איך חוזרים לעולם של דייטים- אני לא יודעת.

לגבי עילה לפסילה- אני יכולה לומר לך מחברה שעבדנו פעם יחד-

והיא ביטלה (היא זו שחתכה),

היא יצאה אח"כ עם הרבה, והיה רק אחד שכשהוא שמע שהיא ביטלה-

הוא התחיל לומר לה על זה דברים,ובזה זה נגמר-

אבל זה היה בחור אחד...

ובסופו של דבר את צריכה אחד שיכיל אותך עם כל מה שעברת, ויקבל את זה,

ויש מישו כזה בעולם, שה' הכין לך...

שבע"ה תמצאו אחד את השניה בקרוב ממש

על הפסוק "אודך ה´ כי אנפת בי", שמספר על שני אנשים שהיו בדרכם אל האוניה שהיתה אמורה לצאת לדרכה בשעה היעודה. לשניהם הנסיעה היתה חשובה מאוד ושניהם מהרו אליה. אך, לאחד מן החברים נתקע קוץ רציני ברגלו שמנע ממנו להמשיך בהירות ולהגיע לספינה, ורק חבירו הגיע והפליג בזמן בספינה. 
החבר שפיספס כמובן קילל את הקוץ ולא הצליח להרגע מהענין למשך כמה ימים. אך רק לאחר זמן נודע לו שהספינה שבה היה אמור להפליג טבעה בלב ים. 
ארועים מעין אלו מוכרים לכולנו מן החיים היום יומיים שלנו, וחשוב מאוד לזכור את קצרות האופק שביכולתנו לראות מבעד למקום בו אנו נמצאים. 
ובכל אופן, נחמה גדולה יותר תוכל להבנות בתוכנו,רק אם נבין טוב יותר את משמעותה של מדת הדין, שהיא חלק מהמדות שהקב"ה מנהיג בהן את עולמו. 
מדת הדין גורמת לכך שאיננו מקבלים את כל הטוב לפעמים בסיבוב הראשון. מדה זאת גורמת להגבלת כל שפע הטוב שהיה אמור לבא אלינו כבר בתחילת הדרך. ע"י כך נוצר הרבה פעמים תהליך ארוך ומיסר שבו איננו רואים את האור הטוב המונח בקצה המנהרה, אך דוקא מציאות כזאת בונה בתוכנו יכולת ורצון לקבל את הטוב בצורה יותר שלימה. 

כאשר זוג שחיכה לילדים תקופה ממושכת וקיבל את מבוקשו - בסופו של דבר הם הרגישו תחושה אדירה ורצון להעניק בצורה גדולה ביותר. גם במשורי חיים אחרים. אני חושב שדווקא המידה שעוצרת את השפע מלהגיע מיד בתחילה - היא זאת שעושה אותנו "כלים" טובים וחזקים הרבה יותר כדי שנוכל להכיר ולקלוט נכון את האור שיגיע אלינו. 
גם במקרה שלך, מדת הדין לא באה כדי להרע לך חלילה. את בודאי ראויה לבעל מיוחד ואיכותי הרבה יותר מזה שהכרת. לאחר התקופה הראשונה של התסכול והיאוש, צריכה להימצא היום,בעזרת חברותיך ומכריך, היכולת למצוא את נקודות הצמיחה מתוך המשבר האדיר, וע"י כך להתרומם ולהיות כלי מזוכך יותר, בעל יכולת קבול גדולה יותר של אור. 

זה מחזק...

שמה?

מה את בודקת?

יכולים להיות מלא חששות בגלל זה-

הוא באמת אהב מישהי אחרת לפני, אז מה המקום שלי? יש לו באמת מקום למישהי אחרת?

אם הוא ביטל אולי הוא הססן ולא החלטי, אז מאיפה הביטחון שאם נחליט שכן אז הוא לא יחזור על הדפוס הזה?

איזה צלקות הוא סוחב איתו משם?

מה הוא עדיין רוצה שאישתו תהיה כמו שהיא היתה? אולי אני לא כזאת?

אני רוצה להיות אני, לא למלא מקום של מישהי לא לגמרי מוצלחת וצריך עוד קקצת כדי להשלים, ואז הוא בעצם חי אותה ולא אותי.. הוא נפרד ממנה לגמרי?

מה גרם לו לבטל בעצם? 

אולי הוא ביטל כי הוא לא רואה את הנישואין כעבודה, ואז זה בעיה...

יכולות להיות עוד מליון שאלות, סתם זה מה שעלה לי בראש כרגע...

(וזה ממש לא אומר שזה המצב שלי כל הדברים האלה!)

נכון, צריך להיות עם יד על הדופק, זה לא סתם כשמבטלים אירוסין, אבל לדעתי מה שנכון זה לברר מה בדיוק השאלות שמציקות, לנסות למצוא עליהם תשובות, ואחרי שמוצאים פשוט להרפות מזה, לא לסחוב את זה לאורך הקשר...

כל סיפור הוא שונה, כל ביטול אירוסי מעיד על משו, השאלה היא על מה... ממש לא תמיד זה על משו בעייתי, וגם אם זה על משהו באמת בעייתי, זה רק אצל אחד מבני הזוג, לא אצל שניהם...

לפעמים באמת זה פשוט חוסר התאמה שמתגלה רק בשלבים יותר מוקדמים...

אני באמת רוצה להבין אך היתם מגיבים אם היו מציעים לכם מישו שביטל אירוסין, או שהוא היה מספר לכם בעצמו בדייט ראשון/שני...

אני ממש רוצה לשמוע גם דעות של מי שממש לא היה מוכן לשמוע על זה...

שמא זה חוסר ביטחון \הססנות מה שיכול לגרום לזה לקרות שוב 

אני חושב שזה לא מעיד על בעיה בהכרח. כמו שציינת, לכל ביטול שכזה יש סיבות משלו - ומי אמר שהבעיה הייתה דווקא באדם שיושב כרגע מולי ? 
כמו שאמרו מעליי, יכול להיות שיש חשש שאותו אדם שיושב מולי הוא בעל קושי בקבלת החלטות, אבל זה ממש לא מחייב. זה לגיטימי שקשה לקבל החלטה בנושא גדול שכזה, במיוחד בדורנו שרגילים לשפע של אפשרויות שמגביר את הבלבול, ויש פשוט אנשים שצריכים רק "דחיפה" קטנה מהמשפחה/חברים/רב וכו' כדי להחליט - ואפשר לעבוד על זה עם קצת מאמץ.

אני לא רואה סיבה שמקרה כמו שלך אמור לפסול אופציות עתידיות (יש אנשים שיחשבו אחרת, אבל לענ"ד הם מעטים...).

חשוב לי לציין, שלפעמים אנחנו כ"כ מכוונים למטרה, משתדלים ועושים הרבה ושוכחים בסופו של דבר את הפן הכי עיקרי: התפילה לקב"ה. זה ה-מרכיב בה' הידיעה. תתפללי המון על זה. "ישועת ה' כהרף עין".

אם יש לך עוד שאלות, אשמח להשתדל לעזור. 

לשאול שאלות, והוא אמר שברור שכן (כי מטבע הדברים זה לגמרי ענייני, כמה שזה הזוי)

הוא סיפר שביטל כי היה צעיר ולא מוכן, והתארס מכורח החיים שהם היו ביחד מלא שנים

וכולם לחצו עליו.. וגם היא.

בעיניי זה ממש בוגר דווקא ואמיץ.

שאלתי אם הוא שלם- והוא אמר שמאד, וראיתי על הפנים שלו שהוא אמיתי (בכללי הוא בחור

מאד ישר אז אולי בקטע הזה היה לי קל לשפוט)

יש הבדל אם ביטלו לך או אם ביטלת. לגבי הראשון- זה באמת מבאס ואז הצלקות יכולות להיות

הרבה יותר קשות..

אין מה לכעוס.

תסכמי לעצמך מה שגרם לך לבטל. תהיי שלמה עם זה.

אח"כ תודי לקב"ה שעזר לך להחליט "לפני מעשה" ולא אחרי נישואין.

יש להניח שעשית זאת בנימוס והתנצלות.

תנסי טיפה להתבונן האם היה משהו באופן ההיכרות שגרם לאשליה על דבר שאינו נכון - כדי לשים לב להבא. יתכן שלא תמצאי, ובאמת סתם חשבת (אולי מרוב שרצית כבר) - וראית בכנות שזה לא זה בכל זאת.

"היית בטוחה שעברת שלב" - והתברר שלא. לא הכי נעים - אבל קורה. יותר טוב מאשר לעבור שלב כשזה לא צריך להיות.

ואחרי זה - אכן תחזרי להיפגש, במחיקה גמורה של מה שהתברר כטעות.

"דייטים" זה לא סתם "להתאהב" במישהו. זה להכיר האם מתאים להתחתן איתו. זה לא "עולם של קשר" שעומד בזכות עצמו. היבנות היחס האוהב, תחושתו, היא חשובה מאד כדי לראות שזה האדם.

ואם בסוף התברר שלא, אז כנראה אהבת צדדים מסויימים באדם - היה משהו שהיה נראה מתאים - והתברר שלא. את לא באמת "אוהבת" אותו, כי יש משהו שממש לא מתאים. אז ההערכה התבררה כאינה אהבה והתאמה לנישואין. בירור.

צאי מזה. תשמעי הצעות, תכירי בנחת, בשימת לב, בהתענינות. באמיתיות.

ואל תפחדי כלל. תראי אם מתאים - לא בשטחיות, וגם לא בהיסטריה שמא שוב תבטלי..

ויש הרבה בחורים שדנים לפי האדם לגופו, הבחורה. ואם את תסבירי שפשוט ראית שממש לא היה מתאים; ויראו שאת לא סתם "משתגעת" לפי מצבי רוח - אז לא יקרה דבר. ראינו חבר'ה מעולים שהתחתנו גם אחרי ביטול אירוסין ל"ע.

כמובן - זה לך. במצב הנוכחי.

לכתחילה, כל מי שמגיע לאירוסין, צריך להיות שלם עם ההחלטה באופן שמאותו שלב לא עוסקים עוד ב"אם" אלא ב"איך באופן הכי טוב".  אבל אם קורית חריגה, ולא כנורמה או "אופנה" חלילה, אז טוב שמבחינים בה.

הצלחה רבה, ושמחות באמת בקרוב.

זה מחזק לשמוע דברים כאלה...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?