אנחנו והוריי גרים באותה עיר. אנחנו גרים במרחק 5 דק' הליכה מההורים שלי. ההורים שלי במשך 5 שנים מנסים למכור את הדירה שלהם ובאיסרו חג סוף סוף הם הצליחו למכור אותה. הם מתכננים לגור בשכונה מרוחקת יותר ושקטה (שכונה של וילות).אתמול הם סיפרו לי על כך. ומאז אני עצובה ממש. הם כל כך עוזרים לנו בהכל והילדים מתים עליהם אנחנו הולכים לשם כל שבת לפני סעודה שלישית וגם במשך השבוע הם לוקחים את הילדה כל בוקר לבית הספר(אחים שלי והבת שלי באותו בית ספר) וזהו זה לא יקרה יותר כי הם הולכים לגור בצד השני של העיר. אין לנו רכב ולהגיע אליהם זה יהיה בשני אוטובוסים. וגם האחיות שלי היו עושות לי בייביסיטר ועכשיו אני מרגישה ממש עצוב. כי זה נראה לי פתאום ממש קשה להתמודד לבד עם המון דברים. למרות שיש עוד קצת זמן לקחתי את זה נורא קשה. בעלי אמר לי שמה שיעזור לי זה לנסות להיגמל מהם לאט לאט. אבל זה נורא קשה לי בתור אחת שלא יכולה לצאת מהסינר של אמא שלה... אני נמצאת שם המון.ופתאום שהם אמרו לי את זה קיבלתי בום לפנים. זה לא שאני תלותית בהם אם ההורים שלי לא יכולים לקחת בבוקר יש לנו חברים וגם יש לי ביביסיטר קבוע שרק שהיא לא יכולה או שזה פשעות מאוחרות אני פונה לאחיותיי. אבל לפחות היה מספיק לי שהם נמצאים קרוב ושאני יודעת שהם קרובים ועכשיו אני ממש עצובה בשבילי
אבל שמחה בשבילם
מרגישה מועקה מאז אתמולאנונימי (פותח)
בשעה טובהאלעד
בדיעבד זו באמת יכולה להיות הזדמנות מצויינת לצאת מהסניר של אמא, כפי שהיטיב להגדיר בעלך.
בעזרתו ובעידודו תרגישי עם הזמן שזו לא מפלה נוראה כ"כ ולא חרב עלייך עולמך,
אלא נעשתם קצת עצמאים יותר.
כנראה שהגיע הזמן
באמת בשעה טובה עבור הורייך.אור היום
ברור שעבורך זה לא קל. נשמע שיש לך הרבה חששות וספקות.
עם זאת, תאמיני בעצמך וביכולותייך. את נשואה, ברוך ה'. יש לך ילדים, ברוך ה'. בטח שאת יכולה להסתדר גם בכוחות עצמך!
זה נעים ומרגיע להיות בתוך העטיפה וההגנה של ההורים, אבל עצמאות וביטחון ביכולותייך הם חשובים לא פחות.
אני חושבת שכדאי בהדרגה להסתדר בכוחות עצמכם עוד לפני שהורייך עוברים (באותם דברים שבהם את נעזרת בהם). אל תדאגי, בעז"ה יהיה בסדר 
מבינה אותך מאוד!! אנחנו גרים במרחק כמה שעות מההוריאנונימי (פותח)
ולמדנו להסתדר בע"ה בכוחות עצמנו, לא רק זה, אלא כשהיו מחשבות לעזוב למקום יותר קרוב אליהם (ללא קשר אליהם, משיקולי פרנסה) אני פתאום התחלתי לחשוש מהקירבה הזו... תנסי למצוא את הטוב- תתגבשו יותר אתם בעצמכם כמשפחה גרעינית, מוצאים את הפתרונות, יש בייביסיטר... ועוד...או שתעברו אתם לידם אם מתאפשר,אבל הכי חשוב שיהיה קשר בריא ולא תלותי או חונק. בהצלחה יקירתי!!
תגובתך מובנת בהחלט!nanel75
פעם תמיד גרו קרוב למשפחה והייתה עזרה והרגשה של ביחד.
יש לי חברה גויה שאמא שלה תמיד לימדה את כל האחים ואחיות- דם יותר סמיך ממים= משפחה זה הכי חשוב!
זה לא אותו דבר לשלוח ילדים עם חברים או בייביסיטר כמו עם המשפחה .
כמו דברים אחרים בחיים תצטרכי להתרגל גם נפשית ולא רק מעשית.
קחי את הזמן להתרגל לרעיון וכשיעברו תשתדלי לראותם כמה שאפשר- לישון שם בשבת לבקש שיבואו לבקר (אם יש להם אוטו) וכדומה.
בעזרת השם תתגברי ותמשיכי להיות שמחה.
בהצלחה
מה?אנונימי (פותח)
מה פתאום! אתמול דיברתי איתם על זה. הם כבר שנים רוצים לעלות לשכונות למעלה בלי קשר אלינו אנחנו רק לפני 3 וחצי שנים חזרנו לגור לידם אחרי שלוש שנים שהיינו מרוחקים ממש. כל החברים שלהם מהשכונה עזבו ועכשיו הגיע תורם. הם מחפשים שכונה שקטה. ואין לזה קשר אלינו. להפיך שאמרתי לאמא שלי שיהיה לי קשה אז היא אמרה שיכול להיות שכן. אבל אני צריכה להסתכל על הצד החיובי שעכשיו אם נבוא ליהם שבת זה לשבת שלימה ולא רק לארוחה אחת... וגם הם מחפשים בית שיוכל לאכלס את כולנו. מאוד חשוב להם הקטע של הביחד והמשפחתיות.
משפחה טובה. אשריכם.ד.
קרה לי משהו דומהפרקר
גם אנחנו גרנו כמה שנים ליד הוריי.
כל פעם שהיינו יוצאים לגינה או משהו אחהצ זה היה נגמר בזה שאכלנו א. ערב אצלם או שאמא שלי הייתה אורזת ובאה לשבת איתנו בגן משחקים (בעלי היה חוזר מאוחר יחסית) וזה היה טוב לכולם.
אחרי כמה שנים עברנו לשכונה אחרת. גם אנחנו בלי אוטו ודווקא יש אוטובוס אבל הוא מטייל הרבה וזה לא ראלי מבחינתי לעלות עם כל החבורה רק כדי לקפוץ אחהצ. אנחנו מתראים, אבל בהחלט פחות.
מצד אחד - היה לי נורא קשה. (אצלנו זה היה שאנחנו עברנו, אז זה השכונה עם המשפחה למול שכונה חדשה ולא מוכרת, מסגרות חדשות, שכנים חדשים וכו)
מצד שני - רק בזכות זה הצלחתי יותר לעמוד ברשות עצמי. וזה ממש לא שאמא שלי הייתה עושה לי דברים בבית, זה יותר התחושה. ממש הרגשתי את הכנפיים שלי עולות וצומחות.
2 נקודות למחשבה:
אם זה יכול לעודד אותך אולי כדאי לקבוע יום קבוע שהולכים אליהם וכך "לעגן" את הביחד ולא לחוש שזה מתמסמס רק בגלל המרחק.
נקודה שניה: תשמחי שהם עדיין במרחק סביר. כשעלי יצא למילואים ואני עבדתי על להיות גיבורה ואמיצה, ב 11 בלילה מצאתי בבית, לא פחות ולא יותר: עכבר!! ואבא ואמא באו....
ברור שאת שמחה בשבילם וברור שאת מתבאסת בשבילך. בהצלחה!
המועקה שלך ממש מובנתאנונימי (פותח)אחרונה
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.