עד גיל 5 שמות חצאית ובקיץ שחם שמות חולצה קצרה

שייכים לציבור שנקרא חרד"לי.

גרביים קצרות,מכנסיים, שרוולים קצרים.

מגיל 3 צניעות מוחלטת - חצאיות/שמלות/גרביונים/שרוול ארוך.

אבל בגדול כשאני מסתכלת על גני הילדות באיזור - אז גרביים קצרות גולשות גם לגיל 4-5 וכנ"ל גם שרוולים...

האמת.. שבחנתי במקרה את הבנות בקבוצה של הבן גלאי 2-3 רובן עם חצאית וגרביון וחולצה ארוכה

(נראה לי שבגלל שעוד חורף)

אבל כמעט לא היו עם טרניגים בנות נלחצתי..

אבל לפעמים ממש צורם לי שאמא מלבישה את הילדה שלה בצורה חילונית

זה נראה כאילו היא חולמת להתלבש כך, ורק היא לא יכולה, אז היא פורקת על הילדה

ואתה רואה ילדות עם ג'ינסים משופשפים מגעילים

וכל האימהות - "וואאאאאי, איזה חמווווווד"

מה חמוד בגועל נפש הזה?

אבל ענין שלך, אין כאן ענין הלכתי.

אותי אישית זה מגעיל!

אנחנו לא נמנים עם הזרם החרדי, אבל אולי אוכל לעזור במשהו...

בעיני, בכל גיל ובכל מגדר (כלומר גם בנים וגם בנות), צריכים להתלבש בצורה מכובדת.

ולכן, גם לתינוקות קטנים וזכרים לא אלביש גופיות בלי שרוולים. או מכנסים קצרים מאוד מאוד.

ככל שעולה הגיל, כמובן שגם הרצון לכסות יותר חלקי גוף צריך לעלות...

ובכל מקרה, סגנון לבוש גס וחילוני, אני אף פעם לא אוהבת (להלן ג'ינסים משופשפים, בגדים שנועדו לחשוף איברים מסויימים...)

הגדולה שלנו עוד מעט בת שלוש.

בד"כ הולכת עם חצאיות (משתדלת לפחות עד הברך ואחרי, ואם לא אז עם מכנסיים או גרבוינים מתחת...) אבל לפעמים גם עם מכנסי טרייניג.  מאוד משתדלת לא להלביש לה מכנסיים צמודים (טייץ בלשון העם), או מכנסים בסגנון "תרבות המערב"...

חולצות תמיד עם שרוול, גם בקיץ! העדפה ל3/4. אבל לפעמים גם קצת יותר קצר (אבל בשום אופן לא חוצה בלי שרוול בכלל, זה נראה לי ממש לא שייך)

לגבי גרביים, בחורף כמובן עם, בקיץ שעבר הייתה בלי, וכנראה שגם בקייץ הנוכחי תלך בלי  (בע"ה כשתגדל קצת, בערך בגיל 5 תלך עם גרביים, כך שהרגל לא נראית...)

**הערה, לפני שנה קיבלנו במתנה חולצה לביתנו היקרה מחברה של המשפחה. היא הייתה אז בת שנתיים. החולצה היתה יוקרתית ועלתה הון... אבל, בחולצה חצי מהגב היה חשוף!  כלומר, חצי מהגב היה מבד תחרה שקוף לחלוטין. מיותר לציין שלא השתמשנו בחולצה (מלבד פעם אחת מעל חולצת בסיס, אבל גם כך ממש לא אהבתי...). הרבה קרובי משפחה ממש לא הבינו מה הבעיה ....  **

הגדולות בנות 5 +, וכמעט  ארבע.

עקרונית נראה לי שעד גיל 3 בכלל אין ענין להלביש צנוע, אבל אני כן מסכימה עם חוסר הנוחות מבגדים בעלי מראה "חילוני"- חצאיות קצרצרות, חולצות גופיה, הדפסים שונים ומשונים, או בגדים שהם בעצם העתק של בגדי נשים לא צנועים. אני מעדיפה בגדים נוחים, צבעוניים ופרחוניים לילדות שלי...

מגיל 3- עקרונית כן ראוי להקפיד על כל כללי הלבוש, אבל לפעמים קשה. לילדה השניה שלי כן הלבשתי שרוול קצר בגיל 3, למרות שהקיץ לא אלביש לה בע"ה.

חצאיות- ראוי להקפיד על חצאיות ארוכות, אבל חייבים משהו מתחת! גם מבחינת צניעות וגם מבחינת בריאות- ילדות משחקות בחול וכוד', וזה אזור רגיש. אני כן מלבישה טייץ מתחת לחצאית- זה בהחלט נותן פתרון, למרות שהייתי מעדיפה מכנסיים רחבות. אבל מה לעשות והטייץ הרבה יותר נגיש בכל החנויות, ומכנסיים רחבות פשוטות מכותנה- הרבה יותר קשה למצוא.

גרביים- למרות שאני עצמי כן מקפידה, איתן אני בכלל לא מקפידה. גם ככה הן מורידות סנדלים בכל הזדמנות ומסתובבות יחפות בבית ובחוץ, ונראה לי ממש מעיק להוסיף להם גרביים, זה חם ומונע כל מיני תענוגות כגון טיפוס על מגלשות....

בכלל, באופן עקרוני צריך לא להילחץ מזה- בדיוק כמו שלא נלחצים מחינוך למצוות אחרות. אם האמא צנועה, ושמחה בצניעותה, זה מה שחשוב. נכון שחשוב להרגיל לצניעות, אבל לא בלחץ ובמועקה.

איך אמרה לי חברה - היא אוהבת להלביש את התינוקות שלה בבגדים "פרוצים"

שד' ישמור 

(אלא מהזרם הדת"ל).

אני שאלתי את הרב שלנו כמה פעמים (כל פעם הייתי לא בטוחה מחדש ), והוא אמר שלא צריך להלביש לפי הלכות צניעות לפני גיל 5-6.

אני חושבת שבגיל שנתיים לא צריך כבר להקפיד יותר מדי. היא מאוד קטנה עדיין.

אני לא יכולה כ"כ לתת דוגמא אישית כי עכשיו חורף. נראה כבר איך אלביש את הבנות בקיץ, כשיגיע באופן סופי

הגדולה נולדה וגדלה מס' שנים בחו"ל, שרוול והקפדה על כיסוי ברך הגיעו לגמרי רק בגיל 6.

זו שאחריה בהפרש מכובד המשיכה עם הגרביונים של החורף כבר לקיץ של גיל 3 (יש היום יפייפיות ומתאימות לכל בגד) ועל השרוול היא הקפידה שלא יציץ לה "היצר הרע"- מעצמה.

וזה ממש לא היה נורא, ונכנסתי לזה בשמחה והיום כבר אני לא מבינה למה עם הגדולה זה לא עבד כך .

הכל מתחיל בראש שלנו כאמהות, ואם אתם נוהגים משהו וקשה לך אתו שווה ללמוד ולהבין את משמעות ההלכה/ המנהג.

ילדים בגיל הזה מאוד גמישים בדר"כ.

הגוף שלנו הוא לא יצר רע. 

להיפך.

לכן חשוב לשמור עליו וחשוב להיות צנועים. 

להתייחס לזה כ"יצר רע" זה ממש לגרום לבת לא לאהוב את הגוף שלה וחבל. 

כדי שזה לא יבוא ב"בום", כנ"ל לגבי ציצית וכיפה לבנים, כך אני נוהגת בכל אופן...

אני הגעתי למסקנה שה"בום" יהיה יותר לי מאשר לו....

(כי יש כאן הרבה ומעולם לא חשבתי שזה בעיתי)

האם לא יותר צנוע ללבוש מכנסיים בגיל שבו משתוללים בגני שעשועים?

הרי חצאית עולה/יורדת, ובגיל כזה אין עדיין מספיק מודעות לסדר את החצאית

(מבלי להתייחס לענייני מזג אויר וחיידקים) אז איך זה חינוך לצניעות אם בסוף רואים לה הכל כל הזמן?

הגן.

אני מפרידה בין מכנסיים לבגדים חושפים לסוגיהם.

גם מבחינה הלכתית מכנסיים זה יחסית ה"בעיה הכי קלה".

בגדים חושפים נותנים הרגשה שהאמא רוצה להתלבש ככה ולא יכולה. זה משדר לילד שחשוף זה לגיטימי ואנחנו לא הולכים ככה כי טכנית זה אסור.

מכנסיים, לעומת זאת זה עניין של נוחות ואין פה חשיפה של חלקי גוף. זה משדר נוחות (כמו אצל תינוקות).

שמים חצאית כדי לחנך ולהרגיל ללבוש הנכון.

אבל זה לא שיש באמת כזאת בעיה שיראו ברך של ילדה בת 3. סה"כ זה לא גיל שהיא חייבת במצווה אלא גיל של חינוך.

ולאט לאט היא תלמד איך להתנהג נכון יותר.

אחרת אין לזה סוף וגם בגיל גדול עוד משתוללים בכל מני צורות

ואז מגיעה האופנה של ה"טייץ' מתחת" שלאט לאט הופך להיות יותר טייץ ופחות ופחות מהחצאית.

לצניעות אבל בעצם זה פחות צנוע ממכנסיים (בגיל הזה).

בגיל גדול משתוללים בכל מיני צורות, זה נכון.

אבל בגיל גדול אפשר יותר ללמד איך להסתדר עם החצאית (למשל בגיל 7). הבדל נוסף הוא יחס גובה הילדה לרווח בין שלבי הסולם. בגיל קטן הרווח בין השלבים הוא ממש גדול ובגיל גדול ,פרופורציונאלית, הרווח קטן.

אגב, אני שמה בכל טיול מכנסיים מתחת לחצאית זה לא גורם לחצאית שלי להתקצר. (אני הולכת רק עם מקסי-  זה יפה לי יותר )

וגם להכניס למודעות שצריך לשבת יפה ושהחצאית לא תתרומם 

כי באמת לא ברור לי

(רק להדגשה: מדובר על חצאיות בלבד. דברים חושפניים לא ראויים בעיני בשום גיל בלי קשר לצניעות, אבל זה דיון אחר)

השבוע טיילתי ליד גן שעשועים, 

ראיתי ילדה עם חצאית, עולה הצידה במקום קדימה בסולם בגלל חצאית מעט צרה

אז יצא שכרה בהפסדה, צניעות לא מדברת אליה עדיין,

והיא הסתכנה מאוד בעליה כדי שהחצאית לא תעלה יותר מדי גבוה.

אז מה הקטע? (שאלה אמיתית, לא בהתרסה!)

(או לדיון ההלכתי האם גרביונים הם חובה)

לי עדין אין בנות בגיל, זוהי תשובה של אמא שלי(אמא ל9 ילדים)

חצאית בגיל שלוש נועדה לחינוך והרגל לצניעות, בגיל זה אין חובה על הצניעות.

אם שמים לילדה מכנס מתחת לחצאית הילדה לומדת שאפשר להשתולל ולשבת בכל צורה ומצב. לעומת זאת כאשר הילדה לומדת שאין מכנס ולכן היא צריכה להקפיד על צורת הישיבה יש הרגל לישיבה בצורה צנועה גם בגלאים מבוגרים יותר.

(כל זה רק מהצד של הצניעות בלי להכנס לעניין הבריאות)

יש לי ילד בן 3 לא בת אבל אני מנסה לדמיין איך ילדה בגיל בזה תהיה עם חצאית.

דוגמא נפוצה: סולמות בגן שעשועים. הרווחים בין השלבים יחסית גדולים לגיל 3 (הבן שלי גבוה). לבן שלי קשה לפעמים איתם שלא לדבר על סולמות חבלים. אני לא רואה איך אפשר בגיל כזה להסתדר עם חצאית. אין מה ללמד אותה, זו בעיה טכנית.

בגיל 3 אין חיוב הלכתי בכל מקרה.

לכן את עניין החצאית הייתי מכניסה בגיל גדול יותר שהמוטוריקה טובה יותר והתנועות פחות מסורבלות, גיל 6 בערך.

בכל מקרה לא הייתי סותרת את הגן.

אז  מגיל  3  ברור  חצאית.  זה  דבר  ראשון.   ומעולם לא  נתקלתי  בילדות בנות 3  חרדיות  עם   טייץ  מתחת  לחצאית.  בד"כ  אמא  שמפריעה  לה  הצניעות שמה  לילדה  גרביונים. יש  ילדות  שהולכות  עם   גרביים  קצרות (לא  יודעת  בדיוק  עד  כמה)  אבל  לא בלי  גרביים  בכלל.  

בגיל 3 (גם לגבי חצאית).

בעיר שגרתי בה בית יעקב דרש גרביונים מגיל 9, אאל"ט.

אצל חסידים ראיתי שמלבישים בגרביונים מגיל 3.

אצל בני דודים שלי הליטאים ממש לא היו גרביונים עד גיל 6, אאל"ט. הבת שלהם היתה עם מכנסיים עד גיל 3.

בכל מקרה אם אין גרביונים הייתי שמה טייץ מתחת לחצאית, בגלל צניעות....

הבת שלי עוד לא הגיעה לגיל 3 אבל בגדול הייתי מקפידה מגיל שנתיים- שלוש על שרוול שלשהוא- לא גופיה. בגיל גדול קשה לדעתי להרגיל אותם לבגדים אחרים. בגילאים הללו הן ילבשו את מה שההורים ילבישו ולזה הם יתרגלו.

כנ"ל לגבי מחשוף, חולצה קצרה בבטן וכד'...

לגבי מכנסיים, נראה לי זה צנוע יותר מאשר חצאית בגיל הזה. אם ידרשו בגן חצאית- לא יסתור את הגן.

הייתי שמה מכנסיים עד גו חובה בערך (ככה ההורים שלי עשו איתי).

לגבי אורך חצאיות, אם יש משהו מתחת אז הייתי מקפידה מגיל 6 בערך (עד גן חובה).

לגבי גרביים- אני בעצמי לא שמה בקיץ.

אני דת"לית.

נראה לי שילדות היום שומעות הרבה את המינוח "זה לא צנוע", כשהחצאית עולה, או בסיטואציות אחרות.

ואני מרגישה שמינוח כזה הוא לא נכון- יש בו מעין שדר שהמקומות שצריכים להיות מכוסים הם "לא צנועים", בעוד שהאמת היא להפך- המקומות האלה הם צנועים, ולכן מכסים אותם.

לכן אני משתדלת להשתמש במינוח הפוך "זה צנוע, ולכן אנחנו מכסים".

על עצמך.

לא שקופים לא עם קרעים וגם לא צבעים נועזים והדפסים מוזרים

מה שאני לא מסוגלת ללבוש לא אשים על הילדים שלי ג'ינסים שסע צר וכו'

כמובן שגם לבן יש את שלב ההתרגלות לכיפה בשבת לבית כנסת והוא מחכה כבר ללבוש את הציצית

השלב של ההפרדה אצלו בביגוד לתלמוד תורה יותר קל במקום הטרנינגים של היומיום לעבור ללבוש יותר שבתי יותר דגמחים אפודות חולצות פולו מכופתרות וכו'..

לעומת זאת בבנות זהו ממש שינוי (בעיני)

הגרביון מתחת לחצאיות שמלות ממש חובה בגיל הגן משחקי חול צורת הישיבה שלהן הטיפוס על מתקנים..

בת 30 ומה אני ומה חיי סיכמתם בצורה ראויה איך להעביר את המסר לבנות

*ושאלה נוספת

בלילה מה אתן מלבישות לה בתור פיג'מה חליפת מכנס או כותנות? 

ובבית כן. הוא מבין שמתקלחים ערומים אבל לא הולכים ככה בחוץ, בבית.

כן יהיה נוח?

עכשיו בכיתה א' עד גן חובה בחורף הייתה הולכת עם טרניג... בקיץ חולצות קצרות וטייץ.. שהתחילה גן חובה הגננת אמרה שצריך לבוא רק עם חצאיות אז הלבשנו לה חצאית ומתחת טייץ(לא סובלת גרביים).היא הייתה הולכת עם חולצות קצרות עד ששמה לב שהחברות שלה עם 3/4 והחליטה שהיא הולכת רק עם 3/4 בחורף היא הלכה עם טרניג ועל זה חצאית... עכשיו בבית הספר היא הולכת עם טייץ מתחת לחצאית ואסור חולצה קצרה... גרביים בקיץ לא בחורף גרביון...אני חושבת שמכנסיים בגיל הגן יותר צנוע מחצאית...בלילה בחורף חליפת פוטר בקיץ חולה קצרה ומכנס או מכנס קצר מתחת לכותונת...

זה עוד יותר חשוב שאם לא גרביון אז שיהיה משהו מתחת לחצאית כי קרו דברים מעולם...(אחיינית שלי... הוטרדה ע"י קבוצת ילדים...) 

קשה לי מאד לשמוע את עניין ההטרדה בהקשר של הלבוש.

לנערהף ילדה, תינוקת או אשה - מותר ללבוש מה שהיא רוצה בלי להיות מוטרדת מהטרדות.

אין קשר בין הטרדות ללבוש, אלא אם את מדברת על הטרדות ממד הבנות, שהיא שונה מכל מה שהשאר לובשות.

אין לאף אחד זכות להתייחס אל האשה שמתלבשת באופן בוטה, כאילו שהיא בוטה.

כמובן, אנחנו מחוייבות מצד ההלכה, אבל זה לא קשור להטרדות.

וכן, אני מאמינה שמי שמטריד ילדה או אשה בלי גרביונים יטריד גם את אלו שיש להם גרביונים.

אבל היו כמה ילדים בגן שפשוט הרימו לה את החצאית... במקרה הזה היא לא הייתה עם גרביון או טייץ...בגיל הזה הילדים מתחילים להראות עניין בגוף שלהם ואני חושבת שילד כזה זה יותר יסקרן אותו לראות מה יש מתחת לחצאית של הילדה שאין לה כלום מתחת יותר מאשר לילדה שלובשת טייץ או גרביון ...

וגם אני בעד מכנסיים מתחת לחצאית. הניסוח חשוב כי שימוש במילה צנוע זה מעצבן ו"דתי" ובעצם צניעות זה לכבד את עצמך.

גם כאשר מלבישים חצאית וגרביים עד הברך זה לא תמיד צנוע.

לפי דעתי רצוי להוסיף גם טייץ, מפני שהבנות לא תמיד יושבות צנוע...

ואז יצא שכרנו בהפסדנו

הבנות שלנו לבשו מגיל  3  חצאית שמכסה מתחת לברך ושרוול 3/4 .

הן לא לבשו גרביים כי זה נקרא דת יהודית, יש מחמירים בזה ויש מקילים,

דת יהודית היא גם תלויה בנוהג שבמקום.

הסיבה שהבנות שלנו לא לבשו גרביים כי לי היה מאוד קשה עם זה בגיל התבגרות ,גרביים עוררו אצלי הרבה אנטי,למרות שהמשכתי ללכת איתן.

העדפנו להשאיר זאת לבחירה שלהן.

אנחנו  תורנית  דתית לאומית.

ובעלי למד 11 שנה בעטרת כהנים.

עד גיל 3 מכנסים, שרוול קצר וכו', גופיות- אף פעם לא.

מגיל 3 חצאית וגרביון.

מגיל 4 שרוול ארוך.

מכיתה ב' ומעלה אפשר גרביים, הילדה מספיק גדולה כדי לשמור על עצמה צנועה בכל מצב.

פיזמה- מכיתה א' בערך כותונת עם מכנסיים מתחת.

ויש גרביונים לא שקופות בכלל ועד גרביונים כותנה.

מכנסיים אינם דבר צנוע. ולכן לא הולכים איתו גם "מתחת" במיוחד שכל הענין הוא "חינוך" לצניעות. ולא שיש צורך באמת בצניעות בגי זה.

גם תימניות לפני מאה שנה היו הולכות עם מכנסיים לצורך צניעות. וגם הכהנים היו עם מכנסיים לצורך צניעות- כשהם עולים בכבש למזבח. מכנסיים בהחלט יכולים להיות תוספת מצניעה.

ולכן לא לובשים אותן גם מתחת. לכן כתבתי מה שכתבתי.

הילדה שלי עוד קטנה, אז אני לא באה להגיד שהצלחתי ...

אבל בעקרון ילדה צריכה לדעת שלא כל מה שמתאים שילד יעשה מתאים גם לה.

אני לא יודעת מאיזה גיל, אבל מתישהו היא צריכה לדעת שגם אם בנים מטפסים על עצים - לבת ישראל זה  לא מתאים.

אבל שוב - אני לא יודעת מאיזה גיל.. אולי 7 אולי 3 עדיין לא הייתי שם...

צניעות נפתרת).

לרב בנות לא עושות את זה כמו שלרב הן לא משחקות כדורגל- סתאם כי הן לא אוהבות.

אני לא רואה בעיה עקרונית.

אני אגב טיפסתי על עץ כמה פעמים בשרות לאומי (כמובן בצניעות).

היה לי תלמיד שרק ככה הצלחתי ללמד אותו משהו.

וגם אני טיפסתי על עצים. זה לא פראי, אלא מקום חלומי לשבת בו ולהנות. בודאי שנזהרתי - מכנסיים וחצאית, סיכת ביטחון, מה הבעיה בטיפוס על עצים? מה לא ישראלי בזה?(בת ישראל)

יש מקומות שבנות לא רוכבות על אופניים , אבל אני מכירה נשים ליטאיות, חובשות פאה, אמהות של רבנים וצדיקים שזה כלי הרכב שלהן. תלוי מאיזו גלות או תרבות הגיעו לארץ או בארץ.

אני אומר לה כך:

"אנחנו לא משתמשים במילה צניעות. זו מילה מכוערת המשמשת לפגיעה בנשים והשפלה שלהן"

חוץ מזה אני מצטט לה את הסיסמא של "טבע נאות"

אצל רוב האנשים יש לה הקשר חיובי, כמדומני. הקשר של יופי וחן.

חפש הגדרה אחרת..

נשמע לי משונה, אנחנו חרדים סטנדרט, ואף אחת בסביבתי לא לובשת גרביונים בגילאי 3-4-5-6- בקייץ.

ולדעתי גם לא בגילאים מעבר...

מה קרה פה לכולם?

ילדות קטנות!!!!

אתן מסוגלות ללבוש גרביון כל הזמן?

דווקא בגלל שהן לא יכולות להיות אחראיות לצניעות, הן לא חייבות!!!

מחנכים לחצאית מגיל 3, לא ממש משנה האורך, לשרוולים, כנ"ל, וזהו!

לא נראה לי שיש פוסק אחד שיגיד לך שמגיל שנתיים צריך להלביש בצניעות..

מגיל 3 כן יש יותר הקפדה על גרביים ולא דווקא גרביונים ושרוול שמכסה את המרפק,

ואנחנו במקום להשתמש בביטוי לא צנוע משתמשים בזה לא דרך ארץ..

בהצלחה לך וכל הכבוד על הרגישות 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....