רק לי זה נשמע מוזר ואפילו קצת מעורר בחילה?...

אחרי הנקה וחלב שאוב, נראה לי אישית היתי עוברת למטרנה.

יש אישה שהיתה מביאה חלב שאוב של אישה אחרת לילד שלה? זה נראה לי כזה מוזר

אני כן. אם הוא היה זקוק לפניצילין, הייתי נותנת לו את זה

בענייני בריאות לא הולכת לפי שיקולי 'מוזר'

אני יכולה להבין את הרתיעה מכך...

אבל תמ"ל מרתיע אותי הרבה יותר...

לגדולה נתתי שתי מנות חלב ש חברה שלי (הצדיקה!)

כשהשני נולד שאבתי מאגר עצום של חלב (היו לי במקפיא כמה ליטרים בשקיות של 100 מ"ל), ותרמתי חצי מהחלב לאישה שלא יכלה להניק והתינוק היה רגיש לכל תמ"ל קיים.

יכול להיות שההנקה תדלל את המאגרים שלך

אבל לתינוק שלך בטח יהיה כל מה שהוא צריך.

ואף אחד לא יגיד לך שיותר בריא לתת תחליפי חלב

(לפעמים זה יותר בריא נפשית- אם ההנקה כרוכה בקשיים. אבל אם הולך לך בקלות עם ההנקה- אין מה להתלבט)

בעיקרון בחלב אם (בלי קשר לתזונת האם) זוהו עד כה למעלה ממאתיים ממרכיבים, ומתוכם יש כמה עשרות שיודעים לחקות באופן מלאכותי ולהכניס לתמ"לים.

במטרנה אפשר להכניס מינרלים וויטמינים, אבל נוגדנים מגוף האם, למשל, ממש אי אפשר...

יש לך איזה קישור טוב על יתרונותיו התזונתיים של חלב אם?!

חייבת לשכנע מישהי שאין לה כוח להניק והיא שונאת לקום להניק באמצע הלילה - להניק לכל הפחות ביום.

היא אומרת כל היום - מספיק ילדים גדלו על מטרנה והם בריאים ומפותחים להפליא. לא בא לי להשתגע ולהניק.

ניסתי להסביר לה שזה כמו ההבדל בין ילד שאוכל כל יום לארוחת בוקר ביסקויטים וסוכריות - מול ילד שקיבל לחם מלא עם טחינה...

שניהם גדלים מצוין וקיבלו מנת מזון מספקת לגופם - ובכל זאת אנחנו ניתן לילד לחם ולא ביסקוויט , טחינה וגבינה ולא סוכריה....

מחפשת משהו מדעי מסודר וברור....

הנקה היא עניין פרטי ואינטימי של אישה, וזה שנהיה מקובל שלכל אחד יש מה להגיד על זה ולייעץ- זה לדעתי עדיין לא הופך את זה לראוי ולגיטימי.

יש גם אנשים שהגישה החינוכית שלהם כלפי ילדיהם לא נראית לי,

באיזה זכות יש לי להטיף להם??

ומטרנה היא לא ביסקויטים וסוכריות ואל תנסי לעורר מצפון למי שלא מניקה.

אמא עצבנית מחוסר שינה ומהנקה שלא מסתדרת- היא גם לא בריאה במיוחד לילדים.

ואפילו לא אמרתי שאני מתערבת לה בחיים - חבל שככה קראת את זה.

לא חשבת על זה שהיא באה לומר לי את זה כי יש לה בעצם התלבטות בנושא והיא רוצה לשמוע ממני מה אני אומרת , מה?!?

הילד כמובן עוד לא נולד ויש עוד כמה חודשים טובים.

והיא באה לומר לי את האמירות הללו - בדיוק כדי לשמוע על חשיבות ההנקה.

ואפילו לא דובר על חוסר הסתדרות - כולה על האם המאמץ לשלב הנקה עם מטרנה הוא שווה משהו. או שאין למעשה הבדל מהותי בין מטרנה לחלב אם.

ומטרנה היא לדעתי כן ביסקויטים וממרח שוקולד. בן השנתיים שלי הוא סרבן אכילה כרוני - ואני והרופא גסטרו ממש מאושרים מאז שהצלחנו ויש ארוחת בוקר של ביסקויטים וממרח שוקולד - הילד מקבל יופי של פחמימות לארוחת בוקר ולא מת מרעב. והרופא ואני בכלל לא חושבים שהוא אוכל משהו שמזיק לו.

גם אם ביסקויט אינו הלחם הכי טוב הוא בכל זאת עשוי מקמח ובכל זאת מספק אב מזון לילד. אני ממש התווכחתי פה נראה לי עם בת 30 שהיתה מזועזעת מהרעיון - שביסקוויט הוא דבר בריא בעליל גם אם יש דברים שבריאים ממנו.

ככה גם מטרנה - היא אוכל. אוכל מצוין. במיוחד כשהאופציה האחרת היא רעב או בעייתית לאמא. אבל ההבדל התזונתי והבריאותי הוא כמו ההבדל בין לחם מלא לביסקויט.

ואם אני לא אתן לילד שלי לחם מלא - אלא ביסקוויט כי אני ממהרת לעבודה או כי הוא מוכן להכניס את זה לפה או כי אין משהו אחר בבית - לא האכלתי אותו ברעל אלא באוכל מזין ובריא.

מעולם לא הזדעזעתי מביסקוויטים. רק כתבתי שלדעתי זה לא נחשב לאוכל בריא, מכיוון שיש בזה קמח לבן, סוכר לבן ושאר חומרי טעם וכו'. אני מעדיפה לתת לבנותי עוגיות תוצרת בית. זה הכל.

יש הבדל בין ביסקוויט לעומת עוגיה מקמח מלא לבין מטרנה מול חלב אם. עוגיה או ביסקוויט היא לא מוצר הכרחי לקיומינו, אלא "נשנוש". בדרך כלל לפחות.

מטרנה או חלב אם הם קיומיים לתינוק ולכן הדיון הוא אחר לגמרי.

אני בכלל לא פותחת פה את הדיון, מכיוון שאני לעולם לא אומר לאם שאינה רוצה להניק שהיא עושה דבר לא טוב. אמא שרוצה להניק ורוצה עידוד וחיזוק תקבל ממני את כל העידוד, אבל אמא שמעדיפה מטרנה לא תשמע ממני מילה אחת רעה.

אז כל נסיון להפוך אותי גם פה לקיצונית הזויה פשוט לא יצלח, לאור העובדה שאני פשוט לא כזו.

התגובה היתה ל'אם היית', היא ענתה לי בחזרה ובזה תם האירוע.

אני חייבת להודות שלא נוח לי עם המשימה. אני אישית שונאת שמשכנעים אותי לעשות דברים שמראש לא רציתי, ומשתדלת אף פעם לא לשכנע אנשים (אפילו לא את הילדים שלי...). זה באופן כללי, וספציפית לגבי הנקה - נוכחתי שזה נושא שהרבה פעמים מתלווים לו מטענים רגשיים לא פשוטים, כל אישה והתיק שלה בנושא, אז הייתי נזהרת שבעתיים. ממה שאני רואה סביבי, נשים שניסו לשכנע אותן להניק נגד רצונן הבסיסי, לרוב הניסיון (א) לא הצליח ו(ב) פגע בתחושת העוצמה הפנימית שלה. כיוון שלהשקפתי המצרך הכי הכי חשוב לילד - מעל ומעבר לשאלות תזונתיות - הוא תחושת העוצמה הפנימית של מי שמטפל בו --- אז להשקפתי שכנוע כזה גם אם בא מהכוונות הכי טובות שיש עלול בסבירות גבוהה להזיק לתינוק יותר מלהועיל לו.

כמובן, אני לא באמת מכירה לא אותך ולא אותה ולא את הסיטואציה ביניכן, ואולי במקרה הזה זה כן נכון והיא כן מחפשת מידע וזה כן יתמוך בה ויעזור לה להיות שלמה עם ההחלטה, אז רק מעירה לשיקול דעתך.

אם כבר טקסט, בעיניי הכי מומלץ מדריך משרד הבריאות להזנת התינוק. גם ככה כדאי להורים להכיר אותו ולהיעזר בו, בלי קשר להנקה. וגם להורים שמתמ"לים יש בו נספח עם כללים חשובים מאוד, שלא מספיק מודעים אליהם. וכן הוא מפנה להרבה מחקרים, למי שמתעניינת ורוצה להרחיב. בנושא ההנקה כתוב שם בין השאר כך:

"מטה אנליזות שנערכו לאחרונה על השפעות ההנקה על בריאות תינוקות ואמהות במדינות מפותחות בטווח הקצר והארוך הצביעו על כך שהנקה מפחיתה את השכיחות של התופעות הבאות: 
 דלקת אוזן תיכונה בתינוקות 
 זיהומים במערכת העיכול 
 זיהומים במערכת הנשימה 
 בפגים NEC 
 תסמונת מוות בעריסה 
 השמנה בילדים 
 יתר לחץ דם בגיל מבוגר 
 אטופיק דרמטיטיס 
 אסתמה בילדים צעירים 
 בנוסף, באמהות מיניקות פוחת הסיכון לסרטן השד, סרטן השחלות וסוכרת סוג 2."

בהצלחה!

רק הנקה בלי מטרנה בכלל. היה אפילו שלב זמני שהוא ירד מתחת לאחוזון.

קחי בחשבון.

בהצלחה

בחלב אם יש את כל מה שהתינוק צריך

בהתחלה הגוף מייצר קולסטרום שמתאים בדיוק לתינוק הקטן

ואח"כ החלב משתנה לפי הצורך של התינוק.

נכון ששאיבות זה מתיש וצריך מסירות...

אבל בכל מקרה כדאי שתדאגי לתזונה שלך!

השלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...

גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.

היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...

וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...

אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.

בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)

אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...

שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️

את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...

בואי נחלק את זה לשתיים:

החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.

והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון. 

חיבוק לפותחת היקרה.

בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.

אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.

תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".

אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,

שכשפגשתי את חמותי,

פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).

כביכול היא זימנה אותי...

בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?

והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.

ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.

היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.

מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?

ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?

פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,

שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)

זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..

לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..

זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה

ככה גם ספרדים סוג ב'...

אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.

יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.

והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.

כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.

הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.

אז מה היה עוזר לי סוג א?

המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.

ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.

ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.

בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.

שמחה שאחרי הלידה הצלחת לטפל בווגינסמוס❤️

אני ממליצה על שערי צדק (אבל לא התנסיתי בבתי חולים אחרים), וממליצה בחום על אודליה גור אריה כדולה. ליוותה אותי בלידה אחרי קיסרי שב"ה הסתיימה יחסית במהירות בלידה רגילה. (אבל הייתה לי גם רופאה פרטית... לצערי היא כבר לא עובדת בשערי צדק. וכמובן, רופא פרטי זה עסק יקר בהרבה...) אודליה ליוותה אותי גם בלידה אח"כ, שאמנם הייתה ארוכה יותר אבל גם היא הסתיימה  בלידה רגילה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

לגבי דולה: אני ממש ממליצה על אביה רייכנר. היא גרה באפרת. היא עושה גם הכנה ללידה וגם ליווי לידות. (בשנה האחרונה היא עשתה הפסקה מליווי לידות, אבל לאחרונה היא כתבה שהיא חוזרת לזה בקרוב. אז תלוי מתי את צריכה ללדת, כדאי לברר מולה.) 058-692-0324

הייתי ממליצה ללכת לעיבוד לידה

וכן, לקחת דולה מתאימה

ובקשר לבדיקת פתיחה זכותך המלאה להגיד שאת מסרבת לבדיקה (וגם לכל פרוצדורה אחרת)

זה הגוף שלך, וההחלטה היא בסוף שלך

מיילדת שצמודה ליולדת יכולה להבין אם היא בלידה גם בלי בדיקת פתיחה

נכון שיגידו לך שזה הנהלים וכו' וכו' אבל את לא מחוייבת לנהלים וזכותך עדיין לסרב

כמו שבלידה הראשונה היתה נראית בלידה וזה לא התקדם. בסוף הפתיחה כן יכולה לתת אינדיקציה גם ליולדת עצמה עד כמה היא יכולה להמשיך..

ולך הפותחת - חיבוק נשמעת חויה קשה, טוב שטיפלת בזה ובע"ה מקווה שתהיה לידה קלה ומעצימה.

אלא היו לה צירים במוניטור

ורק כדי לברר מה הפתיחה (שזה לא כזה חשוב בסוף ליולדת) התחילו עם אפידורל ואז כדי לא לבזבז סתם את האפידורל אז התחילו עם פיטוצין ובלון ומפל התערבויות בלתי נגמר

שאם לא הייתי בודקת פתיחה במרפאה, כנראה שהייתי יולדת בבית.

הייתי בפתיחה 5, אבל לא נראיתי בלידה פעילה. עם צירים לא סדירים ולא חזקים. בבת אחת זה קפץ לפתיחה מלאה וצירי לחץ.

רק כדי לתת אפידורל ולבדוק אותה, מאמינה שהכניסו כי היתה כאובה מאוד.

אני כן חושבת שליולדת במצבה חשוב לדעת מה הפתיחה כי זה מאפשר לה לדעת איפה היא נמצאת ולא בחוסר ודאות שיגרום לה לא לקחת אפידורל כדי לא לשחזר את הלידה הקודמת למרות שאולי היא כבר בפתיחה שכדאי לקחת..

או להפך, שתגלה שהיא בפתיחה קטנה ותחזור הביתה להמשיך מקלחות או עיסויים ותדע שהיא צריכה לסחוב עוד קצת.

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.

לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.

היא יושבת? זוחלת? 

זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.

ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..

אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

בטו-גו (החנות נעליים).

בנפח של 800 מ''ל.

נראה לי עלה בערך 30.

איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.

הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.

לי מי עדן מרגישים הכי חזקים,

בכל אופן רואה שמחזיקים לא פחות זמן מהבקבוקים הרב פעמיים שהילדים שלי (כולל ילדים מעל 18 שכבר פחות הורסים דברים) מתעקשים לקנות לעצמם.

וגם כשהם מתקלקלים, זה יותר שחיקה ונראה לא טוב, ולא שבר שמרטיב את כל הסביבה.

אלא יש לי למשל לא מעט סיטואציות שאני צריכה להשאיר את הדברים שלי ברכב לשעה-שעתיים

וצריכה שאחכ המים יהיו עדיין ראויים לשתייה

אז לזה חייבים בקבוק רב"פ שומר קור..

באוטו ועדיין נשארים קרים?

לפעמים לא ממש קרים

אבל בהחלט אפשריים לשתיה

אבל בעיקרון

האלקטרודות חדפ/מתאימות לשימושים בודדים?

כמה מכשיר כזה עולה?

נראה לי כדאי לקחת פיקדון לפי נגיד שני שליש מעלות המכשיר

ועוד סכום קבוע לבלאי ולאלקטרודות

הסכומים תלויים בעלות המכשיר והאלקרודות אני לא יודעת...

ותבדקי אם זה יכול להיחשב מעשרות(מניחה שכן) ואז לא הייתי לוקחת על שימוש רק פיקדון.

(כלומר כל אישה יכולה להוריד ולהחזיר כמה פעמים הדבק לא חדפ, אבל לא מעבירים מאחת לשניה. זה ארבע אלקטרודות לכל אישה) עלה לי ניראלי מדו כמו שלושה שקלים לאחת, משו כזה

המכשיר עולה 315

לגבי פיקדון זה באמת שאלה

בכמה תוכלי לעמוד?

בהנחה שלא כל יומיים ייהרס המכשיר אלא נניח פעם בשנה.

איך זה הגיוני שצירים גובים להשכרה סכום יותר גבוה מעלות המכשיר?

או שהם ממש נוכלים או שפספסתי משהו...

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.