לבכות עד שלא נשארות דמעות
לסחוט את הכרית
ולבכות שוב.
לסתום את האוזניים
ולשמוע צרחות
לדעת שאתה לא יכול לעזור.
להסתכל קדימה
כי מאחורה יש בוץ
למעוד, ולהתלכלך.
להבין שאתה לבד
וכולם רק מסתכלים
דמות בתאטרון שמופעלת בחוט.
לנסות לרצות
להבין באמת
ולקלוט שכולם שיקרו.
לחייך באילוץ
כדי להסתיר את הדמעות
שנגמרו.
(הכותרת לא משהו, הקטע נכתב ברגעים אלו, סוגשל פריקה שלא מצליחה מרוב כאב.)
זה ממש מהמם!!