אל תביאו ציונים, תטענו טענות!

אני מכיר את הנושא, זו לא הייתה סתם שאלת תם!

וחוץ מזה אני לא מצליח לפתוח את זה בויקיטקסט...

אין שום הבדל בין לימוד תורה וקבלת כסף, או דיינות וקבלת כסף (וכן רפואה וקבלת כסף!)

על שניהם יש את אותו איסור של עשיית מצוה לא בחינם

ועל שניהם יש את אותם היתרים

הרמב"ם המפורסם (בהל' ת"ת ובפיה"מ) מדבר בממוקד על ת"ת!

  לא ידוע לי על ניסוחים דומים לגבי דיינות או רפואה.

  תקן אותי.

למעשה הפסוק הוא בתלמוד תורה, ומשם לומדים לדיינות ולרפואה ומומחה שרואה מומים בבכור ולכל המצוות

אז אין סיבה שיהיה חילוק

והפוסקים שדנים על דברי הרמב"ם מביאים דברים שכתובים בגמ' על דיינים

1. לא ידוע לי על היתר שנוגע לישיבות בין הזמנים. דווח.

2. למה הכנסת כאן רפואה? איזו מצווה זו?

ואם אני זוכר נכון, גם את המצוה הזאת אסור לעשות תמורת תשלום

ואיזו מצווה זו?

ד"ה בפרק

"כל רופא שיודע בחכמה ומלאכה זו, חייב הוא לרפאות, ואם מנע מעצמו הרי זה שופך דמים"

"ולענין שכר רפואה נראה לי דמותר ליטול מהן שכר בטלה וטרחא. אבל שכר הלימוד אסור דאבדת גופו הוא, ורחמנא אמר "והשבות לו", ואמר לענין מצות "מה אני בחינם אף אתה בחינם" (נדרים לז, א). הלכך שכר החכמה והלמוד אסור, שזהו כשכר הזאות וקידוש מי חטאת שאסור, אבל שכר הטרחא מותר, שזה כשכר הבאת מי חטאת ומילוי שמותר, וכן שכר בטלה מותר כדתנן בבכורות (כט, ב)"

ולגבי ההיתר, עיקר ההיתר הבסיסי הוא שלא נאסר אלא מי שעובד כל היום, ולומד בערב, או ששופט שעה ביום וכדו''

אבל מי שזה עיסוקו בכל היום מותר לו לקחת כסף מהציבור, כי אחרת איך יחיה

והוכיחו כן ממה שדייני גזירות היו מקבלים את שכרם מתרומת הלישכה, 

ועל זה הוסיפו שגם לפי הרמב"ם שאוסר יש מקום לומר שעת לעשות לה' הפרו תורתך, כי אם לא יקח כסף תשתכח תורה מישראל

(וזה נאמר כבר בזמן הכ"מ!)

זה מה שאני זוכר בע"פ, אין לי כוח לקום להביא את הקלסר...

לילד \ בחור שחי אצל הוריו, ויכול ללמוד כל היום, (גם בביה"ז), ומקבל תשלום על שהוא לומד בישיבת ביה"ז.

לא כך?

כתבתי על זה 5 עמודים

יש כמה התירים לקבל כסף על מצוה

א. אין לו פרנסה  - מה כשכתבתי למעלה, שאם אינו עובד בעבודה אחרת מותר (תוס' כתובות קה:, בכורות כט., רא"ש בבכורות שם)

ב. שכר בטלה - שאם הוא באמצע עבודה, מותר לו לקבל כסף כדי שלא יפסיד את מלאכתו (בכורות כט ע"ש כל הסוגיא)

ג. אינו מחויב במצוה - אם עדין לא התחייב במצוה מותר לבקש עליה כסף, כגון ללכת להעיד שעדיין לא התחייב במצות עדות (רשב"א הובא בד"מ שם בחו"מ סי' ט' ס"ה)

ד. משל ציבור - אם הכסף הוא לא מיחיד אלא מציבור התירוהו תוס' (כתובות קה בתירוץ אחד וכתב הב"ח שע"ז סמכו העולם וכן משמע לי בנתה"מ (סי' ט' ח' סק"ו) והכנה"ג ומהר"ם פדאווה (סי' מי) חלקו עליו

ה. מתנה בעלמא - כתב החכמת שלמה שאם לא דן בכפיה אלא באו אלא וביקשו ממנו אין איסור כי הוא מתנה בעלמא

לכאורה מי שלא צריך כסף לפרנסתו יצטרך לסמוך על ההיתרים האחרונים, שאינם מרווחים.

הרמב"ם אוסר בחריפות רבה קבלת שכר על ת"ת. (מדע, הל' ת"ת. פ"ג ה"י.  פיה"מ אבות.)

  ה'כסף משנה' מקשה עליו ונוטה להתיר. אבל לא נמצא בדבריו היתר מעבר להחזקת רבנים, ואולי גם לומדי תורה,

דהיינו כשאם לא ישלמו לו, לא יהיה לו ממה לחיות, והוא יאלץ לעבוד ולהבטל מהתורה.

לא נמצא היתר כללי לקבל שכר על תלמוד תורה.

והרב אמר לו שכן

- אבל אשתי עובדת ויש לי מספיק כסף

- מותר

- אבל אני לא חייב את הכסף הזה

--מותר לך מותר לך מותר לך

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)