"תקשיבי אני עומד להציע לך לצאת"

בכל מקרה,את צודקת מאד.

לרמוז,לתת הרגשה ש-

בכ"מ הכי טוב צד שלישי וחלאס..לענ"ד. זה פוטר הרבה מאד בעיות. זאת אחת מהן.

מה אכפת לעשות טובה ליהודי(ה).?

1. אם אתם עומדים להציע, אבל עוד לא שאלתם את הבחור/לא קיבלתם ממנו תשובה, בבקשה אל תעשו לבחורה הקדמות של- הוא בנדוד של סבתא, אחלה בחור, עשה צבא....לא רוצים לשמוע עד שההצעה תקפה!!..

2. אם כבר הצעתם- רגישות. רגישות. רגישות. !!! כלפי בנים ובנות כאחד.
תעדכנו מה קורה,  אל תמרחו,  תבינו שמשני הצדדים יש נפשות שממתינות.
 

תודה אנשים.

כי זה מרגיש לי באוויר מדי "תכינו"

תני כללי עשה ואל תעשה

ויהיה מובן לכולם טוב יותר

(ובהצעות הפרקטיות שלך אבין טוב יותר מה את מתכוונת "תכינו")

בכל מקרה, אני מניח שאין הרבה שנוהגים כדוג' א'

ואם כן,

שיקראו את ההודעה שלך פעמיים

ב- אני מודה שלפעמים (על מי אני עובדת? רוב הזמן) אני לא מבינה רמזים ואז אין ברירה אלא לומר ישירות.

(והדוגמה השניה שהבאת גם היא נכללת ב"לומר ישירות").

הצלחות.

מה נקרא "שיח מסוים.."...

על מיתת אחד הקרובים.

עוד הוכחה שהבנים לוקחים את החיים יותר בסבבה.

אבל לא הייתי משווה

במיתת קרובים,כמה שינסו להכין

זאת תמיד תהיה הנחתה

אבל כן,מסכימה בגדול עם השורה האחרונה

המציע אומר את דברו. אף פעם המוצע לא חייב להשיב לאלתר.

הוא ייקח את החומר, יעבד אותו, וישיב מה שישיב.

חבל לבזבז את מאגרי הרגש בחינם.

חוץ מזה, שהפנים של המציע הם ההכנה הכי טובה. המבט שלו מבשר את הבאות.

הגיוני שהמציע הציע את עצמו בטלפון 

ואז זו בהחלט יכולה להיות הנחתה

אממ... על זה לא דיברתי.

הבנתי שמדובר על הצעה רגילה.

ליבי ליבי...

אבל בינינו, למרות שאתן אוהבות את זה: בבקשה אל תעשו לו את זה. אל תייבשו אותו.

אבל אז קראתי את הדוגמא שמוריה כתבה

"מוריה, ערב טוב. בא לך לצאת איתי לדייט?"

אז אם הבנתי נכון,היא התכוונה דווקא למי שמציע את עצמו

ומתחיל לשאול אותה: מה קורה?..ואז

אז מה היא תחשוב, שסתם בא לי להתעניין בשלומה?

הרי אסור סתם להתעניין בשלומה,לא?

(אבל אני לא דוגמא טובה כי אני מעדיפה ישירות...)

את רוצה שהוא כבר יעשה איתך דייט, ותדברו על דא ועל הא, ורק אז להציע לך לצאת איתו?

או אם זה בטלפון,

שהוא יזרום איתך כבר בשיחה הראשונה? (לפני שמכירים?)

אז לדעתי רק צריך לשלוח הודעה מראש,

מעבר לזה, אין יותר מדי מה לעשות..

אבל מוזר, הוא אפילו לא הזדהה?

מה שהצלחתי למצוא, ת, כי, נו, את, הב, נא, דם, מר, אש.

חוץ מהאות 'ת' מצאתי כאן כל מיני מילים, שלכל אחת לבד יש משמעות, אבל מה הקשר ביניהם? (תנו רמז.. קשור לאניגמה?)

ת - זה מרמז שצריך להתחיל מהסוף להתחלה

כי - קודם צריך להסביר

נו - היא אומרת, תפסיק לחפור וגש לעניין

את - להגיד בעצם שאני רוצה לצאת בכלל עם "את"

הב - לדרוש את מספר הטלפון

נא - בעצם צריך לבקש בעדינות

דם - היא צריכה למצוץ את הדם של הגבר לפני שהיא מחזירה תשובה

מר - זה עושה לגבר ביינתיים טעם מר בפה

אש - (לא הצלחתי לפענח)

זה פשוט:

השלב לפני שהשכינה שורה ביניהם כי זכו...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳