הבן שלי המתוק כמעט בן שלושה חדשים.
בבית החולים לפני שהשתחרר אמרו לי שיש לו מעט לשון קשורה.
חיכיתי עד עכשיו כי ראיתי שהוא מסדר עם האוכל ועולה יפה
עכשיו אני מתלבטת אם לנתק או לא,
כי לפעמים ששמים לו מוצץ בתחילה הוא עושה תנועה של הקאה, וגם לפעמים לפעמים באוכל הוא מעט נחנק (אבל זה נדיר ויכול להיות שזה קורה לכולם?)
מה אתם אומרים? כדאי לנתק? או שאין צורך ואין לזה שום השלכות?
ואם מישהו עבר פה לילד ניתוק, צריך קודם ללכת לרופא משפחה? או ישר לאף אוזן גרון?
הסבירו לנו שבעתיד יכולות להיות בעיות בדיבור והגייה בעתיד
היה לא מזמן שירשור על הנושא
זאת אומרת, לא לגמרי?
והאם זה משמעותי להמשך?
~א.להאם זה משמעותי להמשך? אין לדעת. ייתכן שכן וייתכן שלא..
מה שכן, אוכל לומר לך שהתייעצנו עם מומחה, והוא אמר שאין צורך לנתק
אז המלצתי היא לך גם לעשות כך,
וכך לקבל תמונה ברורה לגבי הנושא
שיכולות להמליץ על רופא, הבנתי שזה פעולה יחסית פשוטה עד גיל מסוים
אני לא ניתקתי לבן שלי ואין לו שום בעיות אבל אני לא מבינה טוב בזה
צריך לקבוע קודם כל תורלרופא משפחה? או לאף אוזן גרון?
מישהו פה עשה דרכם?
אם הילד מסתדר עם הנתונים הקיימים, לא תמיד צריך לנתק.
אני מאמינה שאם הוא מצליח לינוק טוב ולך- אין כאבים, כנראה שזה לא משמעותי ולכן גם לא ישפיע על ההמשך.
וגם לא תמיד כדאי בפרט אם הוא יונק. בד"כ אלו שיונקים עם לשון קשורה איכשהו לומדים להסתדר עם המצב
וברגע שמנתקים להם, נוצר אצלם בלבול ולפעמים זה בא על חשבון ההנקה..
ולגבי "לקח רגע" - הפעולה כן, ההתאוששות ממנה לא...
אני מתחרטת על שעשינו, ומצטרפת לסבורות שלא לעשות לתינוק פעולה כירורגית בלי צורך ברור ונראה לעין. לשון שקשורה ברמה שהיא לא מפריעה *כאן ועכשיו* יכולה כן להפריע בהמשך ויכולה לא להפריע, אין לדעת. ברי ושמא - ברי עדיף.
(לצערי יש לי ביקורת גם על ההתנהלות במרפאה של ד"ר פורר, אם כי אני לא חולקת שהוא צדיק ועושה מלאכתו מתוך תחושת שליחות. מי ששוקל(ת) להגיע אליו ורוצה לשמוע את הביקורת לצורך - אפשר לפנות אליי באישי.)
אנחנו ניתקנו בגיל שבועיים וההחלמה לקחה פחות מדקה.
ולא יודעת מה לעשות, בכל מקום שמעתי צדדים לכאן ולכאן,
אם יש עוד כאלו שיכולים לשתף מנסיונם, אשמח מאד
לכל אחד יש את הניסיון שלו, ולכן הדעה שלו קשורה לניסיון שלו...
אצלי, לשלושת הילדים יש לשון קשורה (לא עם סיב כזה, אלא לשון "קצרה" קוראים לזה, חיבור בסיסי עמוק שלא נותן ללשון להשתחרר), אף אחד מהם לא הצליח לינוק כמו שצריך, אבל זה לא קשור רק למבנה שלהם, אלא גם לבעיה תורשתית בהנקה שיש במשפחה שלי (כך אמרה לי יועצת הנקה מומחית). בכל מקרה, הלשון הקשורה לא הוסיפה הרבה לעניין...
אצל הבכור לא הנקתי, וגם לא חתכתי, כי לא ידעתי על עניין הלשון הקשורה. אצל השנייה, חתכתי בגיל שלושה שבועות, בזמן הזה, אצל ד"ר פורר זה היה חתך אחד וזהו בלי טיפול נוסף, היא לא הצלחיה לינוק כמו שצריך אחר כך, אך בגיל חצי שנה, ראיתי שגם מבקבוק הולך ונהיה לה קשה לאכול ולכן עשינו חיתוך נוסף, ובאמת ראיתי הקלה באכילה מבקבוק. לה אישית זה לא פתר את בעיות הנזלות והנוזלים באוזניים ובגיל 5 עשינו לה ניתוח כפתורים (מה שד"ר פורר אומר שזה ממש פותר..). באותו הזמן שעשינו לה את הניתוח, שאלתי את ד"ר פורר על הבכור - האם כדאי לנתק לו - אז התשובה שלו היתה, שבגלל שלהנקה זה כבר לא יעזור, אם הוא לא סובל מבעיות בדיבור, מדלקות אוזניים או בעיות באכילה - אין צורך לנתק. אבל את זה צריך לראות באמת מומחה (ועדיף לא ד"ר פורר - כי המקרה של הבן שלי היה היחיד ששמעתי שהוא אומר לא לנתק, לרוב הוא אומר לנתק בכל מקרה...), ולהעריך עד כמה המקרה הוא גבולי או לא וכמה הוא יכול להשפיע.
אצל הקטנצ'יק - עשינו את הניתוח בגיל שלושה שבועות גם כן (רציתי קודם, אבל הוא לא היה, ואז היתה הברית, ואחר כך פסח), אבל אז היתה לד"ר פורר שיטה חדשה... מעבר לזה שהוא חותך - דבר שלוקח דקה בדיוק, צריך בבית כל יום בוקר וערב "לפעור" את הפצע כדי שלא יתאחה (כמו שקרה לאמצעית שלי, שהיינו צריכים לחתוך שוב). האמת - שהטיפול הזה מזעזע, בעלי לא היה מוכן לעשות את זה, ואני עשיתי את זה, אני גרה קרוב למרפאה שלו, אז היו ימים שביקשתי ממנו לעשות את זה, כי לא הייתי מסוגלת כבר... אני חושבת שזה כן הפריע להנקה, למרות שלי יש קשיים סובייקטיביים בהנקה, אבל אני הרגשתי שכל העניין של להכאיב לילד שלך בוקר וערב זה דבר שמזעזע אותי ואותו. כנראה שבאמת הפצע לא התאחה, כי לא היינו צריכים לחתוך שוב, אבל אולי שווה לא לעשות את זה, אלא רק את החתך.
שורה תחתונה - אם אין קושי לילד - אני אישית לא הייתי מנתקת. אם את רוצה להיות רגועה - תתיעצי עם מומחה, עדיף לא עם ד"ר פורר שאומר תמיד לחתוך. אם את כבר רוצה לחתוך - תבצעי את הטיפול אצלו - הוא באמת הכי מומחה (כבר ראיתי ילדים שחתכו להם אבל לא כמו שצריך ובאו אליו לטיפול חוזר), אבל את הטיפול הזה של פעירת הפצע - אני לא יודעת אם שווה לעשות, ואם כן אולי לבוא אליו שיעשה בעצמו פעמיים שלוש במקום לעשות לבד.
עד כאן המלצותי...
אני נתקתי לבן שלי בגיל ארבעה חודשים אצל פרופסור יודייסין. הגעתי בכזה שלב מאוחר בגלל שגם אני הייתי מבולבלת (כי זה היה קשור ממש קצת והילד לקח מוצץ וינק מצוין רק שזה טיפה כאב בהנקה) וחבל. אמנם אצלי זה היה בזמן בגלל שהעור ה"קושר" את הלשון עדיין לא התקשה. אבל בסביבות גיל שלוש ארבע חודשים הוא מתקשה, ואז זקוקים לפעולה חרוגית הרבה יותר מורכבת מתי שמגלים שזה משפיע על הדיבור. אצלינו בגלל שזה לא התקשה עדיין לקח שניה אחת טיפה דם. הנקתי מיד ונגמר הסיפור. אני חושבת שממש מומלץ ללכת ליודייסין שהוא רופא חרוג ומקבל עם התחייבות מקופת חולים (תבררי לגבי מכבי, כללית ולאומית, כן.) מאשר פורר שלוקח הרבה כסף זה כרוך בכמה פגישות והוא רופא שיניים. בהצלחה רבה!
הבן שלי באמת בדיוק בן שלושה חדשים, ובאמת מסתדר עם ההנקה ולוקח מוצץ, רק בתחילה הוא עושה תנועת הקאה,
נראה לי שאקבע תור מחר לרופא ונראה מה עושים הלאה.
ואם הבן שלך לוקח מוצץ, אז כנראה היא באמת קשורה ממש טיפה.
לענ"ד שוב, אם הוא עושה כל מה שכל תינוק אחר עושה- אז איזה הגיון יש בלשחרר?
ועוד משהו מהנסיון, היום הבן שלי מוציא לשון לגמרי החוצה כמו כולם.
כשהיה קטן יותר ראו שהיא קצת קשורה, אבל היום זה הסתדר איכשהוא, ב"ה!
ואז כבר מסובך יותר לנתק...
החמוד חזר לעצמו מיד..האכלתי אותו וזהו, נגמר הסיפור..
לא מתחרטים לרגע שניתקנו..
שאצלי הרופאים לא המליצו חלק אמרו אפילו שאין לו לשון קשורה. היועצת הנקה המליצה ואז התערבבתי לי עם הרופאים עד גיל ארבעה חודשים. כששמעתי על פרופסור יודייסין החלטתי להתייעץ אתו. בקשתי מרופא ילדים הפניה בלי לבקש את חוות דעתו. פרופסור יודייסין אמר שכדאי לחתוך, אישרתי, והוא חתך במקום. תאמיני לי לא מתחרטת לרגע. לכן אני חושבת שכדאי פשוט ללכת אליו ולשאול, הוא מומחה מספיק. אין בזה סיכון, אם זה עדיין לא התקשה (אם זה התקשה ממילא זה לא במקום), וחבל להתערבב עם דעות של רופאים שלא תמיד מבינים בזה. זו דעתי, אבל שיהיה לך בהצלחה על כל מקרה.
לכל שלושת הילדים שלי יש לשון חצי קשורה.
בבי"ח אמרו שרק אם זה מפריע להנקה אז לעשות עם זה משהו(את זה אמרו לי רק הילד ה 2).
לא חתחתי לאף אחד מהם, הם ינקו טוב, לא לקחו מוצץ אבל לא ידעתי או יודעת אם זה ממש קשור כי הרבה ילדים לא לוקחים מוצץ ועושים את תנועת ההקאה ואין להם לשון קשורה...
לגדול יש בעיית הגייה של ס ש אבל מצד שני גם לדוד שלו הייתה את אותה בעיה וגם לאחיין שלו יש את אותה בעיה ואין להם לשון קשורה- אז שוב זה לא קשור ללשון קשורה.
ולשתי הבנות ( 5,3,) אין בעיות בהגיה ולא באוכל ולא דלקות אוזנים או נזלות.
(ד"א גם לי יש לשון חצי קשורה וגם לאמא שלי יש.. זה כנראה גנטי ושתינו סבדר גמור ללא ניתוחון..)
מה המסקנה?
אם תלכי לרופא שעושה את זה רוב הסיכויים שהוא יאמר לך לעשות לא? כי מה זה כבר יכול להזיק.
אולי תלכי לרופאת ילדים? אם זה לא כ"כ משמעותי לא נראה לי שכדאי.
קלי את כל מה שאמרתי בערבון מוגבל, כל אחד מרגיש אחרת לגבי הנושאים האלה של ניתוחים וניתוקים.
אצלנו זה לא השפיע- ממרחק של 7 שנים. ואני לא חושבת שיש קשר בין התופעות שהוזכרו לחצי לשון קשורה.
אמנם כתבתי למעלה שיש לי ביקורת על ההתנהלות שלו, אבל נראה לי שהדרך שתיארת אותו בהודעתך יצאה קצת לא הוגנת כלפיו... מנסה להעמיד דברים על דיוקם:
לגבי התחייבות מקופת חולים - זה בתנאי שרופא הילדים שלך מסכים להפנות אותך לניתוק, ויש בעניין הזה מחלוקת עמוקה בין רופאים שונים. אם אישה מגיעה למסקנה שהיא מעוניינת בניתוק, והרופא לא מפנה - נשאר רק ללכת בפרטי.
לגבי הרבה כסף - ביחס לניתוח פרטי המחיר שלו ממש ממש נמוך. אפשר להשוות לרופאים פרטיים אחרים שעושים ניתוקי לשון ולראות.
לגבי כמה פגישות - לאו דווקא. אם הכול הולך טוב מספיקה פגישה אחת.
וההתמחות שלו - רופא שיניים ומנתח בחלל הפה.
אני האנונימית מההתחלה. ד"ר פורר הוא זה שהביא את התחום לארץ לפני עשרים שנה (אני מכירה מטופלים שלו מאז). הוא צבר ניסיון רב מאוד בחיתוכי לשון והוא זה שלימד רבים מהרופאים הכירוגיים את עבודתם.
זה שאני חושבת שהוא יותר מדי מאמין ביכולות של חיתוך הלשון זה משהו אחד.. אבל אם כבר לנתח - באופן אישי הייתי עושה רק אצלו... אני ראיתי בזמן שהייתי אצלו שבאו אליו לתיקוני חיתוכים לא טובים מרופאים אחרים. וגם ראיתי אצלו לא מעט אנשים שברור שהם צריכים ניתוח כזה (אפשר גם להסתכל על ההורים ולראות את הלשון או השפה הקשורה).
זה לא סותר את זה שחוות דעת הייתי מבקשת ממשהו אחר, וגם שהייתי מוותרת או מצמצמת את התהליך של ה"פעירה".
ולא לרופא שמקצועו ניתוק לשונות. וביקשתי את חוות דעתו -
לילד אחד הוא אמר שאין צורך וזה לא יפריע לו לכלום - ואכן לא ניתקתי והילד היום גדול ואין לו שום הפרעה כתוצאה מזה.
לילד אחר הוא אמר לי לנתק (בגיל חודש , אכל מצוין) כי זה יפריע לו בהמשך לדיבור תקין - וניתקתי.
נסי גם את לפנות לרופא ילדים . הרופאים שעושים ניתוקים - מוכנים לנתק לכל ילד שהוא גם למי שממש אין לו לשון מחוברת...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
