חמותי היא אחת ש"מבינה" בטיפול בילדים, והיא גם מצליחה למשל לאפס תינוק שלא ישן בלילות,
בקיצור, לפעמים בעלי רוצה שנתייעץ איתה, הבעיה היא שכאשר היא עוזרת לנו זה בא עם הערות בכל דקה בערך,
והנחיות איך לפעול עם הילדים, ואחרי שבת כזאת אני חוזרת עצבנית, ובלי מצב רוח.
הוא טוען שזה חוסר בגרות, וטמטום מצידי שאני לא מסוגלת לשמוע את ההערות וככה אני מפסידה את העזרה שלה.
אני מצידי, טוענת, שלא משתלם לי העזרה, שבאה עם הערות והנחיות איך לנשום.
מאוד מאוד קשה לי! אני לא יודעת מה לעשות 
וודאי שיש צדק מסוים בדברי בעלך, ברור שיש הפסד בזה שאת לא שומעת לעצות של חמותך.
רק שלא תמיד יש את הכח הנפשי לשמוע את ההערות ולהישאר שלווים מבפנים.
לכל דבר יש מחיר.
אם את שואלת אותי, הייתי שואלת את עצמי אם יש לי כח לשמוע את ההערות ועדיין להישאר שלווה, עדיין להרגיש שאני טובה איך שאני, אמא טובה לילדי וכו'. אם התשובה היא כן, הייתי מנסה לשים לעצמי איזה משפט מחזק בראש, מה שאני ארגיש שמחזק אותי, את יכולה לבחור לעצמך. וכך הייתי ניגשת למפגש עם חמותי, מרוויחה את העצות ולא נפגעת מההערות. (משפטים לדוגמא: "ה' יתברך נתן לי את הילדים שלי, כי הוא סומך עלי שאדע לטפל בהם." "מותר לי לא לדעת. אני לא פחות טובה בגלל זה.")
אם אני מרגישה שזה קשה לי מידי, אני מעדיפה לשמור על עצמי, ולא להיפגע, גם אם זה אומר שאני מפסידה עצות.
זה המחיר שאני מוכנה לשלם כדי לשמור על שלוותי. וזה בסדר. את העצות שאני חייבת לשמוע ה' כבר ידאג שאשמע.
וזה לא בריחה מהתמודדות, זה חכמה לא להיכנס לקרב, כשאין לי מספיק כלי נשק.
תהיי אמיתית עם עצמך ותחליטי. רק אל תגידי לעצמך משפטים מייאשים, שמעכשיו לא תוכלי אף פעם לשמוע מחמותך וכו'. זה לא נכון. עוברים תהליכים בחיים. יתכן שעוד תקופה פתאום תרגישי שאת לא נבהלת מההערות ואת יכולה לקבלם בשלווה...
בהצלחה רבה!
(אם לא מדבר אלייך - מחקי...)
ואז תיישמו את ההמלצות
עדיף לקבל עצות ממישהו שלא מהמשפחה הקרובה.
קלאסי של איש ואישה.
האיש - תכל'ס, מה אכפת לי מההערות העיקר שיש עזרה.
האישה- הכי אכפת לי מיחס רגשי, קודם היחס אח"כ השאר.
תגידי לו שאת אישה וההערות מפריעות לך מאד, הוא רוצה שיתייעץ בעצמו, את לא חייבת לסבול,
תסכמו שהוא לוקח אחריות על קבלת ההנחיות מאימו ואת לא בעסק.
תסבירי לו את המקום של אשה, דברי ברגש ובשפת הלב, אל תתביישי ואל תתני לאמירות של "חוסר בגרות וטמטום"
להוריד אותך. ההסבר הזה יעזור גם למקומות אחרים בהם ייוצר הקונפליקט הזה.
אז תפתחי באמירות חיוביות על ההורים שלו
"אני יודעת שהם עוזרים מאד, הרבה פעמים העזרה הזאת מצילה אותנו "וכו' ,
כך שטענותיו על-כך שאת רואה רק שלילי לא יהיו רלוונטיות ואח"כ תסבירי לו
שנשים רגישות יותר להערות, "דמעתן מצויה" וכו'.
בסופו של דבר הוא צריך להבין אותך וככל שתצליחי להסביר ולהפנים אצלו את המקום שלך
כך הוא יהיה איתך יותר ואף יגן עלייך.
זה "נורמאלי" (לצערינו) שבעלים, ובמיוחד צעירים, אינם מבינים את הצדדים הנפשיים של אישה, כמו שלפעמים להיפך,
לכן צריך להסביר ולא לוותר, למצוא זמן שאפשר לדבר בנחת ולא בעקבות אירוע ולהסביר את עצמך.
ואני הקט מוסיף
בענוה
איך לומר ומתי כדי שתתקבל ותועיל
ולא תיצור התנגדות אליה.
אף אני לא חושב שיש להלביש את האמת בחליפה מכוערת אך אני יוצא מנקודת מוצא שאין אפשרות לשנות את החמות/ומריבה עם בעל בנושא תהיה מעצבנת ולכן ללבוש ענוה כפי שאסתר לבשה מלכות בפורים ולהחליק.
מניסיוני כילדה, כאמא וכמשקיפה מהצד בהמון התרחשויות חינוכיות מסוגים שונים, האמת הכי הכי בסיסית בחינוך ילדים, שממש עליה נאמר שכל השאר רק פירוש לה, האתגר שסביבו סובב הכול: לטעת בהם את תחושת ערך צלם הא-להים שבהם. שהם ידעו כמה שהם טובים, כמה שהם מסוגלים, כמה שהם נדירים וחד-פעמיים, כמה שאנחנו מאמינים בטוב שבהם!
ומניסיוני כנ"ל, הדרך הכי טובה שהורה יהפוך לכזה שמסוגל לטעת תחושה כזאת, היא שבו עצמו תהיה מושרשת תפיסה חזקה של צלם הא-להים שבו. שהוא ידע כמה שהוא טוב, כמה שהוא מסוגל, כמה שהסובבים אותו מאמינים בו!
ועל כן, אם יש אישיות שבכל ייעוץ איתה גורמת לאם לצאת בתחושת ערעור על צלם הא-להים שבה, בתחושה שהיא לא טובה, לא מסוגלת, לא מאמינים בה - הרי שכל ייעוץ כזה פוגע לא רק באם אלא בילדים עצמם. לעניות דעתי עדיף שייעוץ כזה לא יתקיים.
לעניות דעתי השאלה המשמעותית היא אם את מבינה. חשוב מאוד ש*את* תדעי ותהיי בטוחה בזה שמה שאת מתמודדת איתו הוא לא חוסר בגרות ולא טמטום. חשוב שהערות כאלה לא ישפיעו אל האופן שאת רואה את עצמך, לא ישכיחו ממך כמה שאת אמא טובה לילדייך
ובעז"ה הקב"ה יטע בכם בינה לחנך את ילדכם בחכמה
או
שתתייעצו איתה ותלמדי פשוט להבין שכך היא, וזה המצב.
כלומר אם רוצים להתייעץ איתה זה מלווה בהנחיות והערות..
הצלחה לכם!!
חמותי היא נשמה טובה ונטולת טאקט. זה לא סותר.
היא הייתה מעירה לי כשהתינוקת נולדה על כל דבר אפשרי.
אנחנו גרים קרוב, והיא עוזרת לנו הרבה.
כשהיא נולדה היא הייתה משגעת אותי עם הוראות והערות,
בהתחלה התעצבנתי,
אחר כך למדתי שזה עניין של אופי, ולא של כוונה רעה,
שהיא עושה את הכל מתוך רצון לעזור ולא חלילה לפגוע,
ושפשוט האופי שלה זה לנהל את כולם ולהעיר הערות.
ככה שהחלטתי לקחת את הטוב,- העזרה בטיפול,
ולגרום לעצמי להבין שאין לי מה להתרגש מההוראות וההערות
ולהחליט שאני לא נעלבת מהם (אני טיפוס פגיע נורא)
כי הכל מגיע מתוך כוונה טובה.
מאז אני כמעט ולא נפגעת ממנה והיחסים בינינו מעולים.
פשוט תחליטי בשכל שאין לך מה להיעלב, ושאת בוחרת לקחת
את מה שטוב לך ומועיל לכם, ולסנן את ההערות.
לא יודעת אם זה אפשרי לכולן..
אני מאוד פגיעה וזה הצליח לי..
אולי כי חמותי עם כל ההערות חסרות הטאקט שלה היא אחת מל"ו צדיקים...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
