אבל זה באמת קשה

אלא לזה שהפערים הם גבוהים, שהיא מרוויחה הרבה יותר ממנו..

שבמגזר החרדי יש הרבה נשים שהולכות להיי-טק ובעליהן אברכים. זה פשוט סגנון חיים.

בכללי, יש בזה עניין אגואיסטי שהגבר רוצה להיות מוצלח והאישה "תשפיל" אותו אם היא תרוויח יותר, אבל לדעתי במידה והאישה לא עושה מזה רעש ולגבר לא ממש אכפת, הם יכולים להסתדר טוב מאוד.

ואכן זה מאוד נפוץ אצלינו 

לי יפריע שבשביל לראות אותה אני צריך להכניס את המייל שלי לרשימה של האקרים סעודים ולקוות שהם יכניסו לי וירוסים למחשב. 

אם זה גורם לה להרים את האף יותר מדי גבוה, אז בהחלט יפריע.

אם היא שלוות נפש, לא יפריע.

שאלה תיאורטית מאוד, אבל ככה נראה לי.

"מתגנדרת".

(ע"פ תענית כג: יעויי"ש כי הנידון שם שייך לנושא).

וגם ביכולת שלה להעריך אותו

בנוסף להיותו אברך\איש מקצוע

להעריך אותו כאדם!

את ערכו של בעלה לפי כמה הוא מרוויח בחודש

זה בהחלט יהווה בעיה.

בד"כ, אקדמאים רוצים אקדמאים.

אז בלי קשר לכמה הוא מרוויח היא בטח תעדיף מישהו מלומד.

עניתי מהצד הנשי

עשרים אלף!!! זה לא רציני אני מניחה, אבל נו נו.. 

אם הייתי מרויחה כך לא הייתי רוצה שיעבוד, או שילמד או שישב איתי כל היום באולפן ונקליט שירים, יו.. איזה חלום (בלהות?)

את תצטרכי לעבוד להביא את ה20 אלף

לא חשבתי על זה.

|ראש של בלונדיניות| :-/

|הולכת לישון|

(פשעתי? גזלתי?)

שמתחתנים הכל הופך להיות בשותפות,

ושורה תחתונה אני אעדיף שהבעל שלי יחזור מאושר עם חיוך ומרוצה מהמקצוע שלו בלי קשר לכמה כסף הוא מכניס.

כי זה יהפוך אותו לאבא יותר טוב ובעל יותר טוב ובנאדם יותר טוב ולא ממורמר.

אני יכולה אבל לומר שאם זה היה ההיפך-

אני מינימום והוא +++

הייתי מרגישה עם זה רע...

אם הוא אברך עם מידות טובות, אידיאלים וחכם

אני אעדיף אותו מאשר אחד אקדמאי שמרוויח מלא..

זה תלוי מה היא מחפשת..

ותלוי גם בו..

טוב אני לא מרויחה 20000 וגם לא משהו שמזכיר

ובעלי בשביל הדוגמא לומר במיר והוא אברך רציני משכמו ומעלה - 

אז מבחינת היחס כלפי הבעל:

מעריכה אותו מאוד כי הוא ת"ח וסופר-בעל והכסף בכלל לא מוריד\מעלה ממנו

זה בכלל לא הנושא 

יש נקודה מענינת בעניין:

התמודדות קלאסית של הרבה מנשות האברכים זה בכל אופן לשמור על הצורה "השובניסטית"

של התנהלות כלכלית או לפחות התנהלות לא פמניסטית -

( פמיניסטית: חשבון נפרד של האשה ואני קונה מה בא לי בלי לעדכן כי הכסף שלי)

אז לא! החשבון משותף ומשמרים את הצורה של החלטות משותפות לעדכן אותו להתיעץ על קניות

וכן איך אמרה לי חברה - זה חשוב מאוד ולפעמים זה קצת מצחיק

לרענן את הסטיגמות שלך על פמיניזם

בחלק החילוני של המשפחה שלי מתנהלים בצורה שציינתי.

אם זה לא פמיניזם אלא סתם חוסר זוגיות- אז שיהיה ככה...

אבל כזוג מתחיל גם חצי מזה מאפשר חיי הוללות

(טוב הוללות מי ישמע... לשכרו לפעמים רכב, מכון כושר, קניות, לצאת למסעדה )

מי שלא חולם על זה בדוואי לא יגיע לזה

אם היא רואה את זה כמסירות נפש לשליחות לאומית,העמדת התורה בישראל,אינבעיה.

אם לא,זה יצריך מחשבה.

כלומר - הבחורה עובדת במקצוע מאוד מאוד מכניס, יוקרתי, והבעל עובד בעבודה פשוטה - או שהוא מאושר ממנה או שזה מה שהצליח למצוא בינתיים, ומרוויח בה סכום פשוט, שלא מתקרב אפילו למה שהאישה מרוויחה - 

בנות, הייתן מרגישות עם זה בסדר?

בנים - זה היה נעים לכם?

אגב, לאברכים זה גם לא תמיד קל זה שאשתו המפרנסת והוא לא מביא כסף הביתה

אבל בסדר מוכנים לשלם ת'מחיר

אה ואגב אם הוא לא היה אברך סביר להניח שהייתי מצפה ממנו להביא הרבה כסף

שרוב האנשים הם לא יהיו כאלה, ולמען האמת - גם רוב הבנות. אפילו הייתי מסתכן ואומר שאפילו הפמיניסטיות ברמה מסויימת אם ירוויחו יותר מהבעל שלהם, סוג של יזלזלו בו, ולמען האמת היו "רוצות" שירוויח יותר מהן - לא שהן ירוויחו קצת, אלא שהוא ירוויח יותר...

העולם שלנו עדיין מקובע במחשבות עתיקות וקדמוניות, זה העניין ככל הנראה. בעבר אך ורק הגבר יצא לבחוץ לעבוד והאישה מקסימום עבדה בבית - תפירה, אפייה וכו' - ככה שהבעל היה באמת המפרנס הפחות או יותר יחיד, ומאז נשתרשה המחשבה שהבעל חייב תמיד להרוויח יותר מאשתו.

הלוואי שכולם היו כמו שאת אמרת בהודעה שלך...

20,000 ש"ח לא מספיקים לכלכל בית

נראה לי שאם הם אוהבים אחד את השניה, ויש הערכה הדדית אחד לשני שלא מבוססת על כסף.

זה לא דבר שאמור להפריע.

אבל צריך ליצור אווירה בבית, שלא מורגש העניין של מי זה שמביא את הכסף, וגם להימנע מנושא שיחה זה.

כן זה יפריע לי.

אם אברך - אז זה משהו שונה יש כאן הערכה ללימוד התורה שלו שחשוב בהרבה ומעלה בערכו הרבה יותר זה נושא אחר לגמרי.

אבל אם יעבוד בעבודה לא מכניסה אז כן דוגרי זה יפריע לי...

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t617559#6863461

סתם, דיברת על זה שהגבר אחראי על הכסף, והאשה סוג של מתנדבת, והבאתי למשהו שכתבתי בזמנו על זה

תבדקי שוב.

אני מדבר על התגובה שלי שם

כך הרב צבי יהודה זצ"ל היה נוהג לומר.

ואישה (או גבר, לא משנה) שעובדת בעבודה שבה כל הזמן רודפים אחרי הכסף, והיא בעצמה מרוויחה סכום יפה, תתמודד עם ניסיון קשה על מידת הצניעות שלה,

ואישה שלמרות זה שומרת על צניעותה בלבוש, בסגנון ובהתנהלות, בעלה זכה באוצר יקר מפז.

ודווקא במשפחה כזאתי יכול להתבטא בצורה נכונה הנק' של תפקיד האישה ותפקיד הגבר,למרות שבפועל האישה עובדת בחוץ ישאר בע"ה המצב התיקני שבו האבא הוא "ראש המשפחה" והאמא אחראית על הבית והילדים.

אבל לי יש תירוץ- אני כרגע סטודנט ברבע משרה.

איך הבעל אמור להרגיש כאשר הוא יודע שאשתו מביאה את רוב המשכורת?

ז"א שבמידה מסויימת דעתו הופכת לפחות לגיטימית בענייני הוצאות כלכלה וכדו'

במיוחד במצבים קצת בעייתיים כשיש מריבות וויכוחים..

באופן כללי, כל עוד הוא מודע לכך שבעקרון הפרנסה של הבית מוטלת עליו-

גם אם המקצוע שלי יהיה יותר רווחי, לא ארגיש מעליו.

מה אכפת לי מי מרוויח יותר? בסופו של דבר, שנינו רוצים בטוב משותף- טוב המשפחה שלנו.

בעיקר כל הבנים שמתכוונים להישאר בישיבה ולא לעבוד....

הכסף לדעתי פחות פונקציה.

שנינו בונים את הבית, אז לא אמורים ליפול לחשבונות האלה של מי מרוויח יותר...

זה פשוט "אנחנו מרוויחים- 24600" (לא זוכרת מה המינימום)

וחוצמזה- הלוואי שהייתי מרוויחה מספיק כדי שיוכל לשבת וללמוד בנחת.

וזה לא אמור לתת לו נחיתות בהחלטות. כמו שמרוויחים ביחד מחליטים ביחד. זה בית משותף.

להפך, אם הוא כל הזמן לומד בטח יש לו יותר שכל ;)

ומתברר שכל זוג שהאשה הרויחה יותר זה היה כי הוא סטונדנט\אברך\בסדיר\אנאעארף

ככה שזה לא ענה מה יהיה על נהג מונית שנשוי לחברת כנסת\רופאת נשים \...

לפחות הרוב..

עדין בשלב הלימודים וגם לא הגיעו לאילוצים שיש למשפחה עם 9+ נפשות שחייבת לפרנס ולא משנה איך.

אין אושר גדול מזה!!!! אני, ממש אני יכולה לאפשר לבעלי ללמוד תורה ולא להזדקק למתנת בשר ודם?!?! איזו זכות ענקית!! גאה ומאושרת על כל דקה שהוא יושב ולומד הלוואי שישאר ככה עד 120!! ובינינו, הוא המפרנס האמיתי... בלי כל השפע הרוחני של התורה, איזה שימוש יהיה לכלכך הרבה "כלים"?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳