"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"

שבעת השערים:

פה, נחיריים, עיניים ואזניים.

לכל אחד יש את ההשפעות שלו על האדם.

כדי לזכות ביראת שמיים צריך לשמור על קדושת הגוף, שנמדדת כך:

פה- שומר פיו מדברי שקר, מרכילות ולשון הרע, וקל וחומר ניבול פה... "אין החוכמה שורה אלא למי שמקדש את דיבורו" ולהבדיל, עוסק בדברי תורה, מתפלל בנחת בכוונה ובמתינות.

עיניים- נשמר ממראות אסורים... ומטהר עצמו במראות הטבע, שמיים, נופים, גלי ים, חיות בטבע וכו'

אזניים- שמיעת דברים טובים ומשמחים. להיזהר מתוכן בעייתי, כולל מוזיקה מלוכלכת.

נחיריים- מידת הסובלנות, נשמר ממידת הכעס("טורף נפשו באפו", "חרון אף") "וכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", שמחשיב עצמו כא-לוה, ודוחק רגלי השכינה.

בהצלחה!

החזו"א או הסטייפלר המליצו לבחון יראת שמיים ע"פ צורת התפילה.

כמובן שזה צריך להיות מבחן סמוי ותפילה אקראית.

יראת שמיים רואים בכל תנועה של הבן אדם. יראת שמיים היא דבר מקרין כלפי חוץ. יכול להיות אדם שכלפי חוץ מקפיד על כל המצוות וכו' אבל אין בו יר"ש. אף פעם אי אפשר למדוד דברים רוחניים ופנימיים ע"י מעשים חיצוניים בלבד כי תמיד יהיו חריגים. סתם דוגמא מהחיים, יש לי אח אחד שכלפי חוץ נטו לא מייחצן את עצמו כ"צדיק", לא הולך עם כיפה ענקית, לא מגדל פיאות, הבגדים שלו פשוטים אבל לא "מוזנחים" ו"זרוקים"... אבל הדבר הכי בולט אצלו שאנשים אומרים לי עליו (חברות, וכו..) שיש לו אור של צדיקים בעיניים. אני בכלל חושבת מתוך הניסיון חיים הקצרצר שלי שמידותיו של אדם משתקפות לו בעיניים. ואני חושבת שלא סתם אומרים שהעיניים זה ראי הנשמה. חוץ מזה, אשפר לראות בשפת גוף של בן אדם, אם הוא מכבד את הסובבים אותו, אם הוא צנוע, אבל שוב, אני חושבת שזה דבר לא מדיד אלה פשוט משתקף באדם.

וברצינות:

מבחינתי השאלה היא:

האם כשהאדם ישמע הלכה חדשה, שעד היום לא נודע לו על קיומה,

ולאחר בדיקה ההלכה תתגלה כאמיתית - האם הוא יישם אותה או לא.

כמובן שלא תמיד אפשר לראות את היישום, אבל לא קשה לראות את היחס והגישה.

אם אתה קצת בייניש, אתה יכול מאוד בקלות למצוא הלכות שלבנות אין מושג עליהם.

אם את לא ביינישית, זה יותר מורכב, ותמיד אפשר להיעזר בבייניש

כמובן, לא בתור מבחן אלא בתור דיון או חלק מסיפור. דוגמא (ואני יוצא מה-זה ליטאי עכשיו...):

כשאמרנו הלל בליל הסדר, חיפשתי עוד שניים שיענו לי 'הודו לד' כי טוב', כפי שמפורש ברמ"א.

אני תוהה כמה בנים יודעים את זה, וכ"ש בנות...

חודש טוב וזמן קיץ טוב לכולם!

שמים לו פסל מול הפרצוף,

מצמידים לו אקדח לרקה,

ומצווים עליו להשתחוות לפסל,

ולא, נהרוג אותו!

אם הוא משתחוה, אין לו יראת שמיים,

אם הוא לא משתחוה, מוציאים טבעת, ומציעים נישואין!

אם ככה,

איך אפשר לבדוק יראת שמיים לבנות?

לבנים- 

מודדים את קוטר הכיפ+עובי הצמר של הציצית (X)

כמות נידנודים בתפילה לדקה (Y)

את אורך הפיאות כפול אורך הזקן (Z)

מחברים את הכל, אם הוא הולך עם שורש וגרביים\חולצה מכופתרת ארוכה\גמרא ענקית מוסיפים 3 נקודות על כל אחד

והנה לך דוסומטר מ1-100!

לבנות-

מודדים את אורך השרוול מהמרפק עד היד 

פחות האורך מהרצפה עד לקצה החצאית

כפול כמות השכבות שיש לה בסה"כ

לסיכות אולפניסטיות\תחרות\קוקס מבולגן\צמה\טבע נאות\שורש\גרביים יש להוסיף נקודה

והנה יש לנו דוסומטר מדוייק.

<צ>

צריך להכיר את הבנ"א טוב, להפגש הרבה ולהפגש גם עם אנשים אחרים.

לשים לב לדקויות, למידות, לשאיפות ולכמה הוא מוכן להשקיע ולהקריב בשביל קיום מצוות (לא בעזרת מבחנים כאלו או אחרים- אלא ביום יום..)

במ"מ? ס"מ? אינצ'?

פשוט משהו בחישובים לא מסתדר לי.

ואם הבחור הולך עם שורש וגרביים, אבל הגרביים שקופות (כמו של נשים), אז גם מוסיפים?

ראיתי את חבר של אח שלי הולך ככה (עם גרביים שקופות) אבל בנעליים,

הוא אמר משהו על זה שלא נוח לו גרביים עבות, הוא חייב גרביים דקות, אז הוא הולך עם של אמא שלו.

התפקעתי מצחוק כשראיתי אותו

עעעעננננקקקקק

והזוייי אששש

פ ה חשדתי!@!

אולי זה לא שיך כשלא רואים אותם?

צריך ללמוד את זה פעם ברצינות!

לפי הדיבור והמראה לא הייתי מנחשת כמה חוסר יראת שמיים היה לגרוש שלי!!!!  גם התנהגות וכדומה היה נראה שיש לו הרבה יראת שמיים הסתבר שהיה מעט מאוד.

זו שאלה מאוד חשובה איך לדעת באמת!!!!  לא תמיד כל כך פשוט..

נראה לי שמדד טוב לכך, הוא זהירות של האדם בשמירת הלכה, והקפדה על התנהגות ראויה וכדו', כאשר אין מוסכמות חברתיות (ע"פ החברה שהאדם מצא בה) שמחייבות אותו להתנהג כך, ואין לו צורך להרשים.

אבל אני מניח שאם מגיעים לרמת תקשורת וכנות גבוהה מאוד, אז פשוט מכירים את העולם הרוחני של האדם מבפנים. רק שזה לא פשוט להגיע לכך, ומסופקני אם רוב הזוגות מגיעים אחרי הנישואין למצב הזה.

איך הוא מברך, איך הוא מדבר על מצוות(בהתלהבות/ביובש), מה היחס שלו לת"ח, איך הוא מתנהג בבין אדם לחברו...

כלל גדול שלמדתי בחיים הוא שתחום מסוים (אפילו אם האדם ממש מצטיין בו), לא יכול להעיד על כל המכלול בצורה שלמה וטובה מספיק.

ז"א: בדיקת ההתנהגות שלו במצבים מסוימים או בייחס לדברים מסוימים - היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק בשביל שאחרי שתראי אותו בתנאים האלו תוכלי להגיד: "אני מכירה אותו לגמרי" , כי בשביל להכיר בן-אדם באמת , צריך לראות אותו בכל מצב של החיים/במכלול של תנאים , (ויחסית לסך המצבים והתנאים שהאדם עובר בחיים הדברים שציינת (שהם חשובים) הם רק חלק ואינם מספיקים להכרה באופן מוחלט)

בבית ספר "בואי כלה"

ניתן להכנס לקישור המצורף

http://www.zoogyot.co.il/

האגביים, למידע העקיף שהצד השני מזרים.

כל השאר - מוטל בספק הצגה.

ואגב - בנות יותר נוטות לקנות ולהתלהב מססמנים חיצוניים.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים