שיתוףיד ה'

רציתי לשתף אתכם בסיפור שקרה לנו

אשתי לא כל כך מתלהבת מהקשר הפיזי, וזה גורם לה לדחות את כל הבדיקות לרגע האחרון, כמו שדוחים דברים מעצבנים שלא כיף לעשות. והיא קיבלה היתר מרב לבדוק רק בראשון ושביעי כי יש לה פצעים.

כבר קרה לה לפחות 4 פעמים שהיא שכחה לבדוק ביום השביעי עד שהגיע הלילה, ואז היינו צריכים לחכות שבוע מהתחלה, שזה בסה גדולה למי שהתנסה.

בסיפור שקרה לנו חיכינו כבר הרבה זמן שהיא תיכנס שוב להריון, וכמעט כבר התחלנו מעקב זקיקים. והיא קנתה בדיקת ביוץ וראתה שיש לה ביוץ בדיוק ביום של המקוה, והיא שוב שכחה לבדוק ביום השביעי.

התקשרתי לרב לשאול, והוא אמר שאין ברירה, וצריך לחכות שבוע, וסיפרתי לו שזה כבר פעם רביעית, ואני די כועס עליה שהיא שוכחת כל הזמן בגלל שהיא דוחה את זה, ושאנחנו מחכים כבר הרבה זמן להריון, והוא התחיל להתחבט כי במקרים קיצוניים של אשה דתיה ובעל חילוני או דברים כאלה כן מתירים לא לחכות שבוע, והוא לא היה ברור, אז ניסיתי להבין מה המסקנה הסופית והוא אומר לי שיש מקום להקל, אז אני שואל אז מותר?, אז הוא אומר אי אפשר להגיד שמותר, אז אני שואל אז אסור? והוא אומר אי אפשר לומר שאסור. אז אני שואל אז מה כן? המיקל יש לו על מה לסמוך? והוא עונה כן.

תשובה ממש לא ברורה, אבל שכן נתנה לי פתח להיתר

ולמעשה בסוף הקלנו בזה, והיא נכנסה להריון

 

ואחרי הלידה היא חלתה במחלה חמורה כתוצאה מהלידה, והיא יצאה ממנה אחרי כמה חודשים, ועדיין (כמה שנים אחרי) היא סובלת מהמחלה שלפעמים מתפרצת.

ואני כל הזמן מתחבט אם זה לא עונש על זה שהקלנו.

 

ואווו איזה סיפורמינימאוס2


אדם לא יודע חשבונות שמים.אין כמו אמא

צריך לעשות חשבון נפש, אבל לא תמיד עונש זה בגלל מעשה.

 

וואי זה קשהמאמע צאדיקה

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים

וגם חשבונות ארץ לא יודעים

ואיפילו מה שכתבת פה- זה חלקי יחסית למציאות

 

אבל כן עלה לי מוטיב אחד שאפשר להתחזק בו-

לשים לב יותר לכאב של האישה.

לשים לב יותר שאם כואב לה- זה בעיה, זה מחייב התייחסות כוללת, שעכשיו תורה לקבל יחס ופיתרון.

אם זה מענה רפואי, או מענה הלכתי, או מענה ריגשי או לא יודעת

 

 

 

 

ותשאלו רב פוסק גדול יותר עם כתפיים רחבות יותר!

יש היתר למצבי שעת הדחק כמו מה שתיארת- אבל אני לא אכנס לבירור הלכתי כאן.

ותלך לברר עם הפוסק גם את השאלה הישנה שהיה לך- כדי שיהיה לך היום ברור שמה שהתירו לך מותר באמת, ומה שהחמירו לך בשלום בית זה חומרא באמת חשובה.

לא הייתי ממליצה לך לחשוב כךפרח-בר
אם כן אז מה יגידו צדיקים גמורים שחלו ?
לדעתי קודם כל יש לטפל בבעיה של אשתך באופן עמוק ויסודי שקיים כאב רגשי הוא מתפרץ בדמות מחלה ...למה אשתך דוחה ? למה היא לא מתלהבת מקשר פיזי? כל זה יש לברר ולטפל ...בהצלחה לכם
אם רב התיר אז הדין עליו, לא?רויזא
זהו שהוא לא התיר בדיוקיד ה'

הוא גימגם משהו, ובסוף הסכים עם הניסוח שהמיקל יש לו על מי לסמוך, זה לא שהוא ממש התיר. ואחרי זה מישהו שסיפרתי לו דיבר עם רב אחר, והוא אמר שאסור לגמרי, ואפשר אולי אולי להתיר רק במקרה שממש הולכים להתגרש.

שוב אומר זאתהלוי מא

לכו לרב זכריה בן שלמה משעלבים אין שני לו  

לענ"דזאת שיודעת

לא חושבת שמותר לך לקשר את המחלה לזה שהקלתם במיוחד אחרי התייעצות עם רב. 

כדי להסיר חשש מהלב הייתי הולכת להתיעץ עם רב שמבין עם יש צורך לעשות תיקון וכו'.

 

ד"א שאלה מהצד. פעם ראשונה שאני שומעת שאישה ששכחה לבדוק ביום השביעי צריכה לחכות שבוע שלם שוב. לא צריך פשוט לחזור על הבדיקה למחרת היום??

אני חושב שהוא התכויןמופים

שבמשך כל השבוע היא לא בדקה, ואז באמת צריך לחכות שבוע שלם

 

דרך אגב, הרבנים ממליצים לבדוק ראשון שלישי ושביעי בשביל למנוע בדיוק מקרים כאלה.

(אם בודקים בשלישי ושכחו בשביעי, אפשר לבדוק למחרת והכל בסדר)

 

הקלות והחמרות בדיני טהרת המשפחהאבא ל...
בשבועיים האחרונים קראנו בפרשות השבוע (תחילת תזריע וסוף מצורע) על דיני טהרת המשפחה, או איך שהם אמורים להיות בכל אופן.
 
טומאת נידה - שבוע ימים מרגע תחילת הדימום.
טומאת יולדת - שבוע לבן ושבועיים לבת.
 
מה שקורה היום ידוע יותר בשם הכולל "חומרת ר' זירא"
חומרה זו היא חומרה שנבעה ככל הנראה מבורות רפואית באותה התקופה (לפני כ-2100 שנה).
ובאופן כללי היא באה להשוות את דיני נידה לדיני "זבה גדולה"
 
ולמי שלא עקב לפני 4 ימים מה קראנו, אני אצטט:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.  וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ.  וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ; וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה.  וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת--אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן.  וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה, מִמְּקֹר דָּמֶיהָ:  זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.  וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ, דֵּי שֶׂה--וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה...
וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ--שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב.  וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ, יִטְמָא; וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא.  וְכָל-הַנֹּגֵעַ, בְּמִשְׁכָּבָהּ--יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  וְכָל-הַנֹּגֵעַ--בְּכָל-כְּלִי, אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו:  יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו--בְּנָגְעוֹ-בוֹ:  יִטְמָא, עַד-הָעָרֶב.
וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ, אוֹ כִי-תָזוּב, עַל-נִדָּתָהּ:  כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה--טְמֵאָה הִוא...   וְאִם-טָהֲרָה, מִזּוֹבָהּ--וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, וְאַחַר תִּטְהָר.  וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח-לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה; וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל-הַכֹּהֵן, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת, וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ"
 
ולמי שלא היה לו כח לקרוא או להבין עד הסוף, אני אסכם.
זבה גדולה - אשה שראתה דם שלא בזמן שהיא אמורה לראות (וסת), במשך שלושה ימים ברצף, צריכה לספור שבעה נקיים.
ובסוף השבעה להביא קרבן זבה.
ולמותר לציין שהיום לא קיים בכלל המושג "דמי טהרה" של יולדת, ונשים צריכות לחכות חודשיים ויותר עד החיבוק המיוחל.
 
היום, כשיש מספיק ידע רפואי כדי לדעת אם הדם הוא דם וסת או דימום אחר, אפשר (וצריך!!) להחזיר טהרה ליושנה.
רק תחשבו על כמה נפשות לא נולדו לעם ישראל בגלל "ביוץ מוקדם" (או יותר נכון טבילה מאוחרת)
ועל כמה לא נוח יהיה אם כל אשה נשואה בישראל תצטרך להביא קרבן זבה בכל חודש...
 
נראה לי שזו הסיבה שהרב התיר לכם, כי מדאורייתא אין חיוב לשבעה נקיים אלא רק שבעה ימים מתחילת דם הוסת.
זו לא הקלה בדיני טהרה אלא פתח להתיר, שרצוי מאוד שיוחל על כלל הציבור.
ובא לציון גואל.
סוף סוף!!שוקולית

להעלות את הנושא הזה לדיוני הרבנים,

למה צריך להרחיק אשה מבעלה כ"כ הרבה? אין צורך להחמיר כשלא צריך (בכוונה לא כותבת שאין צורך להחמיר סתם כי כשהחמירו פעם זה לא היה סתם)

מה "סוף-סוף"?...ד.

את יכולה גם סתם לא לשמור הלכות..

 

את חושבת ש"הרבנים" לא יודעים על מה צריך לדון?!....

 

מה, הם לא מודעים להלכה כי אינם קוראים פורום נשואים בערוץ 7?...

 

"להרחיק אשה מבעלה"...  אפשר בכלל להשיג על הקב"ה שנתן הלכות כאלה, ו"לא ידע" אם כבר ברא איש ואשה איך צריך לסדר את העניינים...  אפשר גם לראות את הקרבה המופלאה שכמובן מצויה אוטומאטית בין איש לאשה אצל אלו שלא שומרים הלכות נידה..

 

מה זה "להחמיר שלא לצורך"?..  מאיפה ה"מומחיות" הזו בהלכה לדעת שזה "לא לצורך"?!  גם כשרופא נותן מרשם את אומרת שזה "לא לצורך", או שם מבינה שהוא מצוי בכך יותר?  אז איך בהלכה, בלי ללמוד פסיק-פסיקו של מה שלמדו פוסקי ההלכה המובהקים, את כבר יודעת שזה "שלא לצורך"?..

 

ומה ה"חידוש" הזה ש"פעם" זה לא היה סתם?... זה היה בדיוק כמו היום. וכבר הסברתי בהודעתי הקודמת.

וגם "רבנים" יודעים יפה מאד איזה דברים שונים מ"פעם" להיום - ואיזה לא.

 

 

 

הרבנים הרי לא נשואים,אלעד

וגם אם כן, רגשות הקדושה שמתנוצצים בקרבם מסירים מהם כל משיכה לבנות המין שלכן,

כך שאין להם שום שמץ של מושג כמה קשַה ההרחקה של אשה לבעלה.

 

זה מה שאת מתכוונת לומר?

לאאבא ל...

פשוט דיני נידה הם טאבו, בדיוק כמו מסורבות גט, עליה להר הבית ועוד כמה...

והרבה רבנים היום מפחדים לפתוח תיבות פנדורה, במקום להיות החזית של עולם ההלכה.

חוששני שבמנהגים מבוססים וחומרות עתיקות כ"כאלעד

שלא כדוגמאות האחרות שהבאת,

שום רב אורטודוקסי לא יוכל להתיר ולהקל, אלא במקרים ספציפיים וממוקדים מאוד.

ואת זה הם עושים כבר עתה..

הדברים הללו חסרי כל טעם מחינה הלכתית.ד.

וגם מעבר לכך.

 

לצערנו, עוד מישהו שיודע יותר מכל הפוסקים ש"אפשר (וצריך!)" לשנות את "חומרת רבי זירא".. ר"ל.

 

"חומרא" זו לא נבעה מ"בורות רפואית" אז - אלא הדברים הללו נובעים מבורות הלכתית היום..  רבי זירא הוא לא זה ש"החמיר", הוא ציין את מה שבנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים.

 

ומנהג זה לא היה בגלל "בורות רפואית" אלא בגלל החומרה הגדולה של הלכות אלו, והקושי להבין אם מדובר בנידות או זיבה; וכן הקושי בבקיאות בהלכות אלו, שלעיתים "שומרת יום כנגד יום" ולעיתים שבעה נקיים, ולעיתים בתם ביום השמיני.

 

ובהיות שמדובר על דבר יסודי בבנין קדושת האומה לדורותיה, המסור לכל אשה ואשה, מן הסתם זה מה שגרם לבנות ישראל לנהוג כך. ונקבע כהלכה לדורות.  וזה לא תלוי כלל ב"ידע הרפואי" שהיה אז. גם אז יכלו לשאול רב בדיוק האם זו ראיה מסוג זה או מסוג זה. ראו שזה לא יחזיק - והים זה לא היה שונה.

 

וידוע הדבר בכללי הפסיקה, שהחומרה ההלכתית של מנהג אמיתי שנתקבל באומה, הוא למעלה מתקנה שע"י חכמים. שתקנה ניתנת להתבטל ע"י בי"ד גדול יותר - מה שאין כן מנהג האומה. ודברים אלו נעוצים בעומק הבנת עניינה של תושבע"פ, שמבטאת את עומק רוח האומה, ואת חרדת הקודש הטבעית העמוקה שלה לדבר ה'.

 

[ובכלל, לגבי המחשבה שאפשר יהיה להסתמך על "איבחון מעבדתי" כדי לדעת באיזה סוג דם מדובר - הרי שמעבר לחוסר המעשיות של דבר כזה, כאילו כל אחת תתחיל ללכת למעבדה.. דבר ידוע הוא בהלכה שאינה נקבעת עפ"י בדיקות מעבדתיות. זה נושא ארוך שלא כאן מקומו ומקום הסברו]

 

חכמי כל הדורות - כולל דורותינו - דאגו לא פחות ממך ליכולת להרות. אפשר גם לתאר, באותה מידה, אלו פנים היו לעם ישראל בלי ההנהגה הזו, לאן היתה מגיעה שמירת טהרת המשפחה. כמה בני נידה - על כל "מעלותיהם" - היו מסתובבים במקום ילדים כשרים.

 

ולגבי "קרבן זיבה" - אל דאגה.. יבנה בית המקדש, תהיה סנהדרין, הם כבר ידעו לדון בענין..

 

והרב בוודאי לא הקל בגלל זה - שהרי אינו יכול לדעת אם היא לא היתה באמת "זבה גדולה", שהרי הוא לא עשה "בדיקות רפואיות", ומן הסתם גם מספיק ת"ח לדעת שלא עושים וגם לדעת את חומרת הענין לכשלעצמו. הסיבה היא אחרת מן הסתם, לא מסובך להבין את החשבון הדחוק שבגללו היסס קצת במצבם, למי שקצת מכיר את הנושא ההלכתי (בלי "התחכמויות"), וכמובן אי פשר להקיש ממקרה למקרה.

 

אכן, צריך "להחזיר עטרה ליושנה".. שהלכה פוסקים עפ"י כלליה, ועפי"  גדולי הפוסקים - ולא כל מצטט-משהו בפורום, יכול להודיע ש"הגיע הזמן" לפעול נגד כל כללי הפסיקה ופוסקי ישראל.

לכפור בתושבע"פ אפשר גם בדרך פשוטה יותר.. לא צריך לשם כך להשתמש בכלי ה"למדנות" כביכול, שלה עצמה..

 

ועוד על משקל ה"הודעה": רק תחשבו כמה נפשות נאבדו לעם ישראל בגלל כל מיני מזלזלי דברי חכמים, שידעו "יותר טוב".. רוב הרפורמה התחילה כך.  בעיירה מיניאפוליס שבאמריקה, בה היא התחילה שם, לא נשאר יהודי אחד מאלו שהיו. כולם התבוללו כתוצאה מ"חוכמות" כאלו, של ה"יודעים יותר" איך לשמר ולגדל את עם ישראל..

כל מילה, דן!משיח עכשיו!

תודה רבה לד. על דעת ההלכה שמביא כל פעםרק בריאות

קוראת פה את השרשורים בתקופה האחרונה , ולעיתים מאוד מופתעת מהתגובות הכ"כ מכילות

שאנשים מביעים פה כלפי מחשבות ומעשים אפילו חמורים ביותר.

שמחה מאוד שאדם תורני מאיר פה את עיני המגיבים וגם את עיני בידיעותיו התורניות ההלכתיות והמחשבתיות.

תודה רבה לך, חשוב מאוד לכולנו. הנטיה הטבעית שלנו היא ללכת בעצת הנפש הבהמית שלנו ששקועה 

ב"אני" וצריך להיזהר שלא ללכת שולל אחריה .

ליצר הרע יש המון תירוצים למה לא לשמוע להלכה, וכשקוראים פה את התגובות אפשר ממש להאמין שזו האמת.

תודה ד. תמשיך בבקשה להאיר את עינינו.

^^^בדיוק.נועם ה
אוי באמת...אבא ל...

אף אחד לא בא לזלזל בדברי חכמים.

רק העליתי נקודה חשובה

נקודה שבאה להמחיש את ההבדל בין דיני נידה המקוריים לבין מה שעושים היום.

 

רק נראה לי מוזר שמחמירים כ"כ במשהו שהוא דרבנן (חומרת ר' זירא), וההחמרה הזו באה על חשבון מצוות פרו ורבו שהיא דאורייתא.

אני חושב על כל התינוקות שלא נולדו בגלל חומרה זו, ועל צער העקרות ההלכתיות שלא הפכו לאמהות (או שהיו בעלות משפחות קטנות ממה שהן רצו) בגלל ההחמרה הזו.

 

ובלי שום קשר,

אם דיני נידה כמו שהם היום היו דאורייתא, לא היתה שום אפשרות להקל בהם... ועובדה שרבנים כן מתירים, במקרים מסויימים.

 

עכשיו רק נשאר לתהות למה לא מחזירים את דיני נידה לצורתם המקורית

תפסיק לקרוא לזה חומראמופים

זה איסור מדרבנן, לא חומרא

ולעולם לא יקילו בזה

לא מקילים בזה גם במקום שאי אפשר להיכנס להריון. וברוך ה' היום כבר מצאו לזה פתרונות רפואיים.

בסיפור כאן הקילו בבדיקות, לא בשבעה נקיים עצמם

 

אולי לא תדבר על דברים שאתה לא מבין בהם?

מה דעתך?

אבל זו כן חומרהאבא ל...

וגם קוראים לה ככה - חומרת ר' זירא (או חומרת בנות ישראל).

 

והעובדה שזו חומרה בת 2100 שנה לא הופכת אותה לדין דרבנן, היא היתה, עדיין, ולנצח תישאר - חומרה... עד שיקום בית דין עם כתפיים מספיק רחבות ויבטל אותה.

כאשר המנהג נוצרבית שמאי

הוא היה חומרה, שכן מעיקר הדין לא היה צריך לנהוג כך. לכן זה נקרא "חומרא דרבי זירא".

 

לאחר שהמנהג התקבע, זהו דין גמור. מנהגים מחייבים מדברי חכמים, ואם כן זהו דבר שאיסורו מדרבנן.

 

אם יבוא בית דין ויבטל, סבבה. כיום זהו דין גמור, ו"פורץ גדר ישכנו נחש", כבכל איסורי חכמים.

ברוראבא ל...

אבל כל עוד לא מעלים את זה לסדר היום הציבורי - אין לרבנים עניין לפתוח את זה.

זה אחת מתיבות הפנדורה של ההלכה, והרבה רבנים מפחדים לפתוח אותן.

 

בנות ישראל קיבלו על עצמן לפני בערך 2000 שנה להחמיר בדיני נידה, מסיבותיהן השמורות עימן.

והגיע הזמן שבנות ישראל חכמות ויראות שמיים תעלנה את הנושא אל גדולי התורה בדורנו כדי שיפתרו את המצוקה.

 

לענ"ד רבש"ע מעולם לא רצה שנשים תלעטנה את עצמן בהורמונים כדי לאחר את הביוץ.

או שנשים תסבולנה כ"כ הרבה רק כדי לחבוק ילד אחד (ולרוב גם זה כל מה שהקופה מממנת).

שחומרה אחת עם השלכות מרחיקות לכת תמנע מכ"כ הרבה ילדים להיוולד

תגרום לבעיות בשלום בית בגלל ריחוק מיותר בין איש לאשתו.

תגרום לכך שהרבה זוגות לא דתיים לא ישמרו את דיני טהרת המשפחה בגלל הדרקוניות שלהם בצורתם הנוכחית.

 

אני חושב שהבהרתי את כוונתי,

חומרת בנות ישראל גרמה כ"כ הרבה נזק, ואני בטוח שאם הן היו יודעות מה חומרה זו תגרום, הן לא היו מחמירות על עצמן ככה.

אין כיום גוף מוסמך לעשות דבר כזהבית שמאי

אז בין אם אתה צודק ובין אם לאו, העלאת הנושא לסדר היום הציבורי לא תורמת לכלום.

 

יש הלכות שברור שחלף זמנם, ובכל אופן אין אפשרות לבטלם בהיעדר גוף מוסמך. על ההלכה הזאת אפשר לדון אם היא רלוונטית, אבל זה לא ישנה את ההלכה שמדובר כיום באיסור גמור.

 

אם כוונתך הייתה שכדאי לכונן סנהדרין ולבטל את ההלכה, זה היה דבר אחד. זה לא מה שאמרת. אמרת שניתן להקל בהלכה הזו בגלל חוסר ההגיון שלה בעיניך, ושלדעתך הלכה למעשה על כך נסמכה פסיקתו של הרב. מעבר לכך שמדובר בחוסר הבנה מוחלט בדיני נידה, כפי שמופים ציין בצדק, יש בכך ערעור על הצורך בשמירה על ההלכה הזאת, שכן לדעתך הפוסקים "מחפפים" בזה, וזה עשוי להביא לרפיון בדבר שבכל מקרה מאד קשה לשמור עליו. בפועל, הפוסקים לא מתירים בשום מצב להקל בחומרת רבי זירא. כך שמה שכתבת לא מבוסס ויכול לגרום לקוראים שלא מודעים לכך לזלזל בהלכה הזאת.

 

לדעתי מה שכתבתי זה מה שהפריע לכל מי שהגיבו לך, והרבה פחות הויכוח העקרוני על השייכות של חומרת רבי זירא לימינו.

כוונתי היתהאבא ל...

לומר שהרב שהתיר לפותח השרשור להקל, נשען על הנקודה הזו, שדיני נידה היום הם החמרה, והדין דאורייתא הוא הרבה יותר קל.

לא באתי לפתוח פתח ולא לומר ח"ו שאנחנו לא מקפידים.

 

רק הגיע הזמן שמהיתרים נקודתיים זה יהפוך לביטול החומרה המיותרת הזו, שגרמה מספיק נזק לעם ישראל לדורותיו.

ושובבית שמאי

אין היתרים בחומרת רבי זירא, גם לא נקודתיים. ההיתר פה מבוסס על דבר אחר לגמרי, האופן שבו ניתן להחשיב שבעה נקיים.

 

אז אין נקודתי, שתתלונן עליו שהוא לא שיטתי.

 

אם זה מזיק או מועיל, אפשר לדון. אין סמכות להתיר את זה כיום, אז עדיין לא ברור על מי באת להתלונן...

על מה אתה מדבר?אבא ל...

הבאתי בהודעה הראשונה שלי את הציטוט מספר ויקרא.

שם כתוב שאשה שרואה דם בזמן שהיא אמורה לראות דם (המחזור החודשי) צריכה לספור שבעה ימים ואז היא טהורה.

לא שבעה נקיים, שבעה ימים מרגע ראיית הדם.

 

אשה שרואה דם לא בזמן המחזור החודשי, והדימום נמשך לפחות שלושה ימים נקראת "זבה גדולה" והיא צריכה לספור שבעה נקיים ולהביא קרבן זבה אחרי הטבילה.

 

חומרת בנות ישראל (הנקראת חומרת ר' זירא) גרמה לכך שעל כל דימום (גם דם הוסת) נשים שומרות כמו זבה גדולה.

 

אני לא יודע מה גרם להן להמיר על עצמן ככה, אבל דין התורה המקורי (אותו דין שכולל גם דם טוהר של יולדת, שמשום מה לא מקיימים היום) הוא הרבה פחות חמור ממה שקורה היום.

אותו דין התורה הקמאי, הוא המינימום שממנו אי אפשר להקל יותר, ועד אליו רבנים מתירים לאט לאט לזוגות עם בעיות בכניסה להריון.

 

ולא אמרתי שאני חושב שצריך לחזור עכשיו לאותו דין מקורי, אמרתי שנכון וראוי לפתוח את הנושא הזה לבירור הלכתי (שאולי בסופו יחליטו גדולי ישראל שצריך לעשות משהו עם זה)

תגידמופים

קראת מה שכתבתי על תקנת רבי?

או אולי אתה לא מבין מה כתבתי שם?

 אני יודע בדיוק מה גרם להם להחמיר על עצמן

ולא ישנה כלום אם היו מבטלים את זה, כי ב99% מהמקרים צריך לשמור שבעה נקיים בגלל תקנת רבי, לא בגלל דברי ר' זירא

 

את תקנת רבי אי אפשר לבטל עד שתתבטל הסיבה שלה - חוסר בקיאות בצבעים.

בע"ה כשיבוא המשיח, ותחזור הסמיכה, ונוכל ללמוד תורה מפי אליהו הנביא, הוא ילמד אותנו איזה אדום נאסר ואיזה לא. ואז אני מאמין שיתבטל האיסור הזה מאליו, כי הרי כל התקנה היא רק למי שלא בקיא, ואם נהיה בקיאים לא היתה תקנה מעולם.

 

ושוב אני מבקש שלא תביע דעה בדבר שאתה לא מבין בו.

גם ברפואה אתה תטען  בפורומים שצריך לבטל את תרופה X ולקחת במקומה את תרופה Y כאשר כל הרופאים חולקים עליך, ואתה בסך הכל קצת קראת חומר על תרופות?

 

ולמה אי אפשר לעשות מחקר מעמיק היום?אבא ל...

יש מספיק כלים רפואיים כדי לדעת איזה דם הוא מהרחם ואיזה לא, ולפי זה לעשות "קטלוג צבעים" (עד כמה שזה נשמע מזעזע).

למה צריך לחכות לאליהו שיבוא במקום לתקן עולם כבר היום?

 

וחוץ מזה, את הסמיכה אפשר להחזיר הרבה לפני בוא אליהו, רק צריך שמספיק תלמידי חכמים יסכימו על זה...

 

ונניח שממשלת ישראל מחליטה היום לקחת בחזרה את הריבונות על הר הבית מידי הוואקף ולבנות את בית המקדש... גם אז נחכה שיבוא אליהו וילמד אותנו את מה שאנחנו יכולים ללמוד בעצמנו?

 

המציאות מאז תקנת רבי השתנתה...

 

נקודה למחשבה

אתה לא קורא?מופים

כל דם מגיע מהרחם, גם דם צהוב.

יש ארבעה גוונים של אדום שמטמאים (וגם שחור)

מה הרופאים יעזרו?

הלוואי שהיה איזו שהיא אפשרות לגלות איזה צבעים מדובר 

 

וגם הסמיכה לא תעזור, גם למ"ד שאפשר להחזיר אותה, כי גם א רב נהיה סמוך, זה לא יחדש לו ידע.., וזה ממש לא מוסכם, ורוב הרבנים לא יסכימו על זה מהסיבה הפשוטה שמהרלב"ח סבר שאי אפשר לעשות את זה, וכן הסכים החזו"א.

 

ולגבי בית המקדש, אתה ממש עובר נושא, אבל אה"נ אנחנו לא יודעים איך לבנות את בית המקדש, ולא נוכל לבנות אותו בלי הכוונה

שובד.

חוצפה:

 

אתה חצוף!

 

"חומרה מיותרת".. "גרמה מספיק נזק".. חצוף!

 

מי זה רבי, מי זה רבי זירא, מי זה בנות ישראל, מי זה כל דורות ישראל... אני!..  וגם עם-ארצות כפי שהראיתי בהודעה אחרת.

 

והרב שהתיר לא "נשען" על זה. אתה פשוט לא מבין דברים הכי פשוטים בהלכות נידה. הוא התיר בענין אחר לגמרי ממה שדיברת עליו. ולא בגלל שחשב שזה "דרבנן" - בכלל לא יכל לדעת אם זה דרבנן או דאורייתא שם.. 

גם מה שכתבת כעת ובהודעה שלפי זו,ד.

הוא עם-ארצות גמורה.

 

א. מראה שאינך מבין מה זה "חומרת בנות ישראל". מתייחס כאילו היה "קונגרס בנות ישראל" - "אם הן היו יודעות"...  כך הן נהגו. מנהג שפשט. וככל גדול בתושבע"פ ובמנהגים: מה שפשט בכל ישראל, מתוך תורה, הוא העדות הגדולה על התאמתו האינטגרלית לאומה.

 

ב. מראה שאינך מבין מה זה "דין דרבנן". הדין הזה - כפי שכבר הסברתי - הוא עוד יותר מדין דרבנן רגיל. לא פחות. עד שבגמרא כשרצו להביא דוגמה ל"אל יעמוד להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה" הביאו את זה כדוגמה: "אמר רבי זירא, בנות ישראל..."   כלומר - כהלכה פשוטה שאין כל חולק עליה. ההיפך הגמור מדבריך.

 

ג. מראה שאינך מבין מה זה תושבע"פ. שעניינה הוא בדיוק אופיה הפנימי של האומה. ומזה נגזרת העוצמה של מנהג שפשט בכל ישראל, כנ"ל.

 

ד. מראה שאינך מבין מה זה "הגשמה" - אם אתה "יודע" שה' "לא רוצה שלעיטו עצמן בהורמונים"... (כבר קידמך, להבדיל, טרונוסרופוס בשאלתו את רבי עקיבא: מעשי מי מתקונים? של הקב"ה או של בשר ודם..).

 

ה. מראה שאינך מבין מה הערך של הלכות נידה. מה שכל בנות ישראל וכל דורות ישראל וכל חכמי ישראל, שכולם ידעו וחשו גם את הצדדים ה"מוחשיים" של החומרה, וגם את החשש המוחשי לאיבוד יכולת ריאלית לשמירת הל' נידה בלי זה - ונהגו כהלכה כדי לא לסכן שמירת הלכות נידה, חלילה. ואתה "יודע" יותר טוב...

 

ו. מראה שאינך מבין את הפרופוציה בין נזק לכל כלל ישראל לדורותיו, לבין בעיות פרטיות שצריכות פיתרון. וממילא כמובן גם לא את העילוי הגדול מכל נזק, שיש לפרט ש"הולך" עם האומה בהנהגותיה האמיתיות ומסייע לקיומה.

 

ז. מראה שאתה פשוט חצוף, כשאתה מכנה "דרקוניות" את דיני ישראל (כן, "בצורתם בנוכחית"...  גם הרפורמים חושבים כך על נסיעה בשבת. אם משה רבינו היה יודע שיהיה כ"כ קל להתניע רכב, אולי היה כותב אחרת את דיני הבערה בשבת...והיה מונע את ההליכה ה"דרקונית" מרה"מ רגלי לביה"כ בביקורו בחו"ל..  אולי גם מעוד לא דתיים שלא באים בגלל זה..)

 

ח. מראה יותר מכל שאינך מבין כהו-זה מה זה רבנים, גדולי עולם. אנשים שמנדדים שנתם למצוא איזה פתח להתיר עגונות, להקשיב לכל כאב, הם "מפחדים"..."אין להם ענין"..  בוודאי..  אתה יודע מהיכן לקוח "תיבת פנדורה"? מהמיתולוגיה היוונית. מי שלוקח משם את מושגיו ביחס להלכה וחכמיה, זה מה שיוצא לו..

כל מה שכתבת הוא זלזול בדברי חכמים..ד.

וגם זלזול בכבוד עצמך, על הרמה של הגישה למקצוע גדול שכזה - שאם היית ניגש כך למדע אחר, לא צריך לומר מה היה קורה...

 

אתה לא באת "להמחיש" שום דבר, אתה באת "לדלג" על חכמי התושבע"פ לדורותיהם, שאינך מתקרב לקצה קרסוליהם, ולהסביר מה אומרים "דיני התורה המקוריים" - כפי שעשו הקראים בזמנם, ועוד כל מיני גורמים איזוטריים שאבדנם מראה על אפשרות כח החיים של מהלכם.

 

כשלאדם משהו נראה "מוזר" והוא שואל - אז זה דבר רגיל, בכל בית מדרש, ועונים לו.

 

אבל כשאדם לא שואל, אלא "יודע" יותר מכל מי שמומחים בענין - אז זה ענין אחר לגמרי.

 

ומי שעוד מתנשא לומר, שהוא חרד למצות ה' דאורייתא של פריה ורביה (שציוה גם על כבוד ת"ח, שזה דאורייתא) יותר מכל חכמי ישראל, כולל ר' זירא, אז הוא גם חצוף, וגם מראה על הרמה של דבריו.  כולם לא ידעו על חשיבות מצות פו"ר, כולם לא חשבו על "התינוקות שלא נולדו".. עד שבא מישהו בפורום בערוץ 7 והאיר עיני כל דורות ישראל...

 

מה "שעושים היום" - זה לא "הבדל מהמקור" אלא בדיוק כוונת המקור. להיזהר מאד במצות ה'. חלק, ממש הדין ה"מקורי" - לגבי "זבה גדולה" (שכלל אינו תלוי ב"מעבדה" כידוע לכל יודע ספר, אלא במנין הימים כדברי הרמבם ואין כאן מקומו), וחלק הזהירות שלא לעבור על דין זה.  כל תושבע"פ בנויה כך - תקנות וגזרות וסייגים ומנהגים. והחשבון של מה שזה בונה באומה ובמי ששותף לזה, הוא גדול ו"רחמן" הרבה ממה שאתה מנסה להעלות פה, כביכול.

 

והשמירה על המסורת החיה של תושבע"פ היא השמירה הכי טובה על כל ילדי ישראל ועל כל קיום ישראל. לא במקרה משקיעים היום גופים כמו "הקרן החדשה" וסעיפיה, סכומי עתק בדיוק בהפצת תיאוריות כמו שלך (במסוה של גישה תורנית לגיטימית, פתיחות, הכלה ושאר ירקות..), כדי לקעקע קיומם של ישראל. כי יודעים שכל החיוניות של ה"תורניים" שכ"כ מפריעים להם לעשות את המדינה ל"מדינת כל אזרחיה" בערך, זה דווקא אלו שדבקים בשמחה ואידיאליזם במסורת התורה שבכתב ושבע"פ ובכבוד חכמיה לדורותיהם. אלו - עם ה"המון ילדים" (לא מוזר שדווקא אצל הללו שדבקים כ"כ  במסורת החיה, ובחומרת רבי זירא ועוד - שאתה כ"כ "חרד" להשפעתה על ריבוי ילדי ישראל - יש הכי הרבה ילדים, עם ה"חומרה" הזאת, כביכול, ובגללה?...).

 

אל תהיה יותר צדיק מה', יותר רחמן ממנו ומחכמי תורתו, שמוסרים נפשם על צאנו לדורותיהם. באותה "למדנות רגשית" אפשר גם לרחם (בצדק) על אלו שלא חטאו ולא פשעו ובגלל שהם ממזרים אינם יכולים ללדת ילדים. גם על אלו שיש להם נכות פיזית ובגלל זה אינם יכולים והם לא אשמים. בעולם יש גם דברים קשים. טוב שיודעים שמי שמנהל אותו זה ה'.

 

מה שנקבע עפ"י הכללים של תושבע"פ הוא חלק אינטגרלי מהתורה ומשמירת קיומה. אין "לנתק" בין זה לבין ה"מקור" כביכול. הכל תורת ה'.

 

אז הזהירות בגדרי התורה,  היא הקיום הגדול של ההלכה, של הטהרה, ושל עם ישראל וילדיו.

 

ומה שרבנים "מתירים" זה בדיוק עפ"י כללי הפסיקה שהם מומחים בהם. יש לזה לימוד ו"שימוש". אף רב לא יתיר חומרת בנות ישראל שהביא רבי זירא. אין לו היכולת. 

וזה שיש הבדלים בדברים מסויימים בין דאורייתא לדרבנן, זה עצמו חלק מהתורה ומשמירת ערכה. חכמים, הם אלו שקבעו "ספק דרבנן לקולא" - ולא, למשל, כי פחות צריך להחשיב את דבריהם..

 

ולכן לא נשאר "לתהות" על כלום מהדברים הללו. ולפי כללי התושבע"פ אין כח בידי אף חכם "להחזיר" את ההלכות למשהו אחר, וגם לא לזלזל בסייגים ההכרחיים הללו ולגרום בכך גם לעקירת דיני נידה היסודיים ביותר מקיומם.

 

הדבר היחידי שיש "לתהות" - זה איך אדם מעז להתבטא כך כלפי חכמי התושבע"פ ולשנות באיוולתו, לפחות לשים לב שמדבר על מה שאינו יודע בו..

 

 

ישר כח הרב דן! כל מילה בסלע. לגזור ולשמורלשם שבו ואחלמה
ואחרי שסיימת להוציא את דיבתי רעהאבא ל...

ונניח שאני אסלח לך מתישהו על איך שאתה מתבטא כלפי בלי לטרוח לברר מה הידע ההלכתי שלי (שהנחת שהוא מצומצם, משום מה) אני אגיב לך באופן פרטני.

 

לא באתי לזלזל בדברי חכמים, ובטח שלא לחשוב אותם -"מיושנים", כדברי הרפורמים.

כל מה שכתבתי לא כתבתי מלבי אלא מה ששמעתי מפי גדולי תורה, שכנראה אתה ושכמותך לא מכירים בגדולתם.

אין לי מושג מי אתה ומה הידע ההלכתי שלך, אך כמו שזה נשמע אתה מבוגר ממני בכעשרים שנה... וגם השכלתך התורנית רחבה יותר משלי. אבל יש דרך מאוד ארוכה מפה ועד איך שאתה כותב כלפי מי שמפגין חשיבה מעט שונה משלך...

 

ראשית, תפסיק לכתוב לי כאילו אני מחפש לבטל את דיני טהרת המשפחה. ב"ה אני נשוי כבר כמה שנים, ואנחנו שומרים את הלכות נידה עד כל פרטיה ודקדוקיה וגם כשזה היה הדבר הכי קשה עלי אדמות לא נשברנו או חיפשנו מקומות להתיר.

 

שנית, לא אמרתי שיש מקום להתיר בכל דבר, כמו שרב לא יוכל להתיר לאף אחד אף פעם לאכול חזיר (למעט אשה שאחזה בולמוס ביום כיפור, וגם אז לא בטוח). אבל בניגוד לדינים (דאורייתא ודרבנן), שבהם אין שום אפשרות להקל או להתיר, בהחמרות יש מקום להיתרים נקודתיים.

דיני טהרת המשפחה צברו החמרות במשך השנים, ולעניות דעתי (ודעת כמה גדולי תורה שאני רק מביא את דבריהם כאן) החמרות אלו גרמו נזק כ"כ קשה לעם ישראל, כך שנכון וראוי לפתוח אותן לדיון הלכתי מעמיק, במקום לגרום לרבנים להתפתל לפני שהם נותנים היתרים כאלה או אחרים.

 

שלישית, פותח השרשור שאל שאלה ואני עניתי לו מה הסיבה שבגללה הרב התיר להם את מה שהוא התיר.

זכותך המלאה לחשוב שאני פותח פתח מסוכן, אבל אני לא היחיד שחושב ככה. ועם כל הכבוד לצורך לשמור על התורה שבע"פ, המציאות משתנה, ואיתה יחד צריכים להשתנות עוד כמה דברים. לא דברים שהם הגרעין של מצוות התורה, אלא תוספות שנוספו לה עם השנים, חלק מתוך בורות, חלק מתוך חוסר היכרות עם המציאות וחלק מתוך גחמות רגעיות כאלה או אחרות (אני בכוונה לא מפרט)

אין על הרב דן!!! הצלחת לשכנע אפי' אפיקןירס כמוני..היפה והחנון
כל מילה!! שכוייח!ג'נדס
אנשים לא יודעיםמופים

אבל מה שאנחנו צריכים היום שבעה נקיים זה בדרך כלל לא בגלל מנהג הנשים שהביא  רבי זירא

אלא זה תקנה של רבי לעם שבשדות

והוא חשש פשוט מאד. יש צבעים של דם שלא מטמאים.אפילו שהם אדומים.

בזמן חז"ל כל אשה היתה מראה את הדם לרב, והוא היה אומר לה אם זה צבע אסור או לא 

וראה רבי שהם שבשדות אין להם רב לשאול אותם, ולכן הם אוסרים כל דם אדום, ואמר להם שיש בזה בעיה, כי כל אולי בימים הראשונים הדם היה מותר, ורק ביום האחרון הדם היה אסור, ואם קרה כך - צריך להתחיל את השבוע מהיום האחרון ולא מהיום הראשון.

ולכן התקין רבי שהעם שבשדות שלא יכולות להראות לרב את הדם שלהם, צריכות לחכות שבוע מהיום האחרון של הראיה אם ראו יום או יומיים, דהיינו שבעה ימים כולל היום האחרון שהם שישה נקיים.

ואמר רבי שיש בעיה גדולה לדעת מתי הימים שהיא יכולה להיות זבה בהם, כי אנחנו לא יודעים באיזה יום התחיל הדם האסור, ולכן אם ראתה שלושה ימים רצופים צריכה שבעה נקיים.

ואז אמר רבי זירא שבאו בנות ישראל והחמירו על עצמן שהם לא מסתבכות בכל זה, ובכל ראיה אפילו של טיפת דם כחרדל הם מקפידות על שבעה נקיים.

 

ובזמנינו כולנו כמו העם שבשדות כי הרבנים לא בקיאים בזמנינו על שום דם אדום לומר שהוא טהור, וכל דם שהוא נוטה לאדום אנחנו חוששים עליו.

ויוצא שמה שמחמירים היום בזמנינו כשאשה רואה בצורה רגילה שהיא רואה יותר משלושה ימים, לא קשור לר' זירא, זה כבר תקנה של רבי.

 

ומה הקשר ידע רפואי כאן? אתה מדבר במורות פשוטה. גם צבע לא אדום מגיע מהרחם, ואף על פי כן, גזירת הכתוב שהוא לא טמא. וזה עשה לנו את כל הבלגן כאן.

אמונת חכמים. ושוב- אמונת חכמיםמאמע צאדיקה

להאמין שאותו רבי שתיקן את המשנה- הוא אותו רבי שתיקן את תקנת העם שבשדות על נידה.

שמי שמאמין למסורת תורה שבעל פה בכל הדורות מאז- זה בכל הנושאים- כולל הלכות טהרת המשפחה.

 

 

ולפותח השירשור- שוב, ושוב-

בבקשה לך לשאול פוסק גדול. בפרוטרוט כולל כל הפרטים והסיבוכים והשאלות

יש להלכה מענה.

יש לרפואה מענה.

יש לאמונה מענה.

מענה אישי, עמוק, מנומק, יציב-

אבל הלכות שעת הדחק לא נלמדות מהפורום, ולא נלמדות או נפסקות משאלת רב אחת

לא יודעת מה איתכם אבל אותי הכי מטריד מה עובר עליה.מה אני ומה חיי

ברור שהיא לא שוכחת... משהו ממש לא טוב לה שם ולכן היא מתחמקת מזה אז מעבר לכל הדיון ההלכתי ועם כל הכבוד- יש כאן אישה לא שמחה שקשה לה, שלא מחכה בשמחה לטבול... ובזה צריך לטפל!

^^^ ממליצה לפנות למכון פועה בהקשר הזהאלמונית 0
נכון מאד! ומשהו שלא מובן לירויזא

אני שוכחת במשך השבעה נקיים לעשות בדיקות, ולא שלא חשוב לי, אלא אני עסוקה ולא שמה לב, אז בעלי היקר שם לי חבילה של עדים בתיק ומתקשר פעמיים ביום במיוחד כדי להזכיר לי!

אז אם לבעל חשוב והאישה שוכחת שיתקשר להזכיר לה, ואם הוא שוכח שלא יבוא אליה בטענות.

לא כל אשה תשמח שבעלה יזכיר להמינימאוס2

אבל באופן כללי לא מומלץ לפספס את הבדיקה של היום השני

זה יכול להועיל להרבה מצבים כאלו ואחרים 

היא לא רוצה שאני אזכיר להיד ה'

אם אני מזכיר היא מתעצבנת, ואומרת שתעשה אחר כך

זה ממש נשמע שזה נובע מקושי אמיתי בתחוםאלמונית 0אחרונה

(בין אם רגשי ובין אם כאבים או אי נעימות באיזור- הכל זה בעיות אמיתיות שחובה לטפל בהם בדחיפות)

אם זה ממשיך עדין אל תזניחו בשום פנים ואופן, ופנו למכון פועה במהירות- תקבעו איתם פגישה ותגידו הכל. דווקא פגישה ולא בטלפון. (הם מתעסקים עם הדברים האלה)

שלא יוביל חלילה לדברים גרועים ממש. וכבר שמעתי על מקרים גרועים, אז אל תזניחו.

נופש לטיפול זוגי ורגשי משולבכי אני אני
מישהו מכיר מקום לנופש שנותן קבלה על טיפול זוגי או נפשי? רוצים מקום נחמד עם בריכה וכל השאר פחות משנה.. אם יש אופציה לבוא עם ילדים עדיף כי כרגע אין ביביסיטר..
למה ללכת עקום .העני ממעש
למה עקום? לא מסתירים את הרצון לנצל מימון שזכאיםפ.א.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

לא עקום..כי אני אני
חלק מהטיפול שאנחנו צריכים כרגע לשיקום שלנו זה נופש ביחד ומאד זורם לנו מקום שנותן באותה חבילה גם איזשהו טיפול שגם הצבא מכיר בו כמו סדנא זוגית, ספא וכו ולכן נשמח לשמוע😀
אם כך אז חוזר ביהעני ממעשאחרונה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושוןאחרונה

700 ללילה

נראה מאד יפה

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

יש עוד הטבה לניצול בעניין זיכוי מס רווחי הוןזמירות

בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.

ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון. 

 

כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אולי יעניין אותך