השאלה היא- הרי כתוב לדוגמא: ואהבת את ה' אלוקיך" "ושמחת בחגך" "משנכנס אדר מרבין בשמחה".. אז השאלה שלי היא- איך אפשר לצוות על תחושות של האדם? אפשר לצוות אותנו לעשות מעשים אבל על תחושות הרבה פעמים אי אפשר לשלוט..אז איך אפשר לצוות עלינו דבר כזה??
מישו יודע מי ענה על זה, ויכול לתת לי מקור. או להגיד את דעתו בעיניין..
אני ממש אשמח 
אני צכה תשובה, אם ישלך מישו אחר שענה ואתה זוכר זה גם יהיה טוב..
כמב הודעות שדיברנו על הנושא
רק חידדת את השאלה..
שרגשות מושפעות ממחשבות
והציווי הוא להשפיע על רגשות, לא להכריח אותם
ובאמת בלשון החינוך מי שעובר על מצות אהבת ה' הוא לא "מי שלא אוהב את ה'" אלא מי שהתעסק בעולם הזה ושכח את ה', כי זה המעשים שמביאים את הרגש
לעשות באדר דברים שישמחו אותו?
אז איך זה מסתדר עם "ואהבת את ה' אלוקיך" אין דברים שאפשר לעשות שיגרמו לאהבה אם פשוט לא..
להתבונן בחסדי ה'
להתבונן בגדלות ה'
וללמוד תורה
(ושלושתם מצוה בפני עצמה)
עזר לי לעניין רגשי אחר. תודה!
ואנחנו מחפשות ביחד מקורות שמספקים אותנו..
לכן בטעות כתבנו פה מהניק שלה למרות שהיא פחות מעשרים..
סליחה!
אולי תעשו חיפוש בגוגל
אבל תודה בכל זאת
שלא תהיה יותר מדי רוחניקית כזאת..
רוני60ובלי קשר דווקא אלייך, אני אבהיר כאן נקודה, שמשום מה הרבה לא מבינים אותה.
הקב"ה הוא ברא את הפיזיקה, מה שזה אומר, שהוא מעל הפיזיקה והוא ממש לא תלוי בה.
למשל יש היום "רבנים" שטוענים שגם פעם לא הייתה ממש נבואה, כי זה לא מסתדר פיזיקלית ורציונאלית (לא מסתדר בהגיון).
אז... א. זו כפירה באחד (או יותר) מ-13 העיקרים של הרמב"ם, ויש לזה אפילו השלכות הלכתיות לאחד שמצהיר כך.
ב. הקב"ה לא מחוייב להנהיג את עולמו, דווקא דרך הפיזיקה. יש עוד הרבה דרכים של הקב"ה להנהיג את עולמו.
זה מוזכר ברשב"א הכפירה הזאת! מי החליט לחדש אותה?
כדי שאדע אם להגיב.. אני לפחות כתבתי ב<ר>
ונצתלצלו אוזני מלשמוע את אותם אלה שקוראים לעצמם "רבנים".
רוני60נגד דבריו יצאו רבים בחריפות, אבל היחס אליו עצמו הוא לא כאל כופר ככל שידיעתי משגת.
(עריכה: אם הבנתי נכון למה בדיוק רוני60 התכוון..)
הוא מגביל ניסים וכד'
אבל לגבי נבואה לא שמעתי.
ב. לגבי ידיעה ובחירה (אני קצת ניחשתי שלזה רוני60 התכוון, וגם קצת ניחשתי למי הוא מתכוון)
על ידיעה ובחירה שמעתי
מובא ברשב"ש
שנשאל מה ההבדל בינו לראב"ד
ונראה לי שקצת הגזמתי בניחושים...
אני לא יודעת למה או למי הוא התכוון לגבי נבואה, ומה שכתבתי עליו היה רק לגבי ידיעת השם (שבלי קשר היא דעה שנשמעת מאוד מוזר היום).
דיברת על נבואה, ואילו אני כתבתי על ידיעה ובחירה.
זאת למרות שבאמת תיקנתי את עצמי בהודעה עליה הגבת, שכנראה לא ניחשתי נכון, ואתה דיברת על נבואה דווקא, ועשיתי קצת סלט.
אבל העקרון של מה שהביא אותי לכתוב על הנושא שלא אותו נתת כדוגמא הוא הטיעון שלך מסביב:
"יש היום "רבנים" שטוענים ש... [משהו], כי זה לא מסתדר פיזיקלית ורציונאלית (לא מסתדר בהגיון)."
ובנושא של ידיעה ובחירה גם יש שטוענים שאין ידיעה כמו שאנחנו רגילים לחשוב, כי זה לא מסתדר בהגיון.
שאנחנו לא יכולים להבין מה היא הידיעה של הקב"ה, ולכן אין אפשרות לסתור את הידיעה והבחירה.
לסתור = 2 דברים שאני מבין/יודע אותם, ולא יכולים להסתדר יחדיו
וכאן גורם אחד לפחות אני לא מבין/יודע.
למה, את יודעת איך פועלת הידיעה של הקב"ה?
הרמב"ם אומר - א"א להבין
החוה"ל אומר - אולי באמת אין בחירה
רלב"ג אומר - אולי באמת בנושאי בחירה הקב"ה לא יודע מה יהיה (או משהו כזה)
הראב"ד אומר - הקב"ה יודע, אבל האדם יכול לשנות (או משהו כזה)
והרשב"ש אומר - הקב"ה יודע כידיעת האיצטגנין, בלי להפריע לבחירה
(אני מסביר מאד בקיצור, בצורה פשטנית קצת...)
היא רק ניסתה להגיד שמי שאומר שאנחנו לא מבינים רציונאלית את ידיעת הקב"ה, הוא לא מסכים עם 13 העיקרים של הרמב"ם.
והראתי לה, שזו דעת הרמב"ם עצמו.
הרמב"ם אומר שאנחנו לא מבינים את ידיעת ה'
ואותו "רב אנונימי" שריבוזום הביאה אמר שאין ידיעה כמו שאנחנו רגילים לחשוב
זה יותר נשמע קרוב לרלב"ג, שאותו רב מוריד בידיעה של ה', ולא אומר שאנחנו אלה שלא מבינים
שחושב אחרת מהתפיסה המקובלת כיום, בגלל שהיא לא הסתדרה לו הגיונית,
ושאינו נחשב כופר, למרות שנגד הדיעה שלו יצאו.
כמובן זה לא דבר עקרוני כמו נבואה!
אבל זה בכל זאת משהו שהרבה אנשים היום יופתעו או יזדעזעו לשמוע (על עצמי לפחות אני יכולה להעיד).
אם תראי בחור דוחף זקן תכעסי עליו נכון?
נניח שראית שהבחור דחף את הזקן כדי להציל אותו ממשהו שנפל עליו, תוך כדי סיכון עצמי - איך עכשיו תרגישי?
מסקנה: מה שאנחנו יודעים ומבינים משפיע על הרגשות שלנו.
לא תמיד מיד, לפעמים לוקח זמן, אבל זה מהחלט בתחום ההשפעה שלנו.
נקודהבס"ד
הרגש שלנו הוא לא משהו עצמאי לא קשור לכלום שפתאום מופיע ופתאום נעלם.
מאחורי הרגש עומדות אמונות, תובנות ודיעות.
למשל רוב האנשים בארץ לא חיים יומיום בתחושת פחד קיומי מהאיום האירני.
לו היינו באמת עוקבים כל העת אחר הנתונים, וחושבים על זה, עד כמה הם קרובים כל רגע לפצצה, (בהנחה שמשתתפי הפורום לא מאמינים שהם באמת מפתחים זאת לצורכי שלום), מעמיקים את הדעת במחשבה עד כמה זה מסוכן, מה ההשלכות של דבר כזה, וצופים מעת לעת בתמונות של מוטנטים שנולדים עד היום באזורים שנפגעו מפיצוץ גרעיני, וכד' רמת החרדה שלנו כנראה הייתה עולה. אבל מה שקורה בפועל שגם אם אנו מודעים שיש איום כזה, ויודעים הייטב מה ההשלכות,אם לא הקדשנו לזה התבוננות- זה לא יתפתח לרגש.
אותו דבר על הקב"ה. אנו יודעים שהוא ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין, ודי כמה דקות של התבוננות בכך שמלא כל הארץ כבודו כדי להרגיש ניצנים של יראת רוממות. באותה מידה אם נתבונן בטוב שה' עשה ועושה לנו בכל רגע בחיים, באופן אישי בחיים הפרטיים שלנו, באופן כללי לעם ישראל, אם נתבונן בכך שכמה מדהים זה שהקב"ה מלך מלכי המלכים, המרומם והנישא נותן לנו את המצוות, כדי שנתחבר אליו (מצווה לשון צוותא), ונתן לנו את התורה שעליה נאמר "אנא נפשי כתבית יהבית" (ראשי תיבות המילה אנוכי) ובתרגום :"אני את נפשי כתבתי ונתתי!! ה' כותב את הנפש שלו ונותן לנו אותה בתורה על מנת שנוכל להתקרב אליו! אם נתבונן בכך שהקב"ה נתן בנו חלק אלוקא ממעל ממש, ובאהבתו האינסופית כל רגע ורגע הוא מחייה ומקיים אותנו, ונותן לנו עוד ועוד הזדמנויות להתקרב אליו, דברים אלו מעוררים בנו את האהבה כלפי הבורא.
מעבר לכל הנ"ל כתוב :"אני ישנה וליבי ער"כשמדובר על אהבת ה', אהבת ישראל וכ' אנו בכלל לא נדרשים ליצור רגשות יש מאין, אנו נדרשים לחשוף רגשות שקיימים בנשמת כל יהודי. המחשבה וההתבוננות בדברים הנ"ל מעירה את התודעה שלנו לחוות את הרגש שקיים בלאו הכי, אלא שלא במודע.
מקור- בעיקר התניא.
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
