה לכם הגיוני שהבנאדם שהכי מקשה עלי ובעצם האדם היחיד שכל כך פוגם בהנאה ובתחושה הטובה בתהליך זה אמא?? היא פשוט מ ש ג ע ת אותי ברמות. לא נותנת ספייס, לאמקשיבה כשמבקשים ממנה לתת. כשאנחנו מנסים בכל זאת לעשות דברים לבד היא נפגעת. טוענת שאני לא משתפת ותמיש כשאני באה בטוב ומנסה זה נגמר בפיצוץ. פשוט היחידה שהורסת לי אצ התחושה והעיקר שהכל מתוך כוונה טובה.
מה עושים עם זה? זה הגיוני? תניד חשבתי שאמא היא הדמות שהכי עוסרת את התהליך בשמחה ובטוב וזה ככ לא ככה
)