השבת היינו אצל ההורים של בעלי
והילד בסעודה החליט קצת להשתולל
לשפוך קצת מלח על השולחן
לזרוק דברים כתוצאה מיזה שאח של בעלי זרק עליו
הציק לאחות של בעלי כי ביקש שתבוא לשחק איתו והיא קראה ספר ולא רצתה
אובדת עיצות
אני בדרך של לדבר עם הילד ובשום פנים ואופן אסור להרביץ זו לא הדרך
ומבחינתי השפלה לילד
ואבא של בעלי כל הזמן אומר שצריך להרביץ ואומר לילד אם תמשיך ככה אני ירביץ לך...
בשבת ביום היה בסדר היה רגוע וב'ה ילד טוב רק פעם אחת שפך קצת מלח על השולחן....
מה עושים??
להשאר בבית שבת בלילה זה הפיתרון??
צריך להציב גבולות.
הוא כבר יודע מה מותר ומה אסור ומה תהיה תגובת ההורים על מעשים כאלו או אחרים.
שיטה ידועה אחת היא פשוט להרביץ לו, אבל כפי שאמרת יחד עם התועלת מגיעות תחושות והשפעות לא טובות ולא חינוכיות*.
השיטה השניה דורשת יותר מאמץ, סובלנות ועקביות, והיא מחייבת את ההורים להגיב בתוקף על כל פעולה חצופה או לא מתאימה, כך שהילד יתחנך וילמד מה אסור לעשות, לפני, תוך כדי ואחרי המעשה.
בכל מקרה,
אני מניח שזו לא הפעם הראשונה שהוא מתנהג כך.
האם דיברם איתו על זה לפני ואחרי? האם עשית מעבר ל"נו נו נו" ולאובדן העשתונות בשעת המעשה עצמו?
_____
* ולסבו של הילד אין שום זכות משום בחינה להרביץ לילד שלך.
וכדאי להבהיר לו את הנקודה הזו.
גם לפני ביקשתי שיתנהג יפה ויראה להם שהוא ילד גדול
וגם אחרי יברתי ובלילה ביקש ממני סליחה ואמר שמתחרט ועצוב שיתנהג ככה .
ואמר שפעם הבאה לא יתנהג ככה.
זה לא פעם ראשונה שמתנהג ככה אבל זה קורה רק בליל שבת
מאמינה שעייפות גם משפיעה עליו.
בשעת מעשה קוראת לו ומבקשת שיפסיק ואחרי זה מוצא משהו אחר לעשות ושכולם יסתכלו
יש לו משחקים אבל אומר לי שלא רוצה לשחק לבד כי זה משעמם..
ואחד הילדים לא הפסיק להשתולל
האם הנבוכה, כמובן, ניסתה בכל הדרכים האפשריות להשתיק אותו
וכשהרב פנה אליה כבר היתה אדומה מבושה וכמעט חנקה את הילד מרוב לחץ
למרבה הפתעתה, הרב "לא הבין" מדוע היא כל כך לחוצה, והסביר לה (ולכל הנוכחים, בעצם) שאין פלא שילד בגילו מתקשה לשבת ולהאזין לנושאים שאין לו בהם מושג ולא שייכים אליו, וודאי בשעה מאוחרת כ"כ. הפלא עלינו איך אנחנו בכלל מצפים מהם.. 
זה מבחינתי היה שיעור לחיים, ואכן אצלינו ביישוב משפחות בעלות ילדים בגילאים הללו נוהגות להתפלל קבלת שבת מוקדמת וכך להשאיר את הילדים מעוניינים ועירניים בסעודה.
וכאשר את מתארת סיטואציה בשעה מאוחרת בה כולם מבוגרים ומנומסים וילד אחד מתפרע- אני תוהה ומזכיר לעצמי שלו אני הייתי במקומו הייתי משתולל בדיוק כמוהו.
הילד צודק.
הילד צודק לגמרי, והוא מתנהג הכי נורמאלי עד טוב - בהתאם למצב שלו
ליל שבת זה תמיד זמן שילדים- וגם מבוגרים- עייפים
הילד כבר על הגבול מבחינת כוחות שלו- כל מה שהוא יעשה שזה לא להשתולל- זה כבר מאמץ 
אנשים מתגרים בו-
דוד שלו זורק עליו דברים
סבא שלו מאיים עליו בהרבצות
למה שהבנאדם לא יגיב חזרה?
זורקים עליך- תזרוק חזרה, מאיימים להרביץ לך- תתנגד!
משמעם לו במשחקים
אף אחד לא בא לשחק איתו- גם כשהוא מבקש יפה.
זה קשה.
אז מה נשאר לנו?
הילד שופך קצת מלח על השולחן
התנהגות נורמאטיבית, שאם היא לא הייתה- הייתי דואגת.....
מה אפשר לתעל אותו לעשיה במקום זה?
להכניס חלה לכוס מים, או לשפוך את המרק, או לשחק 5 אבנים עם שקדי מרק... חסר רעיונות?! 
מה את יכולה לעשות, כאמא?
* לחזק ולעודד התנהגויות חיוביות של הילד שלך
לא צריך לעבוד יותר מידי על מתחרט ועצוב- אלא על מה הוא התגבר, ומה הוא עשה טוב, ומה יכול לעשות טוב יותר.
לתת לו לומר דבר תורה או משהוא שהוא למד השבוע- בשולחן, אז כולם ייתנו לו תשומת לב חיובית
*להביא לו משחקים שהוא יכול לשחק לבד שמה
כולל התעסקויות ליד השולחן עצמו, וגם משחקים לא ליד השולחן
* להודיע לדוד שלו שלא מקובל עליכם לזרוק חפצים על הילד. נקודה. בשום מצב.
ולהודיע לסבא שלהרביץ זו לא הדרך החינוכית שלכם. ואם עוד פעם אחת את תשמעי שהוא מאיים במכות על הילד שלך, ולא משנה מאיזו סיבה- הוא בעצמו מאויים ממכות בחזרה על ידך.
(הנימה- תקיפות חסרת פשרות. נחרצות שאת קובעת את מדיניות החינוך של הילד שלך. ושאת מגינה עליו מול כל העולם.
ולא- זה לא חוצפה. זה עיקביות בחינוך)
* להחליט ששבתות קיץ זה לא הזמן לסעודת ליל שבת אצל בסא וסבתא, תודה אבל טוב לנו יותר בבית שלנו
וללכת אליהם בשבת בבוקר כשיש יותר כוח
השבת אמרתי שהכי טוב בבית
ואם עייף יש לילד מיטה לישון
בעז"ה אשאר בבית הכי בריא לכולם....
מחזק מאוד התגובות שלכם
נשמע שהוא פשוט גמור מעייפות.
אי אפשר לחנך ילד עייף שמתחיל להשתולל.
או שתשכיבי אותו צהריים ביום שישי, או שתחליטו לא להגיע ביום שישי בערב לסבא וסבתא כי הילד גמור מעייפות ומתחיל להתפרע.
אופציה אחרת היא להרדים אותו אצל הסבא והסבתא אפילו בתחילת האוכל אם הוא מתחיל להתפרע.
כשאני יודעת שיש לנו אורחים או כשאנחנו מתארחים, אני ממש מקפידה על כך שיישנו בשישי בצהרים,
וזה בדרך כלל מאפשר לילדים להחזיק מעמד גם בשעה מאוחרת ולא לאבד לגמרי את הצפון...
ישן בערך שעה
אבל להחזיק מעמד עד 11 זה מאוחר....
גם אם ישנו בצהרים.
וברור לי שבזמן שהם כן יושבים לשולחן- הגיוני שיהיו די מטורללים (ואז הם פשוט פורשים אחד אחד ואנו נשארים בשולחן כזוג צעיר...)...
נראה לי שבאמת בשבתות הקיץ עדיף להיות בבית כשיש קטנים, שהמיטה קרובה וזמינה, והילד בסביבה הטבעית שלו.
סביר לגמרי שכשהילד לא במקומו והשעה עוברת- הוא יתחיל לטפס על הקירות!!
הילד נורמלי לחלוטין.
אין לך מה להילחץ, ובסיטואציה כזו גם אין לך מה להסביר לו/ לדבר אליו.
צריך פשוט למנוע סיטואציות נוספות כאלה.
מקווה שבעלי יפנים את זה שעדיף להשאר בבית מאשר בלאגנים...
אני יעדיף להשאר בבית .
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
