היי כולם,
אני חדש פה ורק עכשיו נרשמתי.אספר על עצמי ממש בכמה מילים,אני סטודנט לתואר לא פשוט בתכנית ישירה לתואר שני כך שזה עוד יותר עמוס אבל אני אוהב ללמוד ובסדר לי עם זה. אני כל הזמן מצהיר לסובבים אותי שאתחתן מאוחר ומה יש למהר כדאי קודם להתבסס טיפה בחיים וכו'. אני לא רוצה לפתוח את הדיון העקרוני על הנושא הזה. אני כן אשמח לשמוע עצה בקשר למה שאספר עכשיו. ראיתי כבר כמה וכמה פעמים בחורה בספריה של האוניברסיטה שאני מרגיש אליה דברים שבחיים לא הרגשתי. אני רק רואה אותה והלב שלי מתחיל לפעום מהר. אני אפילו לא יודע מה השם שלה או מה היא לומדת. (אני כן חושב שיכול להיות שהיא היתה איתי באותו בסיס בצבא אבל זה לא אומר כלום,בכל זאת הקריה זה מקום מאוד גדול..וגם אם אני צודק והפנים שלה מוכרות לי משם היא לא היתה מהיחידה שלי בטוח ולצורך הענין גם לא מהחיל שלי). יכול להיות שאני בונה מן דמות פיקטיבית שבכלל לא תואמת אותה,אבל יש לה משהו כ"כ טוב בעיניים. הפנים שלה פשוט מקרינות טוב. ממש קשה לי עם ההרגשה משתי סיבות,גם אין לי מושג איך לפתוח בשיחה כלשהי איתה(במיוחד בהתחשב בכך שאני לא רואה אותה הרבה וכשאני כן רואה אותה היא לומדת עם מישהו בספריה בד"כ),וגם אני לא יודע אם אני מוכן לחתונה. אני כל הזמן מטיף נגד זה ואומר שזה לא בסדר שאנשים יתחתנו בגיל כזה שהם לא מסוגלים להסתדר בכוחות עצמם. אם לומר את האמת הבעיה הראשונה יותר מציקה לי. אני קודם רוצה בכלל להכיר אותה לראות אם מה שאני רואה זה אמיתי או סתם אשליה. עם השניה אני מניח שמסתדרים בסוף בצורה זו או אחרת..
אציין גם שאני עם הרגשה הזו כבר כמה חודשים והצד הרציונלי שבי מנסה להתנגד לרגש אבל זה לא עובר בקלות..
ניסיתי לקצר אז סליחה אם יצא ארוך מדי..אשמח לתגובות.
ובנימה אופטימית זו,פורים שמח לכולם 
) -
)
..
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 