בס''ד

איזה יופי!!! ממש נהנתי לקרוא, כי זה קשור אלי מאוד!

בדיוק נקודה שאני מנסה לחזור אליה כל הזמן... באמת, כל עוד אתה בשאיפה ורצון לעשות טוב, אז אתה תצליח מתישהו, וגם אם אתה לא רואה את זה, זה נמצא שם עמוק עמוק, כל המעשים והנסיונות למעשים מסתירים את זה קצת. אבל תחפור ותמצא! מקווה שנגעתי בנק' שנגעת בה, אם לא, אז זאת דעתי בעניין.

אשריך!

שנזכה לגאולה שלימה!

מסכים איתך ב-100%.

באופן פרטי (אם מדובר עליך), אני בטוח שיש בך הרבה יותר טוב מאשר רע.

בס"ד ליקבה"ו

Forum/Forum.aspx/t37412#397471

ואשריך על הדברים. אני מסכים שיש צד לדברים, וודאי שהם נכונים, אך לענ"ד ר' נחמן התייחס גם לפשט הדברים- יש בך נקודה טובה, אתה טוב, הסיבה לזה יכולה להיות בגלל שהרצונות שלך טובים וממילא מעשה טוב נחשב הרבה יותר, זה יכול להיות גם מעוד סיבות, אך לענ"ד זה העניין העיקרי- המעשה הטוב.

לפני ה' רצויה כל מצווה קטנה כמו עולם שלם.

סיפור קטן לחנוכה, שגם קשור לזה. אני לא זוכר על מי זה מסופר, אך מסופר על אחד מהאדמו"רים שפנו אליו חסידיו בדבר יהודי אחד שמסר רבים לשלטונות והצר רגלי יהודים אחרים, ובקשו ממנו שיפעל בעניין. הצדיק הסתכל בעיני רוחו הקדושה, ואמר- אני לא יודע על מה אתם מדברים, אבל כרגע אני רואה שהוא מאיר את כל העולמות באור יקרות. תבדוק שנית. הלכו ובדקו, וראו שהוא ממשיך במעשיו, וביררו מה הוא עשה באותו זן שהצדיק התסכל. התברר שבדיוק באותו זמן אותו יהודי הדליק נרות חנוכה.

אתה רואה מה משמעותה של מצווה אחת? (ועוד דרבנן...) כל האדם נהיה אחר.

הסיבה לכך היא משום שמטבענו אנחנו כאלה, מאירים את אור ה' בעולם, וכשאדם מתחבר לטבעו, החיבור נעשה מהיר יותר וחזק יותר מאשר אם הוא מתחבר להפכו.

לכן "אזמרה לאלוקי בעודי", בעוד שנותר בי אני מזמר לה' ועובד אותו, כי העוד מעט טוב הזה, הוא האמת הפנימית שלי, ושווה אמת אחת קטנה למול אלפי שקרים גדולים.

אני מרגישה שמה יפה באמרות ובעצות שר' נחמן נותן הוא שכל אחד לוקח את זה למקום שלו, למקום שבו הוא נמצא ולמה שהוא זקוק. כאילו כיוונו את זה ממש אליו.

ואתה- כתבת משו נכון ומקסים, ומאוד מעודד. אם כי אני מאמינה ששוב, כל אחד לוקח את זה בצורה שנכונה לו.

זה נכון שכל מעשה קטן הוא מאיר את כל העולם

אולם בהיפך נכון גם להיפך (מעשים רעים וכו')

לכן אם אני מסתכל על מעשי

לא תמיד הצד המעשי שבי יותר חזק מהרע

אולם ברצון כיון שאני יהודי תמיד הרצון יהיה טוב ואף פעם לא רע

הוא נראה לנו רע כיון שבתוצאה אנו רואים שאנו עושים מעשים רעים

אולם אם נגיע לנקודה ההתחלתית נגלה שהיא בעצם 'נקודה טובה' 

בס"ד ליקבה"ו

ר' נחמן דבר על המעשים. אתה יכול לפתוח את התורה שלו ולחפור עוד, אך זה לא מה שהוא אמר.

יש בי טוב? אני שמח בזה, לא כי זה אומר שאני טוב, אלא כי ה' שמח בטוב הזה. זה העניין של אשירה  לה' בחיי, בכל המעט שיש בי אני שר לו, כי כך אני רצוי לפניו, ואם כן, מי אני שאחלוק?? ה' שמח בזה, ואני לא אשמח?!

ה' שמח בנקודה הטובה שיש בי, היא שעשוע בשבילו, אז אני שמח ששימחתי אותו. ואני שמח שאני רואה בי טוב. והטוב הזה, ובכלל הגישה של האדם לעצמו, היא מגיפה מתפשטת. אני מתייחס לעצמי כאל טוב, סופי שאהפוך לטוב. וכן להיפך חלילה.

ממש עשה לי טוב לקרוא את מה שכתבת!

זה מאוד עודד אותי!

היה לי מעין משברון ..הסתכלתי על ארון הספרים ופתאום הספר "ליקוטי תפילות" ממש קרץ לי.(ואני מזה לא ברסלברית )יש משהו בכתבי ר' נחמן שהוא פונה אל כל נשמה באשר היא .. זה דבר מדהים..

קיצור.. אז בדיוק קראתי את התפילה על הנקודה טובה.וב"ה.. זה עזר

בעצם ר' נחמן יוצא מנק' הנחה שאם אתה יהודי זו כבר התחלה טובה.. ועל זה יש לשמוח. וחא"כ באמת מה שהוא אומר זה שברור מעל כל צל של ספק שהנשמה שלנו רוצה בטוב.. ביסודה ולכן הרצונות האחרים שלנו הם ה"לא אמתיים" והזרים.. בעצם.

יפה מאוד מה שכתבת, ועמוק.

לדעתי רב נחמן דווקא כן ניסה להסביר שלוא דוקא הנק' הפנימינת הראשונית המקורית היא היא העצמיות הטובה והקדושה שלך, אלא אפילו שאר דברים. ואפילו נקודות חיצוניות וזניחות.

כי ברגע שאדם מזהה בעצמו נקודה טובה, לא משנה מאיפה ומאיזו רמת עומק- ברגע שיש בו אפילו רק נקודה קטנטנה שבאה ממקור של קדושה- זה סימן שהוא כולו קדוש, והנק' ההיא שהיא חלק אלו-ה ממעל מקשרת אותו באין סוף.

זה כמו אדם גוסס, שיש בו שבריר נשמה. לא נגיד "טוב הוא הולך למות נשאיר אותו לבד" אלא נעשה כל מאמץ כדי שיתגבר על הקושי ויתרפא ויחיה. וכך גם כאן. שאפילו אם ביהודי נותרה רק לחלוחית של קדושה ומקוריות ישראלית יש לו תקוה ורפואה כי הוא עדיין אחוז וקשור בקב"ה.

[מקווה שהבהרתי את דעתי. אני קצת מבולבל היום]

עדיין קשה לי על ר' נחמן (אחר המחילה רבה כי מי אני שאחלוק עליו)

כי סוף סוף אם יש באדם דברים רעים שהוא עשה

ואז ה' עצוב מזה

ובזה הוא לא שמח,

ואם כן איך אדם יכול להחיל על עצמו שתי דברים ביחד מצד אחד הוא שמח על הטוב שבו ומצד שני להיות עצוב על הרע שבו

אבל אם אתה אומר שגם הרע שבי בעצם נבע מהרצון הטוב שלי

ובאיזהו שלב התפקקש לי משהו

אז זה אומר שגם הרע שבי נבע מהטוב שבי

אני די מתחיל להתבלבל אז אעצור כאן 

שאדם יכול בהחלט לשמוח מהצד הקדוש והטהור שבו, ומצד שני להיות בשברון לב (לא עצבות ויאוש חלילה!)

‏אאל"ט סו"פ לד', ואני לא חב"דניק

כשאתה מבין מאין הגעת- הישר מתחת כסא הכבוד, אז לצד הבושה הנוראית של "איך אני שהגעתי ממקור כ"כ גבוה ונעלה מסוגל לחטוא ככה לפני קוב"ה" יש גם את הנחמה הגדולה, שהרי אתה בן מלך. ובן מלך שמתלכלך נשאר בן מלך, על כל המשתמע מכך.

דרשו בעלי המוסר משל למה הדבר דומה? למטבע זהב שנפל לבוץ. הלוא לא יעלה על הדעת להשאיר אותו שם רק מפני שהוא התלכלך, אלא האדם יטרח וירים וינקה אותו, כי הלכלוך והטינופת חיצוניים בלבד. ואף אם המטבע שוב יפול לבוץ הוא יורם מייד. וכן לענייניו. כשאתה מבין כמה חשוב ויקר הוא היהודי לפני רבש"ע, וכמה החטאים והכשלונות חיצוניים לנו, אין בכלל שאלה ועניין של יאוש ועצבות.

בס"ד

זה מתאים לכל החסידויות.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳