למה רק השנה האני שמה לב לזה? (זו פריקה?)...פייגליניזית

אולי כי תמיד מסתגרים בבית. חזרתי עכשיו באוטובוס. תמיד גיחכתי על התקשורת ועל כל הטררם שהם עושים כשהם מוצאים איזה חרדי אחד ועלוב עושה מנגל ביום השואה בגן סאקר.

 

 

לא יודעת למה, אולי זה סתם חוק מרפי, אבל אנשים לבושי חליפות שחורות ונשים לבושות פאות שרצו ברחובות, עם העגלות ועם הילדים (השעה הייתה עשר בלילה!) צוהלים ושמחים, חוזרים מפיקניק. עברתי בקניון הקרוב, ושוב... בתחנות האוטובוס היו רק חרדים. בחורות עושות הליכה ובחורים עם תיקים ענקיים ושקיות של מנגל (וזה באמת. אין לי טעם לשקר...)

 

אז אולי יש שם משהו (במה שהתקשורת אומרת) ? ולמה זה עצוב לי נורא? 

מופים? אתה בא לנחם אותי?*

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*או שאתה גם במנגל בגן סאקר?

לא יודעת למה זה היה ככהלבי ובשרי

אבל גם אני כשחזרתי היום הביתה, עברתי בשעה 21:00 ליד מגרש כדורסל.

והוא היה מלא.

לא בחרדים.

בעעפייגליניזית

אם רק הייתי מגיעה למגרש הזהפטיש.

 

ברצינות עכשיו. ראיתי גם כמה חסרי כיפות. נו ואז? אין להם כיפה, ויום השואה (התאריך הזה ספציפית) לא ממש קשור למוסר אלא לכלל ישראל, כך שאני פחות או יותר לא מצפה דבר. יכולה להבין למה הכוונה?

 

(אני לא דבילית. ברור שיש גם חילונים)

אתמולבקטנה
אחי חזר אחרי כדורסל שגרתי.
- אתה לא יודע שיום השואה?
- שכחתי!

ממש לא חרדי. אבל גם לא מספיק בתיכןן כדי לזכור את התאריך. קורה. וייתכן שכמה מהמשחקים במגרש אפילו היו בפולין/ השתתפו בטקס. אף אחד לא התכחש פה רק שכח. יש מקרים שאפשר ללמד בהם זכות. כמה שאפשר לפחות בלי לקחת קשה מדי.
יכול להיות שזה עניין של השעות, ושל בין הזמנים...אדם כל שהוא


את בבני ברק?רק שאלה קטנה..

וברצינות, אנחנו ממש לקראת סוף בינהזמנים,אז זה דיי סביר שאנשים מנצלים את ימי החופש האחרונים

 

ואולי זו הזדמנות בשבילהם לצאת בלי בעיות צניעות ערבוב וכד'? הרי מבחינתם יום השואה הוא רק ב10 בטבת..

 

(מנסה ללמד זכות)

לא.פייגליניזית

זה לא "מבחינתם". זה לא כלל הציבור החרדי, שאני מכירה הרבה ממנו שלעולם לא יצא לחגוג ביום השואה. 

רק בגלל בין הזמנים.חיה וקיימת

עד שיש להם חופש, שיהנו קצת.

מה רע?

בכלל עפ"י מערכת החינוך החרדית יום השואה הוא י' בטבת.

מה רע?אושר תמידי
סורי אבל מבחינתי זה בדיוק כמו כל יום.
זה שהמדינה החליטה להתאבל ביום הזה - בניגוד להלכה זו לא בעיה שלי.
כמו שחיה אמרה, מבחינתי יום השואה חל בעשרה בטבת.
^^^יוני

בכללי הייתי מצפה מעצמי לכבד ולא לפגוע ברגשות האבל של ציבור שלם בדיוק כמו שאני מצפה מהם שיכבדו אותי ואת ימי האבל שלי אבל פה כל כוונתם זה לשנות ולערבב את היהדות עם מנהגי הגויים ואת זה אני לא יכול לכבד. 

אני לא חושב שכל כוונתם זה לערבב...אדם כל שהוא

הם מציינים את היום הזה בדרכם, שייתכן שהיא כוללת מנהגים לא ראויים, (יכול להיות שיש מנהגים שבעיניך הם כאלה, ובעיני לא), אבל זה לא מטרת היום לערבב.

קראתי משל מוצלח, כמדומני בעיתון חרדי, אולי יתד נאמן - אלמנה שמציינת את יום הזיכרון של בעלה לפי התאריך הלועזי. האם תפריע לאזכרה?

 

נראה לי שבכל זאת היה אפשר לפחות ביום הזה לכבדמוטיבציה

 

את המדינה, את ניצולי השואה ואת כל מי שהיום הזה משמעותי כל כך עבורו.

גם מצד חילול השם מול החילונים ומול מי שלא יודע את מה שאת מסבירה כאן (למרות שאני בלאו הכי לא מסכימה, אבל כבר דשנו בזה בשרשור אחר).

לא נראה לי שזה כל כך נורא להימנע מהפגנות, לפחות ביום השואה!

 

(ואני דווקא מנסה ללמד זכות שמדובר בבין הזמנים וכו' ואעפ"כ).

 

זכותם לכבד בדרכם שלהםמושיקו

ביחוד רבים מניצולי השואה הם סבא וסבתא שלהם והם יודעים בדיוק מהי השואה.

בל מקרה הם מכבדים את האחר ולא עושים  בדווקא להראות שהם לא חוגגים, אלא ממשיכים את  חייהם כרגיל עם השתדלות להתחשב (רוב הרדים שאני מכיר אם הם הו ברחוב בשעת הצפירה באזור לא דתי מובהק הם יעמדו.)

 

בכל מקרה זה די אבסורד לומר שילדי ניצולי השואהלא מכבדים את ניצולי השואה.

 

הם מכבדים בדרכם שלהם 

 

 

מנגל ומסיבות בפרהסיה לא נכנס אצלי תחת ההגדרהמוטיבציה

 

של "לכבד".

אצלך כן?

 


"ממשיכים את חייהם כרגיל"?!

נו, באמת. זה אבסורדי.

בדרכם שלהםיהושפט

כולל גם בחירה של היום.

היום שלהם זה עשרה בטבת.

 

אני אישית חושב שצריך לכבד את אלו שכן מציינים ביום הזה,

ולא למנגל ביום הזה.

 

אבל אני גם חושב שהצד השני מכבד הרבה פחות את רגשות הדתיים\חרדים.

                             כפי שכבר צוין.

 

נראה לי שיש משהו שאתם עדיין לא מבינים, במחילה.מוטיבציה

 

זה לא חרדים VS חילונים. ממש ממש לא.

 

מדובר כאן ביום השואה.

יום שבו רצו להשמיד ולמחות את זכר כל היהודים כולם, בלי הבדלים מגזריים/עדתיים ואחרים.

 

מזעזע אותי שעושים כאן השוואה בין חילול שבת ע"י חילונים לבין לכבד את היום הזה.

 

הגרמנים רצו להשמיד את כולם, גם את אלה שהיו אנטי-ציונים או לא דתיים.

 

 

 

 

 

 

אז מה?מופים

מה הקשר בין היום הזה לשואה?

 

למה את הולכת למנגל בי"ג חשון? איך את לא מתביישת? את לא יודעת שהגרמנים רצו להשמיד את כולנו?

איך את יכולה לשמוח בי"ג חשון כשהגרמנים כך רצו לעולל לנו?

 

הסיבה שאת מקשרת את השואה לתאריך של היום הוא אמונתך שקביעה ממלכתית של המדינה הציונית יש לה ערך

ועל זה החרדים חולקים

 

בקיצור החרדים לא מזלזלים בשואה, הם מזלזלים בקשר בין היום הזה לשואה

(חוץ ממני אישית שבכלל לא מבין מה צריך את כל זה, אבל עזבי אותי אישית)

נראה לי שיש משהו שאת לא מבינה, במחילהיהושפט

יום השואה הוא לא "יום שבו רצו להשמיד ולמחות את זכר כל היהודים כולם וכו' "

יום השואה הוא יום שבו החליטה המדינה, (או לפני כן,) לציין את השואה, שבה רצו להשמיד וכו'

הבעיה היא שעוד קודם, כפי שציינו כאן, הרבנות הראשית החליטה לקבוע את יום הזיכרון להנ"ל,

בעשרה בטבת. מטעמים שונים. ובניסן בכלל אין נוהגים אבלות.

שום חרדי לא חייב לציין את זיכרון השואה מתי שהחליטה המדינה\התנועה הציונית, בוודאי לא כנגד קביעת הרבנים.

הטענה היחידה היא כיבוד רגשות אלו שכן מציינים את זה ביום זה.

לזה אני מסכים, אלא שאז צצה ההשוואה לכיבוד רגשותינו ע"י החילונים.

להשוות חילול שבת ע"י חילונים לחוסר כבודמוטיבציה

 

ליום השואה ע"י ארגון מסיבות ומנגלים זה ביזיון משווע (במיוחד שזה בגלל התאריך).

 

חבל שאתם בוחרים לרתום את יום השואה למלחמות שלכם נגד הציונות.

 

 

להפוך את היום הזה למלחמה של "הם לא מכבדים אותנו?!, אנחנו לא נכבד את יום השואה!" זה מגוחך. במיוחד שהתאריך הזה כבר נקבע.

 

אתה באמת חושב שבזה שתעמוד או לא בצפירה, אתה מכבד את *המדינה* או את החוקים שלה?

אז לא. ל*מדינה* זה לא משנה. אני חושבת שזה חילול השם נוראי שרואים חרדים חוגגים ביום הזה ועניין התאריך לא מפצה על זה.

 

אני חושבת שזה ביזיון.

חשבתי שעל זה אנחנו מסכימים. כנראה שלא.

נו, שוין.

הדברים ברורים מאדיהושפט

לדעתי.

 

1. אני לא חייב לציין יום זיכרון ע"פ החלטות המדינה, וכנגד החלטות הרבנים והרבנות. נהפוך הוא.

2. אני חושב שראוי לכבד את רגשות המציינים ביום זה.

3. אני חושב שמי ש'מזדעזע' מחרדי שלא מכבד חילוני\דתל"י,

    אבל לא נראה אותו מזדעזע ממקרה הפוך, לוקה בצביעות.

 

על איזה סעיף הוויכוח?

אפשר לבחור יותר מ-1?מוטיבציה

 

בזה שלא מכבדים את יום השואה לא פוגעים בחילונים. פוגעים ביהודים (שהרי השואה מכוונת כלפי כל היהודים כולם).

כך שאני לא מזדעזעת מ"חרדי שלא מכבד חילוני/דת"לי" כי זה לא יום של חילונים או דת"לים.

לכן, לא ניתן להשוות את זה לחילול שבת.

 

ולא זכור לי שקראתי לך צבוע, באף אחת מההודעות שלי.

 

בעז"ה לא מגיבה יותר לשרשור הזה.

נראה לי שדעתי ברורה מעל ומעבר (והסברתי גם במסרים).

 

מה לא הבנת?יהושפט
עבר עריכה על ידי יהושפט בתאריך כ"ח בניסן תשע"ד 18:39

1. השואה כוונה ליהודים, אבל החרדים לא רואים ביום השואה

 

       היום הנכון לציון השואה. ולכן לשיטתם הם לא פוגעים בזכר השואה.

 

2.   ההשוואה לחילול שבת היא לעניין הפגיעה ברגשות המאמינים.

 

       אחרי שהסקנו שפגיעה בעצם העניין לא קיימת.

 

3.לא אמרתי שאמרת. אני אומר את זה. (עייני שם.)

לחרדים גם כואב שיום השואה מחלל את התורהמושיקו

ע"י קביעת יום אבל בימי שמחה

סליחה?! את שומעת מה שאת אומרת?מופים

חילול שבת זה חמורי חמורות! זה מזעזע בצורה שאין לשער שחילוני מסוגל לחלל שבת בריש גלי!

 

אף אחד לא רותם את השואה למלחמה שלו. אף אחד לא נלחם באמת בציונות

פשוט לא סופרים אותה

ציונות? מה זה? את מי היא מעניינת?

 

זה לא מלחמה של דוקא, זה פשוט חוסר התייחסות לדעה אחרת, התרגלנו שלא מתייחסים אלינו, אז יש מתוכינו שלא מתייחסים לאחרים, ומתנהגים בטבעיות ביום הזה כמו בכל יום

 

ולקרוא לזה חילול ה' זה עיוות ידוע, קידוש ה' וחילול ה' זה לא עשיית יחסי ציבור לציבור שלנו, אלא להראות שאכפת לנו מהקב"ה והוא יותר חשוב מכל דבר

 

 

האמת, שאני לא מצפה מחילוני לשמור שבת בשביל הרגשותאדם כל שהוא

של הדתיים. 

אני מצפה שישמור שבת, כי הוא מצווה בשמירת שבת.

בשביל הרגשות הדתיים, הייתי מסתפק שלא יחלל שבת בפרהסיא באיזור דתי.

 

עקרונית, גם מהחרדים ביום השואה לא הייתי מצפה ליותר, למעשה, בגלל החוק, ובגלל הרגישות הציבורית שנוצרה ע"י ליבוי הנושא, אני כן מצפה.

 

זה מה שהם עושים ברובם הגדולמופים

וזה מה שאני אישית עשיתי היום

(רק מוזר שפתאום אנשים שהם נגד כפיה דתית, כאן פתאום הם מרגישים חובה למחות, וכאן כפיה דתית כן נכונה, וזה חוצפה לא להתחשב ברגשות הציונים וכו')

 

הדילמה היחידה היא שיש כאלה שיאמרו שכיון שהצפירה היא מנהג שלקוח מטקסים גויים, יש ענין תורני לא להתיחס אליה, וזה יותר חשוב

 

אבל לא ידוע לי על שום רב רציני שאומר לא לעמוד בצפירה במקום חילוני

מענין מה אומרים על זה בסאטמר

אבל למה את צוחקת?פייגליניזית

טוב. זה היה הגיוני אילולי עם ישראל (רובו, זו הנקודה.) החליט על היום הזה כיום זכרון לחללי השואה. 

ואילולא זה היה תאריך מופקע לחלוטין (בפועל הוא נקרא גם "יום מרד הגטאות" (המרכזי שבהם אני חושבת שהוא גטו וורשא).

 

 

איפה ראית שצחקתי?אושר תמידי
ההודעה כולהפייגליניזית

הייתה נראית לי מצחיקה.

את מדברת עובדות? (על הסוגריים בשורה העליונה)יוני
^^^ את כנראה לא מדברת עובדות.יוני

יום הזיכרון לשואה קודם כל נקבע לעשרה בטבת ואח״כ הוזז ע״י מדינת ישראל לתאריך שבו הוא היום. תבדקי לפני שאת אומרת דברים. 

כן. על עובדות.פייגליניזית

הכחשתי את זה שהוא הוזז? אמרתי שרוב העם קיבל על עצמו את היום הזה לזיכרון לחללי השואה.

 

 

 

זה לא קריטי ולא מדובר פה על הלכה. אז אם העם החליט כך, וזה הגיוני, למה "דווקא לא"? בגלל שזה העם, או המדינה?

 

אבסורד.

 

 

 

 

בגללטופי תות

שחז"ל הם אלו שקובעים מתי יהיה יום אבל.

ובו ינהגו מנהגי אבלות.

 

 

לקחת סתם יום ולהחליט שהו איהיה יום האבל שלנו? על מה?

 

<ואני לא רוצה להיכנס לדיון, אבל לא מרד גטו וורשא ייצג את הגבורה היהודית בשואה>

יום אבל עם אלמנטים הלכתיםפייגליניזית
כאן לא מדובר על כזה!
אז מה מייחד אותו בדיוק כיום אבל?טופי תותאחרונה

הורדת הדגלים לחצי התורן?

לדעתי רוב עם ישראל לא קיבל על עצמו את היום הזה..יוני

שנים אחרי שיום הזכרון לנספי השואה נקבע ביחד עם שאר הנספים בכל הדורות ביום הקדיש הכללי- עשרה בטבת, הממסד הישראלי קבע יום הזכרון לשואה ולגבורה בתאריך זה. למה? הם העדיפו להתמקד בגיבורים שנלחמו בגטאות ולא ביהודים שנשרפו על קידוש השם. ציונות. 

 

 

רוב עם ישראל לא קיבל על עצמו! 

 

 

 

נו באמת! זה ממש לא 'כמו כל יום'!בקצרה
אם זה היה 'כל יום' - המנגל היה נשאר בבית.
זו מחאה מגעילה.
נכוןיטבתה
כאילו לא יכלו לחכוות ערב אחד..
ואותי הזמינו מחר לטיול במדבר יהודהמרדכי

בס"ד

 

וממש לא חרדים.

 

אפשר למצוא מכל המגזרים ומכל הסוגים אנשים שלא מכבדים את היום הזה כמו שאת, הוא, ואחר היו מצפים לראות.

אבל להתנפל על מגזר שלם זה נובע אך ורק מתוך שנאה אליהם.

 

וידועה האמרה המפורסמת -

גם הצלם שצילם את החרדי שלא עמד בצפירה, לא עמד בצפירה.

 

כן?פייגליניזית

רק מזה זה נובע? ואתה בטוח? אולי בעצם תשאל לפני כן?

 

 

אמרתי כבר בהודעות קודמות, ואומר שוב, שמשומרי מצוות אני "מצפה". ממגזרים אחרים לא. אבל באסה. רוב המגזר הכללי כן מכיר ביום השואה, והמגזר ה"אמוני ביותר" -לא. לא באסה?

 

 

ויפה האימרה שלך, לא ככ הגיונית. הוא צילם בזמן שישב? חצי חיוך

מה זה משנה ישב או עמד?לבי ובשרי

עצם העובדה שזה מה שהעסיק אותו בזמן הצפירה, במקום "לפנות את המחשבות ולהיזכר בנופלים" מראה שזה בא ממקום אבסורדי

לא משנה.פייגליניזית

צחקתי. באמת.

לא התכוונתי לגבייך, התכוונתי לאווירה הכלליתמרדכי

בס"ד

 

ואני מצטער שהובנתי לא נכון.

סליחה.

האמת? אני דווקא אוהבת חרדים.מוטיבציה

 

אז עכשיו מותר לי למחות על זה?

 

 

 

אני רואה שלא הובנתי כמו שצריךמרדכי

בס"ד

 

כוונתי הייתה שכל השיח הזה סביב הייחס של החרדים ליום השואה נובע משנאה שהתלקחה,

אני לא אומר שמי שמבקר עושה את זה דווקא משנאה, אלא אני מדבר על השיח הכלל הציבורי.

שנה שעברה זה בלט בפרסום של המנגל בגן סאקר שהתברר אח"כ כשטות תקשורתית אחת גדולה

(כמו שכתב אחד הכתבים של הערוץ הראשון או רשת ב' שהלך לבדוק בעצמו על מה המהומה).

 

לא הייתה לי שום כוונה להאשים משהו כזה או אחר מפה ובכללי בשנאה לחרדים,

אלא כך אני רואה ומפרש את האווירה סביב הימים האלה.

 

אני מקווה שהבהרתי את עצמי,

אם לא אז מחר בבוקר בלנ"ד אשתדל להבהיר ולהסביר יותר.

מובן והגיוניפייגליניזית

מסכימה עם כל מילה.

 

 

אבל... זה בעצם מה שכתבתי, חשבתי כך עד היום. עד שראיתי בעייני את אותם חרדים שדואגים לחגוג ולהיות שמחים.

 

(כתבתי על זה מאמר, אגב, על התקשורת וכו', זה לא חדש לי השנאה והאיבה שמובילה לשקרים והמצאות)

אז לדעתי לפעמים הטענה הזו של "שנאת חרדים"מוטיבציה

 

היא לא יותר מתירוץ שנועד למנוע תגובות כמו שכתבה "פייגליניזית".

 

(כמובן שאין כאן שום דבר אישי נגדך, רק להבהיר את העניין).

 

ברחוב שלי (בעירי החרדית)דינה ל.

יש מאפיית הצבי.

שמונה בערב, אני חוזרת הביתה.

 

והמסחרה שם חוגגת!

נכנסתי, ושאלתי: עד מתי את פתוח?

המוכר: מז"א?

אני: חדש לך שיום השואה היום?

הוא: אה....

אני: אההה <צ>

 

ודיווחתי עליו.

חוצפן.

 

(אבל לזכות שאר הרחוב הראשי שבו עברתי, הכל היה חשוך וסגור.)

עוברים פקחים של העירייההתנערי מעפר

וכופים על כל בעלי העסקים לסגור עד השעה 7 בערב.

כנראה שלמאפייה הנ"ל לא הגיעו...

 

כן, אמרו לי שישלחו אליו פקחדינה ל.
לא ידעתי שהם מפטרלים ברחובות.

לתומי חשבתי שזה החוק, ויצייתו לו.
אוי, לא למדתי כלום מהחיים פה...
חוצפן!יוני
אנחנו הצטערנו אתמול שלא פתחו לפחות סופר אחדבקטנה
לפעמים צריך לחשוב על זה, יש דברים דחופים.
הלוואי והינו מוחים כך על כל חנות שפתוחה בשבת אלעד
לאו דווקא מוחים,שהיה כואבמושיקו
הייטופי תות

אני לא דוברת של המגזר ולא כלום,

אבל אולי בכ"ז,

 

מאוד מאוד מאוד הגיוני שהם בכלל לא ידעו שהיום זה יום השואה.

אין לכך איזכור בעיתונות או בכל מדיה אחרת אם היא בכלל קיימת.

 

יש לנו ליד הבית מן "גן חיות" קטן, הגיעו לשם אחה"צ היום משפחה, והיה סגור.

הם הלכו משם מאוכזבים בלי לדעת למה פתאום באמצע החיים סגור שם.

 

 

ובמידה והם כן ידעו שהיום זה יום השואה?

לא יודעת מה לומר, אבל כל אחד מכבד את הנרצחים בדרכו שלו.

 

ואף אחד לא חושב שהחילונים תמיד מכבדים את החרדים, אז פעמיים בשנה הם פחות רגישים?

אני לא רואה בזה סיבה לעליהום התקשורתי הזה.

 

נו באמתדינה ל.
"לא ידעו שזה יום השואה" אבל במקרה פשטו על הפארקים?!

ואני לא מקבלת את זה ש"זו דרכם לכבד".

יפה הנסיון לראות בעין יפה, אבל צריך קורטוב הגיון...

וזה לא "פעמים בשנה לא מכבדים", זה לחולל על הדם של הנרצחים.

ולגבי איזכור במדיה:
אולי פספסת, אבל עירנו כוסתה בפשקווילים ענקיים שהיום, וביום הזכרון, חובה לסגור את החנויות *מפאת היום*.

קיצור---
מעשה מכוער.
אויש דינה.טופי תות

תתפלאי לשמוע,

אבל אפילו שידעתי שיום השואה היום,

ואפילו שתיכננתי ללכת לאיזה טקס,

התפלאתי למה הגן היה סגור. (בשעה חמש!!)

רק אחרי כמה דקות נפל לי האסימון.

 

 

וכן,פיספסתי. פאשקווילים מעולם לא ענינו אותי יותר מידיי

 

ונשמע לי הגזמה מטורפת שבדיוק היום כל החרדים פשטו על הפארקים.

 

 

תתפלאי לשמוע, אבל הרבה מהם מכבדים את היום הזה, לא בגלל המתים, אלא בגלל החיים.

חבובהפייגליניזית
בין הזמנים!

ולטופי תות- אין לי בעיה עם האנשים הפרטיים שזו זכותם. עצוב לי שהמציאות כזו מקוטבת עד כדי שביום שהעם הכריז עליו כיום השואה יש כאלו שדואגים לא לזכור זאת. מלכתחילה. הדיעבד לא כלכך משנה לי.
לא נעים להגיד..אבל גם אני שכחתי שיום השואהיעל מהדרום
לק"י

גיליתי את זה במקרה כשהצוות בעבודה אתמול דיברו על זה.
(שמו אצלנו בבית ספר פלקט על יום השואה כבר בשבוע שעבר, אז חשבתי שאולי הוא כבר היה.
אולי זאת סתם רחפנות שלי השנה..).

ואני באמת לא מבינה למה סוגרים את הסופרים בליל יום השואה, זה לא כמו מקומות בילוי.
אני בעד לכבד כל אחד את מנהגי השני+mp8

אבל קצת קשה לצפות מציבור שבמשך תקופה ארוכה רומסים ברגל גסה את האמונות שלו, את אורח חייו, את תפיסת העולם ואת כל מה שקשור בו-

שירחוש כבוד ליום שהוא לא מתחבר אליו בשום צורה,

ולהפך, הוא עוד מרגיש כי יום זה נקבע בניגוד להלכה.

לזכר השואה יש יום של אבל לאומי על המקדש שאליו זה מחובר.

לא יום אקראי בחודש ניסן, עליו כתוב בכל ספר יהודי כי זה חודש שאין בו מנהגי אבלות.

 

די לדמגוגיה,

הלוואי שבכל המגזרים היו מחוברים לשואה ולזכרה כמו שעושים את זה בציבור החרדי.

חצי מימי העיון וההשתלמויות למורים ולמורות עוסקים בזה כל השנה,

וגם אם משפחה אכלה את ארוחת הערב שלה על הדשא בפארק -

עדיין לא מגיע לה סקילה.

 

 

 

ואני לא במנגל.

לא ביום הזיכרון ולא ביום העצמאות.

ניצלו"ש-למי שלא יודע לכהנים אסור ללכת ליד ושםמושיקו
עבר עריכה על ידי מושיקו בתאריך כ"ח בניסן תשע"ד 07:21

עקב טומאת מת שיש במקום מאפר הנרצחים וכדו' שמוחזק שם

לא במנגל אבל בכדורגלמושיקו



יל יום השואה. תשע בערב. ברחבת האנדרטה לזכר גיבורי מרד גטו ורשה ביד ושם נפתחים ממש כעת אירועי יום השואה. עם ישראל כולו מתייחד עם זכר שישה מליון קורבנותיו. ובגן סאקר חילונים משחקים כדורגל כאילו כלום. בטח מחר זה יהיה בעמוד הראשון של העיתון — ב-‏ירושלים- גן סאקר ‏.

(מעמוד הפייסבוק של ידידה מאיר)

 

אם יש ציבור שהנושא נמצא אצלו כל הזמן-הקולה טובה

זה הציבור החרדי.

הרבה יותר מהציבור הדת"ל שלא לדבר על הציבור הכללי שעוסק בזה יום בשנה+בגרות וזהו.

 

מעבר לזה- בציבור החרדי זוכרים גם את שאר הדברים האיומים שהעם עבר, האינקוזיציה, סיביר, וכו'

אחד הדברים שאני חושבת שדווקא אנחנו צריכים להתחזק בהם.

 

 

 

(ואני מסכימה שזה אכן בעייתי לקבוע יום כזה בניסן, אבל מבחינתי- מאחר וזה היום של כלל ישראל, אז זה היום גם שלי. איפה שאני עובדת יש פעמיים בשנה טקסים ושיח על הנושא- גם ב10 בטבת וגם היום.)

אז כנראה לא יודעת ככפייגליניזית

או שלא מכירה

 

 

 

(לא עשיתי סקר, חייתי בשניהם, לא יודעת מה לאמר לך..אין מי ש"יותר עוסק בשואה". לאורך כל שנות התיכון לא הייתה לנו אפ' הרצאה אחת על השואה, עבודה, פרויקט וכו'. לא יודעת על מה את מדברת. ביום השואה דיברו אצלינו נגד המדינה, לא על השואה, ובעשרה בטבת? 

 

...(חייבתל עוף)

(מה?)טופי תות

(במידה ולמדת בסמינר,

ועשית חוצים, אז בטח נבחנת על "חורבן יהדות אירופה". אנחנו למדנו על זה כמה חודשים טובים, ולא רק בי"ב)

אז למדת בסמינר מאוווד מוזר.חיה וקיימת

עשרה בטבת לא דיברו על השואה?

בכל חג לא ניכנס סיפור על גיבור מהשואה שאפה מצוות\ הדליק נרות\ בנה סוכה למרות הכל?

נגד המדינה מדברים אולי ביום שלפני יום העצמאות, לא ביום השואה.

חצי שנה מי"ב לומדים על השואה.

סיפרות של ט' זה על השואה.

לומדים המון המון על השואה, מזכירים אותה הרבה. שלא לדבר על השנים של לימודי הוראה (שמן הסתם לא עשית) שם לא גומרים לדבר גם במקצועות שזה נראה לא קשור.

 

לא מוזרהכל ממנו
גם אצלנו בסמינר לא דיברו הרבה.
תמיד היו את הסיפורים על "הגבורה היהודית" אבל זה לא היה בהכרח בקשר לשואה.
אני אתמול הייתי ברחובות תל אביב...אני והוא

בס"ד

 

10 בלילה. הכל שקט. הכל סגור.

אפילו סופרים שפתוחים בשבת היו פתוחים.

רק סופר פארם היה פתוח.

הרחובות היו ריקים...

בקושי היו אנשים ברחוב...

ות"א היא עיר חיה ב"ה..

חבר כתב: "יום של חילונים vs חרדים"ברוךש

ואני מוסיף, בהובלה, יוזמה והנצחה של התקשורת. 

מה שכן, זה באמת מתחיל להרגיש כאילו לכל מגזר יש את החגים שלו, והוא לא מבין למה אחרים לא מכבדים אותו. 
האם המקבילה של אלפי רוכבי אופניים ביום כיפור  - זה עשרות מנגלים בגן סאקר? 
האם מכוניות שנוסעות בשבת בריכוזים חרדים\דתיים - זה אי עמידה בצפירה ברחוב חילוני? 

הימים שבהם המגזר החילוני-סוציאליסטי היה רוב ושלט בממסד עוברים ונשכחים. 
ומגזרי המיעוטים מתרחבים ומהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה. 
האם נמשיך להתפרק למגזרים או שמא נמצא מכנה משותף כלשהו שנוכל לעמוד מאחריו יחד? 

(ואני לא נכנס לתחרות "מי מחובר יותר לשואה", לא רק שאני מתקשה שלא לענות בציניות, אני גם חושב שכלל המגזרים מחוברים מאוד - בדרכם).   

כתבת יפה.פייגליניזית
כל מילה וגו'
|מופעם מהרגישות של חלק מהמגיבים|יהושפט
עבר עריכה על ידי יהושפט בתאריך ל' בניסן תשע"ד 00:06
עבר עריכה על ידי יהושפט בתאריך ל' בניסן תשע"ד 00:00

כמו שכבר הוזכר,

אני מצפה לשרשורי המחאה על:

חנויות שפתוחות בשבת.

חילוני שנוסע בשבת.

חילוני שבולס שווארמה בתשעה באב ברחוב.

חילונית שעוברת בלבוש לא צנוע באזור דתי. (אפי' מעורב לשיטתכן.)

אנשים שמקללים בגסויות זוועתיות ליד דתיים\חרדים.

נראה לי מספיק...

 

לעבודה!

 

 

לא, לא הייתי במנגלמופים
עבר עריכה על ידי מופים בתאריך כ"ח בניסן תשע"ד 14:03

הלכתי לישון!!!

 

ורק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך!

 

יש כאן כמה דברים

 

א. האם החרדים מוקירים את זכר השואה? ממה שאני רואה סביב כן, אני אישית כבר כתבתי אתמול שאני לא מבין מה הענין, אבל זה ג'וק שלי, לא קשור לחרדים

 

ב. האם החרדים מכבדים את "יום השואה"? לא! זה בשבילנו יום רגיל לגמרי, ששמים לב אליו רק כשפתאום באמצע החיים יש איזה צפירה.

יום השואה הוא יום שהמציאה הישות הציונית, ובחרה ביום בכוונה בשביל להדגיש את מרד גטו וורשה ואת אלה שהיה להם חוט שידרה ולא היו גלותיים כל כך וכו',

וגם אם הם סתם היו קובעים יום, אין לנו שום רגשות למדינה, אנחנו חיים בתוכה, מנסים לחיות איתה בדו קיום, אבל אין סיבה שנתייחס למה שהיא מחליטה

 

ג. האם החרדים מכבדים את רגשות הצינויים? רובם המוחלט כן, לכן ישתדלו לגלות רגישות, לא יעשו מנגל, לא יעשו מסיבה רועשת שתצרום לעוברים והשבים. יתכן שיש כאלה שלא ישימו לב בכלל שהגיע התאריך, ויש תמיד כאלה שיחפשו אקשנים, אבל הרוב המחולט ישתדל להתחשב

האם מוצדק לבקש לא ללכת להליכה\לא ללכת לקניון\לא לרוץ ברחובות? לא נראה לי.

זה לא יום מיוחד בשבילנו. אפשר לבקש לגלות רגישות, אבל אי אפשר לבקש לעצור את החיים. אנחנו לא חייבים לנהוג את מנהגי החג שלכם, וזכותינו לעשות דברים כפי אמונתינו. משתדלים לגלות רגישות ולא להוציא את העיניים, אבל תנו לנו לנשום!

 

 

 

ולסיום 

 

בשירשור שנמחק בלנ"ו כתבת לי

שצריך להבין שכל אחד עושה מה שבא לו, ואתה לא יכול להיכנס לאנשים לחיים

 

לא מבין למה כאן בדיוק אלה שמתרעמים כשמעירים לאנשים שעושים עבירות

כאן הם מרשים לעצמם להעיר חופשי, ומכריחים אנשים "לשמור על החוק", וקוראים לפקחים, וכועסים ועצובים

למה אתם לא עצובים על זה שמחללים שבת

השאלה לא במקומהפייגליניזית
מאחא שהיא כלל לא שייכת אלי-פותחת השרשור. ציינתי כבר שראשם מכוסה ויראת שמים מעליהם במוצהר ועכ אני מצפה ליותר. לא ערערתי על זכותם האישית והצודקת... אמרתי שלעיתים התקשורת כן יודעת על מה היא מדברת. ושזה ממש עצוב לי.
העניין הוא שצריך לכבד את היום אבלl666

בלי קשר לחרדים

 

שזאת פשוט בושה מה עשו מזכר השואה בכל המגזרים

מה זה משנה אם עומדים או לא עומדים - אני כמובן בעד לעמוד אם על כל שטות קוראים נצי אחד לשני?

אם מביאים אויבי ישראל ליד ושם? למה? כדי להראות להם איך עושים את העבודה? שלהראות להם ולכל העולם עד כמה אנחנו מסכנים?

מה הם שיעורי שואה? האם מדברים משהו על התבוללות, על עם היהודי ויעוד שלו?

מה זאת אומרת - לעולם לא? מי שואל אותנו בכלל? וגם במישור פרקטי הפוליטיקאים שלנו עושים הכל כדי שזה כן יקרה

הכל צביעות

גם בסיור ביד ושם רב הזמן מנסים להבין למה דווקא גרמניה? מה הביא את היטלר לשלטון? כמה זמן לקח לו להגיע לזה? 

מה באמת בשבילנו יום השואה? לדעתי בעוד כמה דורות כשזיכרון יתרחק אז הכל יישכח כמו ימים לזכר הרוגים על ידי צלבנים או בוגדן חמלניצקי

בקשר לחרדים  - הם צריכים להבין שאי-אפשר לרקוד על שתי חתונות. פה זה לא אירופה שאין שם צורך בצבא בכלל ולאף אחד לא משנה במה עוסקים כי הם מיעט שבמיעוט וכשאירופאים ייזכרו שהם אנטישמים אז פשוט יגרשו או יהרגו את כולם 

לא מאמינה שבבלגיה או בקנדה הם יקראו למדינה ישות אבל ימשיכו לקבל את כל הזכויות

 

 

בבלגיה ובקנדה גם הדת"לים מתייחסים למדינה כישותמופים

ויחיו איתה בדו קיום

 

זה חלק מהחיים היהודיים כבר אלפי שנים, לדעת להסתדר עם השילטון שבארצך, לא להיות חלק מהארץ שאתה בה, אבל כן לחיות איתם בשלום

מה זה מתייחסים כישות?יהושפט

לא הבנתי, לא את 666| ולא את מופים.

במקור הכוונה שלא מכירים בלגיטימיות של המדינה.

בבלגיה ובקנדה אין חולק על הלגיטימיות.

ובאמת חיים בשלווה, לא יודע למה מופים אומר ש"לא להיות חלק מהארץ שאתה וכו'"

לדעתי נצטווינו להיות חלק אינטגרלי:

 

ד כה אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל:  לכל-הגולה--אשר-הגליתי מירושלים, בבלה.  ה בנו בתים, ושבו; ונטעו גנות, ואכלו את-פריין.  ו קחו נשים, והולידו בנים ובנות, וקחו לבניכם נשים ואת-בנותיכם תנו לאנשים, ותלדנה בנים ובנות; ורבו-שם, ואל-תמעטו.  ז ודרשו את-שלום העיר, אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה, אל-יהוה:  כי בשלומה, יהיה לכם שלום.  (ירמיהו כט)

 

וכך למד הרש"ר הירש מפסוקים אילו (ממנו לקחתי) :

 

 - על יסוד הנחות אלה גיבש רש"ר הירש את גישתו לאמנציפציה. לדעתו אין להעלות על הדעת כי התורה עצמה אוסרת כל הנאה ומעכבת כל חדוות חיים. לכן האמנציפציה כשלעצמה לא מהווה בעיה.  יתר על כן הוא טוען שהפסוקים בספר ירמיה "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה" מלמדים אותנו כי עלינו חובה להתאזרח במדינה שקבלה אותנו, לקדם את ענייני המדינה וטובתה. (סיכום מאמר מרדכי ברויאר) -

מה שאתה אומר עלול להיות מסוכן מאדמופים

זה עלול להוביל להתבוללות ממש

צריך לשמור על חייץ ברור בין הגויים לבינינו, גם אם אנחנו רוצים את טובת המדינה, כי בשלומה יהיה לנו שלום.

 

 

לא אמרתי שלאיהושפט

דיברתי על המדינה, לא על האנשים.

וגם בזה, יש את הריחוקים שקבעו לנו חכמים,

מעבר לזה; אולי מעשה חסידות, ואולי נוגד את דברי הנביא.

יש תשובה של ר' משה פיינשטייןמופים

על טנקס גיבינג

והוא מתיר אבל לא התרשמתי שהוא ממש מעוד

ואמר לי אמריקאי שהיהודים (הרציניים) שם לא חוגגים

נראה לייהושפט

ששם זה קשור לחשש חוקות הגויים, לא?

על זה השאלהמופים

אבל מצד זה הוא מתיר

נו,יהושפט

השאלה היא, בהנחה שהוא לא מעודד את זה, למה?

בגלל החשש של חוקות הגויים, או הכיוון שלך?

אשמח לקישור אם יש לך, (או לפחות ציון.)

   זה מעניין אותי בלי קשר.

נו מה אתה רואה שם?יהושפט

או כלום, או כמוני, לא?

הרשר הירש טעה טעות איןמה ונוראה.עץ הדעת
גזירת הכתוב?יהושפט

אתה לא רואה צורך לנמק?

הוא העדיף את גלות גרמניה על העלייה לארץ.עץ הדעת
ועוד כינה את העלייה לארץ במטרה
לבנותה -עבירה.
הוא גם דגל בהשתלבות מסויימת בחברה
הגרמנית, כפי שכתבת, ואין צורך לומר
למה זה נורא.
עשו אותו לחרדי אבל הוא לא היה חרדי
בשום עניין שבעולם.
לא היה רפורמי, אבל גם לא חרדי.
היה מודרני מאוד, אך בגבולות ההלכה
מניין לך הנתונים שעמדו אז מול פניו?מושיקו
ההיסטוריה הוכיחה שהוא טעה טעות מרה.עץ הדעת
הוא ריפה את ידיהם של אלו שרצו לבנות
את ארץ ישראל.
אני לא חלילה דן אותו אבל מותר לומר שהוא
טעה.
יש אומרים שהפסקה הראשונה בספר אורות
של הרב קוק נכתבה כתגובה למחשבת הרש״ר
הירש ביחס לארץ ישראל
(׳א״י איננה קניין חיצוני לאומה׳ וכן׳).
לא ענית על השאלהמושיקו

מי אמר שהוא טעה? אולי הוא צדק בנתונים הקיימים שהיו אז?

 

מה שהיה בהיסטוריה הוא לא צפה וזה לא תפקידו, תפקיד של רב הוא לפסוק בהתאם לנתונים לפניו.

 

ואם הוא פסק בהתאם לנתונים שהיו אז הוא פסק כהלכה.

 

לומר שהוא טעה זה הוצאת שם רע..

היו רבנים שכן חזו מה שעתיד להיות.עץ הדעת
המשך חכמה, הסבא מקלם ואחרים.
בכלל, בגרמניה הגיעה לשיא ההשתלבות
במדינה והדרישה את טובתה, וראינו איך
זה נגמר.
והפסוקים בירמיהו?יהושפט

אתה אומר שהשואה התרחשה בגלל שהשתלבו בחברה?

 

וזה ממי שאמר:

"יש גם יסורים של אהבה ויש עוד המון דברים.
להגיד שהשואה היתה בגלל עבירות, זו חוצפה
ממדריגה ראשונה.
הרבי מחב״ד שהיה גדול יותר מכל הרבנים
בדור האחרון, אמר שאינו יודע, אז מי כבודו
שיוכל לתת סיבות בקלות כזו?
קצת ענווה." (כאן)

מה קשור כאן "ההיסטוריה"?יהושפט

בזמנו, לפני הצהרת בלפור, הניסיון לעלות בצורה מאורגנת ולאומית לא"י,

  לא הייתה אפשרית וראלית.

 

אין שום קשר למצב מאה שנה אח"כ, אחרי הצהרת בלפור.

 

יש לציין שנכדו, הרב יצחק ברויאר, שראה עצמו ממשיך את דרכו,

היה ראש הלוחמים שאגודת ישראל תפעל להקמת בית לאומי לעם ישראל,

בארץ ישראל, ע"פ תורת ישראל. ואף טבע את המושג "תורה עם דרך ארץ ישראל"

על בסיס ססמתו של הרב הירש "תורה עם דרך ארץ"

היו רבנים שניסו, והוא התנגד לכך.עץ הדעת
נכון, זה לא היה מעשי אזיהושפט

וכידוע גם לא קרה.

האיסור של לעלות בחומה וכו' הוא לא המצאה של סאטמר.

אלא שאחרי הצהרת בלפור יש מקום לומר (ככה גם נראה לי.)

שזו כבר לא עלייה בחומה וכו'.

כנראה שהרב קלישר חשב שכבר אז זה לא בכלל זה, מסיבות שונות.

אבל בזמנו, זה היה חידוש לומר שכן, לא הפוך.

 

לא יודע לגבי מה שאת ראית - אני ראיתי המון חרדיםותן טל

שמכבדים את היום שהמדינה קבעה כיום אבל על השואה, ועומדים בצפירה ולא זזים. וזה היה בשכונה חרדית שאין סיבה להגיד שהם פחדו שההמון יתנפל עליהם אם לא יעמדו - ובכל זאת בחרו לעמוד, עצרו גם מכוניות ועמדו, בלי לעשות פרצוף, בלי לגחך על היום הזה - ואני מניח שגם התייחדו עם זכר הקרובים הפרטיים שלהם שנרצחו בשואה, אם היו להם.

כי כשנמצאים ברחוב צריך לעמודהכל ממנו
כך מחנכים במוסדות החרדים( לפחות אלו שאני עברתי)
את ברחוב? תעמדי!
לא ברחוב? תמשיכי לעשות מה שבאלך.
וזה בהצהרה גלויה של המחנכות שלי!: כדי שחס וחלילה לא יראה אותך איזה מבולבל ויהיה חילול ה'.


פייגליזנית חשבת שהשרשור שלך יקבל למעלה מ100 תגובות?
אתם בעד חיים פשוטים? או חיים סוערים?זיויק
ומה יגרום לכם לשנות את ההחלטה וללכת לקצה השני?
בעד חיים מאוזניםadvfb

מה יגרום לי ללכת לקצה השני? שאני אראה צורך לאזן

אני בעד חיים פשוטים כי אין לי כח ליותר מזהחתול זמני

כלום לא ישנה את דעתי.

בבסיסoo

הרצון שלי לחיים פשוטים

אבל עם השנים צצו הזדמנויות ודברים מעניינים

שעשו אותם לפעמים יותר סוערים

וזה נותן הרבה עניין ומשמעות בחיים

כשזה מתאים בקצב 

חיים מעניינים ושמחיםLavender

על בסיס רוגע ושלווה.

ואולי כשאזדקן אעדיף את השקט

תלוי מה הכוונה פשוטים ומה הכוונה סוערים?אריק מהדרוםאחרונה
עצות לחיים שהייתם נותנים לצעירים (18-22)ל המשוגע היחידי

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

(@אני)))) , @פשוט אני..  מוזמנים לענות)

שתקשיב לעצמךShandy

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

 

יפה, אהבתי ממש, תודה.ל המשוגע היחידי
במשפט אחדמשה

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

 

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

(וביותר משפטים)?ל המשוגע היחידי

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

הרבה זמן לבד בלי הסחות דעת. לא אנשים ולא מדיהמשה

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

הממ.חתול זמני

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

יפה, מעניין, תודה על התגובה.ל המשוגע היחידי

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

 

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

 

כחתול זמני, מה שמעניין אותי זה כסף וכיף.חתול זמני

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

 

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

העצה שכתבת עכשיו נוגעת בנקודה הכללית שהתכוונתיל המשוגע היחידי

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

קראתי פעם בסבא מסלבודקה כמדומניחתול זמני

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

מה שלא יהיה, לא לשכוח שהחיים נגמריםנחלת

מתי שהוא....לחתור ולהשקיע באיזון הנכון בין הגשמיות לרוחניות,

לזכור תמיד את המטרה, כיהודים.

אהבתי ממש את זה-Lavender

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

 

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

 

זה ממש לא סותרזיויק
אין קשר הכרחי בין רווח לבין כמות עבודה
הכל עניין יחסיLavender

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

בדיוקזיויק
לא הכרחי אבל עבור האדם הממוצע כןחתול זמניאחרונה

ככל שמשקיעים יותר בקריירה בין אם ברמה של יותר שעות נוספות / זמינות אחרי שעות העבודה / כו' (או לחילופין לימודים השתלמויות) ככה לרוב מטפסים בסולם

ודי קל להגיע למצב של יותר מדי עבודה ביחס לרמת ההשתכרות שבאמת נדרשת ככה שה"פינוק" עולה בזמן ובבריאות יותר ממה שהוא שווה

עצותoo

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו


שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

אולי אפשר לשנות את זה ל:ל המשוגע היחידי

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

מסכים מאודנקדימון
העצות הטובות ביותר שאפשר לתת אלה תובנות על עצם החיים והאדם. כל היתר זה בדרך כלל משהו שנכון לאחד ולא לאחר וכיוצ"ב.
לפתח את האישיותLavender

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

תחסוך ותשקיע כמה שאתה יכולאריק מהדרום

במדדים רחבים ותנצל את הריבית דריבית.


תלמד מקצוע שיפרס אותך ולא תחביב יקר שיקטלג אותך כחכם.


בכל מה שנוגע לדייטים, תלך יד ביד עם ה', הוא יכוון אותך.

לרכוש השכלה גבוההshaulreznik

אפילו בתחום זניח כלשהו, כי לניירת יש משמעות אצל הרבה מעסיקים, בדגש על המגזר הציבורי.

 

וגם לשמור על הבריאות - בכל מקרה, החל מגיל 35 פחות או יותר, הגוף מתחיל להישבר, ולקראת גיל 40 מרבית האנשים יסבלו מבעיה כרונית אחת לפחות. אז למה להעמיס?

 

נ. ב. תתחתנו בגיל מוקדם, בגבולות הסביר. לקראת גיל 50 עדיף להיות הורה לבני 20+ ולהשקיע בעצמך (ע"ע מצב הבריאות) מאשר להמשיך ולהתרוצץ עם הילדוד'ס.

לא להכניס את הראש לפה של אריהדי שרוט
ולא לאכול שלג צהוב
ליאביש אי שם.
עבר עריכה על ידי יש אי שם. בתאריך ו' בתמוז תשפ"ו 4:01

ליאב כבביה

מה שלומך?

אתה יכול לראות אותי עכשיו?

אולי אתה מידי עסוק שם למעלה

בדיוק מקבלים את פניך במחול ובשיר

אולי אתה בדיוק במעבר ולא מבין מה קורה איתך

אולי אתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא

אולי אתה מתפנק לך על קערת תותים שמה בגן עדן

 

ליאב

ראיתי אותך פעם?

נפגשנו?

אולי באוטובוס?

אולי פעם ראיתי אותך ואמרתי, איזה חייל חתיך?

מה אתה חושב עכשיו

פתאום הכל מובן לך?

טוב לך?

אם טוב לך אז למה כולנו חיים כאן בכלל

בוא נעוף לנו לשם ויהיה לנו טוב

 

ליאב

על מה אתה מתבונן עכשיו

מה נראה לך שם מלמעלה

מה אתה מבין פתאום

מה אתה מגלה

 

ליאב

אני מתגעגעת אליך ומקנאה ועצובה 

ואני לא מכירה אותך

ואתה הגנת עלי בחירוף נפש

ואתה לחמת

ואתה חיית פה במשך כל החיים שלך

ואתה היית פה כשנהרגו חיילים נוספים

ואתה שהית פה בשמחת תורה

ואתה יודע מה אנחנו מרגישים עכשיו

ואתה עכשיו אתה

ואתה זה שקרוב

ועל שמך יש אסון. אסון הטנק

 

היית מצחיק, ליאב?

אהבת את השם שלך?

אהבת את הים?

על מה חלמת אתמול?

אתה בכלל אוהב דגים?

אתה רב יותר עם אחותך או אחיך?

 

תודה ליאב. תודה

 

מעניין אם גם את הגבה השניה אתה יודע להרים

 

בהצלחה לך עם הכל שם למעלה

תהנה, תכייף, תבלה

תמסור לנו ד"ש

 

תמסור לאלוקים ד"ש מאיתנו

ממני

 

כואבזיויק
תודה שכתבת לכבודו הי"ד 
כתיבה חזקה רצחעיניים טובותאחרונה

וואו.

מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורותאקונהמטטה

שקשורה לגאולה, צמיחה, חינוך..

אשמח לרעיונות!

תודה

..אריק מהדרום

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])


אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:


* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**


אם תספר/י:


* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,


אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.


[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

אתה מודע לזה שAI זה דבר שיש לכולם? ובחינם?קפיץ
ושאני כבר אחרי הai...אקונהמטטהאחרונה
אולי היה פה משהו מוצלח מניסיון...
אם הייתם פותחים פורום חדש, מה היה הנושא?זיויק
ולמה לא עשיתי את זה עד עכשיו? 🤔
השאלות של זיויקנקדימון
קל.
😂😂😂😂Lavender
101 דברים שימושיים לעשות בגרוויטציה 0די שרוט
אוקיי. משחק דוקים.די שרוט

בהמרת המתח הדרמטי בשעמום קיומי

​בגרוויטציה רגילה, דוקים הוא משחק של עצבים מתוחים, נשימה עצורה ואצבעות רועדות. בגרוויטציה אפס, המשחק הופך רשמית לדבר הקל ביותר ביקום כולו.


​אפס אחוזי פסילה: אתה יכול לגשת לדוק הצהוב, להעיף אותו עם האגודל, לתפוס אותו בשיניים או לעשות איתו ג'אגלינג. מכיוון ששאר הדוקים נמצאים כעת במרחק של שלושה מטרים ממנו ונעים לכיוון המטבח, אין שום דרך פיזית להיפסל.

ניצחון מובטח: המשחק מוגדר כהצלחה מוחלטת ב-100% מהמקרים. אתה תמיד מנצח. הבעיה היא, שברגע שאתה מבין שאתה לא יכול להפסיד, אתה נאלץ להתמודד עם העובדה שאתה פשוט אדם בוגר שרודף אחרי חתיכות פלסטיק צבעוניות שצפות בחלל.

כנראה שצריך להציע ל NASA לאמץ את רעיון הדוקיםפ.א.

לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.. 😃
 

בינתיים יש תיעוד של משחקים אחרים בתנאי חוסר גרוויטציה…

 

Gemini אומר:
 

למרות שלוח הזמנים של האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) עמוס ומחושב בדיוק של דקות, יש להם גם זמן פנוי (בעיקר בסופי שבוע ובערבים). פסיכולוגים של נאס"א מעודדים אותם מאוד לשחק, שכן משחקים קבוצתיים חיוניים לשמירה על בריאותם המנטלית, הפגת השעמום וחיזוק הגיבוש החברתי.

התנאים הייחודיים של חוסר כבידה (מיקרו-כבידה) שינו לחלוטין את הדרך שבה הם משחקים, והובילו לכמה המצאות ומשחקים מרתקים:

## 1. משחקי קופסה (בגרסת החלל)

משחקי קופסה רגילים הם סכנה בחלל – חייל שנופל או קובייה שנזרקת עלולים לרחף לתוך מערכות אוורור או מכשירים רגישים. לכן, המשחקים עברו התאמה מיוחדת:

* **שחמט חלל:** משחק השחמט פופולרי מאוד בתחנה (במיוחד בקרב הקוסמונאוטים הרוסים). לוחות השחמט בחלל אינם מגנטיים (כדי לא להפריע למערכות האלקטרוניות בתחנה), אלא משתמשים ב**ולקרו (צמדן)**. כל כלי וכל משבצת מצוידים בולקרו כדי שהכלים יישארו במקומם. בעבר אף נערכו משחקי שחמט היסטוריים בין אסטרונאוטים בחלל לבין אנשים על כדור הארץ.

* **סקרבל (Scrabble):** האסטרונאוט הקנדי המפורסם כריס הדפילד לקח איתו גרסת נסיעות של סקרבל. גם כאן, כל אות קטנה הוצמדה ללוח באמצעות ולקרו. הדפילד סיפר שאם אות אחת הייתה מתעופפת, לרוב היו מוצאים אותה בסופו של דבר במסנני האוויר של התחנה.

## 2. משחקי וידאו

מכשירים אלקטרוניים קטנים וקלים הם אידיאליים לחלל:

* **טטריס ו-Game Boy:** בשנת 1993, הקוסמונאוט אלכסנדר סרברוב לקח איתו מכשיר גיים בוי ומשחק טטריס לתחנת החלל "מיר" (קדם-תחנת החלל הבינלאומית). בכך הוא הפך לאדם הראשון ששיחק במשחק וידאו בחלל. הגיים בוי הזה נמכר מאוחר יותר במכירה פומבית בלמעלה מ-1,200 דולר.

* **StarCraft:** האסטרונאוט דניאל בארי לקח איתו עותק של משחק האסטרטגיה המפורסם *StarCraft* לתחנה בשנת 1999, וסיפר שזו הייתה דרך נהדרת עבורו להתחבר למשפחתו שנשארה מאחור.

* **מציאות רבודה (AR):** בשנים האחרונות נאס"א שלחה לתחנה משקפי *HoloLens* של מיקרוסופט (לצרכי עבודה). האסטרונאוטים ניצלו אותם גם כדי לשחק במשחקי מציאות רבודה כמו *RoboRaid*, שבו הם "יורים" בלייזרים על חייזרים וירטואליים שפורצים מקירות התחנה האמיתיים.

## 3. ספורט ומשחקים פיזיים מומצאים

החלק המאושר ביותר של הפנאי מוקדש לניצול חוסר הכבידה כדי להמציא משחקים שאי אפשר לשחק בכדור הארץ:

* **"חץ וקשת" ודרטס חלל:** כריס הדפילד המציא גרסת דארטס (חיצים) בטוחה לחלל (שכן חיצים חדים מסוכנים מדי). הוא בנה חץ באמצעות סוללת מצלמה כבדה כראש, אזיקונים כגוף החץ, ונייר כנפיים. החיצים הללו ריחפו באטיות ובאלגנטיות מקצה אחד של הקבינה לקצה השני.

* **אולימפיאדת החלל:** בעת שנערכו משחקים אולימפיים בכדור הארץ, האסטרונאוטים קיימו "אולימפיאדת חלל" משלהם. אחד המשחקים הפופולריים היה **"כדור ללא ידיים"** (No-hand ball) – האסטרונאוטים היו צריכים להעביר כדור פינג-פונג מצד לצד או דרך חישוקים, אך ורק באמצעות נשיפת אוויר מהפה, מבלי לגעת בו בידיים.

* **בייסבול וכדורגל לשחקן בודד:** האסטרונאוט היפני סאטושי פורוקאווה הדגים כיצד בחוסר כבידה אפשר לשחק בייסבול לבד – הוא חבט בכדור עם מחבט, ואז ריחף במהירות עצומה לקצה השני של החדר כדי לתפוס את הכדור שהוא עצמו חבט בו.

> **בונוס היסטורי:** המשחק הפיזי הראשון מחוץ לכדור הארץ לא היה בתחנת החלל, אלא על הירח! ב-1971, האסטרונאוט אלן שפרד (במשימת אפולו 14) הבריח איתו ראש של מחבט גולף ושני כדורים, חבר אותם לכלי איסוף דגימות, וחבט בכדורי גולף על פני הירח. בשל כוח המשיכה החלש, הכדורים עפו למרחק של מאות מטרים.

>

 

באנג'י בלי חבלאריק מהדרום
עליות מתח. ככה תהיה בכושר שיא בלי להתאמץדי שרוטאחרונה
עצות לחיים שהייתם נותנים לצעירים (18-22)ל המשוגע היחידי

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אל תקשיבו לאנשיםאני:)))))
זה רק רעיון לשרשורל המשוגע היחידי

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

אני יודעתאני:)))))
תשקיעו כל מה שיש לכם בביטקוין!פשוט אני..
אם הייתי מקשיב לעצה הזאת בגיל 20, אני והילדים והנכדים והנינים שלי, וכנראה גם עוד כמה דורות, לא היינו צריכים לעבוד דקה אחת לפרנסתנו.

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

בוא נניח שהייתי עושה את זהקפיץ

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

למה דווקא עד אמצע 2024?פשוט אני..
באמצע 2025 הוא היה שווה יותר...

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

מכיר מישהו שעשה את זה?זיויק
כי זה הבור הגדול שםקפיץ

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל


וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

לא אשמתי שאת כ''כ צעירה 😬פשוט אני..
וואו מה התשואה שהשגת?זיויק
איזה מעניין!נחלת
יש אלפי סוגי פסיכוזות, למה דווקא זו מעניינת?פשוט אני..

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

 

 

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

אבל אלו היו חלונות שעושה רושם שממשנחלת

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

 

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

 

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

להפךפשוט אני..
אם הוא חלם משהו שכבר תוּאר בעבר, באמת אין בזה שום דבר מיוחד.

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.


אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.


כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

מסכימהנעמי28

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.


 

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

עשו ניסוי בבית חולים בארה"ב עוד בשנות ה 70די שרוט
וזה נמשך לדעתי עד היום.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.


עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

במחקר הזהנעמי28

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.


הרמבן בשער הגילוליםנקדימון
כותב שהנשמה, גם לאחר מוות בלתי הפיך, עדיין חווה את המציאות דרך רשמים מסויימים שנטבעו בה על ידי הגוף. מעגלי השבעה, שלושים ושנה, כך הוא מסביר למיטב זכרוני, הם תהליכי ההתנקות של הנשמה מהרשמים האלה.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.


ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:


חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?


חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

קראתי ואקרא בעיון מאוחר יותרנעמי28

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

 

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

 

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא לא בא להוכיח על ידי חורים במדענקדימון

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

 

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

 

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

 

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

בוודאי שקיום או אי קיוםנעמי28

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.


העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.


יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.


אה, כמובןנקדימון
אמונה ביסודות היהדות לא קשורה לאמונה בקיומן של ישויות פיזיות או רוחניות. תגלית של מין יונקים חדש או מין מלאכים חדש אכן לא קשורים.
איך אפשר להסביר משהו שלא כפוף לחושי הגוף?נפשי תערוגאחרונה
האם תוכלי להסביר לעיוור מלידה את ההבדל בין כחול לאדום?

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

מסוג הדבריםנעמי28
שמחזקים את המחוזקים ומרחיקים את המורחקים.

סתם לידיעהאריק מהדרום

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

מתי יעשו שטיבלך מוסלמי?קעלעברימבאר

נחנך בית תפילה מוסלמי נוסף בכביש 6

 

נגיד בשביל אחד שלא קם מהמואזין וקם רק ב9.30 שיהי לו מניין.

 

חוץ מזה שצריך להקים שם שני בתי תפילה- אחד שהמוסלמי יתפלל בו, והשני שכף רגלו לא תדרוך שם.

 

חוץ מזה למה הם לא עושים מסגדי חצר כמו בקורונה?

הם לא צריכים שטיבלךנפשי תערוג

כי אין להם צורך במניין.

מזרוחניקיםקעלעברימבאר
קהילת סלוניקינפשי תערוג

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

חח אנחנו מסלוניקי באמת, והבדיחה שגורה אצלינו בביתל המשוגע היחידי
אתה קרוב של רקאנטי שנהרג לא מזמן במלחמה?קעלעברימבאר
לא קרוב לרקאנטי...ל המשוגע היחידיאחרונה
קהילת סלוניםקעלעברימבאר
סלוניקי לספרדים. סלונים לאשכנזיםנפשי תערוג
מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

איש מקצוע?זיויק
למה אתה צריך "מישהו" בשביל העצמי שלך?משה

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

תמיד צריך מישוכתום כואב
למה לצאת מנקודת ההנחה הזאת?חתול זמניאחרונה

מה עומד ביסוד התחושה הזאת?

 

– אם יש לך מחשבות לא מאורגנות, אז אוקיי, שיחה זאת אחת מיני דרכים רבות לסדר אותן (ובכלל, לא כל המחשבות צריכות סידור, לפעמים עדיף פשוט לתת לעצמך לחיות את ההווה).

 

– אם זה כדי ש"יבינו אותך", מה בעצם נותנת העובדה ש"מבינים אותך"? יש בזה תועלת מטפיזית, מעבר למה שאתה מייחס סובייקטיבית לעובדה הזאת?

 

– אם זאת תחושת בדידות, האין משהו אחר, כיפי, שתוכל לעשות כדי למלא את החלל הריק?

 

קראתי פעם בספר של פסיכיאטר נחשב שחלק גדול מהחוסן שלנו הוא היכולת ליצור מעין "הורה פנימי" או "מדריך פנימי" או איך שלא תרצה לקרוא לזה. בן־זוג פנימי. קבוצת מעודדות פנימית. לא ממש כדמות, אלא כפונקציה שדוחפת אותך, נותנת לך כוחות, אתה יכול לדבר איתה (יענו, לא במובן של חבר דמיוני, אלא פונקציה פנימית בתוכך שמסוגלת לנתח – גם לאו דווקא לנתח, אלא יותר כמו "לסדר" את עולמך הרגשי).

❤️נעמי28

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לא יודע אם שיתוף של אדם זר יעזור לי.כתום כואב

אולי יעניין אותך