"המלאך הגואל אותי מכל הלילות", "מצה זה חמץ", ,"ברוך אתה שהכל נהיה מזונות"

בת שנתיים ו9 חודשים.

מטפסת ומפחדת לרדת "סבתא, תקראי לסמי הכבאי שיבוא להציל אותי"

אמא לאבא "איך קוראים לשיר ההוא של אריאל זילבר" 

הקטנה שומעת ושרה "הוווו! תן לי כח! להלהלה " לפי המנגינה.

לסבא שיצא מחדר השירותים "כל הכבוד" + מחיאות כפיים " אתה כבר גדול ואין לך טיטול"

"ברוך אתה ה' בורה פרי המזונים" (על עוגת תפוחים)

מלמדת את סבתא ואת אמא להתפלל , מצווה לשבת, עומדת מולנו, נותנת הוראות ומדגימה בעצמה 

"תושיטו יד, עכשיו לשים יד על העיניים .. שמע ישראל"... וכו'

ובהמשך : " ברוך אתה ה', משיב הגשם ומוריד הרוח" + ביצוע ל"מוריד הגשם טיף-טיף-טף"

התפילה מסתיימת ב" ברוך אתה ה' אשר קידשנו במצותיו וציוונו על מצוות ציצית" 

"ברוך את ה'.. בורא מיני.. מלפפון"

"ברוך את ה'.. מלך הליים" 

מצחצחים שיניים, המברשת נפלה לרצפה:

"אוי!.. נפל השיניים"

בן 6 מצא דרך יצירתית למלא את הבקבוק שלו מבלי להתאמץ:

הוא פשוט הודיע: "אני מניח את הבקבוק שלי על השיש. מי שימלא לי אותו...... יזכה במצווה!!!"

בן ה-6 קנה ברד ב-3 ש"ח מהכסף שלו: הביא למוכר שטר של 20 ש"ח וקיבל עודף - 17 ש"ח.

גם הבן השני (7.5) רצה לקנות ברד. היו לו בארנק 3 ש"ח, אבל הוא רצה להביא למוכר יותר מ-3 ש"ח.

הוא ממש התעקש על זה ולא הבנתי למה????????

עד שהוא הסביר: כי אני רוצה שהמוכר יביא לי עודף!!!

אני מקווה שאתן כותבות לעצמכן את כל הפנינים.

לי יש פנקס לכל אחד מהילדים והם ממש נהנים לקרוא ממנו אחת לתקופה. וגם אני

"אבא. השואה זה עצוב בטירוף"

שיר לפני השינה עם הבת שלי (2)

אני: "דומם שטה תיבה קטנה על היאור הזך..ובתיבה משה- - "

היא: "מורשה קהילת יעקב!"

וגם:

הוא עושה פיפי בחוץ ואומר:

"אני עושה על הנמלים שיהיה להם מה לשתות!"

וגם:

הוא לא רצה לעלות לאוטובוס וכשהסכים אמר:

"אבל אני נוהג!"

ואז כל הנסיעה חפר לכולם ועשה קולות שהוא נוהג..

זה כזה חמוד ומצחיק שהקטנים משתמשים בביטויים שלנו... הגדולה שלי אמרה לאחרונה "אין מה לעשות בכלל", ובהקשר אחר "חבל".

הכי מצחיק זה כשהיא מתחקרת "מי בילגן לי? את? נו נו נו לך"

אויש, יש בלאגן. מה זה? 

ייסורי מצפון הוא עושה לי.

כשניקינו לפסח "ווה, איזה בלאגן...". (וואלה, שמתי לב ).

ועוד משהו חמוד "את תאכלי את הטונה והשעועית, ואני אוכל את הפתיתים. יאללה?" (מעין, עשינו עסק?)

וגם "מודה אני לפניך... רבה אמונתך- בנים מצוות ציצית"

היא צריכה לשירותים. אז למה את לא הולכת? "אבל הריצפה שם איכס!"

ואפילו אבחנה "אמא את צריכה לעשות כביסה. תראי כמה מלא יש בסל!"

וגם: אחרי נהיגה קשה בגשם שוטף אני נכנסת לחניה באנחת רווחה "ברוך ה' שהגענו בשלום"

הילדה בחשדנות: "אמא, את מברכת על האוטו??"

זה חמוד כשהילדים חושבים שהם מנהלים את הבית ומחליטים לנו מה אנחנו צריכים לעשות.

ובמילים של בתי "תשתפי פעולה, אמא"  (אמרתי לקטנה שפחות יכאב לה כשנוריד את הבגד אם היא תשתף פעולה, אז הגדולה תפסה את זה מהר).

ועוד אחד- אמרתי לגדולה שאני ממש רעבה ושאלתי אם אפשר לאכול אותה. היא אמרה שלא, "בגלל שאני ילדה ו-ה' עשה אותי" 

הבאתי לו מעדן עם חתיכות הפרי,

"אמא, מדני לא טעים, יש שמה ג'וקה"

או שאמרתי לו: אתה מלפפון, הוא עונה לי, אתה עגבניה

אמרתי לו אתה קפה, עונה לי אתה שוקו..

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות