תחשבי על קשר שאת בונה עם חברה חדשה שלך- שאת מכירה מהלימודים\ שכונה\ חברה משותפת\\\ -

כמה זמן עובר עד שאת ממש "אוהבת" את החברה הזו?

שהיה נהיית חברה קרובה לליבך?

זה לוקח זמן, מפגשים, טלפונים, השקעה

חזל אמרו "קנה לך חבר"- לא סתם

קיניין חבר זה דבר שלוקח השקעה, מאמצים, זמן

זמן שיעבור לו לאיטו

את צודקת לגמרי שאת לא עפה על עצמך ועל הקשר- לוקחת את זה מתון, בלי ניצוצים

הרגש שצריך להיות עכשיו זה "נחמד ביחד" "בא לי לראות אותו"

ולא הרבה יותר

עם הזמן - יתאים לכם שגם את תיזמי יותר בקשר- ואז "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"

ותתפנקי על האנטר!

לוקח הרבה זמן לניצוצות, והם לא תמיד מגיעים. אל תבני על זה שהם יבואו גם בהמשך.

כרגע את אפילו לא אמורה לחפש את הרגש, כי את עדין מבררת. (העיקר שנעים לך להיות איתו ולראות אותו)

ברגע שתרגישי שזה באמת מתאים שכלית, כדאי להתחיל להשקיע ברגש (איך את מצפה שזה יבוא לבד בלי השקעה?)

ההשקעה באה ע"י גיוון בפגישות, יזימת דברים, עשיית דברים מעניינים יחד וכו'

ורק אח"כ אפשר לבדוק אם יש רגש או לא.

וגם אז- לא מחפשים "ניצוצות" את זה יש בעיקר בסרטים של דיסני.. מחפשים רגש עמוק, געגוע, רצון להמשיך את החיים איתו.

לא תמיד יש ניצוצות (וניצוצות גם לא אומרים שהנישואין יצליחו)

אני ממש ממליצה לך ללמוד קצת על איך מחפשים בן זוג בספרים שכתבו רבנים.

צריך להיות זהירים כלפיהם.. 

ולוודא שאכן יש התאמה שכלית, לפני שנותנים להם דרור.

אבל שלא ייבהלו פה אם זה אכן קרה למישהו..

ולזכור - שבסה"כ ההתאהבות הזו היא דבר חיובי!

לנו זה קרה וכבר שנתיים מנצנצים..

זה אינדוודואלי לחלוטין! 

מבחינה מסויימת עדיף שאין לגמרי ניצוצות, כי אז שוקלים בשכל יותר בקלות,

אבל באמת יש גם זוגות שהניצוצות כן מגיעים אצלם, והם גם מתאימים.

רק פה זה לא המקרה הזה 

(אם זה היה המקרה הייתי כותבת את מה שאת כתבת)

הוא הרגיש שאני בשלב מתקדם יותר בקשר, אולי הרשתי לעצמי והרגשתי יותר בנוח מה שאפשר פתיחות שהוא כנראה מאוד נרתע ממנה. הוא לא הבחור הראשון וגם לא השני שאני יוצאת, הלמידה והחיפוש אחר בן זוג היא לדעתי לא רק משהו שאפשר ללמוד מספרים. אין חכם כבעל ניסיון. הניסיון הוא זה שמלמד אותנו איך להתנהג וההתייעצות עם אנשים שמבינים. אולי השאלה היתה  אמורה להיכתב בפורום של נשואים..

מה שכתבתי על הספרים שכדאי לקרוא-

התכוונתי שמספרים על זוגיות ומציאת בן זוג ביהדות אפשר ללמוד במה להתמקד בחיפוש, איזה סוג רגש מחפשים ובאיזה שלב בערך הוא אמור לבוא ואם אין אותו זה בעיה (כי חשוב שיהיה רגש, אבל הכוונה היא לא לניצוצות כמו בסרטי הוליווד, וזה גם לא אמור להגיע תוך 4 פגישות בד"כ)

כי אנחנו מושפעים ממש בימינו מתרבות המערב שחודרת לכל פינה (ספרים, סרטיפ, פרסומות ואפילו צורת הדיבור וההתנהגות של האנשים ברחוב), ולפעמים היא חודרת ובאה על חשבון גישת היהדות לענין הנישואין.

לכן לפעמים כדאי ללמוד על איך זה ביהדות.

(כי השיטה של תרבות המערב לא מצליחה, ויעידו כמות הגרושין שרק עולה עם השנים.

ולעומתה הגישה של היהדות בונה ב"ה בתים שמחזיקים מעמד לרוב)

וודאי שהקריאה בספרים לא באה במקום נסיון וייעוץ עם אנשים מבינים, אלא רק בנוסף.

אל תשכח שכל דבר אתה צריך להשוות לפי מה שמקובל בחברה שמחוץ ליהדות באותו דור. מה שקוראים חז"ל "דיברה תורה בלשון בני אדם".

קח למשל את נישואי נאנסת לתוקף.

 זה כשהיא רוצה. לא כשהיא איננה רוצה.

במציאות החברתית של אז היא היתה אמורה להישאר ברווקותה עד סוף ימיה, אז התורה חדשה שאסור לו לזרוק אותה לפח בגמר השימוש.

פוליגמיה - זה נאסר לפני 1,000 שנים כבר  לא התעדכנת?

ואפשר להמשיך לגבי השאר...

זוגיות ביהדות - אפשר לקרוא מאמרים יפים בני זמנינו.

מכיר את הספר מרחק - נגיעה? (על אינטימיות ביהדות)

אם לא מכיר, אז אולי זה הזמן.

כבר אכלת?

אז אל תחתכי!

כנראה אז שאת קצת החלטת להוציא רגשות וללחוץ מאד מוקדם..אני לא יודע אם כמה יצאת אבל זה נראה לי כאילו יצאת אם הרבה ואת קצת לחוצה להתחתן צריך להזהר תבדקי האם את רוצה את הבחור או שאת רוצה להתחתן..

אני אכן בחורה לחוצת חתונה. אני אומרת את זה בקול חד וברור(ולא כאן המקום לפרט מהן הסיבות) יצאתי עם הרבה בחורים יחסית לגילי(22) ויצא לי לחוות אהבה ממקום אמיתי. ולא התאהבות של בחורה בת 16. גם התבגרתי המון מאז, ואני בטוחה שזה תהליך טוב שאדם עובר בחייו. אני לא מחפשת ניצוצות בקשר. אבל חשובה לי התחושה שלי כשאני איתו. כי כרגע זה נחמד מינוס. בוודאי שאני לא מעוניינת לבזבז את הזמן, לא שלו וגם לא שלי. ומאמינה באמונה שלמה שיש השגחה פרטית מכוונת ומדויקת בכל רגע . אך בתווך הזה- בין ההחלטה שאני צריכה להחליט אני מוצאת את עצמי קצת חסרת אונים. מבחינה שכלית, רמה דתית, תחומי עניין משותפים. יש. הוא בחור מקסים, ירא שמים, עם אמונה והתמדה גדולה בעבודת ד'. אבל אין רגש, אני מרגישה שהוא לא נפתח בפניי, מאוד מאוד סגור. אני צריכה לחלוב ממנו ממש. ולמען האמת, הייתי שמחה לשמוע אותו אומר לי איזה מילים חמות, מחמאות במינון הנכון. אבל זה לא קורה. אז מה עושים?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳