הרבה מרכך ולפני השטיפה של המרכך - סירוק טוב טוב (מכל הכיוונים וגם מלמטה למעלה) עם המסרק assy2000

ולהמשיך לסרק כמה ימים רצוף

ושוב לבדוק ולסרק אחרי שבוע-10 ימים.

מערבבים חומץ ושמן (אפשר קנולה..חבל לבזבז שמן זית על כינים..) ומורחים היטב על השיער והקרקפת. שמים איזו שקית על הראש כדי שלא יטפטף ומשאירים ככה בערך 15-20 דק'. השמן חונק אותן, והחומץ ממיס את הדבק שמדביק את הביצים לשערות.

חופפים היטב, מסרקים במסרק סמיך ומגלים את כל הכינים המתות...בעעעע...

אבל אח"כ צריך לפחות פעמיים בשבוע לסרק במסרק סמיך כדי לגלות את הכינה שבדיוק קפצה לו לראש היום בגן.

בהצלחה!!

יש שמפו ששמו בישראל "כינכר" הוא חונק את הכינים ומשתמשים בו כך:

1מרטיבים מעט את השיער (באמבטיה)

2חופפים עם כינכר

3משאירים אותו משהו כמו 20 דק'

4שוטפים

5מתקלחים כרגיל....

זה קצת מסריח אבל זה עושה ת'עבודה נהדר

להשיג בבית מרקחת כלשהו (נמצא כמעט בכל מקום)

מקווה לעזור

לדעתי עדיף את המסרק הלבן עם שיני המתכת שהן יחסית קצרות (ונשלפות - יעזור לך לזהות).

הוא הכי פחות כואב, ומנסיוני מוציא יותר - כי השיניים שלו ממש צפופות.

זה מסרק שנראה מלבני, פלסטיק בצבעי לבן - קרם (בד"כ עם זכוכית מגדלת קטנה) והשיניים בצבע זהוב.

ממש ממליצה.

ולסרק כל יום אחרי מרכך... כעבור כמה ימים כל הכינים נעלמות.

ממליצה למניעה על טפטוף שמן רוזמרין מאחורי האוזניים בבוקר.

ונקודה נוספת - צריך לעדכן איכשהו שיש כינים בכיתה, אבל הרבה יותר צריך לא לפגוע בילדה שסה"כ זו לא אשמתה. אני עוד זוכרת מילדותי איזו בושה זו.

תוך יומיים שלושה הצלחנו לשלוח אותן בחביבות יחסית.

אבקת סודה לשתיה יוצרת המון קצף בשיער שעוזר להפריד את הכינים והביצים מהשיער, המסרק מוציא אותן החוצה.

על שיער רטוב שמרוח בשמפו?

לא הבנתי פשוט..

בנות זה בלגן

פעם ב- למרוח משהו שומני כמו מרכך שיער/ שמן תינוקות (יש כאלה שעושות מיונז/ מרגרינה- נראה לי בעעע) לעטוף את הראש לשעתיים-

ככה הביצים יורדות בקלות.

ושוב- רק סירוק רצוף, אם עושים הפסקה של כמה ימים- זה חוזר בגדול.

המסרק הכי טוב, כפי שאמרו assy 2000

אחרי כל חפיפה לסרק.

אני מדברת מניסיון רב.

אם יש כינים והמצב חמור אפשר להשתמש בהידרין

יש אותו בבתי המרקחת שלהקופות השונות בהנחה עם מושלם/מכבי זהב /מאוחדת שיא.

חשוב  לידע את האמהות של כל ילדי הגן או הכיתה.

בדרך כלל ההדבקות בכינים פוחתת או עוברת לקראת כיתה ד'.

ליד ילדה מלאה...והיא לא אחת שנדבקת בקלות.

- והיה לה ממש גן חיות קודם לכן - אחרי פעם אחת, ברוך ה', נעלמו הכינים. רק מדי פעם 3-2 כינים שהיא מביאה מהגן. נקווה שיימשך כך עוד.

מה זה המסרק הזה שכתבתם עליו? זה ההוא עם השיניים הארוכות והמפחידות? תמיד פחדתי ממנו הוא היה נראה לי אחזרי מידי... אני עושה להם כל הזמן עם המסרק הלבן טיים אאוט...זה גרם לגדולה לנשירה כל הסירוקים האלה.

יותר אכזרי להשאיר את כל הכינים שצמודות לקרקפת שימשיכו להוציא אותן מדעתן....

זה פשוט שיניים ארוכות שמגיעות עד הקרקפת, כשמשתמשים במרכך שיער ופותחים לפני כן את כל הקשרים במברשת רגילה- זה לגמרי לא כואב.

על שיער יבש ממש לא הצלחתי לסרק איתו. זה כואב מדי ומושך את השיער.

אבל על שיער רטוב עם מרכך זה עובד מצויין. מוציא הכל הכל, כולל גרגרי חול...

השיניים שלו מעוגלות בקצוות- בניגוד לשאר המסרקים שממש מגרדים את הקרקפת.

אגב, זה גם החיסרון שלו, בגלל שהשיניים מעוגלות בקצוות, הקצוות בפחות צפופים והכינים הפיצפונות שרק בקעו מהביצים, פשוט לא נתפסות בו, כי הן מאוד צמודות לקרקפת. במקרה כזה אני מסרת במסרק פשוט, (כחול, לא יודעת איזה חברה) והוא מוציא אותן יתר טוב.

למה אכזרי? ממש טוב ועוזר בקלות (עולה 50 שקל....)

לחפוף עם סרקל... אני לא עושה להם פרסומת כמובן אבל לא התנסיתי עם חברות אחרות. אצלי זה עצר התדבקויות חוזרות ונשנות. כמובן, זה צריך להיות כל יום (בימים שהם לא חפפו בערב לפני, אני מטפטפת בבוקר כמה טיפות שמן רוזמרין ליד האוזנים, ממש טיפה-שתיים בכל צד)

זה שהחלפתי את השמפו הרגיל של הילדים לשמפו כינקייר... זה שמפו שאפשר להשתמש בו שימוש יומיומי... הוא עשוי מחומרים פעילים טבעיים ככה שאין שום בעיה עם תדירות השימוש ואין שום סכנה לעור הקרקפת... ואז בעצם זה גם קוטל את הכינים וגם מונע הידבקות... הפתרון הזה הושג אחרי אינסוף נסיונות מייאשים ולבינתיים אני מרוצה כי הוא עושה את העבודה בלי עין הרע

בשמן תינוקות זה על בסיס נפט והורג את כל הכינים.

ושמעתי על שמפו רוזמרין שזה מעולה לחפיפה יום יומית (אבל לא נסיתי!!))

שמפו  כינקר הוא לטיפול  ולמינעת כינים.

שהגדולה שלנו היתה קטנה השתמשתי בזה הוא ממש מוצלח.

יש מסרק ותיק בשוק נקרא לוכדן (לצערי חדלו ליצר אותו לפני 15 שנה)

הצורה שלו היא כמו של צמח טורף ,שני צידי מסרק נפתחים לצדדים ונסגרים ,המרחק בין השיניים ממש קטן.

ממולץ אחרי סירוק יסודי ,גם להוציא ביצים עקשניות ידנית.

נכון שזו עבודה ,אבל היא משתלמת.

לגבי שמפו עם רוזמרין הוא לא כ"כ מומלץ לילדים.

רוזמרין הוא צמח בעל רעילות במינון גבוהה.

מסרק מענין בעל שתי לוחות שהראשון צפוף והשני קצת פחות זה מעולה!! אבל לא מוציא ביצים

מה שמוציא הכי טוב ביצים זה אסי(- באנגלית) 2000!!

מומלץ לשים מרכך שיער. להקלה על הסירוק

דבר ראשון, את חייבת מסרק שמוציא גם ביצים

זה כבר פותר חצי מהבעיה, כי את לא צריכה לרדוף אחרי כינים שבוקעות כל יום

וגם לא להוציא ביד ביצים שזה סיוט

הוא לא אכזרי בכלל, השיניים שלו מעוגלות, הסוג הטוב לא תולש שערות בכלל, יש לי אותו כבר 7 שנים והוא מעולה.

לא זוכרת שם, אבל הוא ירוק עם שיניים נשלפות וקבועה בו זכוכית מגדלת קטנה, ויש לו בצד אחד מברשת שמנקה את המסרק.

מסרקים כמובן רק שיער רטוב, והכי טוב - שיער עם טיפה מרכך.

דבר שני -

נתנו לך כאן מלא עיצות על שמפואים, לא התנסיתי, אבל שמן רוזמרין מאוד עזר לנו.

טיפה אחת בלבד, זה מספיק. הריח חזק אבל נעים.

לנו עלה בזמנו 65  ש"ח

גם המסרק אסי2000 שהמליצו כאן עושה את זה, לי יש סוג אחר

מה לגבי מצעים ובגדים (וכיסויי ראש)? יש צורך לטפל גם בהם?

וכיסוי ראש-כדי שלא ייהרסו הייתי ממליצה לך להשרות אותם בתוך קערה עם מעט א. כביסה ומרכך

השתמשתי בג'ונסון וככה שיכנעתי שזה משהו מיוחד לתינוקות ונעניתי בהתלהבות. כל היום סרקתי וסירקתי והראש נקי!!! ברובו לפחות. מחכה לשינה. אז יותר קל. זו פעם ראשונה שהצלחתי לסרק 100%!

אבל גיליתי עלי...הם ארזו מזוודות ועברו דירה...איכס. בגלל זה שאלתי אם צריך לכבס או לגהץ או משהו כזה.

קיצר- צריך?

מה קורה לכינה או ביצה שנמצאת ברצפה?

(לצערי נאלצתי לטפל על ברכיי ובכל רחבי הבית...ולא במקלחת)

אבל מעולם לא ניסיתי תכשירים אחרים...

רק קחי בחשבון ששום תכשיר לא יועיל בלי סירוק מאסיבי ורציני לאחר מכן, למשך כמה ימים טובים לפחות.

לכבס בהרתחה כמובן. אחרת לא יהיה לזה סוף.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....