אני הבחנתי בצורת ברק בין ההרים,נראה שהאדם אכן בדרכו לכבוש

מטרה כלשהי המסומנת לו בתוך מערבולת סוחפת ונסחפת

אף רגלו נראית כעומדת למעוד,אך עדיין נראה עומד יציב כנגד הזרם.

זהו..עד כאן הדיאלוג הארוך שלי ללילה זה.

נ.ב הציור בפני עצמו נורא יפה!!

ודווקא אני רואה הר שבור.ואו שהוא הולך למרות הכל ליעד,

או שבעצם הוא לא שם לב או שלא רוצים לב לזה שהוא נופל\נבלע בהר..

בעצם האפשרות הראשונה נראית לי יותר..

עד כאן חפירותיי להיום..

"נכספה וגם כלתה נפשי.."

"צמאה לך נפשי.."

החיפוש אחרי האור, והרצון להכלל בו.. זה מה שעלה לי.

ציור מיוחד! אהבתי מאוד.

אשמח לשמוע מה *אתה* התכוונת להעביר פה..

ממש קרוב.. זה היופי שבציור מופשט-שכל אחד רואה משהו אחר!

כשציירתי את התמונה, הפסוק שכל הזמן עלה לי הוא "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי".. למרות שיש עוד כמה פסוקים שממש מתאימים..
הרעיון המקורי הוא- התמונה מבטאת את הדרך אל הטוב שמגיע אחרי השבר והקושי, ואת ההשגחה של הקב"ה שמורה לנו את הדרך קדימה אל הטוב. אחרי הנסיון- השבר והקושי שמבוטאים בסלעים הכהים השבורים והקשים, יוצא שביל מאיר- שאם האדם בוחר לצעוד בו הוא יגיע אל הטוב והאור. הבחירה החופשית שיש לאדם אחר השבר- כל כך גדולה, שהוא יכול להפיק ממנה טוב אינסופי. ה"מנהרה" מלמעלה ומסביב מבטאת ההשגחה והבטחון שהמנוסה מרגיש, שעוטפים אותו מכל כיוון ונותנים לו ארשת בטחון. הוא צועד קדימה אל העתיד, בידיעה שיש לו מקום טוב שהוא מובל אליו..
מי שחד עין יראה גם נקודות של אור מפוזרות בדרך, ושהארשת שמסביבו היא כחולה- צבע שמבטא רוגע שלווה ובטחון.
אז זה הפירוש שלי לתמונה.. מה אתם חושבים? 

אם כן,

אפשר לצייר את זה עם יותר טיפופים וכתמי צבע, ופחות משיכות מכחול, זה ייראה סילעי יותר.

המעגליות שבשמים יפה מאוד! עשוי טוב.

הייתי מוסיפה לנהרה שמשמים יותר צהוב, של אור, גם בשביל לגוון ולהפריד מהתכול של שאר השמים. אבל אולי אהבת ככה

יפה שלא השתמשת בקוים תוחמים, והשתמשת בגוונים שונים כדי לסמן זויות בסלעים.

רעיון מעניין.. קיבלתי בהחלט!  

האיכות של התמונה לא משהו, ככה שקשה קצת לראות את הפרטים בבירור, אבל כן יש כמה "כתמים" של צבע ועוד כמה גוונים שקשה לראות פה..  

תודה רבה! 

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!