אבל אני משער ש- רגשנית, עדינה, נעימה...

אבל יש גם דברים שתלויים בחברה ובהרגל... יש לבוש נשי, יש התנהגות נשית (אני מתכוון כאן, בקשר זוגי..)
אולי בשונה מהרבה אחרים אני לא רואה צורך גדול להתנער מהתפיסות החברתיות האלו. ולו רק בגלל שהן (בחברה שבה הן כבר קיימות) מעוררות רגש וחיבה לשני הצדדים.

לא בא לי לצאת עם מישהי שחשבתי שהיא מישהי ובסוף הסתבר לי שסתם יש לו שיער ארוך

בס"ד

(למעט השורה האחרונה, לפחות בינתיים )

לפחות בשבילי,זה לא מחייב לשאר הבנים.

עם רגש מפותח (לא יותר מידי! )

עדינה

לא אסרטיבית מדי

מכבדת את מי שעומד מולה. (למה זה קשור? לא יודע. זה מה שאני חושב)

"הו, אין לך? אז איך אתה מתנועע?"
"או, אני מניח שיש לי כמה שרירים..."
"ובכן - זה יספיק. מעכשיו נעבוד על הראש. ידע. מוח. חכמה. זה הכוח האמיתי"

מי מזהה?

כמובן- החרב באבן

(מרלין וספחת- ארתור)

כמו שאני לא אוהב איך שבנות מגדירים גבריות,

כך אני לא אוהב להגדיר נשיות.

מה שכן אני יכול להגיד, שאם בת מתנהגת ברוב הדברים כמו בן,

אני אגדיר אותה כ"לא נשית".

אבל אם ברוב הדברים היא מתנהגת כבת,

אבל יש מעט דברים שהיא  נוהגת כבן (אפילו לשחק כדורגל),

אני לא אגיד עליה שהיא "לא נשית".

|עריכה|

עכשיו אני רואה למה בכלל פתחת את השרשור

על דייט ראשון וחבל!

אני למשל בן אדם (אני בת) שמייח שאוהב לטייל ולזוז ..ופעם היה לי דייט ראשון עם מישהו שייא החמוד כולי באנרגיות(מההתרגשות)בראש של לקפץ להכנס למים לטפס..לא בהגזמה אבל באנרגיות של לזוז כזה.מתוך שמחה ..

ונראה לי שלא כל הגברים מתלהבים וזורמים על זה

אלא יש כאלה שיחשבו "מה הסיפור שלה ככה לא אמורה להתנהג אשה."

כל הכבוד!

נראה לי שהם פשוט חושבים שאת בעלת מרץ רב, או שאת מרוגשת 

יש מלא בחורים שמחפשים בנות בסגנון שלך..

בחורה שיודעת להביע את ע צ מ ה, 

ריגשית (גם בסוג ההומור), שיכלית, חיצונית (לבוש, הליכה), פנימית (עומק)...

ולא מנטרלת את רגשותיה תכונותיה בציפייה שהבחור יתחיל. (ושאינו יודע לשאול... את פתח לו!)

כי לנו הבנים יש הרי את החלק המאצ'ואיסטי הזה שהבנות כ"כ רוצות, לא?

אז אסור לנו להתחרפן מדי.. 

יתרון גדול, לכזו שיודעת להתפנק מדי פעם על חשבוננו.. ומעיזה [כן... מעיזה!] לרמוז רעיונות בהפתעה ( "יו.. איך בא לי גלידה/שווארמה" או "תגיד.. כמה בסוף ניצחה מדריד??" ).

ובעיקר, כאלו שיודעות לקבל מחמאות בעיקום שפתיים וחיוך בעיניים [לוקח לנו זמן לנסח דברים כאלה.. תפרגנו לנו בחיוך לפחות]

כמובן שתהיה דברנית קטנה...

ו.. קשר עין מדי פעם, כי ללא קשר עין בשיחה... את לא רוצה לדעת איך זה מרגיש

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים