למה את רוצה להכניס את השאלה?

<ר>

ובאמת מעניין אותי לשמוע דעתו על פרשת השבוע!

או אפילו מה היה בדף היומי, הסיפורי פרות שנופלות לבור תכלס מעניינים אותי, ואני עצמי לא אלמד לבד גמרא

רגע.. בעצם התכוונת לשאלה בכלליות או לשאלה על פרשת השבוע?

איך אני אסביר "סתם דוסית רצח".. זה דוסית שמשחקת אותה יותר דוסית ממה שהיא

ואני לא כזה דוסית בכלל.. 

התכוונתי לפרשת השבוע.

אם הנושא באמת מעניין אותך והוא חלק מחייך, טבעי שהוא יעלה בשיחה,

כמו ששאר הנושאים עולים, ולא בצורה של להכניס..

היה נראה לי שהשתמע מדברייך שאת רוצה כאילו "לדחוף" את הנושא בכח,

וזה מראה על משהו שלא טבעי..

אני סטודנט, הייתי בייניש,הייתי חייל, אני קובע עיתים,ב"ה יש לי משפחה נהדרת ואני גולש בפורום ומתעניין במחשבים

רק טבעי שהנושאים שיעלו אצלי בפגישות הם הצבא, הישיבה,המשפחה,המחשב. (כמובן מצידי. מצידה- מה שמעניין אותה וכו')

הכי הגיוני בעולם שזה יעלה במהלך השיחה. אם העניין הוא חלק מחייך זה כבר יעלה בצורה טבעית.

אבל,אם תנסי לדחוף משהו שלא טבעי שיעלה בפגישה שיראה כאילו טבעי-רבים הסיכויים שתכשלי בניסיון..

ואין יותר מדי מה לעשות. זה למה אני בד"כ מגביל פגישות לכשעתיים פלוס מינוס כדי לא לסחוב (בין אם אני ממשיך ובין אם אני לא. מדבר על פגישות ראשונות).

בנים עוברים דברים שונים מאשר בנות ולכן כדאי למצוא דברים משותפים כמו לימודים או טיולים וכו' וזה טבעי שיהיו נושאים פחות מעניינים בגלל הבדלי מגדר. מה שכן שלדעתי זה חבל שזה לא ככה (ככה אני מרגיש לפעמים), שאם צד אחד פותח בנושא מסויים שהצד השני פחות מתחבר, כדאי לפחות להביע טיפה עניין גם אם זה לא ממש מדבר לשומע. זה יכול להעשיר את הידע וסתם מראה על נימוסיות.

לגבי נושאים תורנים, לא יודע מה לומר. בדר"כ זה עולה תוך כדי נושא מסויים (בד"כ השקפות תורניות). נניח שאת יודעת הלכה של משהו ואת רוצה לדעת מה הוא שמע על זה, כל עוד זה לא נשמע בצורה של שאלת טריוויה אני לא חושב שזה אמור להפריע. אולי תאמרי: "שמעתי כך וכך וההלכה כך וכך, מה אתה חושב..?" וברוב המוחלט של המקרים הוא לא יפגע.

מקווה שעזרתי, בהצלחה.

תלקטי כמה "סיטואציות"  מהחיים שלך, תספרי כאילו-טבעי, ותשאלי מה הוא אומר, איך לדעתו היה צריך לנהוג, מה הוא היה עושה, וכד'. הכל "טבעי".. אולי יתפתח קצת דיון..

(כלומר, אם יועיל לך לדעת שיש לך רשימה לעת הצורך, אולי כדאי, אבל אין צורך ממשי).

בכל אופן, שיחה מתפתחת מזה שצד אחד אומר X והצד השני מתעניין, שואל שאלות, אומר מה הוא חושב/מרגיש/היה עושה באותה סיטואציה/ היה עושה אחרת וכו'.

כך שיוצא שלפעמים גם כשאין נושאים מוגדרים, בסופו של דבר מדברים על המון דברים תו"כ.

אפשר לספר על דברים שקרו לך (באותו יום/שבוע/בחיים, אם זה מתאים לך), לדבר על דברים שאת אוהבת לעשות ובכלל, לספר על עצמך. ברגע שהצד השני ישתף פעולה זה כבר ימשיך מאליו.

אפשר לדבר על כל נושא שמעניין אתכם; לימודים/ תחביבים/ השקפה פוליטית/דתית/ דעתך על XYZ/ עבודה/ צבא/ שירות לאומי/ ישיבה/ טיולים/ חברים/ משפחה/ אוכל/ חרדים/ תופעת הדתל"שים/ תקציבים למשרד החינוך/ רכבים/ נשק גרעיני באיראן וכו'. נראה לי שהכוונה ברורה ;-ׂ).

בפגישות יותר מתקדמות, בד"כ הנושאים באים מאליהם כי יש כבר יותר מן המשותף.

גם במקרה שצד אחד מספר על משהו שלא נוגע לצד השני, כדאי בכל זאת להראות התעניינות ולשאול שאלות או להביע דעה כדי שתתפתח שיחה (לפחות בהתחלה).

בנודע לנושאים כמו פרשת שבוע וכו' - נראה לי שכל עוד זה לא נראה מלאכותי והנושא מעניין אותך, אפשר לשאול או להביא רעיון שלך ולראות איך זה יתקבל ע"י הצד השני.

אחרי הכל -- זה לא נורא אם יש שתיקות. לגיטימי להתחלה.

אני חושבת שבסופו של דבר, צריך לבחור מישהו שיהיה לך כיף גם לשתוק איתו וזה נחמד לדעת שאפשר לשתוק לפעמים ביחד, לדבר בלי הפסקה ולהיות כנים אחד עם השני. זה הכי חשוב.

בהצלחה!

(הכל לענ"ד).

ובקשר לשאלה- אצלי לפחות יש אנשים שהשיחה איתם יותר זורמת ויש כאלה שפחות, אין הרבה מה לעשות רק לתת לזה זמן.

נסי להראות התעניינות בכל מיני נושאים שמעניינים גם אותו. הכי טוב זה למצוא נושאים משותפים (למרות שלפעמים זה קשה...)

ועל פרשת השבוע- את יכולה לספר על שיעור ששמעת תוך כדי שיחה. (אם  מתרחשת שיחה )

בהצלחה!

אין איזו נוסחה שגורמת ל"בנים" לדבר.

מטבע הדברים על אדם ידבר וירחיב יותר על הדברים הקרובים לליבו.

בייניש על הישיבה, חייל על הצבא, כל אחד על הלימודים שלו ובתחומי העניין שלו.

אגב,יש אנשים שהם פחות אנשים של דיבורים, ככה זה.

בכללי, אני בתור בן משתדל שיהיו לי כמה נושאים אקטואלים ב"קנה", למקרה של שתיקה מוגזמת..

(וזו גם הזדמנות לברר בצורה נוחה דברים שחשובים לך, להעלות דילמות לדוג' בנושא מקום האשה בבית,

מי אחראי על הפרנסה,בצורה עקיפה וברוח טובה, דרך סיפור או משהו כזה, במקום להתקשקש על איזה חמודים האחיינים וכד')

(אני בדר"כ אני לא נתקע, יש גם בנים שמדברים הרבה..)

ובכללי,אם כיף בפגישה ונח, לפעמים זה נחמד שתיקה של כמה דקות, אפילו בפגישה ראשונה..

אם הוא עונה תשובות קצרות, אבל בשאלה מסויימת נראה שהוא נהנה לענות, ואולי אפילו סיפר מיוזמתו עוד קצת, אפשר לנסות לזרום יותר לכיוון הזה.

אפשר לומר בודאות שזה יגרום לו לפתוח את הפה..

<צ>.

ששמעתי בשיעור של הרב פנגר.

בנים מדברים בשתי סיבות.

1. אינפומציה.

2.להרשים.

או שהם צריכים לקבל איזה שהוא ידע כזה או אחר, או שהם מנסים להרשים את מי שהם מדברים איתו.

בנות, אצלהם הדיבור הוא משהו אחר לגמרי. 9 קבין של שיחה ירדו לעולם 9 נטלו הנשים.

יש פערים בנושא "הדיבור" בין גבר לאישה.

גברים לא מדברים סתם. הם צריכים סיבה.

בנות הן יותר פטפטניות.

ואם תגידי שיש בנים שמדברים הרבה בדייט הראשון,לעיל הסיבה הראשונה.

עצה: אל תנסי לגשר על הפער הזה שיש בין גברים לנשים. 

עדיף שבנים ישתקו.

נכון זה מביך, אבל ככה בחרנו להכיר את השני, אז בהצלחה לנו.

 העניין הוא שאין לי בעיה לדבר בעצמי.. אוהוו בכיף..

רק שבאתי להכיר אותו, ואני רוצה לשמוע אותו

אז חייבים לגשר על הפער איכשהו

אז כמו שהצעתם כאן, זו באמת דרך להתעניין בנושאים שהוא העלה אבל זה לא תמיד מספיק

מרגיש לי עדיין שזה תקוע, וגם אם אני אכין נושאים מראש (למרות שחלקכם אמרתם שלא)

עדיין אני לא יודעת איך פתאום לשלב אותם Out of nowhere

ומה זה "להנפיץ"? רוב הדייט הוא די מונפץ.. סה"כ זה בנאדם זר שאתה לא מכיר

ואני אדגיש את השאלה שוב

בנים, על מה הייתם רוצים לדבר? מה מעניין אתכם?  (שמתאים לדבר עליו עם אדם זר בדייט ראשון)

נכון שכל אדם שונה, אבל תרגישו חופשי לזרוק נושאים.. ותהיו ספציפיים פליז..

קיצר, צאו מנק' הנחה שמדובר במוגבלת חברתית

פוליטיקה,ספורט, סוגי דתיות (בשורוק), דת ומדינה.

אבל באמת שהכי נחמד לדבר ולהרחיב אחד על השני, להכיר את האדם. 

(ההיסטוריה שלו, המשפחה שלו)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳