
בזמן האחרון שאלתי את עצמי
1) האם בנים חוששים או נרתעים מאישה אסרטיבית?
2) האם לאישה אסרטיבית יש פחות אופציות בחיפוש אחר בן הזוג?
3) האם אסרטיביות זה אופי או שזאת מידה שצריך לעבוד עליה?
אשמח לשמוע את דעתכם ודעתכן

שבוע טוב!


1. לא
2. לא
3. זה אופי
עכשיו יבואו כל אלה שיגידו לך הפוך..
מוריה.ר =)

לא
לא
לא יודע מה ההבדל בין אופי למידה.
(על אדם שכועס למשל אני יכול להגיד עליו שיש לו אופי חם וגם שיש לו את מידת הכעס)
רק אוסיף שאומנם יש בנים הנרתעים מאסרטיביות נשית , ויש שלהפך.
הפירוש שלי:
אסרטיביות היא סוג של עוצמה או כוח , ולכן הדבר מרתיע בנים מסוימים , ואומנם זה יכול להרתיע (כמו שאם הייתי פוגש את אחת מאימותינו (שרה, רבקה ,רחל, לאה) הייתי מרגיש "מאוים"/ "נחות" במידה מסוימת)
אני רואה בזה מעלה , ותכונה יפה! (כמו חוכמה וכיו"ב)

)
נועם ה
אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא זיבורתא כתיב בה ותשלח ותקרא לברק ואילו איהי לא אזלה לגביה כרכושתא כתיב בה אמרו לאיש ולא אמרה אמרו למלך אמר רב
(מסכת מגילה דף יד עמ ב)
רש"י:
לא נאה יוהרא לנשי - לא נאה חשיבות לנשים:
וסניין שמייהו - שמותיהן מאוסות:
זיבורתא - דבורה:
כרכושתא - חולדה:
1) לא - הפוך עדיף...
2) לא
3)אופי מצוין
במשפט - מי שמחפש את מי שתגיד לו כל הזמן כן - מחפש את עצמו..
אפשר לקחת את המשפט "מי שמחפש את מי שתגיד לו כל הזמן כן - מחפש את עצמו.." לחתימה??
1 יש בנים שנרתעים. לא כולם עם מספיק ביטחון עצמי כדי לעמוד מול זה.
2. כמו שלדוסים יש פחות אופציות... כל סוג של תכונה יכולה להוות קריטריון לסינון מראש.
3. צריך לעדן את העוקץ שלה, גם לגברים..
ואני יוצא כנגד החץ וקשת שהדביקו לשרשור הזה!!!
בתור אחד שמציעים לו כל הזמן בנות אסרטיביות, ורובן ככולן בסדר גמור (בקטע הזה..).
)בנים עם פחות ביטחון עצמי, שרוצים לשלוט (אין לי מילה יותר טובה עכשיו) בבית.
אני חושב באופן אישי שגבר אמור לעבוד על ביטחון עצמי,
ואם יש חיסרון בביטחון עצמי - יש חיסרון בביטחון בהשי"ת,
ואני לא יודע מה יותר גרוע (מי שרוצה מקור מר' צדוק - באישי)...
אבל יש מצבי ביניים, והחיים בנויים מפשרות וכו'.
אסרטיביות בהרבה מקרים גובלת בישירות, ואפילו חוסר טאקט,
גובלת בעוצמתיות גדולה וחוצפה (מוגזמת),
יכולה לגבול בעקשנות, נוקשות ומקובעות,
וכן על זו הדרך.
אלה מידות שאני לא רוצה באשתי, לא באופן המוגזם שלהן
(אני מאוד רוצה כנות, עמידה על עקרונות וכו')
לזה קראתי העוקץ שלה.
1. חלק
2. אני חושב שכן, לא שלרוב הבנים זה משנה אבל רוב האסרטיביות שפגשתי חשבו שאסרטיביות זאת תכונה גברית חשובה ולכן הגבר צריך להיות יותר אסרטיבי מהם.
3. עניין של טרמינולוגיה, מה ההבדל בינהם?
1. יהיו כאלה שכן ויהיו כאלו שלא מן הסתם. אני אישית לא חושש, ויתרה מזאת מעדיף כך. בד בבד, מתחייב שהאדם גם יכיר בחשיבות הפשרה וגם ידע לקרב אליה. ובקצרה, סולד מפשרנות ומעריך הפשרה.
2. כשם שלאישה לא אסרטיבית יש פחות אופציות בחיפוש אחר בן הזוג. אם כוונת השאלה היא מספרית (נניח מול אישה לא אסרטיבית) אז על זה לא ניתן לענות.
3. יואיל בטובו השואל להסביר החילוק.
תכונה טובה,
האסרטיבי יודע להשיג לעצמו את צרכיו
אבל גם נותן לצד השני את צרכיו.
כך שאם אדם באמת אסרטיבי הוא לא אמור להפחיד את הצד שמנגד,
לעומתו, האגרסיבי מפחיד מאד, הוא רואה רק את עצמו ואת צרכיו ואינו
פתוח כלל כלפי צרכי הצד שמנגד.
אבל להגיד שאסרטיביות זו תכונה נשית זה לעג למציאות.
מה לא נשי בזה?
סתם...אם תשובתך היא לא, אז אנחנו באותו הכיוון, פשוט מנסחים את זה אחרת.
כי הן מורות הדרך שלנו-
אז למה זה לא נשי?
ואני מסכימה איתך לחלוטין שאשה אסרטיבית צריכה לתת את מקום ההובלה לגבר.
יעלי_אאני צריכה הסברים כאלו, שכליים..
מה זה קשור לכך שאת אישה או גבר?
אחרת זה דוחה ומרתיע.
אחת הבחורות שהכי הרשימו אותי בעולם היתה מישהי שמצד אחד שידרה המון עוז ועוצמה, אבל מצד שני היתה מאוד צנועה וענווה (גם בלבוש וגם בהתנהגות).
לא זוכרת מקור ונוסח מדויק אבל מי שאשתו מושלת בו זה באשמתו
מסקנה: אשה אסרטיבית זה לא בעיה
כי אתה לא אמור לתת לה להשתלט עליך
תר!!!!!!!!
מי שולט במי, החיים שלהם עוד יותר גרועים.
וטוב, לא מדובר על מאבקי כוח בהכרח אבל אף אחד מכם לא מכיר yesMan מקרוב?

מה צריך זה דבר אחד. מה קורה תכלס זה עוד דבר
השאלה היא אחרת - ההחלטות על הדברים המשותפים זה דבר אחד
וגם בזה מספיק זוגות לא תמיד מחליטים יחד בשלווה על כוס קפה
אלא מנצלים את זכות הוטו - ע"י עצבים ע"י דמעות וכו' (דמעות בסיטואציות מסויימות זה שליטה וסחטנות)
ובכלל, מה בנוגע לדברים הלא משותפים שאז האם כל אחד נותן לשני את החופש
או שהאשה משגעת לבעלה את השכל או שהוא משגע אותה
מכירה מקרוב לפחות זוג אחד שהוא מאוד כזה
אבל הייתי חייב....
המלבי"ם מחלק בין מלך למושל:
מלך - בהסכמת העם. מושל - בחזקה.
לענייננו: אם האשה מנהיגה והבעל בעד - אחלה (למרות שאני לא רואה איך זה יקרה אצלי בבית...).
יש יותר מבית אחד בישראל שמתנהל בצורה הזאת, לגווניה וסוגיה.
אם היא מושלת, יעני בחזקה - חייו אינם חיים.
שהאסרטיבי גם יודע לראות את צרכי הצד שמנגד ומתחשב בהם.
עוד מוסיף להגדרות שהבאת, שיש אגרסיבי - פאסיבי, לדוג' אדם שמדבר לשון הרע.
קיצר, אסרטיבי זה מעולה, הוא לא מפחיד בכלל, להיפך, כולו עדינות
מתחשבת אבל יודע להגדיר ולהשיג את צרכיו ולא על חשבון השני.
צריך ללמוד איך לעשות זאת,
לא מסובך, יש אנשים רבים שחושבים ופועלים באסרטיביות.
מעכשיו אמור: "הלוואי ואזכה להיות אסרטיבי...."
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)