אם הייתי מוצאת כזה דבר ובעלי היה רוצה לשמור הייתי נפגעת, כאילו הוא עדיין סוג של אוהב אותה..

אני ניתקתי עם כל האקסיות כל קשר (למעט שתיים שהן בערוץ) התחתנת? אז איזה ערך יש לפיסות הנייר והבריסטולים האלה עכשיו? נראה לי שיפריע לאשתך שתשמור בפרט אם אתה טוען שזה עדיין נוגע לליבך.

הכוונה שלי למשפט המשוגע בחתימה .

 תגיד לי  הקב"ה  אוהב את אולמרט  שעשה פוגרום קוזאקי ביהודים בעמונה ?

 אוהב את המלשינים המנובלים והרשעים של שלום עכשיו ?

 אוהב את  כל חבורת שרון שגרו את היהודים מקטיף וצפון שומרון ?

כך כתוב במשלי פרק ו

(טז) שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א ה' וְ֝שֶׁ֗בַע תועבות תּוֹעֲבַ֥ת נַפְשֽׁוֹ:
(יז) עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי:
(יח) לֵ֗ב חֹ֭רֵשׁ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָֽרָעָה:
(יט) יָפִ֣יחַ כְּ֭זָבִים עֵ֣ד שָׁ֑קֶר וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים:

אפשר לעקם את השכל ולהגיד שה' שונא את העינים הלשון הידים הלב והרגליים של הרשע אבל לא את הרשע בעצמו . אבל בהמשך כתוב שה' שונא את האיש בעצמו שמפיח כזבים, עד שקר וכו' .

 לא צריך להתייחס ברצינות לכל שטות שנאמרת בשם מישהו.

בעזהי"ת

קופסת מכתבי-חיזור של סבתא שלי ממחזר מתקופת נעוריה..

אולי הוא אשכנזי..

יש לך עכשיו אישה, אתה צריך להתעסק רק בה ולא באף אחת אחרת, עצם המצאותם של המכתבים האלה מראה שהחב שלך לא פנוי רק לאשתך וזה חמור מאד, זה פוגע וזה יכול לגרום לדברים לא טובים לשניכם.

במהלך ההכרויות שלי (עד לפני חצי שנה) "התחלתי" עם כמה בנות וגילינו שלא מתאים/שהיו תפוסות באותו זמן, ולא היה קשר רציני אלא רק דיבור אקראי,ואני לא שמרתי איתן על קשר מאז, אבל  בכל זאת היה נחמד לפלרטט איתן קצת ואני מרגיש כלפיהן כמו חברים שלא נפגשנו חצי שנה ומסקרן אותי מה הולך איתן

מה דעתכם שאכיר אותן לאישתי וככה נוכל להיפגש שלושתינו? (על הצד שלא מפריע לאישתי, או שאשכנע אותה)

חוצמיזה שאשתי לא כ"כ יוזמת מפגשים עם חברות שלה, וכשנפגשים עם חבר שלי די משתעממת, אז ככה אני יוכל לזום מפגש עם חברה שלה..

כמו"כ להציע להן חברים מתאים? זה אומר שיחות בטלפון שעלולות להיגרר לשחנשים...

זה ממש בגידה 

אתה משתמש בה כאמצעי  לקשר עם בנות?

אולי לא מתאים, אולי לא שייך

אבל בגידה?

הוא עצמו כותב שהכל יעשה בתיאום עם אשתו

כך שאין פה שום מימד של הסתרה וחוסר אמון או תקשורת

הסיבה שהוא יוצר את המפגשים

מתעניין בהם קצת מתגעגע!

איך הוא יעשה מפגש שלא יעיב על מצפונו כבגידה ? הרי אם יפגש איתם ככה רק כי הוא מתעניין ומתגעגע ורוצה לפטפט הוא ירגיש מצפון, ובצדק.

אז מצא דרך מתוחכמת .. להזמין כאילו בשביל אשתו וכך יוכל להיפגש איתם

זו בגידה לגמרי.. בגידה זה לא רק לקיים יחסי אישות פיזים עם אשה

הוא ממש מתעניין בהם.  ובמקום שעצם נישואיו יעורר אותו לחשוב, הוא משתמש בה כגשר להגיע לבנות

זה כמו חווה אמנו שניפחה את מה שה' אמר ובסוף...

אתה יכול לאמר שלא מוסרי, אבל לקרוא לזה בגידה?

לא מבזבזים כינויים חמורים על מה שפחות..

אבל  בכל זאת היה נחמד לפלרטט איתן קצת ואני מרגיש כלפיהן כמו חברים שלא נפגשנו חצי שנה ומסקרן אותי מה הולך איתן

יש פה מימד של חספוס וגועל

הבנים פה "חתיכת מוסר"

עם הגדרת אמון אצלכם אפשר לפתח קשר בין אריה ללביאה

וגם זה קשר יפה

ההבנה שלכם במעבר לזה.. 

ברוך שעשני כרצונו

כן, גם כאן בפורום.

אהמ אהמ

השתקשקתם? 

במקום לדון על העניין .. עברתם לנשק של להאשים נשים?

יאללה קחו אחריות. תורידו תראש ותתפסו את עצמכם. ואת נקודת האמת שנאמרת פה.

כמו שהרב לסרי אומר.. שכשגברים טועים.. הם ישר מאשימים את האשה..

מה העניין? להסיט את הדיון מהנקודה הבעייתית?

מי מאשים את מי??

רוב המגיבים גברים כנשים אמרו לזרוק.

היתה מגיבה אחת שהאשימה את הגברים, זו היתה התגובה אליה.

עליות או ירידות

ככה הגברים מתגלים פה.

מעלים נושאים בוטאים וצורמים..

ונראה שהגברים פה יושבים רגל על רגל.. ודנים על זה כמו איזה פרי קיץ הכי כדאי לאכול השבת.

יש יתרונות לענבים..  ומנגד המיץ של המלון קצת יותר מצקצ'ק

בעוד הנשים נזעקות

וקוראות את התשובה של הגבר שנכתבה תוך כדי פיצוח גרעינים

אוי נשים אתן כל כך הסטריות

מה בסך הכל הוא רוצה קצת פאאןן?

אני מסכם, לבנתיים.

הבנים פה לשיטתך הם:

מחוספסים, גועליים, חסרי אמון, חסרי הבנה, משקשקים, טועים אבל ישר מאשימים את האשה, יושבים רגל על רגל, מפצחים גרעינים, רודפי פאן

|משועשע|

..

אתה מחפש קשר עם נשים אחרות באמצעות אשתך? לי נשמע שהיא בעצם מעין כלי בשבילך כי אם לא היית נשוי כנראה היית עושה את זה בלעדיה אבל בגלל שאתה מחוייב לה אתה לוקח אותה ומשתמש בה כהצדקה למעשה הזה. כי אתה כביכול נשוי אז מפגש כזה לגמרי בסדר אם היא איתך. מעין "חייב להביא אותה כי אין ברירה". זה ממש להצדיק את החולשות שלך ולתת להן לגיטימציה.

האם אדם אמור למחוק את כל ההסטוריה שלו ברגע שהתחתן?

לא יפריע אם בעוד עשרים שנה תזכר  בעבר ובשלבים שהביאו אותך עד הלום.

אם הזוגיות חלילה מעורערת והמכתבים מהוים מכשול אז זה כבר משהו אחר, אולי כדאי לגנוז אותם בבית הוריך למשך עשרים השנה הקרובות

הנושא שהפותח מדבר עליו הוא רגיש מאוד ויכול להיות הרסני. דבר כזה יכול לפגוע מאוד במערכת היחסים הזוגית שלהם! להגיד שמכתבים ממישהי שהיא לא אשתך "נוגעים לליבך" זה בעייתי. זה מעין חוסר שלמות ברגשות שלך לאשתך, כי אם כל כולך וכל אהבתך שמורים לאשתך דבר כזה לא היה נוגע בך.

כשמדובר בחיי הזוגיות אז כן, אדם אמור למחוק את כל היסטוריית הרגשות שהיו לו כלפי נשים אחרות. אולי לא שכלית אבל רגשית כן, וכאן מדובר על רגשות שעולים, צפים ונוגעים לו בלב. אלה לא זכרונות של שלבים שהביאו אותו עד הלום אלא זכרונות של אהבה ושל רגש שכנראה עוד קיים, ורגש כזה יכול להרוס חיים שלמים, ולא חסרות דוגמאות לצערנו. לכן גם לשמור אותם בבית ההורים זה לא פתרון כיוון שהם עוד נגישים וקיימים. לזרוק אותם זה הפתרון הנכון.

מעבר לפן השכלי הזה יש את הצד הרגשי. אישה היא יצור רגשי בסך הכל, ודבר כזה יכול לעורר אצלה סערות חזקות כמו עלבון, תחושה שהיא נבגדת, שבעלה לא אוהב אותה ורק אותה וכו'. כאישה - לי זה היה מכאיב מאוד.

ופשוט תעשה מהם טקס פרידה לעולם!

אח"כ תקרע אותם ותשים בפח.

עכשיו אני הולכת לסתור את עצמי ממה שכתבתי למעלה.

מצד אחד אם יש לך פינה לאקסית בלב ,זה ישאר עם או בלי המכתבים.

אם המכתבים לא היו בבית שלכם אז מילא, הבעיתיות זה המכתבים שהם בבית שלכם ואשתך כבר יודעת.

לכן חובה להשמיד אותם, אתה לא רוצה להתחיל את החיים ברגל שמאל ,מבחינת אישתך האקסית זה איום, במיוחד אם יש דברים הנוגעים לליבך.

אצה נשוי לאחת וליחידה ,צריך לעשות טקס סיום לקשר ,בכדי שהקשר הקודם לא יעיב על חיי הנישואין שלכם.

לא לחינם יש חרם דרבינו גרשום על נשיאת שתי נשים.

זה לא אותו דבר,אבל לא להיות פנוי לאשתך בכל ליבך זה בעיתי.

הרי זה עצם הבעיה שתתקיים ביתר שאת בטקס פרידה הזה,צריך להוריד את הדברים מהפרק,זה לא מתאים,ולזרוק בלי להכנס לזה.

העבודה הקשה היא לפנות את הלב, לאישתך ורק לה.

המכתבים זה משהו סימלי.

אולי בפינה קטנה בלב אתה רוצה "לשמור אופציות פתוחות"?

אני הייתי נפגעת מאוד מאוד אם בעלי היה שומר דבר כזה, ועוד יותר אם הייתי יודעת שזה בגלל שזה "נוגע לליבו". הייתי מרגישה ממש נבגדת.

הייתי מרגישה שהשמיים נופלים עלי אם הייתי מוצאת כזה דבר...

גם אם כן וגם אם לא, האשה הרבה יותר רגישה בנושא הזה.

למדתי על בשרי כשמשהו תמים (בשבילי) בהקשר לדייט ישן שהיה לי פגע באשתי.

והנה זה היה בבית בלי שידעת והסתדרת מצוין אז תמשיך ככה 

קודם כל, גם אני מרגישה שצריך לזרוק

אבל מה דעתכם על שאלה דומה אך שונה:

האם אדם שהתאלמן יכול לשמור כאלה מכתבים גם לאחר שהתחתן בשנית?

אני לא מדברת על אדם שהתאלמן בגיל מבוגר והתחתן בגיל מבוגר אלא על אדם צעיר של"ע התאלמן והתחתן עם אשה צעירה

מה דעתכם?

ו...  היא כבר לא בחיים בכל מקרה

לא הסתכלת על דברים לפני שלקחת? מה העברת ארזים סגורים? שיכול להיות שגם היה שם עכבר???

לי זה נשמע שלא בטוח שהם בטעות נלקחו הביתה, אלא בטעות אשתך ראתה.....

אני יודעת לפני שהתחתנתי ראיתי מה אני לוקחת, מה שלא היה לי זמן לבדוק כמו יומנים ישנים , אלבומים, מכתבים, לא לקחתי דברים אישיים.

אחרי שילדתי וישבתי אצל אמא שלי, מיינתי, וזרקתי את כל הדברים האישיים שהיו בארגז ולפני החתונה לא היה לי זמן למיין.

בנות מלפני החתונה.

אישית, גם לי היה קשר עם כל מיני בחורים- מהעבודה, מהלימודים, חלקם בכלל לא דתיים, ועם אחד או שניים היה לי קשר מאוד קרוב.

כשהתארסנו חתכתי חזק את כל הקשרים, אפילו שעם האלה הקרובים זה היה ממש קשה. כי באמת הרגשתי איתם כמו עם חברה קרובה- בעיקר בגלל שהם היו לא דתיים ולכן בכלל לא היו באופציה לקשר אחר, מבחינתי.

היום, אחרי כמה שנות נישואין אני מרגישה שאם אפגוש אותם אני אשמח מאוד, ואולי יהיה אפשר לחדש את הקשר בצורה כלשהיא, אבל זה ממקום הרבה הרבה יותר נקי, וממקום של בטחון מוחלט ועמוק בקשר הזוגי, ובבלעדיות של בעלי.

סתם ככה לשמר סוג של קשר "כי זה כיף ומענין לדעת מה קורה איתן" זה ממש לא, גם בהסכמת אשתך. עכשיו זה הזמן להתמקד נטו על אשתך. רק רק רק עליה- בלי שום הפרעות של אף אחת אחרת. ממש לסלק כל אחת אחרת מהשטח והמחשבות שלך. כי זה עלול לגרום לדברים לא טובים, גם אם זה נראה לך תמים.

הממ...יש לי חברה שהתגרשה מבעלה אחרי שהוא התחיל עם חברה טובה שלה שהיתה אצלם הרבה בבית. מה רע? הם נשואים, זו חברה טובה.... אז זהו, שזה רע. וגם אם מה שאתה מתאר זה לא בדיוק אותה סיטואציה- עדיין זה רצון להכניס עוד בנות לחיים שלך ושל אשתך הטריה. וזה פשוט מועד לפורענות.

דברים מהעבר לא מכניסים לבניין עדי עד שלכם

אם לא ידעת שעד עכשיו זה נמצא כנראה שהסתדרת גם בלי זה 

פשוט זרוקקקקקק

כשקוראים את התגובות ולא את ההודעה הפותחת של השרשור.

לא ידעתי שאתה נשוי... ברור שלזרוק. 

הזכרון לאט לאט שוכח, אחרי החתונה (מן הסתם, אף פעם לא עשיתי את זה) ומכתבים הם אלו שמציפים את הזכרון שוב.

אני מרגישה פה שוב ושוב שככל שהאדם מולי יותר דוס- ככה הוא יותר מפחד על בן הזוג ויותר רואה בכל דבר הכי קטן בגידה והריסת משפחות..

אני לא מפחדת מהאקסיות של בעלי.

אני מודעת לקיומן ויודעת שהיו לו קשרים גם לפניי.

אז מה? הוא בחר בי ולא בהן.

ואני סומכת על בעלי ועל הרצון שלו לשמור על הזוגיות שלנו גם אם זה יצריך מאמץ ועבודה.

לדעתי- אם לאשה זה מפריע אז ברור שלזרוק. היא קודמת לכל הסנטימנטליות.

אם זה לא מפריע לה- אז תעמוד מול עצמך ביושר ותראה מה יש במכתבים הללו שכ"כ נוגעים בך? אם זה נראה לך מניע לא טוב שעלול לפגוע בך ובזוגיות- אז לזרוק. אם לא- אז לא חייב.

(לדוג'- אם זה סתם נותן לך ביטחון עצמי כי הם מכתבים מעריכים, או שזה ברור לך שזה חלק מהחיים שהיה ועבר)

לגבי השאלה השניה של היפה והחנון- לי אישית זה נראה קצת צורם. לחפש קשר עם אקסיות. אני לא אומרת לברוח מהן או להתעלם, אני כן חושבת שזה חלק מהחיים. אבל לחפש איתן קשר בכוח? נראה לי לא שייך ולא נכון. גם לרווק. מה שהיה היה. 

ככל שמשהו יותר דוס ויותר שמור- הוא "נדלק" ממשהו שעל אחרים ממש לא משפיע 

הלב זה אותו הלב לכל הגברים.

פשוט מי שלא דתי מרשה לעצמו כשהלב מושך אותו להמשך אחרי הלב ולחטוא.

קיבלתי מכתב פרידה מבחור שעבדתי איתו תקופה,

במכתב הוא כתב לי מחמאות רבות,

הראיתי לבעלי את המכתב והוא ביקש שאזרוק אותו,

הבחור שכתב לי את המכתב הומו, סליחה על הביטוי בפורום ...

אבל אמרתי לבעלי: "מה אכפת לך, הוא ממילא לא מתעניין בי באמת"...

זרקתי את המכתב כי זה הפריע לבעלי...

זהו, אין מה לעשות צריך להתחשב בבן הזוג.

אם לאשתך לא מפריע, אז אולי תשמור לתקופה, אבל אח"כ לזרוק

גם חילוניים לא מאמינים בבגידה. זה לא נובע ממקום מתירני.

וגם דתיים שלא קופצים מכל שטות.

וכן, ברור לי שזה לא כל הדוסים ככה.

אני פשוט רואה פה שוב ושוב נשים (בעיקר אבל לא רק) שמכל פיפס קטן הן כבר עושות בגידה וסיפור.

אני לא אוהבת כשמוציאים דברים מפרופורציה. 

הוא דיבר עם בת אחרת? זה עדיין לא הורס את המשפחה אלא אם האשה תעשה מזה סיפור מהסרטים.

היא תפסה אותו מסתכל על אשה? אוי ואבוי, הוא בוגד, הוא נבזה, הוא לא נאמן.

אומרים שאחד הדברים הלא נכונים שעשה אדם הראשון- שאמר לחוה גם לא לגעת בעץ.

ברגע שמקצינים ומוציאים מפרופורציה- זה נבואה שמגשימה את עצמה. זה משהו שגורם בעצמו למתחים בין בני הזוג ולכעס והצטברות טינה. כי כל מבט או דבר הכי קטן- כבר מכניס את האשה לסרטים..

זוגיות צריכה להתבסס על אמון. לא על חשדנות.

אם אני הייתי חיה בזוגיות חשדניסטית- רוב הסיכויים שזה היה נמאס עלי בשלב כלשהו. רוב הסיכויים שזה היה הורס לי את כל הזוגיות מבחינה רגשית.

ופה- כולם חשדנים. ישר הולכים לקצה ומפתחים תסריטי אימה.

"אתה לא זורק מכתבים? אתה בוגד רגשית באשתך."

"בעלך לא זורק מכתבים? מדבר עם אקסיות כשהוא פוגש אותן ברחוב? תחשדי בו! הוא בוגד! הוא עושה מעשה נורא!"

במקום לחנך לאמון ולדון לכף זכות, ולחשוב חיובי.

אני מאמינה שרוב בני האדם מסוגלים להכיל אהבה לאדם אחד וחיבה לאדם אחר שלא תפגע באהבה הזו. אלא אם חינכו אותם שזה לא אפשרי וכל חיבה פוגעת באהבה.

לא היתה על זה שהוא אמר לחוה לא לגעת

אלא שהוא הציג את זה כאילו זה אסור אותו דבר.

(וזה מופיע באבות דרבי נתן)

דוסים מורגלים שיש דברים חמורים, והם חמורים מאד, וצריך גדר לפנים מגדר

וזה נכון, וחז"ל כל הזמן עשו לנו גדירות בשביל זה.

ומאד חמור הגישה הליברלית להתקרב עד לכמעט העבירה עצמה, ולסמוך על זה שלא תיכשל

כי אנחנו יודעים מה זה בן אדם, ויודעים שזה סיכון גדול מדי.

אבל את צודקת בעיקר דברייך, שאסור להפוך את הגדר לאיסור עצמו

ולהפוך את זה כאילו זה עצמו כבר בגידה

אם תשים את הגבול ממש על הכריתות עצמן- כמה יפלו בהן רח"ל

אמרתי שמוציאים מפרופורציה.

כשמישהו מפרסם פה שאלה על איך יש פה נשים וגברים וזה בגידה- זה חוסר פרופורציה.

כשמתיחסים למכתבים כאילו זה בגידה- זה חוסר פרופרציות.

כשכל מה שעובר פה כל הזמן בין השורות זה רק חשדנות ורק אוירה של כל דבר קטן זה כבר סוף העולם- זה חוסר פרופרציה.

בהחלט אסור להפוך את הגדר ולדבר עצמו.

אבל זה מה שעושים פה.

כל מי שמסתכל על בת- ישר נכנס לאותו מקום כאילו הלך לקצה.

וזה משפיע. ואני רואה את זה.

גם בפורומים סגורים- איך בנות יכולות לקחת קשה מאד כל מני דברים, וזה גורם בעצמו לבעיות. 

אז אני לא חושבת שגבר נשוי שכל היום מדבר עם בנות ונפגש איתן להנאתו זה דבר נכון וטוב, ממש לא. ואני גם לא מצדיקה דבר כזה.

אבל אני כן חושבת שלא נכון וטוב כל היום לחפש אחד ת'שני.

אני כן חושבת שגבר צריך לשים את אשתו לפני כולן ולהזהר לא לפגוע בה. וכנ"ל הפוך.

אבל אני גם מאמינה שאשה (ואדם בוגר בכללי) יכולה לבחור ממה להפגע. אני מבדילה בין מה שקורה- העובדה לבין התגובה והפרשנות של אנשים.

לפעמים הפרשנות והתגובה הם שיוצרים את הבעיות (למען האמת- ברוב הפעמים) ולא העובדות והדברים כשלעצמם.

זה לא מה שקרה- זה איך שהתיחסו לזה ומה עשו עם זה.

הנימה של ויכוח שהיתה לדברים שלי, נבעה ממה שהזכרת את הדוסים

שהם חושבים על הגדר שהיא חשובה, והליברלים פחות מתייחסים אליה

צריך לשמור על הפרופורציות גם לצד השני

זה אמנם לא האיסור עצמו וזה רק גדר

אבל זה גדר! ולא לזלזל בה. חייבים אותה, ובעיה מי שעובר עליה.

צריך לזכור שהרבה פעמים גדר הופכת להיות איסור בעצמו.

כל גזירות מדרבנן הם אסורות מצד עצמן, כי לאחר שרבנן עשו את הגדר, מי שעובר עליה עושה עבירה גם אם לא הגיע לאיסור דאורייתא

ובוא נתייחס רגע לעצם הנושא:

להיות בקשר רגשי עם נשים מחוץ לנישואין זה לא רק גדר

זה אסור, נקודה!

וגם בבין אדם לחבירו - זה פוגע. זה לא ממש בגידה, אבל זה פוגע!

זה לא סתם איזה גדר שהאשה מפחדת שיגיעו לבגידה, אלא זה פוגע בפני עצמו.

אז אולי לא צריך לדבר בסופרלטיבים, ולקרוא לו רוצח שודד ובן בליעל, אבל זה לא סתם גדר בעלמא

נושא השרשור אינו "איך אשה צריכה להגיב כשבעלה שמר מכתבים מאקסית", אלא מה הגבר צריך לעשות. ומה שהוא צריך לעשות זה להתרחק כמו מאש מכל קשר רגשי זר שבמקרה הטוב רק יכניס אותו לסרטים.

אישה חילוניה מצפה מבעלה לצפות בנשים אחרות על המסך.

היא מצפה ממנו להרבה דברים שאת היית נפגעת מהם.

רוב האנשים נמצאים בתווך שבין ה"דוס" לבין ה"חילוני".

זה מאוד הגיוני שככל במעריכים את המקדש האישי שלנו רגישים יותר.

אני לא אומר שאנשים כמוך לא מעריכים אלא שבכל קבוצת אנשים יש ג"כ גיוון, ואת כנראה בצד אחד של הסקאלה.

את דיברת על הממוצע, אז על זה עניתי.

אחרות על המסך? מאיפה המידע הזה???

והם מקבלים זאת, לפעמים ככורח המציאות ולפעמים מש מפנימים שככה תקין.

יש שם בממוצע הרבה פחות רגישות לקדושת הזוגיות.

דרך אגב זה "חושב" ולא "חושבת".

אצל החילונים יש דבר שנקרא "זוגיות פתוחה" או מסיבות "חילופי זוגות"

הכל בהסכמה והכל מותר

איכככככככככככככככככככככססססססססססססססססס

בא לי להקיא

בדקת את הנושא?

יכול להיות שאתה צודק, כי יש להם סיבה יותר עמוקה (במקרה של מישהו שמקיים מצוות מתוך אמונה פנימית ולא רק מתוך הרגל או חוסר רצון לצאת מזה) וגם כי הם יותר מאומנים בלדחות סיפוקים ולהתגבר על היצר.

אבל אי אפשר לדעת. אצלנו זה נשאר בשושו ונדחף אי שם מתחת לשטיח, כך שאתה לא יכול לדעת מספרית.

אני יודעת שזה קיים בכל החברות, לא יודעת כמה.

(ורוב אם לא כל החילוניים שאני מכירה- מאמינים בנאמנות לבני זוג וחושבים שבגידה זה מעשה שפל. זה לא שכל החילונים מאמינים בזוגיות פתוחה. זה גם נוגד את הרגש הטבעי של אדם בזוגיות..)

שהדוסים עוצרים בשלב הרבה הרבה יותר נמוך בה.

היצר הוא אותו יצר, אבל גם אם נתעלם ממציאות של עבודת המידות, חנוך מבית וכו' - הנורמות החברתיות כשלעצמן, הן נקודה בסיסית מאוד, שאחוזי הנפילות והבגידות הן פונקציה ישירה שלה.

מניסיון, הסימן לדעת במקרה כזה הוא איך היית מרגיש במצב הפוך... אתה חוזר מהעבודה ורואה את אשתך מחזיקה מכתב ומחייכת מקיר לקיר. במכתב אתה רואה מכתב מהאקס שלה: "אוהב אותך לנצח, תמיד ביחד" נכתב שם...מה היית מרגיש? לא היה אכפת לך...נכון?!

שגם אם מהצד שלך זה בסדר- אני נשוי וזה סתם מעניין אותי ולא מעבר לזה (שגם זה בעייתי בעיני אבל לא משנה..)

צריך לחשוב גם על הצד השני- היחס של הבנות- הרווקות לעניין.

אם נודה על האמת- בנות, בעיקר רווקות, בדר"כ ישתדלו להראות טוב יותר בחברת בנים, להרשים.. בוודאי אם זה בן שהן מכירות.. וגם אם הוא נשוי.. בעיקר בנות שנמצאות בשלב של חיפוש זוגיות.. ברגע שהתחתנת גם הכי טוב בשבילן זה לשכוח ממך ולהתעסק בחיפוש זוגיות אמיתית ובריאה ולא בקשר עם גבר נשוי שפעם היינו בקשר.. לדעתי מפגש יכול לגרור מחשבות לא טובות ל-2 הצדדים וגם עלול להביא לבעיות צניעות. 

אני מאוד מסכימה עם מה שקולה כתבה 

לדעתי אפשר להעלות מפה כלי- כדי לבנות עוד את הבית הטרי והנבנה של פותח השירשור (וגם של כולנו) 

היה משהוא במכתבים האילו שנגעו ללב.

משהוא שמשמעותי בהם, שחשוב ויקר

אז בוא תכוון את הלב הזה- לאשתך 

תספר לה כמה משמעותי לך המכתבים והצ'ופארים והכרטיסים והברכות... 

והיא תשמח להכין לך מליון כאילו!!!!  

יהיה לך שקיות שלמות שלהם, וכל פסח יהיה לך כיף לפתוח, לעלעל, לשמור את כולם, להיזכר בזמנים שהיו, ולשמוח כמה בניצם ביחד מאז... 

יש פה משהו מקדים ועקרוני,  וזה אולי לרווקים שבינינו  או להורים שמנווטים את ילדיהם לקראת פגישות. ללמוד קצת מאחינו החרדים (ולו באופן חלקי...) 

בענין של מפגשים קצרים ככל הניתן  לפני החתונה על מנת לא להכנס אחכ לשאלות והתלבטויות מסוג כזה, להזהר מקשר רציני מידי אם לא בטוחים שזה יוביל לחתונה כי הרי ברור שזה לא רק מכתבים כן או לא אלא מה שנשאר בלב, במחשבות ועוד... שנזכה!

בהכרות מספיק טובה???

ש''אולי זה יפריע לאשתי אם אשמור אותם''

אלא כי מסתבר שלך באופן אישי --גם אם אשתך בחיים לא תדע מזה-

זה לא בריא בכלל....

וזה לא קשור כ''כ לנשואים שלך, לכאורה ברגע שנפרדת מהאיקסית, למען בריאותך ושלום נפשך אתה אמור לזרוק כל דבר ממנה ש''עדיין נוגע לליבך'' ולנתק את הלב שלך ממנה לגמרי.

אגב נזכרתי בסיפור מישהו ביקר  בבית משוגעים  והוא נכנס לחדר מספר 1 וראה משוגע צועק '' לאה לאה לאה'' ככה כל הזמן, שאל מה זה אז הסבירו לו שהוא יצא הרבה עם לאה ובסוף  היא לא רצתה אותו , וזה התוצאה,

אחר כך ביקר בחדר מספר 2 וראה משוגע אחר צועק ''לאה לאה לאה''' ככה כל הזמן, שאל מה זה, אז אמרו לו: זה בגלל

ש ה ו א  כן התחתן אתה...

סתם בצחוק

האקס של אשתי הוא ששידך בינינו ואנחנו (שנינו) בקשר ידידות משמעותי איתו כל השנים.

אבל אם היתה מרגישה צורך לשמור את מכתביו מתקופת הדייטים שלהם הייתי בהחלט רואה זאת כפגם!

ההבדל הוא שיש כל מיני סוגי קשרים בעולם. הקשר שנרקם בתקופת הדייטים הוא קשר זוגי. קשר כזה יש לו מקום רק של אחד מול אחת, וכל פתיחת פתח למישהו אחר היא ממש כעין "ניאוף רוחני" (בא על אחת ודעתו על אחרת) או דרגה נמוכה כלשהי במידרג של החטא הזה.

לעומת זאת סתם קשרי ידידות יש עם כל מיני אנשים בעולם, ובזה אינני רואה פסול שנשמרים קשרים עם מכרים ומכרות.

ולעיניו ובהסכמתו השמדתי אותו. הוא אמר שכבר לא אכפת לו מזה.

לו המכתב היה יקר לליבו הייתי מאוווווווד נפגעת!

כבר היו לנו חיכוכים בגלל אלבום תמונות מתקופת הרווקות שלו שבו יש תמונות של בחורות. לא ממליצה לך להגיע למרירות הזו. ובכלל, כמו שאמרו פה, אם זה נוגע ללבך, זה קצת מטריד...

מקווה שעזרתי במשהו. בהצלחה.

זה אומר שלא הפנמת את משמעות הנישואים.

איך היית מגיב אם אישתך הייתה שומרת מכתבים מהאקס שלה? בקיצור תפסיק שטויות. אין שום סיבה נורמלית להחזיק את המכתבים הללו. יש שאלה פשוטה שעליה אתה צריך לענות. האם המכתבים הללו מחזקים את הזוגיות שלך או לא? אם התשובה חיובית. בדוק את הזוגיות שלך... או ליתר דיוק את עצמך.

ייגע לליבך שקוף יכתוב לך מילים חמות?

התחתנת עם אשתך!!

וכולן צריכות להידמות בעיניך לקופות!

שום אישה אחרת לא אמורה להוות עבורך עניין..

עד כאן האידיאל..

בפועל?

קל לדבר, קשה לבצע!

ובכל זאת - לזרוק, עם כל הקושי והערך הסנטימנטלי שקושר אותך למכתבים האלו..

המטרה עכשיו - (בטח כשאתם טריים טריים) - להידבק רק באשתך..

בעזרת ה' - עוד שנה, עם כל החוויות שתעבור עם אשתך - לא תזכור מי היתה ה"אקסית" הזו..

ולמה היא או המכתבים שלה היו כל כך חשובים לך..

גילוי נאות - גם אני זרקתי אי אלו מכתבים לפני החתונה.

יותר נכון - סטפה מכובדת שלהם.

אחד נכנס עם אשתו לסופר ואומר לה כולם פה קופות לעומתך את רואה

קופה 1

קופה 2

.

.

.

.

סליחה אם יש פה קופאיות בפורום

(אפילו תמונות)

זה חלק מהדברים שעברתי בחיים ולא צריך למחוק בגלל שהתחתנתי 

לא מסתכל בהם כל יום אבל שמורים אצלי בבויידעם

עדיף שיהיו בבוידעם הפיזי 

והבויידעם בשכל יהיה פנוי לאשתי 

יכול להיות שזה סתם עוד מזכרת,

וזה לא דווקא בשביל לפגוע באשתו !

יאללה נמאסתם..

הלכתית - תשאל רב. (נראה לי שאין בעיה)

רגשית - בטח לא לשמור את זה במדור שלה, וגם לא להזכיר את זה בפניה.

כאשר האיש מצליח לחיות נכון עם אשתו, היא לא תפגע מזה. (דעתי בלבד)

לי היו מכתבים מאקסים שלי, מכתבים שבשבילי סמנו תקופה, תקופה של התבגרות, תקופה של פתיחות. גם מכתבים שכתבתי לקב"ה בקשר לאקסים שלי היו שם. גם שירים שכתבו לי. וגם שאני כתבתי. כל מיני. אני חושבת שלקח לי שנתיים אחרי הנישואין עד שהייתי מסוגלת לזרוק אותם (הם נשארו במגירה בבית של ההורים שלי..). עד שהרגשתי שהמקום שאני עכשיו כל כך שונה ממה שהייתי ולכן אין לי עוד צורך בהם. זה לקח לי זמן. אבל לא ראיתי בזה בגידה בבעלי, בכלל, רק המקום האישי שלי של חוויות שעברתי.

אבל בעלי, לא בדיוק ראה את זה כך, אני פעם אפילו נתתי לו לקרוא אותם (אני חושבת שרק את הדברים שאני כתבתי), כי רציתי שידע מי הייתי ומה היו המחשבות שלי באותן תקופות, הוא לא אהב את זה, הוא לא ממש רצה את השיתוף, אבל הרגשתי שאחרי שאני נותנת לו לקרוא קל לי יותר לזרוק. לא יודעת איך להגדיר את זה, זה היה מאוד רגשי, כי המכתבים היו בזמן שהיה לי קשה להתבטא מילולית, אז יותר התבטאתי בכתיבה והם ממש היו חלק ממני. בסוף זרקתי, אבל יכול להיות שאם בעלי היה יותר מכיל ומוכן לקבל את המכתבים כמו שאני ראיתי אותם, לא הייתי זורקת, והם היו נשארים לי בתור מזכרת לתקופה שהיתה.

ואני ממש מודה לקב"ה שלא התחתנתי עם אחד משני האקסים האלה - זה היה ברור לי (גם ממש כשהתחתנתי) שעם אחד זה היה ממש אסון ועם השני זה לא היה מוצלח במיוחד, אבל עדיין המכתבים היו משהו אחר.

אבל האמת היא - שאחרי שזרקתי אותם, למרות שהיה לי קשה, הרגשתי הקלה אמיתית, ואני לא זוכרת שהצטערתי על כך. הרגשתי נקיה יותר ושלמה יותר עם בעלי וזהו. האם הם חסרים לי? לא, יש לי מספיק מכתבים מבעלי שממש נחמד לקרוא וגם הם מזכירים תקופות יפות ודברים שעברנו ביחד (10 שנים כבר, לא להאמין!) יכול להיות שאם התגובה של בעלי היתה אחרת, ובוא היה צוחק מהמכתבים וקורא אותם ביחד איתי זו כן היתה יכולה להיות מזכרת נחמדת לעוד 60 שנה, אך לא זה היה המצב, אז זרקתי, ואני לא מצטערת...

היא בטח תגדיר אותך מחדש כגבר.

<צ>

לא יפה...

ואל תדאג, אני לא במצב של להיפגע ממישהו מאיזשהו פורום... 

רק כתבתי כדי להזדהות עם הכותב, למרות שבמצבו יתכן מאוד שהייתי זורקת, כמו שאני זרקתי, כי לבעלי הפריע.

ולמה מראש חשבתי לא לזרוק, אולי כי ידעתי שלאמא שלי יש גם מכתבים שהיא עדיין שומרת מהמחזר הראשון שלה בגיל 15,  וממחזר נוסף בגיל 17, כמו גם את כל המכתבים מאבא שלי (בזמן הזה לא היו טלפונים כמעט), בעיני זה מאוד יפה המזכרות האלה, שהיום כמעט ואין, יש בזה משהו מאוד נוסטלגי.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.