השבת היינו אצל ההורים של בעלי
והילד בסעודה החליט קצת להשתולל
לשפוך קצת מלח על השולחן
לזרוק דברים כתוצאה מיזה שאח של בעלי זרק עליו
הציק לאחות של בעלי כי ביקש שתבוא לשחק איתו והיא קראה ספר ולא רצתה
אובדת עיצות
אני בדרך של לדבר עם הילד ובשום פנים ואופן אסור להרביץ זו לא הדרך
ומבחינתי השפלה לילד
ואבא של בעלי כל הזמן אומר שצריך להרביץ ואומר לילד אם תמשיך ככה אני ירביץ לך...
בשבת ביום היה בסדר היה רגוע וב'ה ילד טוב רק פעם אחת שפך קצת מלח על השולחן....
מה עושים??
להשאר בבית שבת בלילה זה הפיתרון??
צריך להציב גבולות.
הוא כבר יודע מה מותר ומה אסור ומה תהיה תגובת ההורים על מעשים כאלו או אחרים.
שיטה ידועה אחת היא פשוט להרביץ לו, אבל כפי שאמרת יחד עם התועלת מגיעות תחושות והשפעות לא טובות ולא חינוכיות*.
השיטה השניה דורשת יותר מאמץ, סובלנות ועקביות, והיא מחייבת את ההורים להגיב בתוקף על כל פעולה חצופה או לא מתאימה, כך שהילד יתחנך וילמד מה אסור לעשות, לפני, תוך כדי ואחרי המעשה.
בכל מקרה,
אני מניח שזו לא הפעם הראשונה שהוא מתנהג כך.
האם דיברם איתו על זה לפני ואחרי? האם עשית מעבר ל"נו נו נו" ולאובדן העשתונות בשעת המעשה עצמו?
_____
* ולסבו של הילד אין שום זכות משום בחינה להרביץ לילד שלך.
וכדאי להבהיר לו את הנקודה הזו.
גם לפני ביקשתי שיתנהג יפה ויראה להם שהוא ילד גדול
וגם אחרי יברתי ובלילה ביקש ממני סליחה ואמר שמתחרט ועצוב שיתנהג ככה .
ואמר שפעם הבאה לא יתנהג ככה.
זה לא פעם ראשונה שמתנהג ככה אבל זה קורה רק בליל שבת
מאמינה שעייפות גם משפיעה עליו.
בשעת מעשה קוראת לו ומבקשת שיפסיק ואחרי זה מוצא משהו אחר לעשות ושכולם יסתכלו
יש לו משחקים אבל אומר לי שלא רוצה לשחק לבד כי זה משעמם..
ואחד הילדים לא הפסיק להשתולל
האם הנבוכה, כמובן, ניסתה בכל הדרכים האפשריות להשתיק אותו
וכשהרב פנה אליה כבר היתה אדומה מבושה וכמעט חנקה את הילד מרוב לחץ
למרבה הפתעתה, הרב "לא הבין" מדוע היא כל כך לחוצה, והסביר לה (ולכל הנוכחים, בעצם) שאין פלא שילד בגילו מתקשה לשבת ולהאזין לנושאים שאין לו בהם מושג ולא שייכים אליו, וודאי בשעה מאוחרת כ"כ. הפלא עלינו איך אנחנו בכלל מצפים מהם.. 
זה מבחינתי היה שיעור לחיים, ואכן אצלינו ביישוב משפחות בעלות ילדים בגילאים הללו נוהגות להתפלל קבלת שבת מוקדמת וכך להשאיר את הילדים מעוניינים ועירניים בסעודה.
וכאשר את מתארת סיטואציה בשעה מאוחרת בה כולם מבוגרים ומנומסים וילד אחד מתפרע- אני תוהה ומזכיר לעצמי שלו אני הייתי במקומו הייתי משתולל בדיוק כמוהו.
הילד צודק.
הילד צודק לגמרי, והוא מתנהג הכי נורמאלי עד טוב - בהתאם למצב שלו
ליל שבת זה תמיד זמן שילדים- וגם מבוגרים- עייפים
הילד כבר על הגבול מבחינת כוחות שלו- כל מה שהוא יעשה שזה לא להשתולל- זה כבר מאמץ 
אנשים מתגרים בו-
דוד שלו זורק עליו דברים
סבא שלו מאיים עליו בהרבצות
למה שהבנאדם לא יגיב חזרה?
זורקים עליך- תזרוק חזרה, מאיימים להרביץ לך- תתנגד!
משמעם לו במשחקים
אף אחד לא בא לשחק איתו- גם כשהוא מבקש יפה.
זה קשה.
אז מה נשאר לנו?
הילד שופך קצת מלח על השולחן
התנהגות נורמאטיבית, שאם היא לא הייתה- הייתי דואגת.....
מה אפשר לתעל אותו לעשיה במקום זה?
להכניס חלה לכוס מים, או לשפוך את המרק, או לשחק 5 אבנים עם שקדי מרק... חסר רעיונות?! 
מה את יכולה לעשות, כאמא?
* לחזק ולעודד התנהגויות חיוביות של הילד שלך
לא צריך לעבוד יותר מידי על מתחרט ועצוב- אלא על מה הוא התגבר, ומה הוא עשה טוב, ומה יכול לעשות טוב יותר.
לתת לו לומר דבר תורה או משהוא שהוא למד השבוע- בשולחן, אז כולם ייתנו לו תשומת לב חיובית
*להביא לו משחקים שהוא יכול לשחק לבד שמה
כולל התעסקויות ליד השולחן עצמו, וגם משחקים לא ליד השולחן
* להודיע לדוד שלו שלא מקובל עליכם לזרוק חפצים על הילד. נקודה. בשום מצב.
ולהודיע לסבא שלהרביץ זו לא הדרך החינוכית שלכם. ואם עוד פעם אחת את תשמעי שהוא מאיים במכות על הילד שלך, ולא משנה מאיזו סיבה- הוא בעצמו מאויים ממכות בחזרה על ידך.
(הנימה- תקיפות חסרת פשרות. נחרצות שאת קובעת את מדיניות החינוך של הילד שלך. ושאת מגינה עליו מול כל העולם.
ולא- זה לא חוצפה. זה עיקביות בחינוך)
* להחליט ששבתות קיץ זה לא הזמן לסעודת ליל שבת אצל בסא וסבתא, תודה אבל טוב לנו יותר בבית שלנו
וללכת אליהם בשבת בבוקר כשיש יותר כוח
השבת אמרתי שהכי טוב בבית
ואם עייף יש לילד מיטה לישון
בעז"ה אשאר בבית הכי בריא לכולם....
מחזק מאוד התגובות שלכם
נשמע שהוא פשוט גמור מעייפות.
אי אפשר לחנך ילד עייף שמתחיל להשתולל.
או שתשכיבי אותו צהריים ביום שישי, או שתחליטו לא להגיע ביום שישי בערב לסבא וסבתא כי הילד גמור מעייפות ומתחיל להתפרע.
אופציה אחרת היא להרדים אותו אצל הסבא והסבתא אפילו בתחילת האוכל אם הוא מתחיל להתפרע.
כשאני יודעת שיש לנו אורחים או כשאנחנו מתארחים, אני ממש מקפידה על כך שיישנו בשישי בצהרים,
וזה בדרך כלל מאפשר לילדים להחזיק מעמד גם בשעה מאוחרת ולא לאבד לגמרי את הצפון...
ישן בערך שעה
אבל להחזיק מעמד עד 11 זה מאוחר....
גם אם ישנו בצהרים.
וברור לי שבזמן שהם כן יושבים לשולחן- הגיוני שיהיו די מטורללים (ואז הם פשוט פורשים אחד אחד ואנו נשארים בשולחן כזוג צעיר...)...
נראה לי שבאמת בשבתות הקיץ עדיף להיות בבית כשיש קטנים, שהמיטה קרובה וזמינה, והילד בסביבה הטבעית שלו.
סביר לגמרי שכשהילד לא במקומו והשעה עוברת- הוא יתחיל לטפס על הקירות!!
הילד נורמלי לחלוטין.
אין לך מה להילחץ, ובסיטואציה כזו גם אין לך מה להסביר לו/ לדבר אליו.
צריך פשוט למנוע סיטואציות נוספות כאלה.
מקווה שבעלי יפנים את זה שעדיף להשאר בבית מאשר בלאגנים...
אני יעדיף להשאר בבית .
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
