לתקן את עצמינו זה עבודה של 120 שנה ובגיל הזה כבר אין בחורות לעניין

דברים ספציפיים שצריכים עזרה מקצועית  - תלוי מה אבל אולי לחכות

בס"ד

באופן כללי - במדרש כתוב שהיצר הטוב "טוב והיצר הרע "טוב מאוד". קשור לזה ש"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים".

תמיד אנחנו ממשיכים בהתקדמות, וזה טבעי וטוב (מאוד!) שיש לנו חסרונות. תיקון המידות הוא חלק מעבודת ה' שתמיד ממשיך.

בקשר לשאלה האם לתקן לפני שמתחילים לצאת;

אני יודע על מישהו שקיבל על עצמו שלא לצאת לדייטים עד שיסיים ללמוד את הלכות שמירת הלשון, כי מבחינתו הדיבור הנקי הכרחי לבניית בית של קדושה,נקיות, טהרה, שמחה, ראיית הטוב ועוד. חשוב לו שכבר מתחילת הקשר עם אישתו לעתיד הדיבור שלהם יהיה בריא.

לדעתי אם החיסרון נחשב מבחינתך לדבר בסיסי, לא כדאי לבנות על עבודה עצמית אחרי החתונה.

חיסרון שלא קריטי עד כדי כך, לדעתי אסור לתת לו לחסום את החתונה.

בקשר לבעיות שמצריכות התערבות מקצועית - אין לי מושג ונסיון בקשר לזה, הגיוני שבמקרים כאלה מה שכתבתי ממש ממש לא רלוונטי.

בהצלחה!!

זה מחלוקת.

בס"ד

בקשר לזה, אני חושב שזה כמו מה שאומרים על ויכוחים אצל זוגות נשואים.

מרגיז אותי לשמוע את האנשים שמברכים בסגנון של "שתצליחו להיבנות מתוך הויכוחים והריבים".

ברור שעדיף שלא יהיו ריבים, אבל אם כבר היה ריב והזוג הצליח לקום ממנו - לדעתי הוא במצב יותר גבוה מלפני כן.

ברור שאנחנו צריכים לנסות להתרחק מנפילות ולשמור על הילדים שלנו, אבל אחרי שהאדם חזר בתשובה, הוא למד להשתמש בכוחות שיש בו ולשלוט בהם - ואם הוא לא היה נופל והיה נשאר "צדיק גמור" הוא לא היה מודע לכוחות האלה שיש בו ולאיך הוא יכול לנצל אותם להמשך עבודת ה' שלו.

שוב, זו דעתי, מוזמנים לחלוק.

כמה שאלות: 

1. האם חסרונות הם חלק מהאישיות שלנו שצריך לקבל אותם כמו את היתרונות. או שהם נספחים שנדבקו אלינו עם השנים ואנחנו צריכים לעבוד חזק בשביל להתפטר מהם?

2. נניח שאנחנו רוצים להתחיל לצאת ואנחנו מודעים לכך שיש לנו חסרונות, האם נעבוד עליהם לפני שאנחנו יוצאים. או שזה לא אמור להפריע.

ותודה למי שענה! 

בס"ד

אחלה שאלות! זה מורכב...

1. מצד אחד לקבל את החסרונות כמו את היתרונות, כי חשוב לקבל ולאהוב את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו.

מצד שני, חסרונות צריך לתקן - ועל זה עובדים קשה.

בתכלס, צריך להסתכל קדימה - אני בן-אדם טוב עכשיו, אבל לבן-אדם יש כוחות שהוא צריך ללמוד להוביל למקום חיובי (להפוך את החיסרון ליתרון). החיסרון לא נספח לדעתי, אלא חלק שצריך ללמוד איך לכוון למקום טוב.

אישית אני חושב שצריך להשתדל לא "להשלים" עם חסרונות, אלא לנסות לתקן אותם. אז לדעתי בתשובה צריך לחלק בין "לקבל את החסרונות" ל"להשלים עם החסרונות". מובן??

2. הוספה קטנה על מה שכתבתי קודם: אם אנחנו נחפש טוב, תמיד נוכל למצוא בעצמנו חסרונות.
צריך לשים גבולות איזה חסרונות צריכים לעכב ואיזה לא. אז מבחינתי התשובה תהיה "תלוי"...

התייחסתי למה שהתכוונת?

תודה רבה!

גם אני חושבת ככה. אבל אני רוצה לשמוע עוד דעות של אנשים

הם נעלמים. 

הופכים ללא קיימים. 

וממה מורכב "האני האמיתי" אם לא מיתרונות וחסרונות שלנו. 

זה גורם לי לבדוק את העניין הזה לעומק...

שמעתי פעם שכדי לתקן מידה באמת צריך איזה 70 שנה... אז לא, אנחנו באים עם השאיפות, ומתחילים כמובן, ועובדים על המידות שלנו כל החיים..

 אבל לגבי בעיה שמצריכה התערבות מקצועית, אם יש משהו ספציפי שממש יכול להשפיע על המכלול של הבנאדם ולהפריע לו לנהל חיים תקינים, לדעתי, הוא חייב לטפל בזה. בשביל עצמו.

כמובן שזה מאוד תלוי בבעיה.

לדעתי, צריך תמיד להיות מודע לעצמך ולנסות לתקן את עצמך, ברור שבזוגיות יש גם מקום לתיקון המידות ויש חסרונות לכל בן אדם, אף אחד לא מושלם וגם הבן זוג שלך לא יהיה מושלם לכן בזוגויות חלק מהעניין זה לתקן. זה לא אמור למנוע מלצאת אני חושבת .

החסרונות הם המתנה שה' נתן לנו כדי שנעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות פה בעולם.

גם היתרונות, נכון- כל איד צריך להשתמש בכישוריו ובצדדים החזקים שלו כדי לעשות טוב.

אבל התיקון של החסרונות זה משהו הרבה הרבה יותר עמוק.

לקחת חסרון, או כאב ולהשתמש בו בתור מקפצה לעומק, למשמעות, לקשר, לתפילה- זה התיקון הכי גדול שאפשר לעשות.

אבל ברור שזה עבודה אישית של כל צד- ולא אני מתקנת את חסרונות בעלי. אבל אם עושים עבודה אמיתית אז רואים שזה נהיה משהו משותף לגמרי.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.