ולא מהכרות עם הנושא ב"ה, כדאי שתתייעצי עם מי שמבין בזה, או הוא עם רב שלו ככ  יהיה מי שישמור עליו.

נשמע שאת אוהבת אותו, כל הכבוד שסיפר לך ונשמע שהוא צדיק ורוצה לעזור לעצמו.

הנישואין יכולים להקל עליו א. בכך שתהיה לו אישה ויוכל להפנות אליה את כל אהבתו וזה ימלא אותו ולא יחפש דברים אחרים, מה לעשות, לגברים יש יצר חזק יותר, ואולי כשהוא יתבטא בצורה נכונה במערכת בריאה בין איש לאשתו- זה יתאזן.

ב. תקימו בית, ששטכנית לא יאפשר לו זאת, ללא אינטרנט/טלוויזיה/עם חסימה משמעותית וקוד פתיחה שרק את תדעי אותו. 

ועם כל זאת- "אין אפוטרופוס לעריות", זה קורה, נופלים, מתגברים... אם את אוהבת אותו ורוצה לעזור וגם הוא רוצה- זה מצויין.

מאחלת לכם הצלחה ומקווה שזה לא יחזור על עצמו... ושוב- להתייעץ, אחרי הנישואין זה לא קל לדעת דבר כזה שמתרחש בביתך, צריך זהירות רבה...

פתחתי כינוי חדש כדי לענות לך (יש לי כינוי מוכר באתר).

היינו במצב מאוד דומה למה שאת מתארת. ב"ה נשואים כבר כשנתיים.

אין לי כל כך עצות מעשיות כרגע לתת לך, צריכה לחשוב על זה. אבל בינתיים רק באתי לעודד אותך, זה אפשרי. זה לא קרה לו מאז שהכרנו, בטח לא מאז שהתחתנו.

הוא צריך את התמיכה שלך עכשיו. צריך להיזהר לא לשנוא אותו בגלל הנפילה (ושהוא גם לא ישנא את עצמו. זה שהוא עושה את זה לא אומר שהוא אוהב את זה, זו התמכרות לכל דבר), אבל לא לקבל את הנפילה ואת עצמו כנופל. לקבל את זה יתן לזה מקום בהמשך, יותר קל ליפול כשאתה אומר "אני כזה, וככה אני תמיד, ואין לי סיכוי להפסיק". לחזק אותו. להזכיר לו ולך שהוא לא צריך את זה, ולא רוצה את זה.

ועוד משהו, בתקופת האירוסין זה עוד יותר קשה, כי זו תקופה שגם ככה מאוד רגישה בעניין הזה. אני לא יודעת אם כבר קבעתם תאריך לחתונה אבל לא כדאי שזה יהיה זמן ארוך מדי. בעז"ה אחרי החתונה זה יהיה שונה, יהיה לו אותך ותעזרי לו להפנים את זה. ובכל זאת, אם אתם רואים שזה לא מצליח להשתפר בתקופת האירוסין כדאי ללכת לייעוץ בנושא הזה, לפני החתונה. בהצלחה.

מפחדת לכתוב עוד בדיני נפשות שכאלה. כל מקרה שונה מאחד לאחר, דברו על זה ותבינו מה מתאים לכם, ואולי כבר בשלב הזה לערב מישהו מקצועי.

יש כל מיני סוגי אנשים. הכרתי אנשים שהגדירו לי בתור רווקים ששהות של חודש בבין הזמנים עם אינטרנט בביתם איננה נסיון בשבילם.

לא הייתי רוצה להתחלף איתם. זה קשור ומלווה באישיות שונה לחלוטין ממני. אדם עם פחות נסיונות אובייקטיבית איננו קשור אלי בכלל נפשית איני מקנא בו ואף לא רואה אותו בתור סמל. הוא אחר. הוא לא אני.  אם אני הייתי מגיע לתוצאות כשלו אז הייתי מתמוגג משמחה ולחלופין מעריך אדם עם נטיות נפשיות כשלי שהגיע לאותם מקומות.

לכן, אני מספר לך שיש גברים רבים עם פחות נסיונות. אז מה? הם פשוט אחרים אישיותית. לא מקנא בהם. השוואה מבחינתי היא בין אנשים עם אשיות דומה והצלחות מרובות לאחד על פני השני, אך כשיש אישיות אחרת לגמרי, אין בכלל השוואה.

הנושא הזה קשור מאד להמון המון תתי סעיפים נפשיים, ושינוי אובייקטיבי בו (לא ע"י התמודדות אלא מולד) מוכרח ליצור אישיות אחרת לחלוטין, והרי את רוצה את האישיות שלו.

לפתרון: לעולם אל תבהלי יתר על המידה ממה שהוא יעשה . הוא לא רוצה את זה, ואם בכל זאת נפל כנראה שבאישיותו נקודת הבחירה שם קשה מאד, ובהלה אמורה לבוא ממעשה מופקע בחירתית , וזה לא מופקע לאשיות שכזו. ( יש מעשים שלא מופקעיים בחירתית לאנשים מסויימים ועדיין גורמים לזעזוע, אך זה באשיות לא נורמלית( בעל מכה, אף אם בטבעו הוא קרוב לכך, אך טבעו משובש) אך כאן זה נורמלי לחלוטין, לדעתי אף יותר נורמלי ממי שבאישיותו אין לו בעיה בתחום.)

תני לא מרווח עצום בתחום הזה מהבחינה שלא לחפור לו כלל בנושא ולא לעקוב ( כן להחליט מלכתחילה על הרחקות כמו לא להכניס אינטרנט) ותרעיפי עליו המון אהבה. כשנזכרים בכמה האישה אוהבת אותך זה מקל הרבה הרבה יותר מלהזכר כמה מסוכן שהיא תתפוס אותך. המון בהצלחה!

דברים צנועים- צריך לדבר בצניעות

באופן כללי-

החיים לא יחזרו להיות כמו שהם היו לפני שידעת...

הם יהיו גדולים יותר, מלאים יותר, שלמים יותר

הגבר שלך הביא לקשר ביניכם דבר שהוא ממש ממש- בנפשו, שהוא אחד המאבקים הגדולים של חיו

את יכולה לבנות איתו

או לנטוש אותו לבד בקרב הזה

זה בחירה שלך וזה חכמת נשים שלך לעזור לו  בזה

באופן כללי הכיוון שלך זה- כן, זה בסדר גמור להיות גבר.

כן, השפע של התשוקה והפיריון הוא דבר מבורך וטוב, וכשיש יותר ממנו- זה ברכה.

עכשיו כשמאורסים- את עוזרת לו לשמור על צניעות. בשבילך. בשבילכם ביחד.

כשתהיו נשואים- כל השפע שיש לו- יבוא אלייך,ואת תלמדי לשמוח בזה ולעשו לו ביטחון של "פת בסלו"

אני מקווה שהמעט שכתבתי- הוא מספיק צנוע וגם מספיק מובן, ואת מוזמנת להמשיך באישי

מעניין שבדיוק אמרת ההיפך ממני, ולכן אני חשה צורך להדגיש כמה לדעתי זה בעייתי מה שאמרת.

להגיד "זה האופי שלו ואם הוא ישתנה ולא יפול זה יהיה שינוי גדול באופי שלו" זה בדיוק מה שלא יעזור לו לצאת מזה. הוא הרי יגיד: "איך אני יכול לשנות את המעשים שלי אם זה טבוע בי כל כך חזק?" ו"נפלתי כי ככה אני", וזה יקשה עליו מאוד עד כדי בלתי אפשרי להתמודד.

ברור שיש אנשים שונים עם התמודדויות שונות! אבל כל אדם צריך ללמוד איך להתמודד ולא לקבל את זה. אנחנו כל החיים במגמת שיפור ועלייה. אם אתה עומד במקום אתה נופל. תרתי משמע.

והפסקה האחרונה שלך יצאה טוב.

לא באתי חלילה להמעיט במחוייבות של האדם להתמודד עם האופי שלו ולשבר את היצר שלו , כל אדם קיבל אשיות עם תכונות ונטיות ועליו החובה לרסן אותם ולמנף אותם לאפיקים ראויים ומועילים. מטרת דברי היתה

א. שהנופל לא יתייאש ממצבו בהשוותו עצמו לחברו התמים והטהור.

ב. שארוסתו לא תגרר להשוותו לאנשים עם הצלחות בתחום (תמיד לא ראוי ולא נכון מוסרית להשוות אך כאן גם לא נכון עובדתית- הם שונים)

ג. לא להבהל. זה מקשה אך קשור בעיסקת חבילה עם הרבה נטיות (שקט נפשי\מודעות עצמית וכו').

ד. לדעת שאפשר עדיין מאד להעריך אותו וכל הצלחה שלו בתחום שווה המון.

ודאי שעליו מוטלת החובה להשתפר וודאי שאנשים רבים עם נטיות כשלו ואף יותר קיצוניות הצליחו להתקדם רבות.

לפותחת השירשור: יותר  משכואב לי עלייך (וכואב לי מאוד) כואב לי עליו.  הוא במצב של התמודדות יומיומית קשה  עם המון ייסורי מצפון, ועכשיו עוד נוסף נופך של רגשות מעין רגשות בגידה והתנפץ החלום שאחרי שיש קשר זוגי כל המלחמות נגמרות. ליבי עליו.  ה' יסייענו להתקדם ולהצליח.

לא כל תאוה-מופרזת, שאינה באמת ביטוי של יחס, זה נקרא "זה בסדר גמור להיות גבר" (כאילו זה אוטומאטית "גבר" במובן החיובי) ו"שפע מבורך" וכאילו "עושה את החיים גדולים יותר".. זו לא פעם "הבנה" של נשים במה שאינן מבינות.

אלא שיש חולשות בחיים, וכל זמן שזה באיזשהם גבולות סבירים, אז אדם אמור לעבוד עליהם ולהעלות ולנתב כחות למה שראוי. ויש מקום לסבלנות.

ממש נכון!

זרם החיים כל כך חזק שלפעמים זה מתפרץ לא נכון 

צריך לכוון את את זה למקום נכון.

והכי חשוב לכבד אותו כי הוא סיפר לך!!

זה חזק מאוד.

הוא אמר לך דברים הכי אישיים.

ואם הוא לא היה אומר אז היית צריכה לדאוג

ומה אני אומר לך..

רק על עצמי לספר ידעתי- אצלנו זה לא עובר.

גם כשהוא מצליח לכמה זמן זה אח"כ חוזר, והוא לא מספר לי ואני צריכה לגלות את זה בדרכים לא נעימות.

גם לי הוא סיפר כמה שבועות או חודשים לפני החתונה ומה כבר יכולתי לעשות? הרי אהבתי אותו וידעתי שחוץ מזה הוא אדם טוב , והרי אין בן אדם מושלם גם לא אני..

אבל כל פעם ממחדש שהוא נופל ואני מגלה, אני נפגעת מחדש, ואנחנו נשואים כמעט עשור.

וזה הורס את היחסים ביננו לתקופה מסויימת ואז שוב חוזרים.

סה"כ הוא אדם נפלא שלא מתכוון לפגוע אבל גורם להרס עצום כל פעם. 

וכן, אני יודעת מה את רוצה לשאול... הייתי מתחתנת איתו שוב. אבל תמיד יהיה לי את החשש שלאט לאט זה ילך וידרדר למקומות שיהרסו את הנישואין.

צריך כל הזמן לעזור ולהכיל ללא כעסים ומריבות כי זה יגרום לו להסתגר יותר ולא לרצות לקבל עזרה , לא ממך ולא מגורם אחר.

 אם את רוצה תפני אלי באישי.

אכתוב את שעל ליבי העולם  לצערנו מלא בזוהמה

הגויים טמאים כ"כ ותרבות יון הרשעה עדיין עומדת על עמך ישראל

לא באופן ישיר "שיכתוב על קרן השור שאין לו חלק באלוקי ישראל"

אלא באופן עקיף הערוץ של הטומאה כ"כ קל לבתים הקדושים שלנו

עד כדי דמעות .

הניידים, בבית, ברחוב בתרבות הכללית הכל עטוף בעבותות של הטומאה

אנחנו מושתתים על הרשת כמעט בכל מעשי ידינו אם בעסקים (אני סופר

שפעיל בשני פורומים של סופרי סת"ם ולומד מהם המון) אם בחשבונות

לשלם תשלומים לעיין במצב החשבון בבבנק להכין חומרים לבית הספר

לחפש תשובה לשאלה הלכתית דחופה הכל לצערנו כ"כ פשוט אבל אליה וקוץ בה

גם כ"כ קשה על מנת לגדור את עצמנו בנושא צריך משמעת עצמית מטורפת

בנקל ניתן להגיע לבארות השחת שאת מתארת.

הניסיונות לנו כגברים אך גם לנשים הפכו לכמעט בלתי ניתנים לעמידה 

נדרשת גבורה של תנאים ואני לא מגזים כן כמו של רשב"י ר' אלעזר בנו רבנו הקדוש וחבריו

על מנת לעמוד איתן נגד הסער הגדול הלזה  ששטף אותנו אתה הולך לדואר והפקידה שם חצי ער$מה (שיניתי שרימון לא יחסום)

הולך ברחוב וילדות בנות 14 הולכות כמו בקובה של ז*&ת.

אני סבור שלאור הדברים שכתבתי אל לך לוותר על עלם החמודות שלך בשביל הניסיון הכבד הזה.

תשתדלי לעמוד לו לעזר ממש להיות כלי מלחמתו ברע הזה ובכוחות משותפים תגברו על הטומאה ע"י הוספת קדושה וטהרה

אל לך לשכוח לרגע את דברי מורינו ורבינו הראי"ה קוק זצ"ל בערפילי טוהר "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה".

תוסיפי קדושה וטהרה תשלחי אותו לבית המדרש להינצל ממנובל זה תדאגי לו לסדר יום עמוס כי השיעמום והעצבות הם אבי ואם כל חטאת. תשמחי אותו בכל מלי דשימחה ובנו בית נאמן וטהור בישראל!

בברכת עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וקול כלה ....

לא צנועים - זו באמת בעיה. וזה לא בדיוק כמו הנושא השני שהזכרת, שאת לא כ"כ מבינה בו ומן הסתם הנישואין יכולים להעביר אותו לרוב.

זה באמת כואב. ואין לכך כל מקום. מצד שני, לפי תיאורך, נשמע איש טוב ומנסה להתמודד עם החולשה. לא עושה ממנה "אידיאליזציה". זה יפה בתוך המצב הזה.

יש אנשים עם "יצרים" חזקים, כלשון שאלתך, אם כי כמובן גם יש לאדם בחירה. אבל מי שהורגל בדבר לא טוב, כמובן צריך להפעיל כחות גדולים יותר בשביל הבחירה הזו.

אי אפשר לדעת ספציפית על אדם שלא מכירים אם זה "ידעך" או צריך טיפול. הרי איננו מכירים.  אם יש רצון חזק מאד, ואכן תהיה חסימה של כל אופציה להגיע לדברים מקולקלים - אז יש סיכוי בעז"ה.  כנגד הרגל - צריך זמן הגון של הרגל הפוך, עם העלאת מה שיש לו מקום בכחות אלו בתוך הנישואין - ואז בעז"ה יתכן שיתהפך לטובה. 

"את רוצה לשמוע שזה קורה לכל הגברים".. בשביל שתרגישי יותר טוב?. אני מאד לא רוצה לשמוע דבר כזה. חלילה שבשביל לעזור נשקר ונגיד שכל הגברים מחפשים סרטים לא צנועים, ונקלקל בכך אחרים. יצרים יש לכל אדם, איש ואשה, וכמובן צריך גם להילחם במה שלא טוב וגם להעלות מה שצריך לקדושה וטוב.

אני רק רואה לנכון להעיר, שלפעמים אנשים שמייעצים - גם במקומות כאלה - יכולים לערב בעיה אישית שהיתה להם, ו"ליעץ" לפי זה (לא קראתי כאן עוד תגובות חוץ מאחת שהגבתי עליה). זה צריך זהירות. אם הם באים לומר מנסיונם איך ניתן לעלות - טוב מאד. אם באים להציג כאילו מה שאצלם זה "כולם" - לא טוב. אדם צריך, כשבא לעזור, לדעת להבחין בינו לבין מי שמבקש עזרה.

אני אינני יודע מה להגיד בדיוק - איך אפשר להגיד "מרחוק".  עם זה, אפשר אולי לומר שסה"כ כל אחד מאיתנו, אם היה מכיר את כל הצדדים - הגלויים והנסתרים - שיש בשני, אולי היה "נדהם".  הרי לכל אחד יש צדדים שונים - והמכריע זה מה הוא עושה איתם. מה ה"מסקנה" של הסה"כ, מה הוא בוחר. איך מידותיו הטובות מתקדמות ונהיות טבעיות בו.

לכן אולי אם תשוחחו על הדברים, ותחליטו על חסימה מוחלטת של כל אפשרות כזו בעתיד, ואולי גם תשוחחו עם תלמיד חכם חשוב ומבוגר ומיושב, תתייעצי, וישוחח גם איתו - אז יתכן תוכלי להגיע למסקנה שאכן זה אותו בחור שהכרת מקודם, ובאשר לחולשה שלו - שינוי המציאות בנישואין, בתוספת "סור מרע" חזק, יגרמו לכך שהיא לא תופיע (שהרי גם הוא מאד לא רוצה בה), ומה שיישאר זה רק הטוב כפי שהיכרת וכפי שאת רואה. יתכן.

יש סיכוי שיעבור אחרי החתונה

יש כאלה שאחרי החתונה עובר להם

ויש כאלה שלא

אני לא יודע לומר כלל בזה

לא נראה לי סיבה לעשות משהו דרסטי לגבי הקשר ביניכם, זה לצערינו מצוי, זה בעיה בדור שלנו, ובדרך כלל לא מספרים כזה דבר, כך שעם כל בחור שתתחתני יש חשש גדול שהוא נופל בזה

(אפילו אצל חרדים זה בעיה די נפוצה, לפחות החלק השני של שמירת הברית)

בקיצור, חבל שהוא אמר לך...

אלא אם כן הוא רוצה שתהיי השוטרת שלו?

זה לפעמים לא מומלץ, ולפעמים יכול לעזור, צריך להכיר אותכם.

אם הוא לא היה אומר אז זה היה גרוע

סלחי לי 

להתחיל לפרט לה את כל העברות - שלא בירכתי ברכת המזון בכיתה ג' ושאני מעופף בתפילה 

ועוד כל מיני דברים ? זה ביני לבין קוני 

סתם מכניס אותה לסרטים 

ממש מקנא בו על הכנות והפתיחות, הלוואי ולי היה את האומץ לספר לאשתי דברים כאלה ואחרים...

הי, 

קודם כל אני חושבת שצריך להעריך ולשמוח מאוד בכך שארוסך סיפר לך את זה! זה מראה על קשר פתוח ומאפשר ועל תקשורת טובה ובטחון.. זה אחד הדברים החשובים והנהדרים, ויש לשמוח בכך מאוד!

רובם נופלים, נכשלים, וכואבים על זה.. לא הרבה מספרים ומשתפים בזה.. ואולי בגלל זה זה כ"כ מבהיל כשכן שומעים...

חתונה בהחלט עוזרת!! זה נסיון קשה, וברגע שמתחתנים מוצאים מקום טוב, נכון, אמיתי וטהור לכל היצרים.

צריך לזכור שהיצר הזה הוא טוב וחיובי בבסיסו. זה היצר שיוצר חיים.. וצריך פשוט  (או לא כ"כ פשוט..) לכוון אותו למקום טוב ולשים אותו במקום נכון.

אל תתני לפתיחות הזאת של ארוסך להוריד את רוחך... תשמחי בזה שהוא משתף אותך בדברים כל כך אישיים, ותעזרי לו בזה!

תשתדלי לתמוך, להבין, אולי תלמדו משהו ביחד שיכול לעזור.. ואחרי החתונה בע"ה יהיה הרבה יותר טוב.

גם אחרי יכולות להיות נפילות, אבל העיקר הוא לקום, לחזק את הקשר ובכך להגיע למקומות טובים יותר..

לדעתי- עצם חיזוק הקשר בניכם יעזור, וימנע נפילות במקומות אחרים..

תשמחו בקשר שלכם, בתקשורת שלכם ואחד בשני!

העצבות מביאה לנפילות, והשמחה מביאה לטוב גדול.

תשמחו אחד בשני..

מזל טוב!! ובהצלחה!!

ובכנות..

מה זה בנאדם מכור? מה זה בוכה ורוצה להפסיק ולא יכול?

מה זה לא יכול?

אם אתה רוצה באמת ולא מסוגל להתגבר, תעיף ת'פלאפון שלך, תעיף ת'אינטרנט,  ברצינות.

תקנה פון כשר של חרדים. בלי כלום. אם הגדר לא מספיקה, תבנה חומת בטון?

מישהו יכול לענות לי על זה?

מי אמר שהיא יכולה להתמודד עם זה??? זה דבר מאוד קשה להתמודד עם נפילות כאלה ואנחנו אנשים ממש גדולים.

 באמת!11

אבל צריך לזכור שזה פיתרון חלקי.

לצערינו אפשר לחטוא בלי אף אחד...

אני חשבתי על רעיון

שמי שרוצה באמת להיגמל ידור נדר לצדקה 10,000 שקל כל כל פעם שהוא נכשל

מופיע בפוסקים שאלות על נדרים כאלה, כך שנראה שהיה רעיון כזה

הבעיה הגדולה בזה שצריך שהאדם יתייחס לנדר ברצינות, וידע שנדר הוא איסור חמור מדאורייתא, ואי אפשר להתיר נדר כזה  בהתרת נדרים, ואם הוא נכשל ולא משלם זה מסוכן לאשתו ולילדים... (כמבואר בגמרא)

ורוב האנשים לא מספיק יראי שמים בשביל שזה יעצור אותם, אז אסור להשתמש בפטנט הזה!

[התגובה משורשרת למופים.. כי הגבתי לו משהו וקראתי את כל השרשור רק אחרי כתיבת התגובה.. אז מחילה..]

קודם כל כדאי להבין שאיך שאישה תופסת את המקום הזה ואיך שגבר תופס את המקום של הנפילה -

שונה לחלוטין!

אין לך מה להיפגע מהמקום הזה שלו..

הוא לא עושה זאת מתוך רצון, לא מתוך רגש, לא מתוך שכל..

מתוך יצר נטו.

הבחור לחלוטין לא קושר את עצמו לבנות המגעילות הללו שחושפות עצמן

ולא לוקח אותו איתן.

הוא לא היה רוצה לראות בך כלום  מהן, גם לא את הגוף שלהן עלייך..

תנסי להבין שכאילו נכנס בו דיבוק, עשה מה שעשה  ויצא!!

עלייך להאמין שהוא טוב ורוצה בטוב!

ושהוא נורמלי!!!!

(נורמלי זה לא אומר שכל הגברים נופלים באופן שהוא נופל, אלא שהיצר שלו הוא תקין!)

כמו שיש אנשים שאוהבים יותר לאכול ויש כאלו שפחות, כך גם במיניות יש אנשים שהצורך שלהם באוכל הזה גדול יותר משל אחרים.. אז אין מה להשוות פה לגברים אחרים!

(זכרי את המשפט "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו!" - ותעריכי את הבחור שלך על כך!)

אני גם מודיעה לך שיש נשים שההתמודדות שלהן היא אחרת -

שלגבר שלהן יש פחות יצר - וסתם גרמו להן להאמין שגבר תמיד ישמח בתחום המיני..

ואז הן מרגישות לא נחשקות ומיותרות בתחום הפיזי שהוא גם צורך שלהן..

אז תזכרי שלנסיון תמיד יש שני צדדים!

מכאן ולהתמודדות בפועל -

אפשר להתמודד בפועל!! ברוך ה' לא התנסינו בעצמינו, אבל אני יודעת על שני זוגות שכן!

הבחור שלך קודם כל צריך להחליט שהוא אכן לוקח את עצמו בידיים..

ועושה כל טיפול שיידרש!

בנוסף  ואולי לפני הכל - אמרו כאן מעליי, פלאפון כשר!

ולא נמצאים עם מחשב ומכשירים מועדים כגון זה - לבד! (גם אם יש עליו רימון!)

זו בעיה של ייחוד לכל דבר!

הוא צריך  - לא להחליט שהוא "רוצה להפסיק", אלא להחליט שהוא מפסיק!!!

ולא בשבילך בכלל! קודם כל בשביל עצמו, בשביל הנשמה שלו, בשביל קיום ישראל והעולם!

ללכת לרב שילווה אותו בנושא!

אגב - מטרת הנישואין אינה לספק את היצר.

זה נכון שעצם זה שלגבר ואישה יש אחד את השני - עוזר להם לקיים את הדברים בצורה הנכונה

ושעלינו כנשים להיות זהירות ולא להזניח את עצמינו ואת התחום הפיזי..
אבל יהיו גם זמנים שתהיו אסורים - ומה אז?

הוא חייב להחזיר לעצמו את השליטה..

המקום הנפשי שלך - צריך להיות במבט חיובי מאוד עליו!!

אנחנו כנשים לא יודעות מול מה הגברים מתמודדים! בטח לא בעולם הפרוץ של היום..

אז אל תשפטי אותו בשום צורה!

תני לו אמון גדול שהוא מסוגל ויכול, ושאת מאמינה בו!! שאת מאחוריו!!

(ובמיוחד שהוא נותן בך אמון מדהים וסיפר לך דבר שכל כך כואב לו ומצייר אותו כביכול קטן ועלוב, כשהוא בעצם ממש לא כזה!)

גם אם חס ושלום תוך כדי התהליך והנישואין - הוא שוב נופל

לא לכעוס! לא להיפגע! לא לחשוב שלעולם הוא לא ישתנה!

לזכור "7 יפול צדיק וקם"..

להיות מפוכחים! להסתכל לבעיה בעיניים! אבל לזכור שהוא מדהים והוא יכול!!!

ושהוא עומד מול מפלצת הדור!!

זה המקום שלך להיות הנסיכה התומכת ולתת לו את הכוח להלחם בה!!

שכאשה היא לא תופסת - אז אני חושב שגם את לא לגמרי, גם לכיוון השני.

בלי "טעויות" - זה דבר שיכול להפריע לחיים הגונים עם אשה ולא כפי דברים מסויימים שכתבת בהתחלה, שהם נכונים לתקופה הנוכחית שלה, לא בהכרח לאח"כ. אינני רוצה להיכנס לזה מידי.

וההשוואה ל"אוכל" שאין לו כל נגיעה כמעט לבין-איש -לאשתו, לזה - אינה מדוייקת.

לגבי ה"התמודדות" - אכן דברים נכוחים.

[ואינני חושב שהיא העלתה פה שאלה של "שיפוט". היא שאלה לגבי עצמה, האם "ללכת" עם זה או לא]

וגם אז - אני מקווה שהבנתי כראוי את ההסבר..

אז - אני כמובן אשאיר את התיקונים לגברים החכמים ממני..

ואני חושבת שהיא בהחלט צריכה להישאר איתו, לכן התייחסתי למקום הנפשי שלה כלפיו בהתאם לנסיון הספציפי.

כי אני מאמינה שזה מה שיועיל ויקדם אותו בנסיון, יחד עם הקשר המשותף שלהם.

 הצד הנשי נוטה הרבה פעמים לשפוט מאוד לחומרה את הנפילות האלו

(בלי קשר לחומרתן התורנית.. אלא מבחינת השיפוטיות כלפי הבחור..)

אז היה חשוב לי להדגיש.

הוא גם לא מפלצת. והוא בהחלט נכנע במלחמה שאסור להכנע בה!

אבל היה חשוב לי להדגיש שזה לא כניעה לרגש או לשכל - אלא כניעה ליצר בהמי!!

ושהוא לא נמצא שם במהותו הטובה, כך שאין כוונתו לפגוע באישה..

כשהוא נופל -זה לא כי הוא הולך לחפש חום ואהבה, או צרכים רגשיים כאלו ואחרים אצל הנשים המגעילות הללו..

לפי שעה

אפשר לקחת עיתוני חינם, אפשר להתסכל ברחוב על מי שמסתובבת 

יש המון רעיונות וטריקים תאמיני לי 

הפתרון הוא החלטה ולא הסתגרות - זה יכול לעזור אבל לא הפתרון 

- אכן מדובר בהתמכרות, התמכרות קשה ביותר.

ישנם אחוזים גדולים בציבור הדתי, שחשוף בצורה מאסיבית לתרבות המערבית מגיל צעיר, שנפגעו מזה.

עם כל הכבוד אני לא מצפה ממך להבין, לא באמת, גבר יבין(לרוב) לאישה יהיה יותר קשה.

 להעריך בחור כזה,

הוא חשף לפנייך כנראה את הנסיון הכי קשה שלו ויותר מכך, את הנפילה שלו בנסיון הזה.

הוא רוצה להיכנס לזוגיות אתך ממקום טהור ונקי אבל קשה לו , הוא מודע לקשייו והוא בוחר

להתמודד עמם ובעצם החשיפה הוא אומר לך "תעזרי לי", דעי שזה לא מובן מאליו כלל.

הופתעת, נדהמת, לא ציפית, איך יכול להיות שארוסי  "אין תוכו כברו" זה לא מה שרציתי, אלו מחשבות שעוברות 

בזוגיות ולזוגות רבים, יש שהופתעו לפני שהחליטו ויש שהופתעו אחרי, אבל רבים הופתעו,

מאידך, האמת שלו היא ברצון הפנימי שלו שגם מתגלה במאמצים שלא ליפול, אבל הוא לא תמיד מצליח,

תוכו כן כברו הוא רוצה אבל הנסיון הזה קשה לו.

חיי הנישואין  מקלים את ההתמודדות אבל לא מעלימים אותה, קחי בחשבון גם שחיי הרווקות, שלחלקם של הרווקים 

מלאים בזמנים של ואקום וחוסר תעסוקה, מסייעים ומהווים כר נוח לנפילות.

ההצעה שלך לטלפון כשר וכו' היא מצויינת, פתרונות מסוג זה וחיי נישואין בהחלט יכולים לעזור להתמודדות עד להיעלמות מוחלטת של נפילות.

רוצה להוסיף, שבסופו של יום ההתמודדות היא של הבעל (האשה סובלת ממנה אבל לא מתמודדת עמה), ובן-זוג שבאמת רוצה לעזור, עליו לעודד  ולהעצים את המקומות בהם הבעל הצליח ולא את המקומות בהם הוא נפל, הרבה יותר יעיל וגם מועיל לזוגיות, נכון שצריך לשנות כיוון מחשבה כדי לפעול כך אבל זאת הדרך המועילה ואולי אף היחידה.

ותקננו בעצה טובה מלפניך,

בע"ה הצלחה רבה.

(אלא אם זה בנות עם ניסיון בעניין)

רק גבר יודע איך זה משפיע עליו, השלכות, ואם הנישואים מהווים פיתרון לזה..

כשראיתי את הקישור לכאן מלנ"ו חששתי,

אבל דווקא התייחסו לבעיה עם חשיבה, ולא ראיתי כאן תגובות אימפולסיביות מהבטן.

גבר לא יכול לדעת לפני החתונה, איך זה ישפיע עליו לאחר החתונה.

ונישואין זה לא בית-חולים ליצר הרע ולתיקון המידות.

נכון שיצר הרע של הבנים והבנות פועל באופן שונה, אבל ראיתי שהבנות כאן התייחסו לעניין.

ב"ה דיברנו והחלטנו לדבר עם עוד גורם שילווה אותו בתהליך. כמובן שגם אני אהיה שותפה ואחזק אותו.

עשינו חסימה לפלאפון שלו ובעז"ה אנחנו מקווים ומאמינים מאוד שזה נגמר מעתה והלאה.

תודה רבה לכולכם על התגובות החמות והתמיכה הרבה. זה עזר לי מאוד..

אולי תרוויחי שתי מצוות - גם להתחתן וגם להציל בחור טוב מדברים לא-טובים..

אם את כזאת טובה כבר עכשיו, את תהיי בעז"ה גם אשה טובה - וזה עצמו יעזור לא לצרוך את כל "תחליפי-הזבל".

טוב מאד שכבר נקטתם "אומר ועושה" וחסמתם - זה ראשית לכל.

ואשריו שמצא בך שותפה נאמנה להשתחררות מהרע ועליה בקודש.

באמת משמח לשמוע.

יש אנשם שמתעסקים בנושא הזה, והם אלופים!!

אני חושב שהנכון הוא להתייעץ אם רב שמתעסק בשידוכים (הרב שמחה הכהן מדהים בנושא)

ועוד משהו, זה מאוד תלוי בך, את צריכה לחשוב עם עצמך במידה וח"ו לאחר הנישואים את תביני שפה ושם יש לו נפילות איך את תגיבי לזה?! אם תבואי תביני ותעודדי או שתשברי את הכלים...

במדרש מסופר שכשיהודה ראה את תמר כל יצר הרע שבעולם התלבש בו וכמעט ולא היתה לו ברירה.

בכל זאת ולמרות הבושה הגדולה כשהיה צריך איבד את כל כבודו והודה על האמת.

ארוסך נמצא באותו המצב, אחרי הכל מדובר בהתמכרות, אחת הנפוצות והקשות כיום.

למרות זאת הוא הצליח לעשות דבר שרובם המוחלט של הגברים לא היו מסוגלים לעשות אותו, להתוודות לפניך, ועוד לפני הנישואין.

ממליץ לו להכנס לאתר "שמור עיניך, יש שם כלים להתמודדות (שלא יקח כתורה מסני אבל הנסיון מראה שזה עוזר לכמעט כולם.)

את הצד הפיזי שבנישואין לא יכול "לרפא" לגמרי, מקסימום לעזור.

מה שאת יכולה לעזור בו בעיקר זו החיבה, אהבה ושמחה שבין בני זוג, אחרי הכל החסרון בקשר אנושי חיובי אמיתי הוא טריגר דיי בולט של התמכרות הזו.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.