סליחה על השאלה, אם עושים לקב"ה "ריגשי"נועם ה
זה עובד?
נניח אומרים לונועם ה
"אוף, אתה לא אוהב אותי..." וכאלה...
לא נראה לי חיובימופים

יש פסוקים שלא נותנים הרגשה טובה עם זה

"איולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו"

והמדרש מביא את זה על מה שאמרו אחי יוסף

"מה זאת עשה אלוקים לנו"

 

(הקב"ה הוא מלך גדול ונורא, לא רק אבא אוהב, אני חושב שצריך להיזהר איך שמדברים אליו. הרגשה שלי)

אהה אבל זה לא באמת...נועם ה
זה "ריגשי"... זה כמו שהבן שלך יאמר לך "אוף, אבא אתה בכלל לא אוהב אותי..." הוא לא באמת חושב שאתה לא אוהב אותו...

ודווקא אני בגישה של "חוץ מזה שהוא מלך גדול ונורא הוא גם אבא שלי"...








אבל אולי לפעמים בשביל לחזק את ה"יראה" צריך לחשוב כמוך...
שתי גישות שונות לחלוטיןפייגליניזית

רגש ושכל. מאז ומעולם.. זה עוד מישור שבו הם משפיעים.

אפשר לומר באופן חיובימושיקו

קשה לי ואני רוצה עוד עזרה

ואם ככה זה מרגיש...?נועם ה
ואני לא מדברת דווקא על מה שכתבתי... כל ריגשי באשר הוא.
משפט בעייתי מאודפייגליניזית


אולי תאמרי לונקודה טובה
אני יודעת שאתה ממש ממש אוהב אותי, אבל לפעמים אני לא מצליחה להרגיש את זה..זה נשמע יותר נחמד..
פשוט על דרך השלילה זה מזכיר לי שאומרים לה' כמה רע והוא כביכול אומר אני אראה לך מזה באמת רע וכמוכן לטוב,
אז אולי אם תאמרי לו שאת יודעת כמה הוא אוהב אותך הוא יראה לך שאת לא באמת יודעת כמה הוא באמת אוהב אותך..
(ובסוגריים-לפי דעתי, זה תלוי בך כמה את מרגישה שה' אוהב אותך..)
אין על בנות יא-אללה... נועם ה
אני חושב שזה משעשע אותולשם שבו ואחלמה

כי הוא יודע שאת יודעת שהוא אוהב אותך

ואת יודעת שהוא יודע את זה

אז זה מצחיק לומר את זה. 

 

והאמת, לעשות את זה לבן אדם, 

שאת יודעת ומרגישה שהוא כן אוהב אותך, 

ולגרום לו לחשוב שאת מרגישה שהוא לא אוהב אותך

זה נראה לי לא יפה ולא ישר.

 

אם כי זו מניפולציה נשית ידועה....

חחחח צחקתי בקול.. נועם ה
(כתבת באופן משעשע את מה שמשעשע אותו...)

יש הבדל בין לדעת ולהרגיש.

ולומר למישהו "אתה לא אוהב אותי" זה לפעמים כמו לומר לו- "תגיד לי שאתה אוהב אותי, לא מספיק לי שאתה אוהב בשקט. ולפעמים בא לי הוכחות..."
זה לא כמו לומר לו את זהלשם שבו ואחלמה

זה לגרום לו להגיד את זה

בלי להיות צריכה לומר באופן ישיר "תראה לי שאתה אוהב אותי" (שזה משפיל? מסוכן?)

 

אבל זה לגרום לו להגיד את זה

באופן שהוא לדעתי לא ישר

כי את לא באמת מרגישה ככה, רק גורמת לו לחשוב שאת מרגישה ככה

וזה גורם לו צער

שהרי הוא כן אוהב, וזה מצער לאוהב לשמוע את זה

 

מה עוד שזה לא תמיד ברור, במיוחד במיוחד לא לגבר

 

לדוגמא

יתכן שהוא חשב שהוא הביע אהבה בצורה מסויימת

ואז באה הגברת ומשדרת לו "אתה לא אוהב אותי" רק כדי לשמוע אותו שוב אומר "אני אוהב אותך"

אז הוא נכנס למצוקה וחושב

"הרי כבר הבעתי אהבה, אז איך אני אגרום לה להרגיש אהובה?! מה לעשות?!?! יתוש בעין"

ולא עולה בדעתו שהיא רק רוצה לשמוע את זה שוב....

זה ממש נוראמופים

השיטה הזאת של הבנות!!!!!

בסוף הבחור מתיאש, ואומר - אין מה לעשות, אי אפשר להביע לה אהבה בצורה שהיא תבין

והוא מפסיק לגמרי להראות אהבה...

שיטה מאד מסוכנת ולא מומלצת!

^^^^^^^^^^^!!!בקצרה
השיטה הזאת של הבנותהתנערי מעפר

מוסברת יפה ב"גברים ממאדים ונשים מנוגה".

אגב, עוד לא יצא לי לומר דבר כזה למישהו...נועם ה
להורים שלי אני לא אומרת את זה כי אין צורך או שזה לא יעיל..

אבל עכשיו החלטתי שמותר לי להגיד את זה לה' (עד שמישהו יתן לי הסבר שיתיישב על דעתי), אני אומרת לו את מה שאני מרגישה. וזה שאני יושעת ומאמינה שהוא אוהב אותי זה לא עוזר לי.
קבלי אישורלשם שבו ואחלמה
חחח לא נראה לימייכ
כמו שמורה קשוחה לא תתרגש ממשפט כזה
הוא לא קשוח...!! חחנועם ה
הוא רך!

אני רגילה אליו במידת הרחמים...
אני לא רואה סתירה..מייכ
גם הקשוח הכי גדול יכול להיות רך בפנים..


זה לא פשוט לומר שאלוקים רך..

כי לפעמיםמייכ
יודעים שדווקא בגלל שמרחמים צריך להיות קשוחים..
אחרת זה יקלקל.

כמו: "טוב ברופאים לגיהנום": רופא שהוא טוב מידי, מרחם על מטופליו שלא יכאב להם, ולכן מונע מהם טיפולים שונים- הוא בעצם מזיק להם ככ .. ואולי אף מקדם את מיטתם.. ולכן דינו גיהנום..

ה ישמור

אהה אוקיי... יפהנועם ה
[בעיקרון למדנו בשישית (אני לא זוכרת מי אמר את זה)
יש את שם ה"אל"- שזה מידת החסד. בלי גבול.
שם "יקוק"- רחמים.
"אלוקים"- מידת הדין...

כל אבא השתמש או לאידעת מה עם שם אחר... נראה לי שאברהם ב"אל" - חסד. יצחק ב"אלוקים"- דין, ויעקב ב"יקוק"- רחמים.]

בעיקרון מידת הרחמים היא הגבול שבין החסד לדין. חסד עם מידה. שהחסד הוא ה"בלי גבול" וה"דין" הוא הגבול. והרחמים זה מידת האמצע כמו הרעיון שאמרת.

לפי העיקרון הזה, לומר שהוא רך, זה כמו לומר שהוא קשוח

או שאנחנו מדברות בהגדרות שונות. אבל ברעיון אני ממש מסכימה...


אני פשוט חייב לכתוב איזו הבנה שעלתה לי. ב"הטנגענס
בעניין הזה. שהחסד הוא השפעה ללא גבול בכלל. בלי להסתכל על המקבל. מגיע לו? לא מגיע? לא משנה. דין זה בדיוק לפי מה שמגיע לך. לפי עבודתך. ורחמים זה קצת יותר. ככה מתחת לשולחן. כיביכול ה' לא מסוגל להתאפק שלא לתת עוד קצת בחינם. כמו אמא שמענישה את הבן שלה והאבא ככה מאחורי הגב נותן לו בחשאי.
ההתחלה שאמרת זה גם מה שהרב ההוא כתבנועם ה
פדיחות.. אני לא זוכרת מיהו...

ו... חחחחחחחחחחח הצחיק אותי שהלבשת על הדוגמה משהו אישי מסגיר לכאורה (לפחות עלול להתפרש ככה), כי בד"כ זה אמור להיות הפוך, לא?
"כרחמי האב על הבן" הוא כביכול היותר קשוח. בדוגמה שלך זה הפוך
^^^^^ חוזרת

נועם, מסכימה עם ה 2 משפטים האחרונים

 

ושמעתי את זה מתישהו איפושהו... (למה אני לא זוכרת איפה שמעתי/קראתי/... כל דבר? )

ממש יפה כל הנלמייכ
ואגב הדוגמה של הטנגנס היא המדויקת. במבט ראשון אמא היא המפנקת והרחמנית יותר. אבל למעשה באמת- האבא הוא היותר מפנק.

גם יש הוכחות מהמקורות. וגם רואים זאת בטבע.

אנחנו הנשים באמת רעות יותר.

תסתכלו, שרוצים פינוק יוצא דופן- מבקשים מאבא, לא מאמא.

בוס ירחם יותר על העובדת שלו אם היא מרגישה לא טוב, בוסית תחשוב לעצמה אם אני יכולה אז אין סיבה שהעובדת לא.
וכך הלאה
אגב על זה אומרים שבגלל הרחמים הגענו לחורבן הביתמינימאוס2

אם ד' לא היה מרחם עלינו ומעלים עין ומבליג ומבליג אלא מטפל בכל דבר מייד

לא היינו מגיעים עד מצב של חורבן

ובגלל זה נגאל לעתיד לבוא דווקא במידת הדין

איזה פחד!מייכ
מצד שני, אם הוא היה נוהג ע"פ מידתנועם ה
הדין, היינו נכחדים מזמן.


בכל אופן, הקב"ה טוב בכל מצב.
הכל עניין של איך זה מופיע כאן, באיזו מידה...
נכוןמינימאוס2

ולשאלה שלך -

לאבא שלך את מדברת ככה?

לענ"ד אבא זה לא חבר

צריך קצת כבוד כשמדברים אליו

 

 

בטח שכן...נועם ה
אם ארגיש שהוא לא אוהב אותי, אומר לו ככה... חוצמזה שזה אמור להחמיא לו!!

ומה עוד, שהקב"ה הוא לא רק אבא שלי, יש גם את רובד הדוד והרעיה...
חחחחח איזה חמודה את הודעה
רק רגשי טוב עובד.מרב.
אם את אומרת לקב"ה שרע לך הוא אומר- זה רע?אני אראה לך מה זה רע!
אם את אומרת לקב"ה שטוב לך הוא אומר- זה טוב? אני אראה לך מה זה טוב!!


שבי. תגידי מזמור לתודה. אם את בקטע אז גם תיקון הכללי.
דברי איתו קצת, אבל לא ברגשי של "אתה לא אוהב אותי ובגלל זה אתה דופק אותי" אלא ברגשי של "אתה אוהב אותי ובגלל זה אתה נותן לי נסיון".. ככה הוא אוהב
הוא ב"ה לא בנאדם שמנגנים לו על המצפון.. הוא אלוקים. מה יעזור הרגשי? הוא יודע מה את חושבת ואת חושבת ההפך.
ז תגידי לו באמת מה את חושבת!!!


וסליחה שנהייתי רצינית. הייתי צריכה את זה לעצמי.
|מקנח את האף|
|מנגב את הדמעות|
|הולך להגיד מזמור לתודה|
מאמע צאדיקה

היה לי לא צפוי שאת תכתבי את זה...

איכשהוא עשית לי דמעות בזווית העיניים 

נראה לי שאני עושה לאנשים רגשי בטבעינועם ה
עד שאני עושה את זה גם לו...
איזה פדיחה...

ו

אין עליך!

ואת מתוקה מאוד ב"רציני"...
כל הכבודמופים
^^^ על הפסקה הראשונה..קוצ'ינית =)
הגבתי פעם על שרשור 'בוקר טוב'
שהבוקר שלי לא טוב כי קמתי בזמן שהייתי צריכה להיות בדרך לתקן ואז היה לי טרמפ בתוך היישוב, נפל לי הפלאפון מהכיס לפני שירדתי..

*בסוף מצאתי אותו תוך שעה בערך..
בדיוק זה. בקצרה
^^יפה מאוד, מזכירה לי את אמא שלי בקצרה
גישה נהדרת שלה, שאני מאוד אוהב
הגישה של 'זה טוב? אני אראה לך מה זה טוב!'בקצרה
וכן להפך, אבל נצמדים לגישה החיוביתבקצרה
כתבת יפה אבל אני לא מסכים לחלק מהדבריםלשם שבו ואחלמה

אם אני משתף את בוראי בקשיי, ומספר לו שרע לי, 

הוא ינצל את ההזדמנות לעשות לי עוד יותר רע?!?! חס וחלילה. 

 

ולמה שהיא תגיד מזמור לתודה? היא כרגע נמצאת ברגשי כאב ולא ברגשי הכרת תודה, 

כל דבר בעיתו ובזמנו

 

מה שכן, חייבים תמיד לזכור שהוא אוהב אותנו מאוד

וכל מה שהוא עושה לנו זה מאהבתו אותנו

גם אם מרגישים אחרת. זאת אמונה. 

 

קטעים..נקודה טובה
רק עכשיו ראיתי שכתבת על זה גם..
לא ציפיתי לכאלה תגובות מרב.
צאדיקה.. תודה יש בי גם את הצד הזה הוא יוצא במקרים כאלה ^^

נועם.. מוכר.. קורה לי מלא שאני באה 'לקלל' את ה' ואז... אפפפ.. רגערגע. הוא לא חבר שלי, הוא לא אח שלי... הוא אלוקים!!! ואז במקום קללה יוצא לי "ה' אתה כזה צדיק איך אתה מפיל עלי את כל זה.." וזה משנה את כל ההסתכלות ונראלי גם בזה.. לחשוב שניה לפני- זה אלוקים!!! איך אפשר להתייחס אליו כמו אל חבר?? זה הכי טבעי שיש ולא נכון.. צריך להמציא איזה טבע באדם של דיבור עם הקב"ה

לשם- בקשר למזמור לתודה זה בגלל סיפור שקרה לחברה שלי כשהייתי איתה..
נסענו בהסעה מהלימודים.. היה כבר חושך..פתאום עף לה הפלאפון ולא מצאנו אותנו.. גילינו שיש חור בין הדלת של ההסעה לרכב עצמו וכנראה שהפלאפון נפל שם.. הנהג לא הסכים לעצור בשום פנים ואופן לבדוק מה קורה.. הוא אמר שכשהיא תרד בתחנה שלה שתבדוק.. (היינו שם כולה 5 בנות מהמכללה, בדיקה של שניה.. זה היה מוזר ומעצבן)
חברה שלי אמרה "הכל לטובה. ה' מעמיד אותי בניסיון שאני לא אכעס. זה הכל פה ניסיון ועבודה על המידות.. מרב, ישלך סידור?"
הבאתי לה סידור והיא ישבה ואמרה מזמור לתודה. מיד כשהיא סגרה את הסידור הנהג עצר באיזו צומת, ירד מהרכב, פתח את הדלת, בדק איפה הפלאפון... והפלאפון נתקע שם על איזה מוט שבור ולא נפל החוצה.
זה לימד אותי להגיד מזמור לתודה על מה שיש. על הניסיון, על הקושי, על ההצלחה, על כל דבר שקיבלת מה'- כי הרי זה מה', וזה לטובתך, לא? אז יאללה, תודה!
נראלי אני אשמור את התגובות האלה שלימרב.
לרגעים שאני צריכה עידוד
אותי מעניןדינה ל.
איך בני אדם מתיימרים לדעת "מה הקב"ה אוהב".

נשמע כאילו מדברים כאן על אדם שלא מסוגל לתקשר, ואתם מנסים להבין מה הוא אוהב שעושים לו/אומרים לו.


/שואלת באמת/
מה הקב"ה אוהבלשם שבו ואחלמה
תיראי, אין לנו השגה בבורא, אנחנו לא יודעים לגמרי מה הוא רוצה ואוהב וחושב, ולמה הוא עושה את שהוא עושה.

אבל הוא עצמו שיתף אותנו בתורה בהרבה מידע עליו.
הוא גילה שהוא אוהב אותנו מאוד.
הוא גילה לנו שהוא מתענג מהמצוות שלנו,
ואפילו מהנוכחות שלנו.
שהוא שמח בכל נקודה טובה שיש בנו.
וכשהוא רוצה שיהיה לנו טוב.

הידע הזה מאפשר לקיים איתו קשר
קשר שיש בו מימד זוגי ומימד של אב ובן/ובת
ומימד של מלך ועבדו ומימד של אל ומאמינו
לכל אלה יש מקום וזמן.

אבל זה קשה ולא טבעי
לפני שנים רבות, כשהיינו במצבנו הטבעי
יכלנו פשוט ללכת לנביא ולבית המקדש ולקיים קשר חי עם ה׳
יכלנו להרגיש את הנוכחות שלו ולחוות את היחסים איתו

היום הכל עובר דרך התווך של האמונה

אבל כשמתמידים בקשר עם ה׳
ומודעים לנשמה הטהורה שיש בנו
שהיא רואה אותה וחשה אותו ויודעת את רצונו ודבוקה בו
אז גם היום אפשר להיות מחוברים אליו בקשר
דו צדדי, ולדעת את רצונו ואהבותיו.
עצוב מאוד.ברוך מאמסטרדם

זה מה שהרמב"ם התכוון שהוא אמר שדתיים אשר לא חקרו בפילוסופיה את מהות וקיום האלוהים, הם עובדי ע"ז.

ואומר הרמב"ם, שאף אם הם גדולים בתלמוד וכו' - דבר לא עוזר. "אלוהיי אינו אלוהיו".

אם את עושה את זה דרך תפילה ותחנונים ולשם שמיםחסדי הים
ולא מכריזה על זה, אז זה בסדר ומבורך.

כך עשו משה, חנה, אליהו [ברכות לא:-לב.]

וכך עשה דוד המלך בכמה מקומות בתהילים:
"עד אנה ה' תשכחני נצח עד אנה עד אנה תסתיר את פניך ממני" [יג, ב]
"אלי אלי למה עזבתני" [תהילים כב,ב]
"עורה למה תישן ה' הקיצה אל תזנח לנצח" [מד, כד]

מסביר בעומק של הדבר הרב קוק זצ'ל:
"מצאו לנכון להתיר לנפשם הרגע הקדוש הזה, אע"פ שאינו ע"פ טהרת השכל, מפני שע"י התגברות הרגש לשאיפת השלימות מזה יולד באמת כבוד השמים האמתי". [עין אי"ה ברכות לא:]

{אמנם 'לוי' האמורא נענש על דבר כזה [תענית כה.]. אבל המהרש'א מסביר שהוא לא אמר את זה דרך תפילה ותחנונים.}
יפה מאוד, אין עליךלשם שבו ואחלמהאחרונה
תנסי ותספרי לנו אם עבד+mp8
לא, מהסיבה הפשוטהחרדי מקורי
כשאת עושה את זה לאדם את בעצם מנסה לגרום לו להרגיש רע על כך שהוא "לא אוהב" אותך וע"י כך הוא יותר יראה את אהבתו
במילים אחרות-מניפולציות-את מתמרנת אותו למקום שאת רוצה שהוא יהיה בו, גם אם הוא לא מעונין להיות שם
(לדוגמא: הוא לא מעונין כרגע לקנות לך משהוא, אז את תשתמשי ב"אתה לא אוהב אותי" כדי שיקנה לך בכול זאת)

אם את עושה את זה לה' זה כאילו את אומרת לו "לא נעים לי לבקש ממך באופן ישיר, אז אני אתמרן אותך (אסובב אותך) עד שתעשה את מה שאני רוצה"

זה לא נראה לי עובד עם אבא שיודע הכל רואה הכל ומבין הכל


(סליחה עם התוכן מעט ישיר מידיי, פשוט לא הצלחתי למצוא דרך עדינה שגם תעביר את המסר)
הבהרה: כל הנכתב לעילחרדי מקורי
נאמר על משפטים שלילים, כגון "אוף, אתה לא אוהב אותי"

אבל מיתוך תפילה כגון "אלי אלי למה עזבתני" שאת לא באה בטענות אלא בשאלה, זה בסדר ואפילו טוב

בקיצור תלוי בגישה ובכוונה (וה' יראה ללבב)
אבל זה מה שאני רוצה לעשות!!!נועם ה
להגיד לו בשביל שזה יכריח אותו להראות את זה!

ואני בכללי בחיים בעד מניפולציות כשצריך. לפעמים זה טוב
.
ואם אומרים ככה לקב"ה זה לא אומר שלא אומרים גם באופן ישיר...

חחח דווקא יפה לך להיות ישיר!!!
וניראה לך שזה יעבוד?חרדי מקורי
המקרה היחיד שמניפולציה יכולה לעבוד זה כשהשני לא יודע שאת מנפלצת(?!?) אותו.

נראה לך שה' לא יודע?

(רוב האנשים בעולם, במיוחד הישרים מבינהם, לא אוהבים את זה כשמסובבים אותם)
א. כשאני אומרת לו "אתה לא אוהב אותי"נועם ה
אני מתכוונת לזה. לא מנסה להשיג בזה משהו נסתר. אני מתכוונת לומר "ככה זה מרגיש לי".

לעניין המניפולציות - זה לא כל כך שייך לכאן. אם כבר זה ריגשי, זאת התוצאה שאני רוצה להשיג...

וברור שהגשמתי פה את העניינים... אבל אפילו תורה דיברה בלשון בניאדם...
חנה עשתה משהו דומהנפשי תערוג

כמין תנאי 

או שהוא יביא לך בן בדרך טבעית

או שתסתר, ותתעבר מהמים

 

גם אמרה עשה למען כבוד שמך שלא יתחלל

כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

יש בזה גם צדדים טובים. עצםקעלעברימבאר
הידיעה שה' מסייע עוזר להרגע ולהיות אפקטיבי. כי לפעמים עצם החרדה שהכל תלוי רק בך ואין מי שמסייע היא עצמה יכולה לשבש אפקטיביות.


דריכות קטנה אפקטיבית, דריכות גבוהה כבר לא

בעיה שבנים הולכים עם מכנסיים, זה לא צנוע.אריק מהדרום
בגמרא (נדה י''ג ע''ב): "אמר רב פפא: שמע מינה - מכנסים אסורים. והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה! ההוא - כדתניא: מכנסי כהנים למה הן דומין - כמין פמלניא של פרשים, למעלה - עד מתנים, למטה - עד ירכים, ויש להם שנצים, ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה".


וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".


"ש"מ מכנסא אסור. פירוש כשהוא נוגע בעטרה והוא רך, ואפילו לנשוי אסור מדקא מקשינן עליה ממכנסי כהנים, ועכשיו נהגו קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת, ואין לי על מה שנסמוך" (ריטב''א על אתר)

גם בבדואילנד - הגברים המבוגרים והשייכים עם גלימותזמירות
לא צריך להרחיק עד דובאי. מספיק להגיע בין באר שבע לערד.   
בהמשך לדיון על ערבים - אם היית נולד/ת ערבי/הזיויק

היית:

א. מתגייר/ת

ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח

ג. ערבי/ה חילוני/ת

ד. ערבי/ה מוסלמי/ת

ה. טרוריסט/ית

אידיאולוגיהoo

זה לא דבר מספיק בפני עצמו

זה צריך לבוא בשילוב עם הגיון ועם דרך טובה ונכונה


מה מפחיד בזה

הדבר המדאיג הוא אנשים שעושים שימוש לרעה באידיאולוגיה כי אז קשה לעצור אותם 

בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

בית דין יכולקעלעברימבאר

לא להעניש. כמו רבי עקיבא שאם היה בסנהדרין לא היה נהרג אדם מעולם.

בית דין בהוראת שעה יכול לעשות דברים אחרים.

אין מצווה להפריש חוטאים אם זה יעשה בדיוק ההפך.


 

סנהדרין בכל מקרה יכולה לבטל עשה מהתורה אם יש לזה טעם להציל מחטא אחר, ואם יפסק בעתיד שדרשינן טעמא דקרא כדעת רשב"י בגמרא אז בכלל אם יש לזה טעם מסוים שדורשים מהכתוב היא יכולה. ואם ייפסק כדעת רב אחא שאפשר לבטל לא תעשה בידי סנהדרין  אז בכלל השמים הם הגבול בסנהדרין לעתיד לבוא.


 

(ראה לנבוכי הדור על זה. אבל יש פרשנויות שונות על דברי הרב קוק.

הרב שרקי סובר שסנהדרין לעתיד תוכל לפי הרב קוק לפי הבנתו את הגמרא לשנות כל דבר בתורה, אם תפסוק כמו רשב"י ורב אחא.

הרב אבינר סובר שהרב קוק הבין את הגמרא שמדברת רק בהוראת שעה מיוחדת).

 

בכל מקרה לעניין כפיה בדורינו. מה שכתבתי זה מה שהפוסקים אומרים.

מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

שד"ל נחשב לחכם מחכמי ישראל? לא מכיר מספיק,קעלעברימבאר
אבל מהמעט שיודע חשבתי שהוא חוקר רגיל, כמובן שצדיק וירא שמיים
עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

קרה לינחלת

בס"ד

 

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

 

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

 

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

 

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

התכוונתינחלת

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לא יודע אם זאת היתה בחירה נכונה להתערב ב2 המקריםפתית שלגאחרונה

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

אני נמנעת מלהיכנסרקאני

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

לדעתי את טועהזיויק

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני רואה שזה ממש קרוב לליבך הנושא הזה.אני:)))))

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

מכירים שיעור תורה בערב בירושלים לבנים וגם לבנות?פופניק2

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

שיעור מעורב? או עזרת נשים ועזרת גברים בנפרד?מבולבלת מאדדדד
לא משנהפופניק2אחרונה
יש שיעור בזום של נתנאל אלינסוןארץ השוקולד
אם תרצו לראות יחד מהבית
בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

אולי יעניין אותך