מה לדעתכם היחס בין הביטויים "נישואים" ו"חתול בשק"?
ז"א אתה לא מכיר אדם באמת עד אחרי הנישואים. ולך תדע מה יקרה אז.
אולי האהבה תיפסק? אולי תגלה נתון שיפריע לך מאד?
|סוף הרהור|
דעתכם?
מה לדעתכם היחס בין הביטויים "נישואים" ו"חתול בשק"?
ז"א אתה לא מכיר אדם באמת עד אחרי הנישואים. ולך תדע מה יקרה אז.
אולי האהבה תיפסק? אולי תגלה נתון שיפריע לך מאד?
|סוף הרהור|
דעתכם?
נראה לי שעוצמת ההפתעה נעה על סקאלה רחבה.
ר"מ שלי (יועץ זוגיות) סיפר לי על נשוי טרי שהגיע אליו שגילה אחרי החתונה שלאשתו יש הפרעת אישיות גבולית (הפרעה פסיכיאטרית זוועתית) והחיים שלו נעשו חלום בלהות. הוא המליץ לו להתגרש וכשהבחור לא היה מוכן הוא הדריך אותם בטיפול קשה בהפרעה שלפחות בהתחלה דווקא די הצליח. מעניין איך זה הסתיים. אם זכור לי נכון, הוא הסביר לנו שבדרך כלל יש הפתעה לא קטנה ומשבר, נראה לי שהעוצמה משתנה בין מקרה למקרה (כמובן שהמקרה הנ"ל הוא מקרה מאוד קשה).
שבוע טוב! ![]()
)..אני עושה את זה על פי השכל והרגש.
לך תדע מה יזדמן לי.
עינינו.
וזה מה שיפה פה, שהאהבה(+האמונה, כל אדם בתמהיל שונה) כרגע גורמת לנו להגיע להחלטה שבשכל לא בטוח שאי פעם בחיינו היינו מגיעים אליה.
אח"כ כמו שכתבו לך, העבודה המשותפת תיתן לך לגשר על הפערים שיוצרו (כמעט בהכרח).
אגב, אין חלופה אחרת, במיוחד כדתיים.
אין אפשרות לדעת בדיוק איך ירגיש אחרי החתונה.
(ותמיד, כמה שלא כדאי לחשוב על זה, במקרי קיצון יש ביהדות, בניגוד לנצרות למשל, דרך מילוט, גירושין)
לא רק לדעת למה לצפות בעתיד ע"פ הנתון לנו כרגע -
אלא לדעת, בבוא העת, להיות שלמים עם המתנה העצומה שהקב"ה זיכה אותנו,
ולהיבנות יחד בהתאם.
ולפעמים דווקא ההפתעות משמחות אותך ומלמדות אותך
דברים חדשים על עצמך.

כלומר צריך להתחזק באמונה ובטחון בה'
ולזכור שתמיד- ותשובה ותפילה....
בס"ד
"הרפו ודעו כי אנכי אלקים". על זה אמר המסילת ישרים "מן הזהירות שלא תרבה להזהר".. צריך לקפוץ למים בענווה ובשמחה.. יש ה' בעולם..
בעלי ואני היינו חברים בערך 4 שנים לפני שהתחתנו. הכרנו אחד את השניה כמעט מ-א' ועד ת'.
ובכל זאת - אחרי החתונה התגלו פערים גדולים שלא ידענו עליהם כמו השקפת עולם דתית וכו'. ולא שלא דיברנו קודם על הדברים האלה. אבל בכל זאת מצאנו את עצמנו נתקלים בקושי גדול מאוד ביחס לצורת החיים שכל אחד מאיתנו רצה לחיות וזה היה משבר גדול בשבילנו.
אז כביכול גם אצלנו זה היה מן "חתול בשק". הרי מסתבר שלא באמת הכרנו לחלוטין עד אחרי הנישואים.
אבל אני מאמינה ששאלות כמו "אולי האהבה תיפסק" ו-"לך תדע מה יהיה אז" הן שאלות שהתשובה שלהן אחת - עבודה.
על נישואים וקשר צריך לעבוד, לתחזק ולשמר. למצוא את נקודת הקושי ולהפוך אותה לנקודת אור ותמיד מתוך הזיכרון של האהבה הגדולה שהביאה אתכם לבחור בחיים משותפים. להיצמד לזיכרון הזה ומתוכו להסתכל על השני ואז מובטח שהאהבה לא תגמר (ברוב המקרים).
לגבי הנתון שלפעמים מגלים אחרי הנישואים ומתברר כבעייתי מאוד - אני לא יודעת עד כמה אפשר לצפות את זה מראש. צריך לברר המון על מי שיוצאים איתו, מהרבה כיוונים, ובעיקר להתפלל שהקב"ה יכוון אותנו לאדם הנכון.
מקווה שעזרתי. בהצלחה!
נישואים בשק - חתול
אם אתה מתנהג כמו חתול וכל הזמן מחפש אז הנישואין בפח
אחרת -= תפקח עיניים והכל יהיה בסדר
מדברת מהנסיון שלי בלבד-
לדעתי אם יש קשר משמעותי ועמוק לפני החתונה, אין כזה "חתול בשק".
שומדבר לא היה לי חדש אחרי החתונה.
אלא שהכל יותר עוצמתי.
אם בפגישות הוא היה רגיש- לאחר החתונה זה יותר עוצמתי,
חכם, מבין, עוזר ולעומת זאת גם כעסן, עצלן ונצלן- הכל צריך לראות לפני
ולדעת שהכל מתעצם...
אז- אם שמתם לב לאיזו מידה רעה במהלך הקשר- תדעו שזה קצה קרחון!!
ולהיפך- אם יש קשר משמעותי (לא של 3 פגישות, כן?!) ורואים את המידות הטובות-
אז הכל יתעצם...
בהצלחה!
אבל היה לי קשה קצת עם המשפט "תדעו שזה רק קצה קרחון".
מפחיד מאוד להגיד דבר כזה על מידות לא טובות. זה לא שאם פוגשים באדם שמולך תכונה של קמצנות, למשל, אז היא רק חלק קטן מקמצנות הרבה יותר גדולה שאותה נראה רק אחרי הנישואים. וההפך - זה לא שהמידה הטובה של נדיבות היא רק קצה קרחון של נדיבות גדולה יותר.
זה נכון שכשחיים יחד כל דבר מתעצם כי בחיים משותפים התכונות של השני הן המציאות היומיומית שאיתה אנחנו נפגשים ומתנהלים, אבל להגיד שמה שרואים בדייט זה רק "חלק קטן ממשהו גדול" נראה לי קצת בעייתי. אני חושבת שנכון יותר להגיד הוא שמה שרואים בדייט הוא מה שיש. הוא קיים. אחר כך ניפגש איתו יותר, אבל זה לא שהתכונה הטובה/לא טובה רק תגדל אחרי החתונה.
שום הפתעות לא היו לי.
אולי כי יצאנו תקופה משמעותית ומאתגרת וזכינו להכיר אחד את השני מאוד. וכמו שאמרת- כל תכונה טובה שלו רק התעצמה אחרי חתונה וגיליתי עד כמה הוא ככה אפילו במצבים יותר קשים ממה שחווינו לפני החתונה.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים