יש פסוקים שלא נותנים הרגשה טובה עם זה

"איולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו"

והמדרש מביא את זה על מה שאמרו אחי יוסף

"מה זאת עשה אלוקים לנו"

(הקב"ה הוא מלך גדול ונורא, לא רק אבא אוהב, אני חושב שצריך להיזהר איך שמדברים אליו. הרגשה שלי)

רגש ושכל. מאז ומעולם.. זה עוד מישור שבו הם משפיעים.

קשה לי ואני רוצה עוד עזרה

כי הוא יודע שאת יודעת שהוא אוהב אותך

ואת יודעת שהוא יודע את זה

אז זה מצחיק לומר את זה. 

והאמת, לעשות את זה לבן אדם, 

שאת יודעת ומרגישה שהוא כן אוהב אותך, 

ולגרום לו לחשוב שאת מרגישה שהוא לא אוהב אותך

זה נראה לי לא יפה ולא ישר.

אם כי זו מניפולציה נשית ידועה....

זה לגרום לו להגיד את זה

בלי להיות צריכה לומר באופן ישיר "תראה לי שאתה אוהב אותי" (שזה משפיל? מסוכן?)

אבל זה לגרום לו להגיד את זה

באופן שהוא לדעתי לא ישר

כי את לא באמת מרגישה ככה, רק גורמת לו לחשוב שאת מרגישה ככה

וזה גורם לו צער

שהרי הוא כן אוהב, וזה מצער לאוהב לשמוע את זה

מה עוד שזה לא תמיד ברור, במיוחד במיוחד לא לגבר

לדוגמא

יתכן שהוא חשב שהוא הביע אהבה בצורה מסויימת

ואז באה הגברת ומשדרת לו "אתה לא אוהב אותי" רק כדי לשמוע אותו שוב אומר "אני אוהב אותך"

אז הוא נכנס למצוקה וחושב

"הרי כבר הבעתי אהבה, אז איך אני אגרום לה להרגיש אהובה?! מה לעשות?!?! "

ולא עולה בדעתו שהיא רק רוצה לשמוע את זה שוב....

השיטה הזאת של הבנות!!!!!

בסוף הבחור מתיאש, ואומר - אין מה לעשות, אי אפשר להביע לה אהבה בצורה שהיא תבין

והוא מפסיק לגמרי להראות אהבה...

שיטה מאד מסוכנת ולא מומלצת!

מוסברת יפה ב"גברים ממאדים ונשים מנוגה".

נועם, מסכימה עם ה 2 משפטים האחרונים

ושמעתי את זה מתישהו איפושהו... (למה אני לא זוכרת איפה שמעתי/קראתי/... כל דבר? )

אם ד' לא היה מרחם עלינו ומעלים עין ומבליג ומבליג אלא מטפל בכל דבר מייד

לא היינו מגיעים עד מצב של חורבן

ובגלל זה נגאל לעתיד לבוא דווקא במידת הדין

ולשאלה שלך -

לאבא שלך את מדברת ככה?

לענ"ד אבא זה לא חבר

צריך קצת כבוד כשמדברים אליו

היה לי לא צפוי שאת תכתבי את זה...

איכשהוא עשית לי דמעות בזווית העיניים 

אם אני משתף את בוראי בקשיי, ומספר לו שרע לי, 

הוא ינצל את ההזדמנות לעשות לי עוד יותר רע?!?! חס וחלילה. 

ולמה שהיא תגיד מזמור לתודה? היא כרגע נמצאת ברגשי כאב ולא ברגשי הכרת תודה, 

כל דבר בעיתו ובזמנו

מה שכן, חייבים תמיד לזכור שהוא אוהב אותנו מאוד

וכל מה שהוא עושה לנו זה מאהבתו אותנו

גם אם מרגישים אחרת. זאת אמונה. 

זה מה שהרמב"ם התכוון שהוא אמר שדתיים אשר לא חקרו בפילוסופיה את מהות וקיום האלוהים, הם עובדי ע"ז.

ואומר הרמב"ם, שאף אם הם גדולים בתלמוד וכו' - דבר לא עוזר. "אלוהיי אינו אלוהיו".

כמין תנאי 

או שהוא יביא לך בן בדרך טבעית

או שתסתר, ותתעבר מהמים

גם אמרה עשה למען כבוד שמך שלא יתחלל

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.