אבל בא לי לשאול אותך, אתה בכלל רוצה להתחתן?

או שאתה עושה טובה לחברה

כי מה לעשות, גיל 26, וזה , כבר מבוגר, אז יאללה נתחתן.

אם באמת היית רוצה להתחתן נראלי שלא היית שואל את השאלה

כי אם יש דברים מהותייים שמפריעים הייתם נפרדים בפגישוות הראשונות

זה שהמשכתם שלשה חודשים בד"כ זה אומר שאין בעיה מהותית

אא"כ שניכים צפים ברמות

לכן זה נראה כאילו אתה מחפש סיבה לחתוך. ואין לך באמת סיבה אמיתית

אא"כ אתה מרגיש אחרי 3 חודשים שלא התפתח ביניכם כלום

ואז זה כבר אומר דרשני.

בהצלחה בכ"מ

אחרי שלושה חודשים, שנשמעים די אינטנסיביים מבחינת תדירות הפגישות, מה עם הרגש?

לכל אחד יש פרמטרים אחרים שהוא מחפש בבן/בת זוג, כך שאתה צריך לחשוב עם עצמך מה חשוב לך.

העצה הקבועה שלי היא לדבר-לדבר-לדבר.

תיאום ציפיות בינכם זה הכי חשוב

(גם מבחינת הזמן המתאים לחתונה).

בהצלחה!

לא ציינת בכלל את המקום של הרגש שלך, נשמע כאילו הכל שכל,

ככה לא מתחתנים....

נסה לבחון את הרגש שלך, עד כמה אתה מתגעגע אליה,

האם אתה חושב עליה בין לבין ?

אם יש רגש של געגוע ורצון להיות ביחד זו ההתחלה של מה ששאלת (כיוון),

אם אין משהו לפחות כזה ולאחר 3 חודשים זה אומר דרשני,

וכל זאת בכלל ללא התייחסות ל"פערים" שציינת.

האם דיברתם הרבה על עצמכם, שיתפתם בחוויות ורגשות? או שהשיחות הלכו בעיקר לכיוונים אחרים.

עולה לי חשד שאין ביניכם הכרות מעמיקה וקשר רגשי, והסיבה לזה עשוייה להיות מה שכתבתי, ובמיוחד בגלל שאתה חדש בתחום.

אמרת שיש דברים שיש בהם שוני, אתה מסתדר איתם? הם מפריעים לך? אתה חושש מפניהם למרות שכרגע הם לא מפריעים? אתה מחבב אותה כפי שהיא?

קודם כל- זה שיוצאים זמן מה לא אומר כלום.

לפעמים ממשיכים גם כשיש פערים מהותיים-

לעיתים לא עולים עליהם בתחילה,

ולעיתים הרגש "מחפה" על זה.

לגבי הרגש באמת לא כתבת- מה מקומו?

הדברים שמפריעים- הם כאלו שיפריעו גם עוד 10 שנים?

זה עניינים מהותיים לתפקוד שלכם כזוג?

זה דברים שתשמח לעבוד עליהם, ואתה רוצה לקבל אותם, או לא?

מבחינת המראה- חשוב שתשמח במראה שלה, אחרי שאתה מתרגל- אתה כן אוהב אותו?

הכי חשוב- זה שתהיה שלם עם ההחלטה שלך,

ותקבל אותה ביישוב הדעת ולא מתוך לחץ של זמן וסביבה...

בהצלחה

כשאתם ביחד, נוח לך איתה? יש שיחה משותפת ?זורמת. אם כמה ימים לא תפגשו , האם תרגיש געגוע ורצון לחדש את הקשר?

אם אחרי שלושה חודשים אין רגש, אז אתה צריך לחשוב אם אתה רוצה להמשיך...

אני חושבת (וגם לפי מה ששמעתי) שהדברים הבסיסיים הם:

-שיחה קולחת. תקשורת טובה

-כיף ביחד. ציפיה לפגישות. הרגשה שהקשר מעלה לך את השמחה. (ולא מוריד)

-משיכה גופנית

-שהדברים שחשובים לך קיימים בה. מה חשוב לך? אתה תחליט.

את שואלת בכותרת אם אתה מאוהב בה או אוהב אותה...

ואז בתוכן את כותבת את הדברים הבסיסיים ובתוכם אין פרמטר של *התאהבות או אהבה....

אז אני כבר לא מבינה....

אם יש את כל הפרמטרים הבסיסיים ואין אהבה או התאהבות....

אז???

כנראה לא ראיתי צורך להוסיף בבסיסיים...

לא חשבתי על זה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳