שבתור בחורה את לא יכולה לומר שדתי לאומי ש\זה חילוני עם כיפה,

כי למיטב ידיעתי את לא שמה כיפה (ואם את כן, משהו לא בסדר כאן...)

אז לפי דברייך את חילוניה בלי כיפה...

כך שיש לה על מי לסמוך...

אני לא בטוח שהבנתי את כוונתו של מופים בודאות ,אבל לגבי מה שכתבת בפנים,המשפט הזה לא ממצא את היחס ההלכתי לזה וזו לא ההנחיה הנכונה

|משועשע|

הנה גם לי יש הומור רדוד!

לדתיים לאומיים יש יסודות חזקים. יש עקרונות וגם, ובעיקר - דרך מלאה, שכוללת את כל הפרטים בחיים. ואם חיפשתם את זה - אז הרבה יותר מהחרדים.

למה זה לא ברור לכולם?

פשוט, רוב הציבור הדת"ל לא חוקרים ליסוד הזה. למה זה קורה? כי היסודות שלנו מורכבים מהרבה יותר מ'הרב אמר' אלא מהמקורות היהודיים שלנו. שהיו כ"כ דתיים לאומיים. כן כן, מי שיקרא על הנהגות הגר"א יבין שהוא מאוד דתי לאומי. אא"כ אנשים חושבים שדת"ל הוא אדם שזורם עם התורה ועם ה' כשנוח לו.., ולא יותר מזה.

עד כאן, בקצרצרה. לא כתבתי כלום, אבל לא רואה טעם להאריך, כי בטח לא קוראים את זה. אם צריך - בעז"ה אוסיף. רק תגידו.

יום טוב.

בס"ד

אני ממש ממש לא אוהבת שמכלילים!! יש דתיים/ דתיות לאומיים/ לאומיות שבאמת, סורי, הם בקושי שומרים מצוות, הסרטים והשירים שהם רואים זה  

אבל אי אפשר לשפוט. יש להם רצון להתקרב לה' פשוט קשה להם כי תרבות המערב כ,כ כ"כ סוחפת..

המון, לצערי, חילונים עם כיפה..

אני לא חושבת שזה האידיאל,ושלזה התכוונו להיות בעצם היותנו דתיים.. אבל רצית שנדבר על עצמינו

אז לא,אני ממש לא חושבת שאני "חילונית עם כיפה " .

אני כן יכולה להעיד על עצמי שאני תורנית, ומשתדלת ללכת במסלול שבאמת אליו התכוונו לדתיים לאומיים..

בעצם השאלה היא-

"מה זה הציבור הדתי לאומי?? יש דבר כזה בכלל??"

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t623925#6904014

תקראו את התגובה ותחשבו על זה..

בס"ד

יש סוגים של דתיים לאומיים, יש בדרגה רוחנית גבוהה ויש פחות, זה מאוד אובייקטיבי.

כי ברור לכולנו שאנו חברה דתית

ברור לכולנו השאיפות הדתיות והלאומיות שלנו בתור ״דתיים לאומיים״..

אבל לפעמים..כן, רק לפעמים..אתם לא מוצאים את עצמכם מוצאים את עצמכם, או את חברים שלכם

שלא מוגדרים כדתיים לייט, דתלשי״ם או מסורתיים..אלא דתיים לאומיים,

 נתקלים בסיטואציה בה הדתי הלאומי מגדיר את עצמו כ...סבבה? 

״אני לא דוס חשוך, אני שומר על התורה..אבל יש לי חיים!״ ״אז תגיד..מה היה אתמול בפרק ההוא?״ 

לפעמים מוצאים אנשים שכביכול ״מתנצלים״ במעשיהם...כן, אני שומר תורה ומצוות, ברור שאני מאמין -אין ספק!! אבל..אל תדאג,

אני חיי..אל תפחד..אני סבבה.

אני יודעת, גם אני מאמינה בכך שהתורה היא המרכז שלנו, ושהיא משתלבת בכל חלק בחיים שלנו, הדברים שכולכם אמרתם יוצאים בדיוק גם מהפה שלי..אבל נראה לי,

שיש כאן סוג של אמת במשפט הזה..ובא לי שתראו חלק ממנה גם אתם ולכן אני מנסחת הכל ככה, כי ההגדרה של דתי לאומי היא כל כך רחוקה מחילוני עם כיפה..היסודות עמוקים, הכל מאוד ברור ונכון, אבל בפועל? יש במשפט הזה סוג של תוכחה כלפינו כציבור..

נסו לחשוב גם על הכיוון הזה..

~~~~~תגובה ראשונה שלי בנוג״ה..|מרוגש|~~~~

מדבריך..העלת כמה מהדברים שחשבתי עליהם..

כי אנחנו קצת רחוק החרדים  וקרוב מאוד לחילוניים.

ואם אתה בא ואומר שאנחנו מתנהגים כמו חילוניים ומתלבשים כמו דתיים אתה צודק,

כי אנחנו יותר קרובים לחילוניים!

למה אנחנו קרובים יותר לחילונים או לחרדים או

במילים אחרות מה אני יותר דתי או לאומי...

אם הבנתי ככה אז אני חושב שאני המקף שבינהם 

כלומר גם וגם אבל לא דתי כחרדים ולא לאומי כביכול כמו אחינו החילונים

הדתי לאומי הוא שילוב של חרדי עם חילוני??

כאשר החילוני מייצג את הלאומיות והחרדי את הדת???

לפי מה שאתם אומרים הדתי לאומי הוא בעצם מיקס של העניין?

וספר הספרים...לפי מה שאתה אומר..״אנחנו יותר קרובים לחילונים״, מה הכוונה? יש נכון בציטוט? הדתי הלאומי הוא באמת כחילוני..קרוב אליו ומתנהג כמוהו רק שבדרך יש לו גם כיפה על הראש והוא מקיים כמה מצוות?

אני לא יודעת מה קורה במגזרים אחרים, זה מה שאני חושבת במבט מבפנים על הציבור שמכנה את עצמו "דתי לאומי":

במציאות: רוב האנשים האלו שמכנים את עצמם "דתי לאומי" אם תשאל אותם איפה הדתיים הלאומיים ביחס לחרדים ולחילונים(באידיאל), הם יגידו באמצע, לא זה ולא זה, או חלק מזה וחלק מזה. ואם תשאל אותו מה זה אומר? במקרה הטוב יגידו שאנחנו חיים חיי שילוב קודש(חרדים) וחול (חילונים), במקרה הגרוע יותר יגידו שאנחנו מאמינים בה' כמו החרדים, רק שאנחנו פתוחים יותר.

הבעיה היא שאנחנו חושבים שאנחנו 50%- 50% ואז יתחילו הבעיות כי גם כשנהיה 60%-40% לא נרגיש שזזנו- אנחנו עדין משלבים קודש וחול! וגם כשנהיה 70-30 וגם 90-10...

אז הבעיה מתחילה בתפיסה שלנו, אנחנו לא חיים חיי קודש וחול, אנחנו חיים חיי קידוש החול! אנחנו לא בין הקדוש לבין החול, יש לנו אידיאל שונה, האידיאל שלנו הוא לא פשרה!!

וזה לפעמים מטעה ואנחנו חושבים שההבדל בנינו לבין החרדים הוא שאנחנו יותר פתוחים.

אנחנו שוכחים שהמטרה שלנו היא לא פשוט להיות נחמדים יותר, אנחנו לא אמורים לוותר על עקרונות התורה כי "אנחנו פתוחים" לא! המטרה שלנו היא לקדש את החול,לא סתם להתפשר ולוותר!! 

באו נפסיק לקדש את חילול הקודש, ונתחיל לקדש את החול!

שנזכה בעז"ה להתקרב להקב"ה, להשתדל, לעשות ולהצליח! ובעז"ה נזכה באחדות ישאל וביאת הגואל!!

(למען הגילוי הנאות - אני חרדי)

קידוש החול הוא אחד מהדברים היותר ברורים בתורה, כל המצוות שאנחנו עושים עם חפצים גשמיים הם קידוש החול

הבעיה היא שהגשמיות היא מפתה ומושכת, ולכן צריך להיזהר ממנה - להשתמש בה לעבודת ה', לצורך מה שצריך בשביל עבודת ה', אבל לא לשקוע בגשמיות

לא ברור לי איך אפשר לחיות חיי "קידוש החול" באידאל. יש שתי אפשרויות - או שאתה משתמש בחול בשביל עבודת ה', ואז החול הוא לא אידאל - הוא אמצעי, או שאתה משתמש בחול בשביל החול, ואז לא קידשת אותו - להיפך.

ואני לצערי רואה איך דת"לים מושפעים מהחול, נמשכים לתוכו, נכנסים לנסיונות ונופלים בהם, והכל בשם "קידוש החול", וכואב לי הלב!

אי אפשר להתייחס לקידוש החול כמטרה בפני עצמה. צריך לחפש את המצוה שיש כאן, את הקודש שיש כאן, ולהשתמש בחול כמכשיר, ואז מתקדש החול.

נכון, המטרה בקידוש החול היא להשתמש בחול לעבודת ה', חיזוק, קידוש שם ה', כן, החול הוא לא האידיאל, זה מה שאמרתי שלפעמים זה מטעה ואנחנו חושבים שהאידיאל הוא לשלב קודש וחול, זאת אומרת גם וגם, ונכון שבמצב כזה הרבה יותר קל להתחלש ולמצוא את רובך שקוע בחול. אבל האידיאל הוא קידוש החול, להביא את החול את המצב הקיים, את הגשמיות, למקום גבוה יותר.

וכן, דתיים לאומים זה לא מקשה אחת, כמו שחרדים זה לא מקשה אחת

כפי שאמרתי יש הרבה דתיים לאומיים שנוקטים בשיטת החצי חצי וזה באמת מסוכן כי זה לא האידיאל. 

לדעתך, מה ההבדל בין דתי לאומי לחרדי ב א י ד י א ל?

הנושא של קידוש החול אצל דת"לים נשמע הרבה פעמים ניסיון לתרץ השתקעות בחומר. מה האידאל באמת? אני מניח שזה מה שאמרתי, אבל אז אין ויכוח...

הויכוח המהותי באידאלים שאני רואה, הוא שאצל החרדים יש את ערכי התורה, ובאידאל לא מתייחסים לערכים של גויים, ולא מעניין אותנו "זכויות דמוקרטיות", זכויות האדם, הבעלי חיים והצמחים, זכויות הנשים והכושים, זכויות הסוטים למינהם וכו'

ואצל הדת"לים אני רואה הרבה השפעה של אידאלים מערביים, ואני רואה אותם מדברים בלהט על ערכים של חילונים.

למשל כל הגישה של "מה אתה מעיר לי על הלכה, חיה ותן לחיות" היא גישה מערבית של סובלנות וכיבוד דעת האחר

כל הגישה של "החילונים הם אחים שלנו" היא ג"כ נובעת מזה. אז נכון שיש תינוקות שנישבו, אבל עמוק בתוך הלב הם לא רק שוגגים מסכנים, הם לגיטימיים. והבדיקה די פשוטה - מה היחס למי שהיה דוס אש, והחליט לעזוב הכל מתוך תאווה, הוא לא תינוק שנשבה!

מצד שני שמתי לב שהחרד"לים לא יזדהו עם מה שאמרתי עכשיו, והם באמת לא טוענים טענות כאלה.

ואצלם ההבדל מסתכם בזה שהם חושבים שיש תורה מיוחדת בזמנינו שנקראת תורת א"י, והשתנו כמה דגשים ממה שהיה מקובל בעם ישראל 2000 שנה

ובאמת ההבדל לא כזה משמעותי

עולם האסוציאציות שלו הוא די דתי וזה מתבטא בכל דבר שהוא חושב.

הוא מנהל בתוכו דו שיח תמידי עם האמונה שלו

לכל פעולה רצינית שהוא עושה מתלווה השאלה הדעתית מתוך הכרה בהשגחה פרטית.

שן ה' לרוב שגור על שפתיו- הרבה פעמים מתוך מודעות לזה.

זו רשימה מאוד חלקית של דברים תמידיים.

אני מאמין שאם מתעמקים בדברים האלה..הם נמצאים אצל לא מעט אנשים.

מכאן התשובה לשאלה די ברורה..

היהדות היא דת השגרה. דת שהדבקות בה באה לידי ביטוי לא בזרות ובמוזרות במרבית המקרים אלא דווקא בלקיחה של החיים הרגילים והפשוטים וקידוש שלהם.

בסופו של דבר, דתי לאומי הוא חילוני עם כיפה, כן- כי זה בדיוק מה שמסמלת הכיפה, את השראת השכינה התמידית, את קידוש החול והעלאה של השגרה אל הקודש.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....