נסיונות וקשיים לא נולדו היום, ומאז ומעולם זה לא מחייב שאדם שלומד תורה בהכרח מקיים אותה על כל פרטיה ודקדוקיה. להגיד שזה בסדר ושזה שלם? בכלל לא.... אבל תרתי דסתרי זה אולי ברמה הפשוטה של "ללמוד לשמור ולעשות" אבל לא בהכרח.

שכל ציבור מישראל יש בו חוטאים בעריות

ובזמנו לא היו חילונים, מי שהיה חוטא, היה ממשיך לקיים מצוות

כך שטכנית זה לא סותר

רוחנית זה ודאי לא סותר, מי שאוכל שום, צריך לאכול עוד יותר שום?

לפחות שיקיים את שאר המצוות

הסתירה היחידה היא שהוא לא עקבי, ואפשר לתמוה עליו איך הוא לא מתבייש לשמור נגיעה אם הוא יודע שהוא יישרף על זה.

אבל עדיף לא להיות עקבי מאשר לזרוק הכל

את רץ לעניין השריפה?

זו הסיבה הראשונה שעולה לך לראש למה לא לשמור נגיעה?

הוא לא יישרף?

אין אש? היא נעלמה בתוך האהבה שלכם?

זה שאת לא מתמקדת בה לא מכבה אותה, את יודעת?

ואני נוהג לעודד את החברים שלי

שלא נורא לעשות עבירות, מקסימום יש גהינם, ונצא נקיים

כי הקב"ה אוהב אותנו, והוא ידאג לנו שבסוף יהיה בסדר

למה זה הטיעון הראשון?

קצת מדכא, לא?

מי ביקש ממנו להישרף?

שיפסיק לעשות שטויות, והוא לא ישרף, לא?

ומי ששקוע בחטא, לא עושים לו פוצי מוצי, מכים על קודקדו בתותחים כבדים

אגב, גם בשעת נסיון, לא אומרים ליצר הרע, "אבל אני אוהב את ה', ולא מתאים לי, וכו'"

צריך לדבר איתו חריף!

אותי מדכא לעשות מצוות, ולהימנע מעבירות, כדי לא להישרף.

  יש סיבות יותר נחמדות,  (ולדעתי גם יותר יעילות).

וכל שניה שאתה מועד את חוטף כויה - אני מסכים

אבל מי שמחליט "לא לשמור נגיעה" זה לא מעידות קטנות בחיים, זה לחיות כמומר לדבר אחד

אני לא רואה מנוס מלומר לו את האמת כמו שהיא, 

וזה לא מדכא, לא בעיה להחליט להפסיק, ואין סיבה להיות בדיכאון

(אולי גם)

אבל בעיקר בגלל שזו לא סיבה נחמדה לנהל על פיה את החיים שלך.

כעקרון אנחנו מקיימים מצוות כי זה כיף מאוד , משמח מאוד וכי אנחנו רוצים לעשות מה שד' רוצה 

אבל לא כל המנעות מעבירה יש חשק לקיים בכל רגע נתון

לא תמיד אתה באורות , לא תמיד יש לך כוח להתמודד

אז אופציה א' - עכשיו אין לי חשק אז לא

אופציה ב' - אין לי חשק אבל גם להשרף אין לי חשק אז זהו מה לעשות

אבל אני התלוננתי למה זה זו הסיבה הראשונה.

אבל כי אנחנו יודעים או מאמינים שזה נכון

אם אתה נהנה לקיים מצוות יש לך סיכוי רב 

(אין לי כ"כ כח להקליד).

הובא בספר 'חסד לאברהם' לחתן הח"ח זצ"ל במאמר 'צרי היגון':

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38674&st=&pgnum=89

לא יודע. לא מצליח להבין את זה.

היה חרדי

והחפץ חיים

אז אני לא מבין איך את לא...

ודוקא הגישה של להדגיש את העונש לא נפוצה אצל החרדים בימינו, כי זה לא מתאים לדור שלנו

אבל למחוק את זה לגמרי, זה לא נכון!

התורה ציותה לנו להזכיר את זה פעמיים ביום בק"ש "ואבדתם מהרה"

כשיש עבירה מולך, לא מדברים עם היצר בטובות

נכון שבחיים הרגילים לא מכוונים את החיים לפי גהינם, אבל יצר צריך תקיפות

ואדם ששקוע בחטא צריך לנער אותו!

מדובר על עונש בעוה"ז כמדומני.

מה ההבדל?

מי שלא טוב לו לחשוב על עונש, לא יעזור לו גם שידברו איתו על העולם הזה, שלא יהיה אוכל וימות ברעב, 

זה לא זה עליז, אתה יודע?

יש יותר אפשרות להתמודד עם זה, אתה יודע מה זה לפחות.

ולדעתי זה גם ישפיע יותר כי זה יותר קרוב אלינו.

אך אסור לעולם לזנוח את הקומה הזאת של יראת העונש כפשוטה.

כך גם כתב הרב קוק.

למה קפצת מהדברים שלי?

מתי לאחרונה הזכרתי את גהינם\יראת העונש\כף הקלע וכו'

זה ממש ממש לא גישה שלי

וגם לי היא עושה רע!

אני רואה סביבי חרדים שלא חיים כך, וזה ממש לא הגישה שלהם

ותאמיני לי שהם דוסים יותר ממני!

(ובמפורש דיברת עלי, אל תכחישי)

אני יודע שאתם לא באותה השקפה

אבל אולי בזה תסכימו

מה קרה כאן?

טוב, זה היה אני!

בספר מידות הראי"ה (כ' יראה פיסקה ז):

לא נעקור את היסוד הגס של יראת העונש מקרב הגות רוחנו אע"פ שרק תחתיתה היותר שפלה של שדרת הרוח, וצריך הוא רק שם לקחת מקומו, אבל שמרים הללו מאמצים הם את הכח של היין המעולה בהיותם שוכנים בתחתיתו.

הננו מתדמים לשכלל היצירה, הצרות והרעות שבעולם, הפורעניות והעלבונות, עם כל מה שאנו לוחמים נגדם, עם כל מה שאנחנו כואבים על ידם, הנה הנם מלח העולם, ומחשבות וציורים הללו שמיסוד יראת העונש, בהיותם מוגדרים בגדריהם, ממוזגים ומשוערים, הנם מרימים את אור האצילות שבנשמה, מיישבים את החיים, וממלאים אותנו תוכן רציני ראוי להיות ליסוד נכון בבנין החברה היותר מאושרה.

לא זו המוטיבציה העיקרית.

עיין באיגרת שע"ח שמובאת כהקדמה לאורות התשובה.

זה נכון שבוודאי שיש מקום גם לקומה הזאת בבנין הנפש.

אבל יש כיום לא-מעט שזה לא מה שיחזיר אותם בתשובה, אלא יותר ההסברה הערכית, החיובית, וגם השחתת הנפש שקורית בפועל.

וזה לא בא מ"קטנות" אלא להיפך.

ואכן, לא פעם זה הבדל מהסברה המקובלת כ"חרדית" אע"פ שכמו שכתב מופים, גם שם הבינו שזה לא לגמרי יעבוד היום.

בוודאי שעבודת ה' מלאה טוב - והסטיה ממנה היא רעה, בזה ובבא. ומה שבבא, הוא ביטוי של מה שבתוך הנפש גם כעת. מה להדגיש ולמי, זה משתנה עפ"י הדור והמצב.

ומה שקופצים להגיד ראשון - אומר משהו. גם מידות הראיה שציטטת, שם את הדבר ב"מקומו הנכון" כדי שיהווה יסוד בונה בבנין האדם הרוחני ולא יסוד "משתק" וכד'.

"ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט - לא יוכל לכווין שום דבר לאור תורת אמת" וכו' (שם).

שלא התכוונו לכך שזו תהא המוטיבציה העקרית

נגיעה" - זה לא איזו מידת חסידות.

זה דבר בסיסי מאד-מאד.

אם עובר במזיד - אז בוודאי שזה "סותר". איך אדם עושה בכוונה נגד רצון ה', ולומד ע"מ לקיים ומתפלל אליו. וגם לא במזיד - בוודאי שהמעשה סותר במהות. ובוודאי שצריך להתאמץ לא להיות במצב של "ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי"..

אבל בכיוון שהשאלה נשאלה, כלומר - אם הוא צריך להפסיק ללמד, להתפלל וכו', זה משהו אחר.  הרי כתוב: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב לאכול לחם" - דורשים: לא יבוזו לפושעי ישראל שבאים "לגנוב" מצוות.  ובוודאי אם אדם נכשל ויודע שזה לא בסדר - אז צריך להרהר בתשובה לפני הלימוד, ולהתפלל ולקוות לה' שהמאור שבתורה, והתפילה, יחזירוהו למוטב. 

והכי טוב זה להחליט חזק לחוס על נפשו - להיזהר מזה. ומלבד מה שתורתו ותפילתו תהיינה בטהרה - הרי שאחרי שיזכה להתחתן, יודה על כל רגע שנזהר.

בעריות שלהם - למשל אשת איש.

הוא נהרג עליה כמפורש ברמב"ם פ"ט ממלכים.

אם הוא "לומד תורה" הוא לא אמור לקיים מה שהיא מצווה?

אם הוא "מתפלל" לה', הוא לא אמור לקיים את המצוות שה' ציווה אותנו?

אז אולי הוא לא באמת לומד ומתפלל..........

או שיש לו פיצול אישיות.

רע להחריד.

תשאל על:

לשון הרע. ואכמ"ל.

"ואהבת לרעך כמוך". (ואין פירושו להגיד כמה שהשני נחמד וכמה שמאירה בו סגולת ישראל ובלה בלה בלה, אלא שתהיה מוכן באמת לעשות עבורו מה שאתה מוכן לעשות עבור עצמך. השלכות מעשיות כבדות ביותר. רק בתור דוג'-מישהו כאן מכיר מישהי שכמו רבקה, היתה מציעה את שירותיה להשקות סיעת גמלים של אדם זר שמגיע, בלי שתהיה לה סבה מיוחדת לעזור לו?)

אני כותב את הדברים האלה, לשתי מטרות-האחת כדי להעיר את תשומת לב הציבור למצוות החשובות האלה.

השנייה-כדי להבהיר שלכולנו יש בעיות בעבודת ה' שאנחנו צריכים לעבוד עליהם.

זו לא סבה להמנע מלהוכיח מי שלא עושה מה שהוא צריך לעשות.

אבל זה סבה להשאר שפלים בעינינו, ושלא נגיע לידי גסות הרוח, כי אנחנו מושלמים ואחרים לא.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים