מריבהשמלה חדשה

יש סיכום בינינו על חלוקת תקציב, שיש לה סכום (מאד גדול) שהיא מחליטה מה לעשות בו, כדי למנוע חיכוכים בנושאי כספים. ויש סכום שאני מחליט עליו

היא ביקשה ממני לקנות לה שמלה לחג, מהסכום שאני מחליט עליו, כי היא לא רואה איך היא תעמוד בזה. (בדרך כלל היא קנתה מתנה לחג מהסכום שהיא מחליטה עליו)

הרגשות שלה – מבחינתה אני לא עוזר בבית מספיק, לא משקיע בה מספיק, אני בעצם אמור לפצות אותה על זה, אז לפחות תחזיר לי במינימום שאתה חייב לי

הרגשות שלי – מבחינתי נחמד לי לתת לך, אני דוקא חשבתי לעשות את זה, אבל אני לא רוצה שתיקחי ממני, אני רוצה להעניק לך, ולא שזה ינתן מתוך תחושה של "אם לא תיתן לי אני אכעס"

יש סתירה בינינו? האמת שלא כל כך...

אבל מה שקרה זה שאמרתי לה שנראה, ואני לא רוצה להתחייב. והיא כעסה שאני לא מתחייב על דבר מינימאלי כזה. וזה נשאר כך

היום בבוקר היא אמרה שהיא רוצה ללכת איתי לקנות שמלה במקום מסוים, אמרתי לה שאם כבר אני רוצה ללכת למקום אחר, כי זה יהיה בשבילי טיול, ואם היא רוצה ללכת לשם אני מוכן להסיע אותה (אין לה רישיון) אז היא אמרה שלא טוב לה כי זה רחוק מדי, ולא נספיק לחזור עד שהילדים יגיעו מהקייטנות והיא לא רוצה

אז היא ניסתה להשיג בייביסיטר, ושידרה עצבים.

וכששאלתי אותה למה היא כועסת, היא אמרה שאני מכריח אותה ללכת אפילו שהיא לא רוצה. אז אמרתי שאני לא מכריח, אני רק אומר שאני רוצה ללכת איתה לטיול, ואם היא לא רוצה – אז לא, אני לא אסיע אותה, וזהו, רק שחבל.

אז היא החליטה שהיא לא הולכת עכשיו, ונראה אחר כך, אבל אתה תשלם לי? אז חזרתי ואמרתי שאני לא מתחייב.

ואז היא כעסה נורא שוב על זה שאני לא מוכן להתחייב על משהו מינמאלי שכזה. והלכה במוניות למקום שהיא רצתה, והיא אומרת שהיא תקנה את זה מהכסף שהיא מחליטה עליו

יש לי הסטוריה אתה של נסיונות סחיטה, שהיא מנסה להשיג את מה שהיא רוצה בכוח, ולא מאפשרת לי מרחב, יצא לי המיץ! למה שאני אפרגן לה שמלה? על מה? כי היא מעצבנת? זה יעזור משהו בכלל? זה יעשה שלום בינינו, או שסתם היא תרגיש שהיא צריכה לעשות שרירים ואז היא מקבלת מה שהיא רוצה?

כל ההתנהלות שלנו בבית היא שהיא מתעצבנת, ואני מנסה לחפש שלום. אבל זה כמו השלום עם הפלסטינים, אי אפשר לעשות שלום עם מישהו שלא רוצה, ורק מחפש דרכים איך להכריח אותך.

היא לא כזאת רשעית, היא לא באה ממקום של להשתלט עלי, אלא ממקום של מצוקה, ששהורים שלה חינכו אותה שאם היא לא תדאג לעצמה, אף אחד לא ידאג לה, והיא חייבת לעשות מניפולציות כדי להשיג מה שהיא רוצה, כי אם היא לא תעשה את זה לא יהיה לה שום דבר

אבל זה לא עוזר לי להבין את זה. בסופו של דבר היא מכריחה אותי. נמאס לי מזה!

מצטער שאני מערב אתכם במריבות טפשיות

 

לא יודעתאל הר המוריה
אבל אולי היא פשוט רוצה להיות אישה? ושאתה תהיה גבר?
כי בעיקרון ככה אנחנו בנויים, שהגבר נותן מתנה לאישה את הבגדים, במיוחד לחג וזה משמח אותה ומחבר אותה אליך. ואולי בגלל שאצלכם לכל אחד יש את הכסף שלו, אז חסר לה הקטע הזה בזוגיות, ואני חושבת שהיא אפילו לא מודעת לזה, ומתנהגת ככה.
זה מה שנראה לעניות דעתי.
ו-בהצלחה לכם!! לא כיף לריב
בסדר אין בעיה אבל שלא תכריחשמלה חדשה

לא אכפת לי לתת לה. אכפת לי שהיא לוקחת לבד

אז תתן לה לפני שהיא תחשוב לקחתאל הר המוריה
לדעתי זאת הזדמנותאשה אהובה

לשקול מחדש את הסיכום על חלוקת התקציב..

אולי אפילו הזדמנות ללכת לייעוץ נישואים ולחשוב ביחד איך מקדמים את הקשר.

לא נעים לחיות כשברקע יש כל מיני מושגים כמו "סכום שלי" "סכום שלה" "נסיונות סחיטה" "כמו עם הפלסטינים(!!)" 

לכו לייעוץ נישואים, תוציאו הכל, ותחשבו ביחד איך בונים כאן משהו חדש וטוב.. זה בהחלט אפשרי! וזה כדאי מאוד!!

יכול להיות לכם כ"כ כיף ביחד! נישואים לא חייבים להיות הורדת ידיים. הם יכולים לדבר הכי כיף בעולם!!

בהצלחה!!פרח

^^^ צורם מאוד מאוד צורת הדיבור על הכסף...אלירז

הכסף הוא שלכם - שלנו.. כזוג שהוא אחדותי!!!

 

והיא בהחלט צריכה ללמוד לבקש - 

באופן כללי, כל התקשורת כאן נשמעת לקויה.

^^^^^^^^^^אלי6

ייעוץ נישואין כללי ועמוק דחוף !!!!!!!!!!!!

חבל, חבל...ד.

שדבר שיכול להיות כ"כ יפה ומחבר, הופך ל"מריבה"..

 

לא היית צריך להגיד שאם כבר תלכו למקום אחר.. מה איכפת? הרי זה כדי לקנות לה. "טיול" תעשו פעם אחרת. חכמים אמרו שאדם צריך לקנות לאשתו לחג כדי  לשמחה.

 

כמעט בטוח שאם היית אומר לה מה שכתבת כאן בתור ההרגשה שלך, ולא "נראה"  - היא היתה שמחה. יופי, רוצה לתת לא בתור "התחיבות-מותנית" אלא כהענקה מהלב.

 

כדאי שתשוחחו ביניכם בנחת - ותשנו כיוון.

 

קח מה שהיה היום כמשל - תגיד לה שאתה מאד שמח לתת, לגרום לה להרגיש טוב - ורק לא רוצה שהיא תרגיש כאילו היא צריכה להשיג "בכח".

 

תגיד לה שכעיקרון, אתה שמח לעזור לה במה שצריך - אבל שזה יבוא ממקום של דיבור ישיר ולא מהרגשה כאילו אם היא לא תעשה "משהו מיוחד" זה לא יקרה.

ומצד שני - שתקבל בהבנה שלא תמיד אדם יכול לעשות מה שהשני מבקש, גם אם הוא מאד אוהב אותו.

 

ותחליטו שממש חבל שדברים צריכים להיות בדרך של הורדת ידיים. לנסות שמעכשיו כל אחד הולך לקראת השני, ככל האפשר, מתוך אמון שכך גם השני ינהג אליו.  ובאמת - תנסו ליישם.

אתה יכול להסביר מה שכתבת בסוף, שאתה חושב שזה בא מהרגל מסוים - ואתה רוצה לעזור לשנות את זה ע"י כך שהניסיון שלה איתך יראה שאפשר להשיג דברים בנועם ובישירות. אבל תשתדל להראות שזה באמת כך. לא "אם כבר - בואי ניסע למקום אחר"...  מה איכפת? היא הציעה, לך לקראתה..

ו"תמורת" זה שאתה משתדל ללכת לקראתה, היא תשתדל לומר דברים בלי לחץ, וישיר, וגם לקבל שלא תמיד "דעותיהם שוות" ואין מה להתעצבן.

 

תחליטו לפחות על "תקופת תרגול" - יכול להיות שאח"כ יהיה אחרת לגמרי.

 

נשמע שאתם טובים - אתה רוצה להעניק, היא רוצה שתיסע איתה.. זה לא קיים אוטומאטית, חבל שזה יישחק בגלל שטויות. אם תלכו נכון - הרצונות הללו יבנו אתכם. ולדעת לוותר על דברים קטנים בנדיבות; אל תדאג - האשה לא טיפשה היא תקלוט שזה לא מתוך כניעה לסחטנות אלא כהוקרה למאמצים לנהוג בלעדיה..

 

ואולי כצעד ראשון - אחרי שתגיד לה שבעצם חבל שלא הסכמת לנסוע איתה להיכן שרצתה, ותסביר שהכל בגלל שרצית שזה יהיה כנתינה מהלב ולא כ"חשש מלחץ", ואחרי שתדברו קצת על שינוי להבא, כדלעיל - תציע לה לקנות לה עוד משהו, ביחד ובשמחה.

 

צעד ראשון לקראת חג החירות ליציאה לחירות מהקטנות שמפריעה לפעמים לראות אור גדול. 

 

תצליחו.

אתם עדיין אחד מול אחד. מודדים ומשווים ומתקרבניםאלעד

נראה שעוד לא התחברתם, והואיל והדבק הזה שמחבר מורכב מתקשורת, קבלה והכלה,

אני ממליץ לכם לפנות בחום לאדם חכם ומקצועי שיראה לכם את הדרך לזוגיות אחדותית.

 

ואם היא לא מעוניינת, לך לבד.

רבים נועצו ונושעו חצי חיוך

 

בהצלחה רבה.

זוועת עולם איזה זוג נשוי אתם?אומץ ותקווה

אתה עושה לאשתך חשבונות על שמלה??? 

אתה צריך לקחת חובות כדי לקנות לה שמלות.

רוץ ליועץ נישואין אתה חייב לראות איך הגעת למצב כזה!

כגבר תפקידך להביא לה את כל צרכה וגם אם יש חשבונות נפרדים, אתה מחוייב לה "בכסות...ומחיה" 

 

הסיגנון לא יפהגוועלד
וזה גם לא נכוןtx,rxukyi

יש שניים בדינמיקה הזוגית. המצב הקיים נוצר ב"זכות" שניהם, ולכן אין טעם למצוא אשם ולהפיל עליו את הכל, זה פשוט לא אמיתי.

לה יש חלק במצב הלא טוב הזה, וגם לך יש חלק. מה החלק של כל אחד, או- יותר חשוב- מה כל אחד מכם יכול לעשות כדי לשנות אותו- זה דבר שייעוץ מאוד מאוד יעזור בו.

אפשר לפנות אלי באישי לגבי ייעוץ, ואני ממליצה מאוד על אהובה צוקרמן בתחום הזה.

חג שמח!

2 דברים:פאז
א. אני ממש מבינה שזה מוציא את החשק לתת..
ב. לכף זכות: יש הלכה שאומרת שהבעלצריך לקנות לאשתו לחג תכשיטים ובגדים.
ג. אני מניחה שהיא רוצה לדאוג כבר לכך שתהיה לה שמלה לחג,
ועם כל הרצון שלך להפתיע ועוד האי ודאות סתם מערערת אותה.
ד. במצב כמו שאתה מתאר חשוב לדאוג לאמון ביניכם.
מה מוציא את החשק לתת שאישה מבקשת שמלה???אומץ ותקווה

אם הוא בא להתייעץ הוא צריך עזרה ולהבין שהוא טועה.

היא לא ממש ביקשה נחמד.. תקראי שוב..אלירז
למה אישה צריכה אישור מבעלה לקנות שמלה????????????אין כמו אמא

יש ויזה/צ'קים/כספומט. מה זה פה איראן? צריך אישור

סתם נחמד שהבעל בא ורואה את השמלה שאני קונה כי אני רוצה שזה ימצא חן בעיניו, אם זה שמלה לארוע או שבת.

אבל אם האישה לא צריכה חוות דעת מהבעל אז אין סיבה שהיא צריכה אישור, אלא אם כן היא הולכת להוציא על שמלה 1000 שח , והיא עושה את זה חופשי כל היום, שזה כבר התמכרות

תגידי - קראת את כל השרשור?!אלירז

היא ביקשה שהבעל יקנה לה שמלה מהסכום שבחזקתו - כיון שיש להם חלוקת סכומים

והיא לא מצליחה להכניס את ההוצאה על השמלה בסכום שלה..

כבר כתבתי שאני חושבת שהחלוקה הזו לקויה מאוד ושנדרש פה ייעוץ זוגי בכל מה שקשור לתקשורת ולשותפות..

אבל זה מובן למה יצא לו החשק לקנות לה שמלה מהסכום שבחזקתו..

אף אחד לא רוצה שיכריחו אותו לתת משלו במיניפולציות.

מה זה שלו???? אין שלו. יש חשבון משותף.אין כמו אמא

ואם אין חשבון משותף. אישה צריכה לקבל תקציב פי כמה וכמה מהבעל.

אישה צריכה לקנות לעצמה הרבה יותר מהבעל.

ומי החליט על התקציב? הוא החליט כמה היא מקבלת? אז כנראה שזה לא מספיק התקציב אם היא מידי פעם צריכה לבקש עוד?

אפילו בבנק יש אפשרות למינוס. אז הבעל עושה טובה שהוא נותן לה מינוס??

לכן אמרתי שיש אשראי, פשוט מעבירים, אח"כ הבעל רואה ואם לא נראה לו אז הבעיה שלו

יקירתי - אנחנו מסכימות לשם שינוי..אלירז

אז אין מה להתנפל עליי..

הוא כותב על פי ההסתכלות הזוגית שלהם..

גם האישה מסתכלת על הכסף שלו ושלה בנפרד.

ציינתי שזה לחלוטין לא תקין בעיני!!

 

ורק חייבת לסייג - השורה האחרונה שלך נוראית!!

"יש אשראי, פשוט מעבירים, אח"כ הבעל רואה ואם לא נראה לו אז הבעיה שלו"....

מטורלל

אני מקווה שזה לא מתנהל כך אצל אף זוג.

ההתמודדות עם כסף ומינוס - היא לא של צד אחד!! היא התמודדות של זוג!

גבר לא אמור לאכול את ההוצאות של אישה כמות שהן

כמו שהאישה לא אמורה לסבול אם יש כסף והגבר בחר להתקמצן.

לגבי האשראי.אין כמו אמא

אם מתנהל אצל זוג אופציה כזאת שנותנים לאישה תקציב כאילו היא כלב שזורקים לו עצם, ואם העצם נגמר אז עושים טובה שנותנים עוד עצם.

אז עניין האשראי גם יכול להיות בהחלט קיים, בשביל מה להתחנן?למי שאטום ולא מבין את אישתו, פשוט מגהצים.

וואלה בזה את צודקתאנונימית23


את יוצאת מנקודת הנחה שזה המצב ולא ההפךender13

אולי הסכום של האישה הוא הגדול והגבר מסתפק במעט?

אז אם האישה עוברת את מה שהיא ובעלה סיכמו אז?

שפשוט תרמה? "תגהץ" - פרוש תיקח בכוח ונגד ההסכמה ביניהם?

 

הסכום שלה הוא פי 7 משלישמלה חדשה

והיא לא יכולה לגהץ. לאחר גיליתי שהיא עושה בדיוק את זה, הפרדנו את החשבונות בבנק. חבל שהגענו לזה, אבל לא היה ברירה

גבר מיותר להצטדקהרועה
עבר עריכה על ידי הרועה בתאריך ח' בניסן תשע"ד 17:16
יש קרבות אבודים, תשלים עם זה שיש כאן ניקיות שלא משנה מה המצב יצדיקו את אישתך ועם טיעונים טיפשיים.
מילא להצדיק ניקיות. זה נשאר רק במחשב.אין כמו אמא
אבל עם אשתו זה הקרב האמיתי. וחבל להשלים שזה קרבות אבודים. במלחמה תמיד יש חללים. ומה שבטוח שאתה ודאי סובל מכך. גם אתה הולך בדרך הקרבות בכך שחסמת לה את האשראי. אז תמשיך כמו שיש כמוני שמצדיקות את הבנות. יש גם גברים שמצדיקים גברים כמוך. העיקר לשלוט באישה שיהיה גם במלחמה וחס וחלילה שאתה תכנע לאישתך?? אני השולט פה בבית! ומי שרודף אחרי הכבוד והשליטה הם בורחים ממנו
אשמח אם תעני לענייןender13

את למעשה החלטת שהאישה היא המסכנה הראשית (למרות שאין ראיות לכך)

ושהיא צריכה, בניגוד להסכמה עם בעלה, לקחת כסף ברמיה.

האם את חוזרת בך מאמירה זו או לא? 

(נימוק יתקבל בשמחה)

תקרא את התגובה של מימיק. נראה לי שהיא קלעה לאמתאיזו נחמה
לא מסכימה איתך,אורית**

זה ממש תלוי בהתנהלות הכלכלית של כל זוג...

ובמצבם הכלכלי...

 

אפשר לשאול את הבעל גם על הוצאות לא גדולות, בלי שזה יתן תחושה של איראן, אלא להיפך. ברוח טובה ובשותפות.

 

אני לדוגמא ישאל את בעלי גם על פחות מבגד, כי אנחנו שותפים. וברור לי שאם יזדמן לי קניה כלשהיא בלי ששאלתי אותו - הוא רק ישמח איתי.

 

לא תמיד לשאול על כל דבר זה כבר שליטה של הבעל. כשאין מאבקי כוחות זה יכול להיות בפשטות ובטוב.

 

אני עונה לך - בלי קשר לשאר השרשור.

הגבתי לאין כמו אמא, סליחה על הטעות בשרשור..אורית**
דווקא שרשרת נכון...אמא!!
אבל כמו שאישתו התנהגה. זה לא נראה שהיאאין כמו אמא

מרוצה מכל ההתנהלות.

לכן זה נראה לי איראן.

סליחה, אפילו לעני שהיה מבקש ממני כסף לבגד הייתי נותנת בשמחה גם אם אין לי, אז איפה הוא? לאשתו הוא עושה פרצוף?

היה פעם זוג נחמדמושיקו

הבעל אמר שהוא קובע את כל הדברים הגדולים  - מי יהיה שר החוץ מי יהיה ראש הממשלה וכו' והאשה מנהלת את הדברים הקטנים של הבית.


ומאז עוד היום הם חיים שנים טובות ומאושרות

לדעתי לכתחילה לא צריך שתהיה חלוקה כספית כזוzmil

יש יועצים מיוחדים שמטפלים באנשים שמכורים לקניות.

כדאי שחלק מסוים מהמשכורת תסגרו בחיסכון לקנית דירה וכדומה

מפליא אותי שאנשים עדיין חיים ככהפרח-בר
האשה הקטנה בבית....הבעל קובע בלה בלה בלה עוד לא הבנתם שנשים כבר לא במקום הזה (או לפחות הרבה נשים) די צאו מהבועה הזו
פרח-בר אני מסכימה איתך,כל הגישה שנותנים לאישהאין כמו אמא

תקציב. מה זה היא עז שנותנים לה תקציב של עשב?

היא תיקח מה שהיא חושבת, שוב אני לא מדברת על התמכרות, אלא על אישה בסטנדרט וכולם יודעים מה זה סטנדרט.

 

עצם הרעיון שנותנים לה תקציב מרתיח אותי. כבוד הוד מלכותו נותן תקציב, והיא העיזה לחרוג, נכון שזה עצת היעוץ נשואים, אבל בכלל למה הגיעו ליועץ עם בעל קמצן שמתסכל על כל שקל שאישתו מוציאה.

 

אוףףףףףף. מעצבן אותי שיש נשים כאלו תמימות שמוכנות בכלל לכזה הסדר.

 אח"כ הן צריכות להתחנן על עוד שמלה לחג כי התקציב לא מספיק.

לא מעצבן אותך שלבעל יש תקציב?הרועה
מעצבן. כי כבר בשביל מה הוא צריך תקציב??אין כמו אמא

גבר לא קונה כמו אישה, אישה קונה חוץ מלעצמה גם לילדים. וזה גם הרבה קניוות מזדמנות, לא משהוא מתוכנן, אפילו גרבים וכו', לא תמיד דברים גדולים

וגם קניות של גבר זה לא אישה, הוא לא מסתובב כך סתם בקניון ורואה דברים, בדר"כ אם הוא למשל צריך מכנס/ סודר הוא הולך למטרה , קונה וחוזר, וזה לא כמו אישה שיכולה כל שבוע להסתובב ותוך כדי למצוא דברים. אישה תמיד צריכה נעל ליום חול/לשבת/נעל גבהוהה/נמוכה/סודר דק /עבה /חצאית קצרה /ארוכה וכו'... זה מורכב מהרבה פריטים וקניות לאורך כל השנה , לא כמו גבר שתחילת חורף סודר, לחג מכנס , חולצה, נעלים וכו

 

גבר צריך אשראי לקניות אוכל, שבדר"כ הגברים עושים את הקניות.

 

נקבל לצורך הדיון את החלוקה הזאתהרועה
ונחלק את התקציב ככה שלגבר יש מוקצב סכום בשביל להאכיל את המשפחה ולאישה כסף בשביל קניות לבגדים, לגיטימי שהבעל יכעס אם האישה רוצה על דעת עצמה ובלי הסכמתו להוציא כסף משותף שהוקצב לו בשביל לקנות אוכל?
חחחחחחחח. כן בדיוק כך. אהבתי את החלוקהאין כמו אמא

קצת פחות אוכל לילדים. העיקר אמא מאושרת... סתם....

אבל פחות אוכל לבעל זה כן אופציה...

 

לא באמת רלוונטי לדיון מה את עושההרועה
גם אם בהתנהלות שלך את לא מוציאה שקל ועל כל דבר שואלת את בעלך, בעיני הדעות שאת מציגה כוחניות לא מתחשבות ואין להם מקום בזוגיות.
אני מסכימה שכוחניות אין לה מקום בזוגיותאין כמו אמא

אבל יש עוד המון המון המון דברים שאין מקומם בזוגיות.

תגיד את זה גם לבעל שנותן תקציב לאישתו, זה גם סוג של כוחניות

הוא לא נותן תקציב לאישתוהרועה
חלוקת הכסף ותחומי האחריות בינהם היא אולי לא הרעיון הכי טוב (לא יודע מה היה לפני, יש מצב שזה מתאים להם) אבל זאת לא כוחניות.

לפעול על דעת עצמך נגד דעתו של בן הזוג ובניגוד לסיכום איתו בעניין שרלוונטי לשניהם זאת כוחניות, וזה לפני שהתייחסתי לחלוקת התקציב המעניינת שאת מציעה.
הרועה -אני מעריצה את האמביציות לדון מול "ראש בקיר"אלירז

רק חראם על הכוחות שלך.

הרי כבר קלטנו את העניין

מבחינת "אין כמו אמא" הגברים הם חיות דורסניות, חולי מין ונצלני נשים איומים!

זה לא משנה מה באמת נכתב בהודעת הפתיחה,

ולא משנה אם הגבנו ששני הצדדים צריכים לעשות צעד אחד כלפי השני - 

האישה תמיד האומללה, הצדיקה, המסכנה, המנוצלת - שמעולם לא תפגע באדם.

לגברים כמובן אין רגשות ואין נשמה.

 

לגישה הזו נוספת לקות בהבנת הנקרא - והוספת פרטים שלא סופרו (הגבר חסם לאישה את האשראי..?)

 

לא נראה לי שיש עם מה לדבר...

אלירז את שוב מתחילה? למה את פוגעת בי ככה ?אין כמו אמא

שוב את נדחפת בין תגובות שלי להרועה,ואת מפרשנת אותי.

 

אז אני מודיעה פה לפני כולם שאני מבקשת שתפסיקי לפגוע בי!!זה לשון הרע בפומבי!

 

לפגוע בי הכונה כמו שכתבת: אני "ראש בקיר" ויש לי בעיות "בהבנת הנקרא"

 

אני מבקשת שתגיבי ענינית בלי להכנס לתכונות שלי!

 

 

מתאפקת. מתאפקת. מתאפקת....ניל"ס

לא משנה, כל דבר שאגיד יהיה חריף מדי. הדבר היחיד שאגיב לך הוא שלא כדאי להיסחף ולהמשיך לריב פה. יש התגובות של אלירז ושאר האנשים שיודעים להסתכל על שני הצדדים בסיפור ולהגיב לעניין, וזה מספיק.

אין בעיה שיש כמה דעות. אבל לא לרדת לפסים אישייםאין כמו אמא
צודקת,רחלים

אני חושבת בנושא הזה ממש הפוך ממך, (למה צריך לחשוב שלאשה יש תקציב, אולי זה בכלל הפוך? אין צורך לצאת בהנחה שהגברים הם תמיד השולטים כי יש זוגות שהמצב הפוך) אבל עדיין מצדיקה אותך שההודעות של אלירז כלפייך לא נעימות כלל ויורדות לפסים אישיים שזה חבל.

חשוב להפנים ולא רק להגיד.ניל"ס

ועכשיו אני אגיד את זה ברור יותר: הירידה שלך לפסים אישיים כלפי אלירז לא נעימה לאף אחד פה. אני מבקשת שתפסיקי לתקוף אותה על כל תגובה שלה בצורה אישית ובכלל.

ואני מגיבה ככה כי אני רואה שאת לא מבינה, ולהגיד את זה ("אין בעיה שיש כמה דעות, אבל לא לרדת לפסים אישיים") זה הצעד הראשון, אבל עכשיו נשמח מאוד לראות שאת מצליחה להפנים.

תשובה לכל מי שהתפלאשמלה חדשה

היינו ביעוץ זוגי, בגלל המון מריבות על הכסף, וזה היה הרעיון שלו. וזה דוקא מוריד הרבה חיכוכים

לפני כמה שנים היה הייעוץ? אם לפני כמה שניםאין כמו אמא

יכול להיות שנולדו עוד ילדים, דברים משתנים. אולי התקציב אז לא מתאים להיום?

אז בייעוץ היא קיבלה את ההסדר הזה? או שבלית בררה כפו את זה עליה , כי זה נשמע שעדין זה מציק לה.

אם אתה יודע מה זה ייעוץ אז באמת אתה יודע שייעוץ שוב יפתור לך את הבעיה, כבר חצי פתרון בידך

ח-ב-ל להרוס את החג בגלל זה, לפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק! למה להרוס לה את החג, גם ככה היא בטח טורחת ועובדת קשה עם כל הנקיונות

אם זה עוזר אז מצוין!!!מינימאוס2

לגבי מתנה לחג - בעיקרון מקובל שהבעל קונה לאשתו, כנראה  לכן היא מצפה שזה יגיע מהתקציב שלך

ו- להתנהג עם זה כמו מתנה לפנק אוהת והכול (אם כבר אז כבר)

מה נכון שהיא הוציאה את החשק אבל כדאי לנסות להתגבר על זה 

כל עוד אתה מחפש את הרומנטיקה ולהשאר עצמאיאלעד

ואילו היא מתנהלת בסגנון של "מה שלא אשיג בכח לא יגיע" זה עוד בסדר.

ברגע שלסגנונות התנהלות הללו מתלווה חוסר תקשורת- זה איום ונורא.

 

לכן כתבתי שעיקר העבודה שלכם צריכה להתמקד בשיח ביניכם

מכירה גם זוגעמית-טליה
שיש להם חשבונות נפרדים והם חילקו את ההוצאות של הבית בצורה הוגנת עפ"י גובה המשכורת של כל אחד..

וזה המלצה של יועץ נישואין שלדעתי הצילה אותם.
זו הדרך שלה...מימיק

לבקש ממך תשומת לב

אבל

בגלל שהיא לא יודעת איך לעשות את זה זה יוצא בצורה כזו

אתה כותב שכל חייה הוריה שלחו אותה "להסתדר לבד". היא התרגלה שלאף אחד לא אכפת ממנה ומהרגשות שלה.

התרגלה שחייבת להשיג הכל לבד, אבל בתור אישה נשואה היא כמובן מאוד מאוד רוצה לקבל מתנה קטנה, ומצד שני - היא לא יכולה רגשית לשחרר את המקום של "אני לבד", ולהיות נזקקת לתשומת לב שלך.

חינוך מעוות שאסור לה להזדקק.

זה ממש כואב לקרוא את זה.

הרי כל אדם חייב בחיים ללמוד לבקש עזרה, להיות חלש לפעמים.

היא לא יודעת לשחרר, וזה בטח מאוד קשה לה שם בפנים, עם הלבד שלה, שגם כשהיא מוקפת אנשים ואהבה היא נשארת לבדה, זה מקום מאוד קשה רגשית, ומאוד קר.

כשאתה שומר על מרחק אתה מוכיח לה שהיא באמת לבד, ואין לה על מי לסמוך.

וזה מאמת לה שוב את המציאות הלבדית שלה.

נשמע כמו מעגל קסמים.

 

אין לי תובנות,

רק לנסות להכיל יותר את הקושי

זה לא הכסף, זה הלב.

^^^דברים אמיתיים וחכמים!!פאז
אני חש שאלו דברי אמת - ואני מכיר מקרוב מצבים כאלו.ender13

השאלה היא מה לעשות?

אם הוא יכנע לגמרי זה כנראה לא יעזור (אולי, עם כוחות על אנושיים..)

לה בוודאי יהיה קשה לצאת מזה (אין חבוש מתיר עצמו...)

אני הולך עם הדרך של אלעד, לעבוד על שיחות ותקשורת ומשם לבנות לאט לאט את האמון שאבד..

 

עוד רעיון, אתה יכול לומר מראש מה אתה נותן לחג (לפני שהיא אומרת) ולא לזוז לכאן או לכאן.

ככה לסחיטה אין משמעות ואתה באמת נותן משהו.

לחג הקרוב תודיע לה שאתה קונה משהו אחר.

וזה באמת ממך, מהלב, ובלי קשר למה שאמרתם.

שיהיה בהצלחה. תתפלל על זה!יעל262626

מדהים עד כמה לכל זוג יש התמודדות אחרת.

אין לי משהו חכם להציע בתוכן, אבל בהחלט בהתנהלות עצמה-

הלוואי שהכל יתנהל מתוך אהבה ורוגע.

כסף זה רק כסף- מטבעות עגלגלים וחמקמקים. כעת בכף ידך, ובעוד דקה בכיסו של הזבן.

זוזים זזים.

המילים, לעומתן, נחקקות בעצם- האישה הרי נבראה מעצמו של האדם, כל רושם נחקק בה וקשה לה לשכוח.

כאשר תקנה לה שמלה או תכשיט- תקנה הרבה יותר- תקנה גם יחס וחיבה.

 יהי רצון שהקב"ה ישפיע עליכם מידו הרחבה, ללא גבול ומצרים:

פרנסה, אהבה, שיח, צדקה לאחרים.

שיהיה חג שמח וכשר!

יעל.

לא קראתי את כל התגובות אבל יש לי כמה תובנותבאה לעזוראחרונה

1.יש לי הרגשה לגבי הטיול שהיא פשוט תכננה משהו אחד בראש ואתה באת עם רעיון אחר וזה די הרס לה את התוכניות.

גם אני הייתי מתאכזבת. היא העריכה את הזמן של לקנות בגדים ולכן בחרה חנות מסויימת או איזור מסויים ולא טיול. היא רצתה לעשות קניות בנחת ולא במתח של"האם אני אספיק גם וגם". עד שיש לה הזדמנות ללכת לקנות בגדים ללא ילדים אז זה די ברור שהיא התאכזבה. ועוד צריך למצוא בייביסיטר.. די מבאס.

 

לגבי החשבונות הנפרדים,סיפור קצר. בתחילת הנישואים של הורי ( כן כן לפני הרבה שנים) אמא שלי לא הבינה איך הולך העניין עם הכרטיס אשראי וגיהצה כל הזמן עד למינוס מאוד גדול, וגם אחרי שהיא הבינה זה היה לה מאוד קשה לשלוט על ההוצאות שלה, אז הם עשו חשבונות נפרדים והמשכורת שלה נכנסה לשם ושלו לאחר. כמובן שתמיד היה בניהם דיבור ושיתוף אבל ככה כל אחד יכל לדעת כמה הוא מכניס וכמה אפשר להוציא. היא הפסיקה עם הכרטיס ועברה למזומן/ צ'קים.מ וכמובן עבדה ב 3 עבודות!!! כדי להחזיר את החוב. מאז יש להם את התקציב של המשכורת שלה. ואם במקרה חסר אז אבא משלים בשמחה את מה שחסר, אבל היא למדה לקח שאי אפשר לבזבז יותר ממה שיש.

יכול להיות שגם כאן זהו המקרה אז לא להאשים את הבעל שהוא לא נותן לה בקביעות מהכסף שיש אצלו בבנק( כדי להמנע ממנוסים בשתי החשבונות). 

אם האישה הייתה רואה שמלה ב 1500 ש"ח לחג גם הייתם קופצים על הבעל למה אתה לא מביא לה כסף לקנות?

יכול להיות שהם מרווחים יחד 5000 ש"ח ואין הרבה כסף לשמלה שעולה 400 ש"ח, אז ברור שהוא לא מוכן להתחייב . צריך לראות כמה עולה השמלה או להעריך לפני כן כמה הם מוכנים להוציא על השמלה.

 

אולי היית צריך להסביר בנחת שההוצאות החודש היו כך וכך ולכן יש לנו כך תקציב לשמלה לחג- כמובן שאתה צריך לקחת בחשבון שמחירי הבגדים נעים בין 100-250 ש"ח...

 

יכול להיות שכאן היא התעצבנה מהשילוב של חוסר היכולת שלה לקנות לעצמה בגדים לחג לזה שהכנסת את הטיול פתאום..

המצב הכלכלי, פריקה ובקשהחוזר

שלום לכולם. אני כותב את זה בכאב לב גדול, ומתנצל מראש אם זה ארוך מדי, אבל אני חייב לשפוך את הלב ולקבל עצה.

אני מנסה, באמת מנסה, לעמוד בנטל הפרנסה, וזה פשוט לא מצליח לי. אני עובד קשה, משקיע שעות, אבל מרגיש שאני רץ במקום. המצב הכלכלי שלי ושל משפחתי נהיה קשה מיום ליום. החובות גדלים, ואני כבר לא יודע איך להתמודד עם זה.

כל לילה אני שוכב ער, הלב שלי דופק בחוזקה, ואני חושב רק על הלחץ של החודש הבא. אני רואה את הצורך בבית, את הדברים הבסיסיים שחסרים, ואני מרגיש שאני מכזיב. ההרגשה הזו שאני לא מצליח לספק את היסודות היא שוברת אותי.

הקושי הגדול ביותר שלי הוא במישור הרוחני: איך אפשר לשמור על שמחת חיים ועל יישוב הדעת כשהדאגה אוכלת אותי מבפנים? אני יודע ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה", ואני משתדל להתחזק באמונה ובביטחון, אבל ברגע האמת, כשאני רואה את חשבון הבנק, הכוחות נופלים.

שאלותיי אליכם:
חיזוק הביטחון: איך אתם מצליחים לשמר ביטחון ואמונה שלמים גם כשהמציאות הכלכלית צועקת משהו אחר לגמרי? אילו מחשבות או כל דבר יכול לעזור ברגעי השפל?

עצה מעשית:: האם מישהו מכם חווה קושי כלכלי עצום והצליח לצאת ממנו בדרך ישרה? איזה שינוי אמיתי עשיתם שהביא לכם ישועה?

אני לא מחפש פתרון קסם, רק כוח להתמודד וכמה מילים טובות שיזכירו לי שאני לא לבד בתוך החושך הזה.

אני מרגיש שאין שום סיכוי, שנים שאני מנסה ולא מצליח לצאת מזה, זה גורם לי ליאוש מהחיים, 

יש רגעי שפל באמת שאין לתאר. אני מגיע לקצה.

והכי מקשה, שאשתי ביקורתית מאוד לגבי, היא מצפה, אולי בצדק, שאחזיק את המצב, אבל כל פעם שהיא רואה את החשבון היא מוציאה עלי את כל הפחדים שלה, ודוחפת אותי למה אתה לא עושה ככה ולמה לא ככה, אני מרגיש שהיא לא איתי אלא נגדי בזה.

 

תודה רבה מראש לכל מי שטורח לקרוא ולענות. מי יתן וכולנו נזכה לראות ישועות בקרוב.

וואי, וואי. באמת לא פשוטהסטורי

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.


חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

תודה. התפילות כבר שנים שלא מתקבלותחוזר
קטונתיהסטורי
מציע כן לפנות לעצה ועזרה מאחד הארגונים שמתמחים בזה בדיוק. בהצלחה רבה.
קודם כלהעני ממעש

מקווה שתעבור את זה


 

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

בפרטי?חוזר
למה פרטי ולא בפורום?העני ממעש
כי לא בא לי לספר לכל העולם פרטים אישיים אולי?חוזר
ותשועה ברוב יועץהעני ממעש

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

ואו אתה ממש אובססיביחוזר
לדעתי בצדקדיאט ספרייט

אני רוצה לציין למען הזהירות שהיום בצהריים קיבלתי ממשתמש זה (חוזר) פניה בשיחות אישיות.

אומנם תמימה ופשוטה בסה"כ בקשה לשוחח, אבל מכיוון שאנחנו לא מכירים, לא הכרנו ובכלל אינני משוחחת עם גברים, חסמתי את המשתמש.

למה משתמש (חדש?) פונה בשיחות אישיות לאישה?

לא ראיתי סיבה.

אני גם מציינת שבפרטים האישיים מצויין שהוא פרוד.

מבחינתי זו אזהרה לציבור, כיוןן שאנו מצויים להתרחק מן הכיעור וכל הדומה לו.


קצת קשה לדעת ככה אבל אגיד משהו מעודדדי שרוט

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.


 

 

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.


 

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מנסיון אישי ממליץ גם כן על מקימימתוך סקרנות
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 14:05

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

הציפיה בעיקר ממני, גבר וכוליחוזר
לא יודע, העולם היום השתנהמתוך סקרנות

קשה היום לפרנס בית ממשכורת אחת.

לא ריאלי בדרך כלל לבוא בטענות לגבר, ש"יביא כסף" לבדו.


באשכול סמוך אמרו (בצדק) לגבר שהתלונן שאשתו לא מבשלת מספיק, שיפשיל שרוולים וילמד לבשל בעצמו.


חושב שהרעיון הזה נכון גם במקרים כמו שלכם.

...ברגוע
בשביל איזון תקציבי צריך הכנסות, אבל גם (ואולי בעיקר) לשלוט על ההוצאות, וזה כמובן דורש שיתוף פעולה של אשתך.
אחי אל תתייאש זה לא קל אבל זמניזיויק
אתה תמצא את הדרך, אתה תבדוק טוב טוב מה הכשל הכלכלי בהוצאות, הכנסות, מאזן, תעסוקה, מיצוי היכולות שלך ועוד. זה לא אמור להיות עבודה סזיפית דווקא ושעות של עבודות, אלא עבודה שעושה אותך שמח ועוזרת לך להוכיח כמה אתה מוכשר במשהו שעוד תמצא אותו. זה מסע ותפילה. אם יעזור דבר איתי בפרטי.
שלום חברשלג דאשתקדאחרונה

אשתדל להתייחס יותר בפרוטרוט כשאתפנה. ככלל הייתה לי חוויה כזו גם כן.

רק אשאל: זה משהו חדש או מאז שהתחתנתם? היה איזה שינוי שהשפיע לטוב או לרע על המצב שלכם?

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות

אולי יעניין אותך