שיעור בישיבה.
הרב מסביר שיש גורמים בארץ ומחוץ לה שמטרתם לקעקע את זהותה היהודית של מדינת ישראל. לא רק מחבלים,הוא מסביר. אלא גם גורמים חיכניים לכאורה. היתה ועידה בבריסל,הוא מסביר,ועידה של מיטב החוקרים והסוציולגים בעולם,שדנו מדוע ישראל לא מצליחה להיות מדינה חילונית עם גוון נוצרי כמו שאר אירופה. הבעיה היא הציבור הדתי לאומי ,ככה הם אומרים. ומתכננים לגרום פירוד בינו לבין הציבור החריד,להביא מסתננים,להציף חוקים של דת ומדינה וכו'.
נשמע מפחיד.
אפטר ותיקין. שבת.
סטנדר בחוץ,גמרא פתוחה.
ילד קטן מתיישב לידי,בן תשע בערך.ממש לא נראה מילדי האברכים.
"אפשר שתלמד אותי קצת מהגמרא?"
"אוקי..."
מלמד את המשנה,קושיה אחת ,תירוץ,מנסה אפילו להסביר העמדה חדשה בגמרא.
הילד לא נשבר.
הילד לא קורא בלי ניקוד.
לאחר 20 דק'.
"ואוו! היה לי כל כך כיף ללמוד איתך! פשוט תענוג!!"
מחבק אותי.
הילד מכה שנית. "אפשר לקחת את הגמרא שלך הביתה..? בבקשה..?
אני נותן לו.
בדרך למנחה אבא שלו פוגש אותי ואומר לי שהילד עוד שם עם הגמרא.
אני מזכיר שהוא לא קורא ניקוד.
מה הוא עשה שם? אין לי מושג.
אני רק יודע שאני מקנא בו. מאד.
אותו אף ועידה לא תנצח.
