אוקיי..
אני עברתי בשנה שעברה בדיוק את אותו דבר..
ניסיתי לרעיה ולבהר"ן,
הייתי בלחץ מטוורף באמת!!
בסוף התקבלתי לשניהם.
הכי משמח שאפשרר!~
אבל יש לי משו לומר לכם.. כשאני מסתכלת אחורה..
אצלנו לפחות אמרו שימסרו תשובות רק אחרי פורים.
זה גרם לי באמת לחשוב כל הזמן בבאסה, ולהיות במתח דווקא כשהכי שמח בשנהה 
עד שחברה אחת הביאה לי משלוח מנות ואמרה לי-
נשמה,
יש לך עוד חצי שנה שלמה להיות בביצפר המהמם שלנו,
עוד 4 וחצי שנים עד שתגמרי לימודים,
עוד 5 וחצי שנים עד שתתחילי לימודים גבוהים,
עוד יותר מ6 שנים עד לחתונה,
ויותר מ7 עד שתלדי ילדים,
ועוד 120 פחות 14 שנים לחיות, בשמחה באושר עם כל הנכדים והנינים והשכנים והחברים..
את בטוח לא יושבת עכשיו ובוכה ולא עושה כלום, כי את במתח ואת מתהה כבר לגמור שמינית,
ולהתחתן,
וילדים,
ונכדים,
ועבודה,
ובית משלך,
והכל.
את שמחה, את חיה את החיים של עכשיו,
את נהנית מכל רגע שעובר,
את מנצלת אותו,
את אוהבת את החיים ולא כל הזמן חושבת על המתח לקראת ה-...
אז אותו דבר בדיוק עם האולפנה!
תירגעי,
בסך הכל עוד יום אחד!
יום אחד קטן ומסכן,
לא 6 שנים,
ולא 106 שנים!
החברה האחת הזאת- עשתה לי את הפורים הכי שמח בחיים שלי!!
אז תשמחו ילדות מהממות של עמ"י! ותשמחו גם את כל החברות שלכן! 
אתן הנשמות הכי גדולות ביקוםם!
מי לא ירצה אתכן?!
יאללהה, קחו את זה הכי בשמחה שיכול להיות,
תעשו מזה צחוקים,
פאנן, צחקו על זה במשפחהה.
"בטח עכשיו הרב... עוד יושב במשרד שלו וכותב לי מכתב" 
פורים שמייחחחחחחח!!! 
