אל תביאו ציונים, תטענו טענות!

אני מכיר את הנושא, זו לא הייתה סתם שאלת תם!

וחוץ מזה אני לא מצליח לפתוח את זה בויקיטקסט...

אין שום הבדל בין לימוד תורה וקבלת כסף, או דיינות וקבלת כסף (וכן רפואה וקבלת כסף!)

על שניהם יש את אותו איסור של עשיית מצוה לא בחינם

ועל שניהם יש את אותם היתרים

הרמב"ם המפורסם (בהל' ת"ת ובפיה"מ) מדבר בממוקד על ת"ת!

  לא ידוע לי על ניסוחים דומים לגבי דיינות או רפואה.

  תקן אותי.

למעשה הפסוק הוא בתלמוד תורה, ומשם לומדים לדיינות ולרפואה ומומחה שרואה מומים בבכור ולכל המצוות

אז אין סיבה שיהיה חילוק

והפוסקים שדנים על דברי הרמב"ם מביאים דברים שכתובים בגמ' על דיינים

1. לא ידוע לי על היתר שנוגע לישיבות בין הזמנים. דווח.

2. למה הכנסת כאן רפואה? איזו מצווה זו?

ואם אני זוכר נכון, גם את המצוה הזאת אסור לעשות תמורת תשלום

ואיזו מצווה זו?

ד"ה בפרק

"כל רופא שיודע בחכמה ומלאכה זו, חייב הוא לרפאות, ואם מנע מעצמו הרי זה שופך דמים"

"ולענין שכר רפואה נראה לי דמותר ליטול מהן שכר בטלה וטרחא. אבל שכר הלימוד אסור דאבדת גופו הוא, ורחמנא אמר "והשבות לו", ואמר לענין מצות "מה אני בחינם אף אתה בחינם" (נדרים לז, א). הלכך שכר החכמה והלמוד אסור, שזהו כשכר הזאות וקידוש מי חטאת שאסור, אבל שכר הטרחא מותר, שזה כשכר הבאת מי חטאת ומילוי שמותר, וכן שכר בטלה מותר כדתנן בבכורות (כט, ב)"

ולגבי ההיתר, עיקר ההיתר הבסיסי הוא שלא נאסר אלא מי שעובד כל היום, ולומד בערב, או ששופט שעה ביום וכדו''

אבל מי שזה עיסוקו בכל היום מותר לו לקחת כסף מהציבור, כי אחרת איך יחיה

והוכיחו כן ממה שדייני גזירות היו מקבלים את שכרם מתרומת הלישכה, 

ועל זה הוסיפו שגם לפי הרמב"ם שאוסר יש מקום לומר שעת לעשות לה' הפרו תורתך, כי אם לא יקח כסף תשתכח תורה מישראל

(וזה נאמר כבר בזמן הכ"מ!)

זה מה שאני זוכר בע"פ, אין לי כוח לקום להביא את הקלסר...

לילד \ בחור שחי אצל הוריו, ויכול ללמוד כל היום, (גם בביה"ז), ומקבל תשלום על שהוא לומד בישיבת ביה"ז.

לא כך?

כתבתי על זה 5 עמודים

יש כמה התירים לקבל כסף על מצוה

א. אין לו פרנסה  - מה כשכתבתי למעלה, שאם אינו עובד בעבודה אחרת מותר (תוס' כתובות קה:, בכורות כט., רא"ש בבכורות שם)

ב. שכר בטלה - שאם הוא באמצע עבודה, מותר לו לקבל כסף כדי שלא יפסיד את מלאכתו (בכורות כט ע"ש כל הסוגיא)

ג. אינו מחויב במצוה - אם עדין לא התחייב במצוה מותר לבקש עליה כסף, כגון ללכת להעיד שעדיין לא התחייב במצות עדות (רשב"א הובא בד"מ שם בחו"מ סי' ט' ס"ה)

ד. משל ציבור - אם הכסף הוא לא מיחיד אלא מציבור התירוהו תוס' (כתובות קה בתירוץ אחד וכתב הב"ח שע"ז סמכו העולם וכן משמע לי בנתה"מ (סי' ט' ח' סק"ו) והכנה"ג ומהר"ם פדאווה (סי' מי) חלקו עליו

ה. מתנה בעלמא - כתב החכמת שלמה שאם לא דן בכפיה אלא באו אלא וביקשו ממנו אין איסור כי הוא מתנה בעלמא

לכאורה מי שלא צריך כסף לפרנסתו יצטרך לסמוך על ההיתרים האחרונים, שאינם מרווחים.

הרמב"ם אוסר בחריפות רבה קבלת שכר על ת"ת. (מדע, הל' ת"ת. פ"ג ה"י.  פיה"מ אבות.)

  ה'כסף משנה' מקשה עליו ונוטה להתיר. אבל לא נמצא בדבריו היתר מעבר להחזקת רבנים, ואולי גם לומדי תורה,

דהיינו כשאם לא ישלמו לו, לא יהיה לו ממה לחיות, והוא יאלץ לעבוד ולהבטל מהתורה.

לא נמצא היתר כללי לקבל שכר על תלמוד תורה.

והרב אמר לו שכן

- אבל אשתי עובדת ויש לי מספיק כסף

- מותר

- אבל אני לא חייב את הכסף הזה

--מותר לך מותר לך מותר לך

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.