ציור מיוחד עם סגנון! (לא סגנון שאני מזהה אבל לונורא..)

הוא קצת קודר, כשהוא אמור להיות משפחתי ושמח, 

אבל כציור בפני עצמו הוא נהדר ומעביר מסר ברור.

בקיצור-חמוד ביותר!

אהבתי.

שמשודר ממנו משהו קצת קודר. אני חושבת שזו הצפיפות בה האנשים ניצבים, והקיפאון שמשתקף מהם. התנועה היחידה שמתרחשת שם זה התינוק הקטן מימין למטה. הרושם שמתקבל זה קבוצת אנשים מצטופפים בפחד, בצורה מתגוננת. (קצת כמו היהודים בכנר על הגג, שמגורשים ופניהם הלאה O: )

אולי זה גם הפנים החלולות.

אני חושבת לעצמי מה היה יכול לשבור את העגמומיות- אולי אם היו קצת תנועות וחיות בציור. תנועת תרועה (כמו במורל) או איז הילד בגלגלון...

וכמובן- אם היו לאנשים פרצופים מחייכים (משהו קליל ומינימליסטי, כמו חיוך של סמיילי). המבע הריק מפחיד קצת...

 

 

בכל אופן- הציור עצמו מצויר בטוב טעם ובכשרון רב. מקסים! איורי משהו, כמו לקוח מספר.

 

לגבי  הגלופה- אני לא ממליצה, כי לגלופה צריך קווים חזקים ונקיים, המכונה לא מדפיסה הצללות יפה, וזה יצא זוועה (מנסיון)

 

 

 

[אולי אולי- זאת... רוני? ]

בס"ד

טיפה פחדתי להרוס עם הצבע...וזה גם לא כ-זה קודר במציאות..אולי ניקח את זה כגלופה ביום מן הימים...מי יודע.. 

 

כזה סגנון מיוחד - רק לך יכול להיות!

 

ממש אהבתי!

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!