מתלבטת עם להגיב את מה שיש לי לומר.

כותבת בכל זאת, אנסה לנסח בצורה עדינה.

עולה כאן השאלה בעיניי לגבי "האדם המושלם". אם היינו יכולים לשכלל ולשבט את הגנום האנושי להיות חסין לכל. האם היינו עושים זאת? האם היינו "זורקים לפח" את הפחות מושלמים?

בעצם, מה אנו עושים כשאנו מחפשים עבורינו את "הבחור/ה המושלמ/ת" להתחתן איתה/ו?  מה אנו חושבים שיקרה עם מי שהוא לא מושלם, ובכלל, כולנו לא מושלמים, אז מה אנו רוצים? 

אני לא חושבת שבדיקת גנטיות הן רעות. 

ועדיין, אני לא רוצה להגיע למצב של אנשי ספרטה הקדומה הארורים, שנטשו וזרקו את הילדים הנכים שלהם על ההרים כי הם לא יכולים להיות  "בעלי גוף מושלם".

והסיבה שבחרתי להגיב דווקא להודעה זו  היא שמכאן ומכאן (מהודעה זו ומההודעה שהגבתי לה) עולה הנושא המוסרי. מה שבאמת יחזק את האנושות זה לא גנום חזק. זה מוסר חזק. ויש מה להרחיב.

כאן לא מדובר על שאיפה לגדל אנשים חזקים מאוד שתגרום להרג והפקרה של החלשים ,

אלא ניסיון למנוע מאדם להיוולד עם נזק או בעיה שתפריע לו מאוד במילוי תפקידו בעולם

(ולא שהשאיפה לאנשים חזקים ויפים היא לא טובה , אלא שהדרך בה נעשו הדברים בספרטה ובגרמניה הנאצית רעה) 

למבחן על הבסיס הגנטי של המחלות 

ושואלת את עצמי את אותם השאלות בדיוק -

איפה הגבול? איפה הגבול בין אלוהים לגנטיקאי?

עד כמה הבחירות שלנו בכל התחום הזה הם נכונות?

ואיפה יהיה הגבול בעתיד?

בכל מקרה, לשאלתך--

המחלות הנבדקות בבדיקות גנטיות הן בד"כ מחלות קריטיות, חשוכות מרפא, ובד"כ לטאליות (גורמות למוות בגיל צעיר)

אני לא חושבת ש-d.i.d  - או כל הפרעות הזהות האחרות, נכללות בקטוגריה הזו

ואני לא חושבת שיבוא יום והם יהיו.

לגבי שאר השאלות - עדיין אין לי תשובה סדורה ומגובשת לגביהם.

בגיבוש.

ה' נתן לנו כלים להתמודד עם מחלות

ככה מתקרבים לחזון אחרית הימים בדרך הטבע

כי זה ממש חמור

אבל על "לא להיוולד" אני רוצה לומר שבסופו של דבר הקב"ה מנהל את העולם

יש בשמים אוצר שנקרא "גוף" ששם נמצאות כל הנשמות שעתידות להיוולד, והקב"ה מתאים לכל נשמה תכנית שמתאימה ליעוד שלה, ושולח אותה להורים שמתאימים לה

אם ההורים שלך היו יכולים למנוע לידה של ילד חולה במחלה כזאת, הקב"ה היה מסתדר לברוא אותך בצורה שאת צריכה לתפקיד שלך

אני לא רואה סיבה לדאוג לתוכניות של הקב"ה, נראה לי שהוא מסתדר לבד די טוב...

אם אין "סיבה לדאוג לתוכניות של הקב"ה", למה להעלות על הדעת אפשרות של "למנוע לידה"?

היא נטו בידיו

הוא לא נתן לנו אפשרות להחליט אם תכנית הבריאה תצליח או לא. היא תצליח!

בידינו הבחירה אם זה יעשה על ידינו, או על גבינו, אבל מה שהקב"ה תיכנן יקרה.

כך שאם נשמה צריכה להגיע לעולם ולמלא תפקיד מסוים, הקב"ה ימצא איך לשבץ אותה לתפקיד שלה

מה שאין כן הנתונים הטכניים של החיים שלנו לא מוכרחים להיות חלק מהתכנית. אי אפשר לדעת מה הקב"ה מתכנן לנו, ואנחנו מצווים להשתדל כמיטב יכולתינו ועם זאת לדעת שאם זה עומד בסתירה לתכנית האלוקית ההשתדלות שלנו לא תצליח.

לכן אע"פ שיש תכנית, יש מציאות של מניעה, כמו כל השתדלות בעוה"ז.

אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו כיון שאי אפשר לדעת איזה תכנית ה' בחר לנו, אבל הקב"ה עצמו ידאג לקיים את התוכניות שלו

אבל מחלות כמו שלך לא מחפשים שם

המחלות שדור ישרים בודקת זה בעיקר מחלות שבהם הילד חי במשך כמה שבועות בערך

מחלות קשות שהילד רק סובל כל ה"חיים" שלו

לא מדובר חלילה על מחלות כמו שלך

ב"ה שלא הכל מאובחן בבטן

ונותנים קצת השגחה שה' שהכל מכוון אלינו

אנחנו אוהבים אותך ושמחים שנולדת

אם היה אפשר לעשות משהוא, כלשהוא, לא יודעת מה- 

כדי שאת תיוולדי להיות הבת המקסימה המתוקה החמודה היקרה הטובה ... כל הדברים שהם את

וכל הדברים שהמשפחה שלך אוהבת אותך, מעריכה אותך, גה בך

אבל בצורה שמוותרת ממך את ההתמודדות עם המחלה שיש לך - 

את חושבת שההורים שלך היו עושים את זה? 

אני חושבת שהמוקד של בדיקות גנטיות הוא- וצריך להיות- טובת הילד

כלומר טובת מי שהוא מי שהוא כילד של זוג- אבל חוסכים ממנו חלק מההתמודדויות שעלולות להיות בחיים.... 

זה לא אומר שעכשיו שאת פה לא היו רוצים אותך.... 

(כלומר- את פה, ואת שלהם, והם רוצים אותך ואוהבים אותך, ומעריכים אותך על הגבורה שאת מתמודדת עם הקשיים שיש לך) 

מהשאלה יוצא שהעולם מחולק לשניים(מקצינה בכוונה):אנשים מושלמים,מקסימים ובדיוק מה שההורים רצו ורוצים ל׳תכנת׳, 

והאלה שהם לא ככה...זה לא רק DiD, זה יכול להיות אלף ואחד דברים בעצם...

(קראת את שומרת אחותי?זה בעצם הדיון והפואנטה של הרבה מהספר,להעלות שאלה דומה לדיון(רק ששם זה על הנדסה גנטית))

ו...לא יודעת,אני לא חושבת שהשאיפה צריכה להיות שילדים יהיו רובוטים...ואם למישהו יש שאיפה כזו אז הוא מהסוג הרע...

בעצם,השאלה היא כמעט-מה עדיף,מוסר וטוהר מידות או נוחות?

כל זה על ילדים שיש להם תסמונת דאון וכאלה...

האמת,שעל ילדים שהחיים שלהם יהיו ממילא קצרים ויהיו קשה להם מאוד פיזית אני כבר לא יודעת....מה הוא היה מעדיף,לחיות ולסבול ממוות בגיל צעיר ככ או לא?שאלה גדולה ככ...

ואת לא כשלון,או חסרת יכולות,או אכזבה!!!את א ד ם ,ו נ ש מ ה ,ומגיע לך המון טוב!!!!אישית מעריצה את העשיה והחשיבה שלך והכל,הלוואי וכולם היו כמוך..

בסוף כולם מתים. למה ללדת אותם בכלל? ואתם מדברים על כאבי ראש..

ועוד דבר - עם המחלות שבודקים בבדיקה גנטית אי אפשר לחיות, מתים מהם תוך גג 3 שנים.

ההבדל בין מחלות גנטיות למחלות אחרות קשות - פיזיות או נפשיות, זה שממחלה גנטית מתים מייד. אין שום סיכוי לחיות.  ממחלות פיזיות כמו סרטן יש זמן לחיות (אפילו שמתים צעירים בד"כ), וממחלות נפשיות לא מתים מוות טבעי אלא הגהינום נמשך כל החיים. אבל כן יש סיכוי- אולי לא לריפוי, אבל כן לאיזון ולמציאת הדרך להתמודדות תמידית ובניית חיים נורמליים עם כל הקושי הנורא.

כנראה שאם אי פעם ימצאו את הגן שגורם למחלות נפשיות או פיזיות ויהיה אפשר להנדס בני אדם בלעדיהם, אני בעד שיעשו את זה, כי למה לסבול? 

ועד אז, לא אחליט שאני לא יולדת ילדים כי בסוף נמות והעולם הזה מלא בסבל וצער. אלא אתחתן ואלד ילדים כי עם כל הסבל יש בו גם טוב. ויש גם אפשרות לנפש לצמוח מקשיים ולהתמודד. ואם  לא להצליח להתגבר, אז זה נורא שהחיים יעברו בעינוי מתמשך, אבל לפחות  הילד יזוכך בייסורים וכנראה בעולם הבא יקבל את השכר על כל הסבל.

אבל בפה מלא- אם אוכל למנוע כל צער כלשהו ולו הכאב הכי קטן, נפשי או פיזי, אעשה זאת

לק"י

לפחות מחלקן..

1. נשמה שצריכה לרדת לעולם הזה - תרד, בדרך כלשהיא.

2. זוג שלא מתחתן, ועקב כך הנשמה הזאת לא תיוולד אצלו - הנשמה פשוט תיוולד במקום אחר, להורים אחרים, ושם, הנשמה, אולי, תיוולד בגוף שלם יותר.

3. הגיוני ביותר לבדוק בדיקות גנטיות כאשר יודעים שיש סכנה חמורה שרבע מהצאצאים שלך ימותו אם תתחתן עם איה כזאת או אחרת. ואם בגלל זה לא תתחתן עם אישה מסוימת - אזי היא תתחתן עם מישהו אחר ותלד איתו ילדים, ואתה תתחתן עם מישהי אחרת ותלד איתה ילדים. בריאים ושלמים כמה שניתן.

4. אין מדובר פה על הפלת עוברים וכו' וכו'.

5. רבים מהמחלות הגנטיות, כאמור - פוגעות בעיקר בילד עצמו. בשאלת המוסריות - א-פ-י-ל-ו בהפלות - לוקחים בחשבון גם את המוסר כלפי העובר עצמו, האם הוא היה רוצה לחיות במצב כמו שהוא יהיה אמור להיוולד. במקרה שמעתי מקרובת משפחה מקרה כזה של הפלה, בהוראת גדולי הרבנים והרופאים. מה לעשות, גם זה קיים.

6. לכאורה, שאלה כמו שיש בכותרת היא "לא פיירית", כיוון שהיא עוסקת באדם שכבר חי. אדם שחי - ברור שהוא צריך להיות אהוב ורצוי ונאהב לפחות על ידי מישהו אם לא על ידי הוריו (יש הורים שנוטשים ילדים עם בעיות...ואז הם נלקחים לאימו, שמישהו לפחות יאהב אותם ויהיה להם בית). אבל אם מונעים מראש חתונה על סמך ידיעה ברורה שחתונה בין שני האנשים האלו היא בעלת סיכון גבוה לככה וככה וככה - אני לא רואה בכך בעיה. 

א. הסבירות שהילד שלך יחלה במחלה גנטית חמורה שאפשר לאבחן מראש בתקציב ובזמן סביר,

היא אחד לאלף+ (בערך), השאלה אם בשביל זה תעשה כזה טררם???

ב. אתה מצחיק עם הגישה שלך, העיקר לעשות בדיקה גנטית???

אם עשיתם בדיקה של "דור ישרים", אז זה לא רלוונטי לכם כמעט בכלל!!!

אלו בדיקות שמתאימות לאשכנזים, ואתם 3/4 ספרדיים.

אז זה מצחיק להתעקש על בדיקה שלא מתאימה לכם,

זה כמו מישהו שכואב לו הראש, דורש לעשות .M.R.I לכף הרגל, מה הקשר??

ועוד להתעקש לעשות מזה טררם??? מי זה שהפחיד אותך כ"כ?

מה זה עניינך מה עשינו?

אני רק אומר שמדובר על עקשנות של כאלה שלא מבינים.

וחבל, כי יש זוגות שמתפרקים על הדבר הזה שלא בצדק!

צריך פרופורציות בחיים!

לבריאות!

ממש לא כל דבר

והיכן הגבולות עוברים ? אני מאמינה שיש גדרות הלכתיות והם מתייעצים עם רבנים

גמני אחרי כמה שעות טובות של בילוי עם מישהי חולה גנטית.

לא יכולה לדמיין את העולם בלעדיה, נשמה טובה.

אבל זה רק לאחר מעשה.

אם אפשר למנוע סבל- עוד לפני שהוא נוצר- נראה לי שחובת ההשתדלות למנוע אותו.

וגם את, מיוחדת כל כך, בלעדייך העולם היה חסר!!!

את עושה המון טוב בעולם.

אני מפצירה-עשוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו בדיקות גנטיות לפני נישואים,זה ממש פיקוח נפש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(ניק מוכר בערוץ)

אמא שלי עברה שתי הפלות בחודש תשיעי עקב אותה בעיה גנטית. 

אני עצמי חי בזכות המדע והרפואה בלבד. בארץ פחות מפותחת, בתקופת זמן אחרת - הייתי מת בגיל צעיר.

ספציפית, את הבעיה הגנטית שלי ככל הנראה לא היה ניתן לגלות מראש, כיוון שהמחקר הגנטי שלה התחיל לצבור תאוצה רק בשנים האחרונות (ומשפחתי עצמה חלק מהמחקר של הרופאים), ועדיין לא יודעים למפות בוודאות את ההעברה הגנטית.

לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחתן בלי בדיקות גנטיות - אם ניתן למנוע מראש מקרי מוות מצערים, גם אם במחיר של אי חתונה עם אדם כזה או אחר - זה כדאי. ואני יודע שזה אומר שילדים כמוני אולי לא יוולדו, לא בגופם הנוכחי - אבל הנשמה קיימת אני בטוח!!!

[גם אם מישהו חושב/ת שהם מזהים אותי אנא לא להעיק...וכמובן לא לחשוף בפני אף אחד]

לא לחוץ על לעשות בדיקות גנטיות. לא אכפת לי גם לעשות. לא שזה תלוי בי

אבל גם אם יוולדו לי ילדים עם תסמונת או מחלה כזאת או אחרת לא יקרה כלום. אני סומך על הקב"ה שהוא יודע מה טוב בשבילי. חוץ מזה מי מגדיר הפרעה בכלל. פעם כשבן אדם הייה שומע קולות היו קוראים לו נביא. היום זורקים אותו למוסד סגור ומסממים אותו עד איבוד הדעת. אולי בגלל זה חסרה נבואה בימינו?

אל תחשוב אפילו על לדבר ככה. אתה לא יודע איזה גהינום זה. הקב"ה יודע מה טוב בשבילך, מה שטוב בשבילך אלו הם חיים בלי יותר מידי צרות כדי שתישאר אדם טוב ותעשה חסדים עם אלו שיש להם תקווה, לא עם ילדים מתים

ואל תשווה בין נביא לבין סכיזופרן השומע קולות. אפילו אל תחשוב על זה. סכיזופרניה היא הסרטן של המחלות הנפשיות, היא המחלה הנוראה ביותר שיש, איך בכלל אתה מעז לדבר ככה כאילו זה כלום? תקרא קצת, תבקר במחלקות סגורות, ואז תדבר

ולא התכוונתי לפגוע, רק שתדע על מה אתה מדבר לפני שאתה כותב דבר כזה

קצת תמוה בעיניי שאתה אומר שהקב"ה יודע מה טוב בשבילי ומיד אחרי זה אומר בעצמך מה טוב בשבילי. בקשר לביטוי "ילדים מתים". המשפט הזה מתאר גישה מסויימת. אולי הילד לא מת? אולי פשוט לא יודעים איך לגשת אליו? מי קבע שלאותו ילד אין תקווה? לא לנו הזכות. 

ומי קבע שאותו אחד ששומע קולות הוא סכיזופרן ולא נביא. אולי אם במקום שפסיכיאטר "מומחה" שמתבסס על מדע צעיר ביותר יגיד לאותו בן אדם שהוא חולה נפש, היה אותו בן אדם פוגש באיזה עלי כזה או אחר שהייה מסביר לו מה לעשות עם הקולות שהוא שומע, אז אותו בן אדם הייה יכול להיות יותר שלם עם עצמו?

בקשר למחלקה סגורה. קשה לא לצאת משוגע מהמקום הזה.

אולי תתעניין במה שיש לברת נסיון להגיד : https://www.ted.com/talks/eleanor_longden_the_voices_in_my_head

מקווה שתרמתי במשהו

בבדיקות גנטיות בודקים סוג אחד ויחיד של מחלות- מחלות פאסיביות שמחייבות שני גנים כדי להתבטא.

הפרעות נפשיות זה בכלל תחום אחר ושונה לחלוטין לחלוטין בגנטיקה.

מחלות פאסיבות זה מחלות שלא משנה אם יש את הגן הפגום רק לאחד ההורים, אין סיכוי שתחלה בהן.

אבל אם יש את הגן הפגום לשני ההורים- אז הסיכוי הוא 1:4 שיולד ילד חולה.

ואם ילד מקבל את שני הגנים האלו- אז הוא 100% יהיה חולה.

אלו מחלות שבודקים בבדיקות גנטיות- ומוודאים שאין אותם לשני ההורים, כשלא אכפת לי אם יש להורה אחד.

הפרעות נפשיות זה מורכב יותר, כי זה שילוב של גנטיקה וטריגר חיצוני.

יכול להיות שיש בנ"א שאין לאפחד במשפה הפרעה- ולו יש.

ויכול להיות אדם שלשני ההורים יש את אותה הפרעה- ולו אין.

אדם שמפתח הפרעה- לא מחייב שזה הגיע אליו בגנים

ואדם שקיבל גנים- לא מחייב שיפתח הפרעה.

בכל מקרה בדיקות גנטיות לא יעזרו לי- כי זה לא משנה אם יש לשני ההורים או רק לאחד, וגם זה לא מחייב כלום ולא מנבא כלום.

(ועקיבא- לגבי סכיזופרניה ונבואה-- תלמד קצת את הנושא ואח"כ תדבר. נראה שאין לך מושג מה זה סכיזופרניה אם אתה מדבר ככה.)

מה שהתכוונתי לומר זה שמי שקובע ומגדיר מה היא בעיה ומי לוקה בה לא תמיד צודק ובקלות יכול להפוך בן אדם בריא לחולה. ובקשר לדוגמא של עלי ושמואל. לא התכוונתי שכל מי ששומע קולות הוא נביא. אלא שאם יסבירו לו מה לעשות עם הקולות שהוא שומע או המראות שהוא רואה אז הוא יוכל להתמודד איתם יותר טוב. זה משהו שפסיכיאטר בחיים לא יעשה כי מבחינתו מדובר בבעיה שצריך להעלים.

וגם אותך אני מפנה לברת נסיון: https://www.ted.com/talks/eleanor_longden_the_voices_in_my_head

זה לא "הפרעה" וזה לא "מחלה כזאת או אחרת"

מדבר פה במניעת מחלות איומות.

"ניתנה רשות לרופא לרפא" ולהפך- ניתנה רשות לטיפש לקלקל.

יש לך כוח בידיים, כוח של בחירה חופשית. ואם אתה לא מאמין שלמעשים שלך ולבחירות שלך אין באמת משמעות- אז אתה יותר קרוב לאסלם מאשר ליהדות. היהדות מאמינה בכוח של האדם.

יש כוח ברמה הרוחנית והגשמית לשנות.

אז אם אתה עושה השתדלות- אתה משנה מציאות.

וגם אם נגזר שאם תתחתן עם X יוולדו לכם 3 ילדים עם מחלה איומה ונוראית- אתה יכול לשנות את זה ע"י המעשים שלך.

אתה שואל מי מגדיר הפרעה, פה לא מדובר בעניין של הגדרות, מדובר פה על חיים ומוות. דיני נפשות. 

 כשאמרתי שזה לא תלוי בי התכוונתי שמאחר ולא אני עובר את הבדיקות אז המילה האחרונה היא מן הסתם של האישה לכאן או לכאן. 

 בכל אופן אם נזכר בפותחת השרשור שחיה עם d.i.d. למה היא צריכה לשמוע מאנשים פה בפורום שמה שיש לה זה מחלה איומה ונוראית. ואם לא התכוונת אליה אז למה בכלל מישהו צריך לשמוע את זה? זה נכון שצריך להכיר בבעיה כדי לפתור אותה. אבל לפעמים הבעיה היא בעצם הגדרת המצב כבעיה. המצב הוא מה שהוא. ואפשר אולי למנוע אותו מלחתחילה אבל אחרי הלידה מגיעה ההתמודדות כמו שכל בן אדם יש לו את ההתמודדויות שלו. לחץ וביקורת הם בד"כ גורם מעקב ולא מועיל.

 בעצם אם נולד לי ילד או ילדה ואני לא מרוצה מהם בגלל איך שהם נולדו, בין אם זה בגלל "מחלה" או בגלל דבר אחר. מה זה אומר עלי בתור הורה ובתור בן אדם בכלל? התפקיד של ההורה זה להכווין את הילדים. רצוי שהורה יאהב את הילדים שלו יקבל אותם כמו שהם, וינסה להכיר אותם כמו שהם באמת. אחרת הוא רק יחיה באשליה שהוא מכיר את הילדים שלו והוא לא באמת יוכל להכווין אותם בחיים, והם יצטרכו לעשות את ההתמודדות שלהם לבד. ולבד זה עצוב ולבד זה חבל.

הנושא של השרשור הוא בדיקות גנטיות, כמו דור ישרים.

אלו בדיקות ספציפיות, שדרך דור ישרים שני בני הזוג עושים, או שרק אחד עושה דרך הקופ"ח (אם זה לפני החתונה- לא שמנה מי מהם, אם אחרי- עדיף שהאשה כי בכל מקרה היא צריכה לבדוק X שביר)

כשאני מדברת על מחלות איומות, אני לא מדברת בכלל על הפרעות נפשיות. זה תחום שונה לחלוטין, ולא קשור.

אני מדברת על המחלות הספציפיות שבודקים כיום- שלכולן יש מכנה משותף. בכולן הילד לא ישרוד יותר מכמה שנים שאותן הוא יחיה בסבל, באישפוזים, בבתי חולים, לפעמים בלי להתפתח בכלל. זה אומר גם פגיעה בכל המשפחה כולה. 

וזה גם יכול להיות יותר מילד אחד במשפחה וכבר היו מקרים כאלו ל"ע.

אז נכון שאם כבר נולד ילד כזה- אז מקבלים אותו כמו שהוא ומנסים כמה שאפשר.

אבל אם יש אפשרות למנוע דבר כזה? אז ודאי וודאי שמוטלת עלינו חובה למנוע את זה. 

אני מסכימה איתך לחלוטין שילד שנולד- ההורה צריך לקבל אותו כמו שהוא. לא משנה מה.

אבל זה לא אומר שמראש אני לא אעשה כמה שאני יכולה למען הילדים שלי- שקודם כל יולדו בריאים.

במקום לטפל בהם אחרי הלידה וללכת לרופאים, לא עדיף פשוט למנוע את זה?

...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.