בחשבון שאולי הדברים לא יתנהלו בדיוק כפי שאני רגילה, ואני מנסה להקל על מי שמחליף אותי וגם על הילד, למשל- להירדם בצורה יותר כיפית- תוכנית במחשב או במיטה של אבא ואמא...משהו שיהיה לו כיף ואז הוא ישמח שתלכי...) וגם- להקל על מי ששומר שידע שיהיה לו קל להשכיב את הילדון- ישמח לעשות זאת, 

נכון שצריך מסגרת קבועה אבל אם את המסגרת הקבועה שלו- כשאת יוצאת נשברת השגרה גם ככה (וזה לא רע בהכרח)

כדאי פשוט להפוך זאת לחוויה חיובית, כמובן- לא לאפשר להיות ער עד מאוחר אבל למשל להביא כרית ושמיכה לסלון ו"לנוח" שם עד שאמא תחזור...

אין עניין של התנהגות יפה או לא, זה לא משהו מוסרי, הוא פשוט עצוב שלא היית, וזה נורמלי, אך זה גם נורמלי שאמא יוצאת לפעמים....

לפעמים אנחנו אומרים לילדינו שכשנחזור נביא להם הפתעה שיקבלו למחרת.

גם מה שהאבא אמר בסדר, גם מה שאת עשית אח"כ.

וגם ההתנהלות ביניכם, בענוה ובכבוד באופן טבעי, מעוררת התפעלות.

פעם הבאה, אל תעשי הרבה "הכנות". תגידי לו: אני מזכירה שאמרתי לך בפעם הקודמת שאמא חוזרת - ושהבנת שכאשר עוד פעם אבא משכיב לישון, אז שמחים בזה, ובטח לא כועסים ובוכים.. להתראות. אולי אבא יספר לי אח"כ איך התנהגת יפה".

ואפשר אולי שהאבא ישים איזה דיסק עם סיפורי חכמים וכד' - לפעמים זה מאד "תופס", ויכול להקל על עיכול הישיבה שלו על ידו.

וסה"כ - אבא זה לא בייביסיטר, ואם אפשר להגיע לכך שיתרגל שהוא משכיב אותו לפעמים, זה בהחלט גם בעל ערך.

הצלחה רבה.

לא כעונש

אלא שהוא צריך ללמוד שלפעמים הוא לא מקבל את אמא, ושלא יהיה לו חוויה שתמיד בסוף אני אקבל מה שאני רוצה, השאלה כמה אני אשקיע בכי בשביל זה

אבל זה מאוד חשוב שהאבא גם ילמד להשכיב (זה מיומנות!)

אולי בשבת?! 

האמת היא שזה הכי חריף בשעת ההשכבה... אבל לאורך כל היום, בהזדמנויות שאבא נמצא, הוא מפגין אליו אנטי, ורוצה רק את אמא בכל דבר...
הערב בעלי השכיב אותו לישון, למרות שהייתי בבית (אני לא יכולתי היום). לאורך כ-ל המקלחת הילד צרח בטירוף... בעלי ממש דיבר אליו בשקט.. ניסה לספר לו סיפורים וכו', ולא ויתר לו.. זה היה קשה רק לשמוע את זה, אני מתארת לעצמי כמה קשה היה לבעלי. זו גם תחושה לא נעימה שהילד מתנהג אליו ככה... (הוא המשיך לצרוח גם בזמן שאבא הלביש אותו, וקרא להם סיפור.. רק לקראת סוף הסיפור הוא קצת נרגע ושיתף פעולה והתעניין..).

גם כשהחזרנו אותו מהגן, הוא לא היה מוכן בשום אופן שאבא יוציא אותו מהאוטו... רק אמא.

מה עושים עם זה? להתעלם?
הוא גם התחיל להגיד כל פעם "לא אוהב את אבא", "לא אוהב אותך!"
איך להגיב?

אלא בדיוק כמו שבעלך עשה, להתעלם להמשיך לדבר בנחת. כמו שהתענין לקראת סוף הסיפור, כך יהיה גם בהמשך.

"רק אמא" - אז להגיד: אמא באמת גם שמחה להוציא אותך, אבל כעת אבא מוציא. בנחת, לא להתרגש, ולעמוד על שלכם..

אומר: "לא אוהב את אבא".. אבא יכול לומר בנחת: לא נורא, כשתהיה יותר גדול - תאהב.. לפעמים להתעלם. אם אומר לאמא - אז צריכה להגיב: אין דבר כזה, לא אומרים כך. יש לנו אבא טוב.

כנראה תוצאה של ההרגל רק לאמא.

[אגב, יכול להיות שהוא מרגיש איזו "תחרות" על אמא עם אח קטן? אז חשוב שיהיה לו זמן שרק הוא עם אמא ביום. ולשתף אותו בלהיות "אח גדול" יחד עם אמא]

ענ"ד.

ההכוונה שלך ממש עוזרת!

הוא באמת מאוד רגיל אלי... אבל אין כ"כ אפשרות לשנות את זה בינתיים...
האמת שכשהוא חוזר מהמעון, קצת אח"כ אחותו הקטנה הולכת לישון, כך שיש לו זמן איתי..
אבל אולי הוא מרגיש קצת קנאה? איך אני אדע?
הוא לא משתף פעולה כשאני מציעה לו לעזור לי. תמיד אומר "לא רוצה" "אין לי כח", אלא אם כן יש לו איזה מצב רוח טוב במיוחד..

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...