מריבהשמלה חדשה

יש סיכום בינינו על חלוקת תקציב, שיש לה סכום (מאד גדול) שהיא מחליטה מה לעשות בו, כדי למנוע חיכוכים בנושאי כספים. ויש סכום שאני מחליט עליו

היא ביקשה ממני לקנות לה שמלה לחג, מהסכום שאני מחליט עליו, כי היא לא רואה איך היא תעמוד בזה. (בדרך כלל היא קנתה מתנה לחג מהסכום שהיא מחליטה עליו)

הרגשות שלה – מבחינתה אני לא עוזר בבית מספיק, לא משקיע בה מספיק, אני בעצם אמור לפצות אותה על זה, אז לפחות תחזיר לי במינימום שאתה חייב לי

הרגשות שלי – מבחינתי נחמד לי לתת לך, אני דוקא חשבתי לעשות את זה, אבל אני לא רוצה שתיקחי ממני, אני רוצה להעניק לך, ולא שזה ינתן מתוך תחושה של "אם לא תיתן לי אני אכעס"

יש סתירה בינינו? האמת שלא כל כך...

אבל מה שקרה זה שאמרתי לה שנראה, ואני לא רוצה להתחייב. והיא כעסה שאני לא מתחייב על דבר מינימאלי כזה. וזה נשאר כך

היום בבוקר היא אמרה שהיא רוצה ללכת איתי לקנות שמלה במקום מסוים, אמרתי לה שאם כבר אני רוצה ללכת למקום אחר, כי זה יהיה בשבילי טיול, ואם היא רוצה ללכת לשם אני מוכן להסיע אותה (אין לה רישיון) אז היא אמרה שלא טוב לה כי זה רחוק מדי, ולא נספיק לחזור עד שהילדים יגיעו מהקייטנות והיא לא רוצה

אז היא ניסתה להשיג בייביסיטר, ושידרה עצבים.

וכששאלתי אותה למה היא כועסת, היא אמרה שאני מכריח אותה ללכת אפילו שהיא לא רוצה. אז אמרתי שאני לא מכריח, אני רק אומר שאני רוצה ללכת איתה לטיול, ואם היא לא רוצה – אז לא, אני לא אסיע אותה, וזהו, רק שחבל.

אז היא החליטה שהיא לא הולכת עכשיו, ונראה אחר כך, אבל אתה תשלם לי? אז חזרתי ואמרתי שאני לא מתחייב.

ואז היא כעסה נורא שוב על זה שאני לא מוכן להתחייב על משהו מינמאלי שכזה. והלכה במוניות למקום שהיא רצתה, והיא אומרת שהיא תקנה את זה מהכסף שהיא מחליטה עליו

יש לי הסטוריה אתה של נסיונות סחיטה, שהיא מנסה להשיג את מה שהיא רוצה בכוח, ולא מאפשרת לי מרחב, יצא לי המיץ! למה שאני אפרגן לה שמלה? על מה? כי היא מעצבנת? זה יעזור משהו בכלל? זה יעשה שלום בינינו, או שסתם היא תרגיש שהיא צריכה לעשות שרירים ואז היא מקבלת מה שהיא רוצה?

כל ההתנהלות שלנו בבית היא שהיא מתעצבנת, ואני מנסה לחפש שלום. אבל זה כמו השלום עם הפלסטינים, אי אפשר לעשות שלום עם מישהו שלא רוצה, ורק מחפש דרכים איך להכריח אותך.

היא לא כזאת רשעית, היא לא באה ממקום של להשתלט עלי, אלא ממקום של מצוקה, ששהורים שלה חינכו אותה שאם היא לא תדאג לעצמה, אף אחד לא ידאג לה, והיא חייבת לעשות מניפולציות כדי להשיג מה שהיא רוצה, כי אם היא לא תעשה את זה לא יהיה לה שום דבר

אבל זה לא עוזר לי להבין את זה. בסופו של דבר היא מכריחה אותי. נמאס לי מזה!

מצטער שאני מערב אתכם במריבות טפשיות

 

לא יודעתאל הר המוריה
אבל אולי היא פשוט רוצה להיות אישה? ושאתה תהיה גבר?
כי בעיקרון ככה אנחנו בנויים, שהגבר נותן מתנה לאישה את הבגדים, במיוחד לחג וזה משמח אותה ומחבר אותה אליך. ואולי בגלל שאצלכם לכל אחד יש את הכסף שלו, אז חסר לה הקטע הזה בזוגיות, ואני חושבת שהיא אפילו לא מודעת לזה, ומתנהגת ככה.
זה מה שנראה לעניות דעתי.
ו-בהצלחה לכם!! לא כיף לריב
בסדר אין בעיה אבל שלא תכריחשמלה חדשה

לא אכפת לי לתת לה. אכפת לי שהיא לוקחת לבד

אז תתן לה לפני שהיא תחשוב לקחתאל הר המוריה
לדעתי זאת הזדמנותאשה אהובה

לשקול מחדש את הסיכום על חלוקת התקציב..

אולי אפילו הזדמנות ללכת לייעוץ נישואים ולחשוב ביחד איך מקדמים את הקשר.

לא נעים לחיות כשברקע יש כל מיני מושגים כמו "סכום שלי" "סכום שלה" "נסיונות סחיטה" "כמו עם הפלסטינים(!!)" 

לכו לייעוץ נישואים, תוציאו הכל, ותחשבו ביחד איך בונים כאן משהו חדש וטוב.. זה בהחלט אפשרי! וזה כדאי מאוד!!

יכול להיות לכם כ"כ כיף ביחד! נישואים לא חייבים להיות הורדת ידיים. הם יכולים לדבר הכי כיף בעולם!!

בהצלחה!!פרח

^^^ צורם מאוד מאוד צורת הדיבור על הכסף...אלירז

הכסף הוא שלכם - שלנו.. כזוג שהוא אחדותי!!!

 

והיא בהחלט צריכה ללמוד לבקש - 

באופן כללי, כל התקשורת כאן נשמעת לקויה.

^^^^^^^^^^אלי6

ייעוץ נישואין כללי ועמוק דחוף !!!!!!!!!!!!

חבל, חבל...ד.

שדבר שיכול להיות כ"כ יפה ומחבר, הופך ל"מריבה"..

 

לא היית צריך להגיד שאם כבר תלכו למקום אחר.. מה איכפת? הרי זה כדי לקנות לה. "טיול" תעשו פעם אחרת. חכמים אמרו שאדם צריך לקנות לאשתו לחג כדי  לשמחה.

 

כמעט בטוח שאם היית אומר לה מה שכתבת כאן בתור ההרגשה שלך, ולא "נראה"  - היא היתה שמחה. יופי, רוצה לתת לא בתור "התחיבות-מותנית" אלא כהענקה מהלב.

 

כדאי שתשוחחו ביניכם בנחת - ותשנו כיוון.

 

קח מה שהיה היום כמשל - תגיד לה שאתה מאד שמח לתת, לגרום לה להרגיש טוב - ורק לא רוצה שהיא תרגיש כאילו היא צריכה להשיג "בכח".

 

תגיד לה שכעיקרון, אתה שמח לעזור לה במה שצריך - אבל שזה יבוא ממקום של דיבור ישיר ולא מהרגשה כאילו אם היא לא תעשה "משהו מיוחד" זה לא יקרה.

ומצד שני - שתקבל בהבנה שלא תמיד אדם יכול לעשות מה שהשני מבקש, גם אם הוא מאד אוהב אותו.

 

ותחליטו שממש חבל שדברים צריכים להיות בדרך של הורדת ידיים. לנסות שמעכשיו כל אחד הולך לקראת השני, ככל האפשר, מתוך אמון שכך גם השני ינהג אליו.  ובאמת - תנסו ליישם.

אתה יכול להסביר מה שכתבת בסוף, שאתה חושב שזה בא מהרגל מסוים - ואתה רוצה לעזור לשנות את זה ע"י כך שהניסיון שלה איתך יראה שאפשר להשיג דברים בנועם ובישירות. אבל תשתדל להראות שזה באמת כך. לא "אם כבר - בואי ניסע למקום אחר"...  מה איכפת? היא הציעה, לך לקראתה..

ו"תמורת" זה שאתה משתדל ללכת לקראתה, היא תשתדל לומר דברים בלי לחץ, וישיר, וגם לקבל שלא תמיד "דעותיהם שוות" ואין מה להתעצבן.

 

תחליטו לפחות על "תקופת תרגול" - יכול להיות שאח"כ יהיה אחרת לגמרי.

 

נשמע שאתם טובים - אתה רוצה להעניק, היא רוצה שתיסע איתה.. זה לא קיים אוטומאטית, חבל שזה יישחק בגלל שטויות. אם תלכו נכון - הרצונות הללו יבנו אתכם. ולדעת לוותר על דברים קטנים בנדיבות; אל תדאג - האשה לא טיפשה היא תקלוט שזה לא מתוך כניעה לסחטנות אלא כהוקרה למאמצים לנהוג בלעדיה..

 

ואולי כצעד ראשון - אחרי שתגיד לה שבעצם חבל שלא הסכמת לנסוע איתה להיכן שרצתה, ותסביר שהכל בגלל שרצית שזה יהיה כנתינה מהלב ולא כ"חשש מלחץ", ואחרי שתדברו קצת על שינוי להבא, כדלעיל - תציע לה לקנות לה עוד משהו, ביחד ובשמחה.

 

צעד ראשון לקראת חג החירות ליציאה לחירות מהקטנות שמפריעה לפעמים לראות אור גדול. 

 

תצליחו.

אתם עדיין אחד מול אחד. מודדים ומשווים ומתקרבניםאלעד

נראה שעוד לא התחברתם, והואיל והדבק הזה שמחבר מורכב מתקשורת, קבלה והכלה,

אני ממליץ לכם לפנות בחום לאדם חכם ומקצועי שיראה לכם את הדרך לזוגיות אחדותית.

 

ואם היא לא מעוניינת, לך לבד.

רבים נועצו ונושעו חצי חיוך

 

בהצלחה רבה.

זוועת עולם איזה זוג נשוי אתם?אומץ ותקווה

אתה עושה לאשתך חשבונות על שמלה??? 

אתה צריך לקחת חובות כדי לקנות לה שמלות.

רוץ ליועץ נישואין אתה חייב לראות איך הגעת למצב כזה!

כגבר תפקידך להביא לה את כל צרכה וגם אם יש חשבונות נפרדים, אתה מחוייב לה "בכסות...ומחיה" 

 

הסיגנון לא יפהגוועלד
וזה גם לא נכוןtx,rxukyi

יש שניים בדינמיקה הזוגית. המצב הקיים נוצר ב"זכות" שניהם, ולכן אין טעם למצוא אשם ולהפיל עליו את הכל, זה פשוט לא אמיתי.

לה יש חלק במצב הלא טוב הזה, וגם לך יש חלק. מה החלק של כל אחד, או- יותר חשוב- מה כל אחד מכם יכול לעשות כדי לשנות אותו- זה דבר שייעוץ מאוד מאוד יעזור בו.

אפשר לפנות אלי באישי לגבי ייעוץ, ואני ממליצה מאוד על אהובה צוקרמן בתחום הזה.

חג שמח!

2 דברים:פאז
א. אני ממש מבינה שזה מוציא את החשק לתת..
ב. לכף זכות: יש הלכה שאומרת שהבעלצריך לקנות לאשתו לחג תכשיטים ובגדים.
ג. אני מניחה שהיא רוצה לדאוג כבר לכך שתהיה לה שמלה לחג,
ועם כל הרצון שלך להפתיע ועוד האי ודאות סתם מערערת אותה.
ד. במצב כמו שאתה מתאר חשוב לדאוג לאמון ביניכם.
מה מוציא את החשק לתת שאישה מבקשת שמלה???אומץ ותקווה

אם הוא בא להתייעץ הוא צריך עזרה ולהבין שהוא טועה.

היא לא ממש ביקשה נחמד.. תקראי שוב..אלירז
למה אישה צריכה אישור מבעלה לקנות שמלה????????????אין כמו אמא

יש ויזה/צ'קים/כספומט. מה זה פה איראן? צריך אישור

סתם נחמד שהבעל בא ורואה את השמלה שאני קונה כי אני רוצה שזה ימצא חן בעיניו, אם זה שמלה לארוע או שבת.

אבל אם האישה לא צריכה חוות דעת מהבעל אז אין סיבה שהיא צריכה אישור, אלא אם כן היא הולכת להוציא על שמלה 1000 שח , והיא עושה את זה חופשי כל היום, שזה כבר התמכרות

תגידי - קראת את כל השרשור?!אלירז

היא ביקשה שהבעל יקנה לה שמלה מהסכום שבחזקתו - כיון שיש להם חלוקת סכומים

והיא לא מצליחה להכניס את ההוצאה על השמלה בסכום שלה..

כבר כתבתי שאני חושבת שהחלוקה הזו לקויה מאוד ושנדרש פה ייעוץ זוגי בכל מה שקשור לתקשורת ולשותפות..

אבל זה מובן למה יצא לו החשק לקנות לה שמלה מהסכום שבחזקתו..

אף אחד לא רוצה שיכריחו אותו לתת משלו במיניפולציות.

מה זה שלו???? אין שלו. יש חשבון משותף.אין כמו אמא

ואם אין חשבון משותף. אישה צריכה לקבל תקציב פי כמה וכמה מהבעל.

אישה צריכה לקנות לעצמה הרבה יותר מהבעל.

ומי החליט על התקציב? הוא החליט כמה היא מקבלת? אז כנראה שזה לא מספיק התקציב אם היא מידי פעם צריכה לבקש עוד?

אפילו בבנק יש אפשרות למינוס. אז הבעל עושה טובה שהוא נותן לה מינוס??

לכן אמרתי שיש אשראי, פשוט מעבירים, אח"כ הבעל רואה ואם לא נראה לו אז הבעיה שלו

יקירתי - אנחנו מסכימות לשם שינוי..אלירז

אז אין מה להתנפל עליי..

הוא כותב על פי ההסתכלות הזוגית שלהם..

גם האישה מסתכלת על הכסף שלו ושלה בנפרד.

ציינתי שזה לחלוטין לא תקין בעיני!!

 

ורק חייבת לסייג - השורה האחרונה שלך נוראית!!

"יש אשראי, פשוט מעבירים, אח"כ הבעל רואה ואם לא נראה לו אז הבעיה שלו"....

מטורלל

אני מקווה שזה לא מתנהל כך אצל אף זוג.

ההתמודדות עם כסף ומינוס - היא לא של צד אחד!! היא התמודדות של זוג!

גבר לא אמור לאכול את ההוצאות של אישה כמות שהן

כמו שהאישה לא אמורה לסבול אם יש כסף והגבר בחר להתקמצן.

לגבי האשראי.אין כמו אמא

אם מתנהל אצל זוג אופציה כזאת שנותנים לאישה תקציב כאילו היא כלב שזורקים לו עצם, ואם העצם נגמר אז עושים טובה שנותנים עוד עצם.

אז עניין האשראי גם יכול להיות בהחלט קיים, בשביל מה להתחנן?למי שאטום ולא מבין את אישתו, פשוט מגהצים.

וואלה בזה את צודקתאנונימית23


את יוצאת מנקודת הנחה שזה המצב ולא ההפךender13

אולי הסכום של האישה הוא הגדול והגבר מסתפק במעט?

אז אם האישה עוברת את מה שהיא ובעלה סיכמו אז?

שפשוט תרמה? "תגהץ" - פרוש תיקח בכוח ונגד ההסכמה ביניהם?

 

הסכום שלה הוא פי 7 משלישמלה חדשה

והיא לא יכולה לגהץ. לאחר גיליתי שהיא עושה בדיוק את זה, הפרדנו את החשבונות בבנק. חבל שהגענו לזה, אבל לא היה ברירה

גבר מיותר להצטדקהרועה
עבר עריכה על ידי הרועה בתאריך ח' בניסן תשע"ד 17:16
יש קרבות אבודים, תשלים עם זה שיש כאן ניקיות שלא משנה מה המצב יצדיקו את אישתך ועם טיעונים טיפשיים.
מילא להצדיק ניקיות. זה נשאר רק במחשב.אין כמו אמא
אבל עם אשתו זה הקרב האמיתי. וחבל להשלים שזה קרבות אבודים. במלחמה תמיד יש חללים. ומה שבטוח שאתה ודאי סובל מכך. גם אתה הולך בדרך הקרבות בכך שחסמת לה את האשראי. אז תמשיך כמו שיש כמוני שמצדיקות את הבנות. יש גם גברים שמצדיקים גברים כמוך. העיקר לשלוט באישה שיהיה גם במלחמה וחס וחלילה שאתה תכנע לאישתך?? אני השולט פה בבית! ומי שרודף אחרי הכבוד והשליטה הם בורחים ממנו
אשמח אם תעני לענייןender13

את למעשה החלטת שהאישה היא המסכנה הראשית (למרות שאין ראיות לכך)

ושהיא צריכה, בניגוד להסכמה עם בעלה, לקחת כסף ברמיה.

האם את חוזרת בך מאמירה זו או לא? 

(נימוק יתקבל בשמחה)

תקרא את התגובה של מימיק. נראה לי שהיא קלעה לאמתאיזו נחמה
לא מסכימה איתך,אורית**

זה ממש תלוי בהתנהלות הכלכלית של כל זוג...

ובמצבם הכלכלי...

 

אפשר לשאול את הבעל גם על הוצאות לא גדולות, בלי שזה יתן תחושה של איראן, אלא להיפך. ברוח טובה ובשותפות.

 

אני לדוגמא ישאל את בעלי גם על פחות מבגד, כי אנחנו שותפים. וברור לי שאם יזדמן לי קניה כלשהיא בלי ששאלתי אותו - הוא רק ישמח איתי.

 

לא תמיד לשאול על כל דבר זה כבר שליטה של הבעל. כשאין מאבקי כוחות זה יכול להיות בפשטות ובטוב.

 

אני עונה לך - בלי קשר לשאר השרשור.

הגבתי לאין כמו אמא, סליחה על הטעות בשרשור..אורית**
דווקא שרשרת נכון...אמא!!
אבל כמו שאישתו התנהגה. זה לא נראה שהיאאין כמו אמא

מרוצה מכל ההתנהלות.

לכן זה נראה לי איראן.

סליחה, אפילו לעני שהיה מבקש ממני כסף לבגד הייתי נותנת בשמחה גם אם אין לי, אז איפה הוא? לאשתו הוא עושה פרצוף?

היה פעם זוג נחמדמושיקו

הבעל אמר שהוא קובע את כל הדברים הגדולים  - מי יהיה שר החוץ מי יהיה ראש הממשלה וכו' והאשה מנהלת את הדברים הקטנים של הבית.


ומאז עוד היום הם חיים שנים טובות ומאושרות

לדעתי לכתחילה לא צריך שתהיה חלוקה כספית כזוzmil

יש יועצים מיוחדים שמטפלים באנשים שמכורים לקניות.

כדאי שחלק מסוים מהמשכורת תסגרו בחיסכון לקנית דירה וכדומה

מפליא אותי שאנשים עדיין חיים ככהפרח-בר
האשה הקטנה בבית....הבעל קובע בלה בלה בלה עוד לא הבנתם שנשים כבר לא במקום הזה (או לפחות הרבה נשים) די צאו מהבועה הזו
פרח-בר אני מסכימה איתך,כל הגישה שנותנים לאישהאין כמו אמא

תקציב. מה זה היא עז שנותנים לה תקציב של עשב?

היא תיקח מה שהיא חושבת, שוב אני לא מדברת על התמכרות, אלא על אישה בסטנדרט וכולם יודעים מה זה סטנדרט.

 

עצם הרעיון שנותנים לה תקציב מרתיח אותי. כבוד הוד מלכותו נותן תקציב, והיא העיזה לחרוג, נכון שזה עצת היעוץ נשואים, אבל בכלל למה הגיעו ליועץ עם בעל קמצן שמתסכל על כל שקל שאישתו מוציאה.

 

אוףףףףףף. מעצבן אותי שיש נשים כאלו תמימות שמוכנות בכלל לכזה הסדר.

 אח"כ הן צריכות להתחנן על עוד שמלה לחג כי התקציב לא מספיק.

לא מעצבן אותך שלבעל יש תקציב?הרועה
מעצבן. כי כבר בשביל מה הוא צריך תקציב??אין כמו אמא

גבר לא קונה כמו אישה, אישה קונה חוץ מלעצמה גם לילדים. וזה גם הרבה קניוות מזדמנות, לא משהוא מתוכנן, אפילו גרבים וכו', לא תמיד דברים גדולים

וגם קניות של גבר זה לא אישה, הוא לא מסתובב כך סתם בקניון ורואה דברים, בדר"כ אם הוא למשל צריך מכנס/ סודר הוא הולך למטרה , קונה וחוזר, וזה לא כמו אישה שיכולה כל שבוע להסתובב ותוך כדי למצוא דברים. אישה תמיד צריכה נעל ליום חול/לשבת/נעל גבהוהה/נמוכה/סודר דק /עבה /חצאית קצרה /ארוכה וכו'... זה מורכב מהרבה פריטים וקניות לאורך כל השנה , לא כמו גבר שתחילת חורף סודר, לחג מכנס , חולצה, נעלים וכו

 

גבר צריך אשראי לקניות אוכל, שבדר"כ הגברים עושים את הקניות.

 

נקבל לצורך הדיון את החלוקה הזאתהרועה
ונחלק את התקציב ככה שלגבר יש מוקצב סכום בשביל להאכיל את המשפחה ולאישה כסף בשביל קניות לבגדים, לגיטימי שהבעל יכעס אם האישה רוצה על דעת עצמה ובלי הסכמתו להוציא כסף משותף שהוקצב לו בשביל לקנות אוכל?
חחחחחחחח. כן בדיוק כך. אהבתי את החלוקהאין כמו אמא

קצת פחות אוכל לילדים. העיקר אמא מאושרת... סתם....

אבל פחות אוכל לבעל זה כן אופציה...

 

לא באמת רלוונטי לדיון מה את עושההרועה
גם אם בהתנהלות שלך את לא מוציאה שקל ועל כל דבר שואלת את בעלך, בעיני הדעות שאת מציגה כוחניות לא מתחשבות ואין להם מקום בזוגיות.
אני מסכימה שכוחניות אין לה מקום בזוגיותאין כמו אמא

אבל יש עוד המון המון המון דברים שאין מקומם בזוגיות.

תגיד את זה גם לבעל שנותן תקציב לאישתו, זה גם סוג של כוחניות

הוא לא נותן תקציב לאישתוהרועה
חלוקת הכסף ותחומי האחריות בינהם היא אולי לא הרעיון הכי טוב (לא יודע מה היה לפני, יש מצב שזה מתאים להם) אבל זאת לא כוחניות.

לפעול על דעת עצמך נגד דעתו של בן הזוג ובניגוד לסיכום איתו בעניין שרלוונטי לשניהם זאת כוחניות, וזה לפני שהתייחסתי לחלוקת התקציב המעניינת שאת מציעה.
הרועה -אני מעריצה את האמביציות לדון מול "ראש בקיר"אלירז

רק חראם על הכוחות שלך.

הרי כבר קלטנו את העניין

מבחינת "אין כמו אמא" הגברים הם חיות דורסניות, חולי מין ונצלני נשים איומים!

זה לא משנה מה באמת נכתב בהודעת הפתיחה,

ולא משנה אם הגבנו ששני הצדדים צריכים לעשות צעד אחד כלפי השני - 

האישה תמיד האומללה, הצדיקה, המסכנה, המנוצלת - שמעולם לא תפגע באדם.

לגברים כמובן אין רגשות ואין נשמה.

 

לגישה הזו נוספת לקות בהבנת הנקרא - והוספת פרטים שלא סופרו (הגבר חסם לאישה את האשראי..?)

 

לא נראה לי שיש עם מה לדבר...

אלירז את שוב מתחילה? למה את פוגעת בי ככה ?אין כמו אמא

שוב את נדחפת בין תגובות שלי להרועה,ואת מפרשנת אותי.

 

אז אני מודיעה פה לפני כולם שאני מבקשת שתפסיקי לפגוע בי!!זה לשון הרע בפומבי!

 

לפגוע בי הכונה כמו שכתבת: אני "ראש בקיר" ויש לי בעיות "בהבנת הנקרא"

 

אני מבקשת שתגיבי ענינית בלי להכנס לתכונות שלי!

 

 

מתאפקת. מתאפקת. מתאפקת....ניל"ס

לא משנה, כל דבר שאגיד יהיה חריף מדי. הדבר היחיד שאגיב לך הוא שלא כדאי להיסחף ולהמשיך לריב פה. יש התגובות של אלירז ושאר האנשים שיודעים להסתכל על שני הצדדים בסיפור ולהגיב לעניין, וזה מספיק.

אין בעיה שיש כמה דעות. אבל לא לרדת לפסים אישייםאין כמו אמא
צודקת,רחלים

אני חושבת בנושא הזה ממש הפוך ממך, (למה צריך לחשוב שלאשה יש תקציב, אולי זה בכלל הפוך? אין צורך לצאת בהנחה שהגברים הם תמיד השולטים כי יש זוגות שהמצב הפוך) אבל עדיין מצדיקה אותך שההודעות של אלירז כלפייך לא נעימות כלל ויורדות לפסים אישיים שזה חבל.

חשוב להפנים ולא רק להגיד.ניל"ס

ועכשיו אני אגיד את זה ברור יותר: הירידה שלך לפסים אישיים כלפי אלירז לא נעימה לאף אחד פה. אני מבקשת שתפסיקי לתקוף אותה על כל תגובה שלה בצורה אישית ובכלל.

ואני מגיבה ככה כי אני רואה שאת לא מבינה, ולהגיד את זה ("אין בעיה שיש כמה דעות, אבל לא לרדת לפסים אישיים") זה הצעד הראשון, אבל עכשיו נשמח מאוד לראות שאת מצליחה להפנים.

תשובה לכל מי שהתפלאשמלה חדשה

היינו ביעוץ זוגי, בגלל המון מריבות על הכסף, וזה היה הרעיון שלו. וזה דוקא מוריד הרבה חיכוכים

לפני כמה שנים היה הייעוץ? אם לפני כמה שניםאין כמו אמא

יכול להיות שנולדו עוד ילדים, דברים משתנים. אולי התקציב אז לא מתאים להיום?

אז בייעוץ היא קיבלה את ההסדר הזה? או שבלית בררה כפו את זה עליה , כי זה נשמע שעדין זה מציק לה.

אם אתה יודע מה זה ייעוץ אז באמת אתה יודע שייעוץ שוב יפתור לך את הבעיה, כבר חצי פתרון בידך

ח-ב-ל להרוס את החג בגלל זה, לפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק! למה להרוס לה את החג, גם ככה היא בטח טורחת ועובדת קשה עם כל הנקיונות

אם זה עוזר אז מצוין!!!מינימאוס2

לגבי מתנה לחג - בעיקרון מקובל שהבעל קונה לאשתו, כנראה  לכן היא מצפה שזה יגיע מהתקציב שלך

ו- להתנהג עם זה כמו מתנה לפנק אוהת והכול (אם כבר אז כבר)

מה נכון שהיא הוציאה את החשק אבל כדאי לנסות להתגבר על זה 

כל עוד אתה מחפש את הרומנטיקה ולהשאר עצמאיאלעד

ואילו היא מתנהלת בסגנון של "מה שלא אשיג בכח לא יגיע" זה עוד בסדר.

ברגע שלסגנונות התנהלות הללו מתלווה חוסר תקשורת- זה איום ונורא.

 

לכן כתבתי שעיקר העבודה שלכם צריכה להתמקד בשיח ביניכם

מכירה גם זוגעמית-טליה
שיש להם חשבונות נפרדים והם חילקו את ההוצאות של הבית בצורה הוגנת עפ"י גובה המשכורת של כל אחד..

וזה המלצה של יועץ נישואין שלדעתי הצילה אותם.
זו הדרך שלה...מימיק

לבקש ממך תשומת לב

אבל

בגלל שהיא לא יודעת איך לעשות את זה זה יוצא בצורה כזו

אתה כותב שכל חייה הוריה שלחו אותה "להסתדר לבד". היא התרגלה שלאף אחד לא אכפת ממנה ומהרגשות שלה.

התרגלה שחייבת להשיג הכל לבד, אבל בתור אישה נשואה היא כמובן מאוד מאוד רוצה לקבל מתנה קטנה, ומצד שני - היא לא יכולה רגשית לשחרר את המקום של "אני לבד", ולהיות נזקקת לתשומת לב שלך.

חינוך מעוות שאסור לה להזדקק.

זה ממש כואב לקרוא את זה.

הרי כל אדם חייב בחיים ללמוד לבקש עזרה, להיות חלש לפעמים.

היא לא יודעת לשחרר, וזה בטח מאוד קשה לה שם בפנים, עם הלבד שלה, שגם כשהיא מוקפת אנשים ואהבה היא נשארת לבדה, זה מקום מאוד קשה רגשית, ומאוד קר.

כשאתה שומר על מרחק אתה מוכיח לה שהיא באמת לבד, ואין לה על מי לסמוך.

וזה מאמת לה שוב את המציאות הלבדית שלה.

נשמע כמו מעגל קסמים.

 

אין לי תובנות,

רק לנסות להכיל יותר את הקושי

זה לא הכסף, זה הלב.

^^^דברים אמיתיים וחכמים!!פאז
אני חש שאלו דברי אמת - ואני מכיר מקרוב מצבים כאלו.ender13

השאלה היא מה לעשות?

אם הוא יכנע לגמרי זה כנראה לא יעזור (אולי, עם כוחות על אנושיים..)

לה בוודאי יהיה קשה לצאת מזה (אין חבוש מתיר עצמו...)

אני הולך עם הדרך של אלעד, לעבוד על שיחות ותקשורת ומשם לבנות לאט לאט את האמון שאבד..

 

עוד רעיון, אתה יכול לומר מראש מה אתה נותן לחג (לפני שהיא אומרת) ולא לזוז לכאן או לכאן.

ככה לסחיטה אין משמעות ואתה באמת נותן משהו.

לחג הקרוב תודיע לה שאתה קונה משהו אחר.

וזה באמת ממך, מהלב, ובלי קשר למה שאמרתם.

שיהיה בהצלחה. תתפלל על זה!יעל262626

מדהים עד כמה לכל זוג יש התמודדות אחרת.

אין לי משהו חכם להציע בתוכן, אבל בהחלט בהתנהלות עצמה-

הלוואי שהכל יתנהל מתוך אהבה ורוגע.

כסף זה רק כסף- מטבעות עגלגלים וחמקמקים. כעת בכף ידך, ובעוד דקה בכיסו של הזבן.

זוזים זזים.

המילים, לעומתן, נחקקות בעצם- האישה הרי נבראה מעצמו של האדם, כל רושם נחקק בה וקשה לה לשכוח.

כאשר תקנה לה שמלה או תכשיט- תקנה הרבה יותר- תקנה גם יחס וחיבה.

 יהי רצון שהקב"ה ישפיע עליכם מידו הרחבה, ללא גבול ומצרים:

פרנסה, אהבה, שיח, צדקה לאחרים.

שיהיה חג שמח וכשר!

יעל.

לא קראתי את כל התגובות אבל יש לי כמה תובנותבאה לעזוראחרונה

1.יש לי הרגשה לגבי הטיול שהיא פשוט תכננה משהו אחד בראש ואתה באת עם רעיון אחר וזה די הרס לה את התוכניות.

גם אני הייתי מתאכזבת. היא העריכה את הזמן של לקנות בגדים ולכן בחרה חנות מסויימת או איזור מסויים ולא טיול. היא רצתה לעשות קניות בנחת ולא במתח של"האם אני אספיק גם וגם". עד שיש לה הזדמנות ללכת לקנות בגדים ללא ילדים אז זה די ברור שהיא התאכזבה. ועוד צריך למצוא בייביסיטר.. די מבאס.

 

לגבי החשבונות הנפרדים,סיפור קצר. בתחילת הנישואים של הורי ( כן כן לפני הרבה שנים) אמא שלי לא הבינה איך הולך העניין עם הכרטיס אשראי וגיהצה כל הזמן עד למינוס מאוד גדול, וגם אחרי שהיא הבינה זה היה לה מאוד קשה לשלוט על ההוצאות שלה, אז הם עשו חשבונות נפרדים והמשכורת שלה נכנסה לשם ושלו לאחר. כמובן שתמיד היה בניהם דיבור ושיתוף אבל ככה כל אחד יכל לדעת כמה הוא מכניס וכמה אפשר להוציא. היא הפסיקה עם הכרטיס ועברה למזומן/ צ'קים.מ וכמובן עבדה ב 3 עבודות!!! כדי להחזיר את החוב. מאז יש להם את התקציב של המשכורת שלה. ואם במקרה חסר אז אבא משלים בשמחה את מה שחסר, אבל היא למדה לקח שאי אפשר לבזבז יותר ממה שיש.

יכול להיות שגם כאן זהו המקרה אז לא להאשים את הבעל שהוא לא נותן לה בקביעות מהכסף שיש אצלו בבנק( כדי להמנע ממנוסים בשתי החשבונות). 

אם האישה הייתה רואה שמלה ב 1500 ש"ח לחג גם הייתם קופצים על הבעל למה אתה לא מביא לה כסף לקנות?

יכול להיות שהם מרווחים יחד 5000 ש"ח ואין הרבה כסף לשמלה שעולה 400 ש"ח, אז ברור שהוא לא מוכן להתחייב . צריך לראות כמה עולה השמלה או להעריך לפני כן כמה הם מוכנים להוציא על השמלה.

 

אולי היית צריך להסביר בנחת שההוצאות החודש היו כך וכך ולכן יש לנו כך תקציב לשמלה לחג- כמובן שאתה צריך לקחת בחשבון שמחירי הבגדים נעים בין 100-250 ש"ח...

 

יכול להיות שכאן היא התעצבנה מהשילוב של חוסר היכולת שלה לקנות לעצמה בגדים לחג לזה שהכנסת את הטיול פתאום..

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
אז הגיע היום פקחיהודיה מא"י

הכלבים שניהם בלי שבב, בסבירות גבוהה, ברחו מאיזה כפר ערבי.

עברו להסגר, לוודא שלא חולים בכלבת.

בתקווה שיהיה אפשר לאמץ אותם לאחר מכן

לשאול בחוות באיזור אולי5+
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
גזעיים?זיויק
נראים לגמרי האסקי.יהודיה מא"יאחרונה

אבל בלי תעודות, הם לא שווים יותר מסתם כלב.

ולכלב משוטט אין תעודות בדר"כ.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה לצביעהאדם פרו+

משהאחרונה
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמני

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

בעיניי הקשבה מעל הכל5+אחרונה

כל אחד שמח במשהו אחר, אבל כדי לדעת מה משמח את השני דרושה הקשבה הדדית ופתיחות להגיד מה באמת משמח.

יש כאלה שישמח אותם מתנה ויש כאלה שזה יעצבן אותם (כי בזבוז כסף/ כי אני לא צריך את זה/ כי מיותר בעיני...) יש כאלה שימחו לקבל כוס קפה (למיטה?) ויש כאלה ששונאים קפה או  אוהבים רק את זה שהם מכינים וכו'...

לכן א'. לא להקיש שאם חבר קנה לאישתו תכשיט חדש והיא היתה בעננים זה אומר שגם אישתך תשמח בכזה דבר.

ב'. מה שמשמח אותך לקבל או לתת, לא בהכרח משמח גם את השני/ה.

אנשים שונים אוהבים וצריכים דברים שונים. ע"ע 5 שפות האהבה.

ג. הייתי מחלקת בין מטלות בבית וטיפול בילדים שבהן מתחלקים כל אחד לפי מה שמתאים לבין חיזור ונתינה מעבר לרגיל כדי להוסיף אהבה. לדעתי הבלבול בין הדברים גורם להרבה מתחים של: אבל עשיתי כל כך הרבה (שטפתי/ קמתי/ סידרתי/כיבסתי...) איך זה שהיא עדיין לא שמחה איתי/ כועסת עלי/ מרוחקת ממני?... אולי כי אין בעיניה (או בעיניו) קשר בין דברים שצריך לעשות לבין אהבה. (שזה גם קצת נכנס לעניין שפות האהבה, אבל לא בהכרח.)

בהצלחה רבה. כיף שמחפשים מה משמח את השני. אבל לא צריך לחפש רחוק. לדעתי, אפשר פשוט לשאול ולדבר על זה כמה וכמה פעמים בחיים. זה דברים שמשתנים כל הזמן.

קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


אולי יעניין אותך