זה להלחיץ. חבל שזה ככה, אבל עדיף שתסתכלי על זה ככה מראש ותמנעי מעצמך עוגמת נפש.
העולם מורכב באופן טיבעי מסקאלה של אנשים:
גבוהים - נמוכים
שמנים -רזים
זריזים - וכאלה שלוקח להם קצת יותר
עצם הדרישה של להשוות את כולם לקו הממוצע היא דרישה טיפשית (אם כי כמובן, שהמחשבה העומדת מאחורי היא הגיונית. וודאי שצריך לעקוב ולבדוק ככלל שאין עיכוב התפתחותי, אבל לרוב האחיות של טיפת חלב נשארות בשלב הלהלחיץ...)
ולעניין - זה נשמע לי עדיין בנורמה. האם בדברים אחרים הוא מסתדר? הוא מחקה תנועות אחרות? הוא מבין כשאת מדברת אליו? הוא יודע "להסביר" בדרכו שלו מתי הוא רוצה משהו ומתי לא?
שלום ולמחות כפיים עושים בלחץ?....
כמה סבלתי מהן. אמנם לא בנושא ההתפתחותי כ"כ, אלא בעיקר בעניין המשקל של הילדים. אני לא שוכחת את התקופה הנוראית הזאת. אל תתני לזה לקרות..
לא יודעת אם אצלך זה קיצוני כמו אצלנו, אבל אם הן באמת מלחיצות אותך ויש לך רופא ילדים טוב ורגוע - עדיף לך ללכת אליו. זה מה שאני עשיתי. מביאה להן את הילדים אך ורק לחיסונים וזהו.
חבל לך על הלחץ, וחבל על הילדים, שמרגישים כל טיפת לחץ שלנו ופועלים בהתאם (הילד שלי פתח בשביתת רעב באותה תקופה).
אני לא זוכרת מה אמורים לעשות בגיל 12 חודשים, את יכולה לבדוק בגוגל.. ואל תתייחסי למס' החודשים שכותבים לך במדויק.. כל ילד הוא אחר... סטייה של כמה חודשים לפה או לשם זה לא בעייתי.
בשמחה וברוגע 
אה, ועוד משהו, אל תהססי גם להקשיב לבטן שלך. אם היא אומרת שהכל בסדר, אז סיכוי גדול שהיא צודקת
הבת שלי לקחה את הזמן לפני שהתחילה ללכת, וגם לפני שהתחילה לדבר.. נתתי לה את כל הזמן וממש לא נלחצתי.. יש ילדים כאלה.. ועכשיו אני נזכרת שגם עם הכפיים לקח לה זמן... בכלל לא התייחסתי לזה
(כמובן אם זה הופך להיות קיצוני ותמוה אז הולכים לבדוק, אבל לא על כל עיכוב קטן...)
"לפי הספר" תינוקות אמורים למחוא כפיים ולנופף לשלום מגיל 6 חודשים ועד בערך 9 חודשים.
אבל, בפעול לא כולם עומדים בלו"ז, וזה לא מעיד על שום בעיה!
(אצלי הגולה מחאה כפיים בשלב מאוד מאוחר, אבל את כל השאר היא עשתה מאוד מוקדם. והשני התחיל מחוא כפיים ממש מוקדם, אבל בשאר התחומים היה איטי יותר מאחותו...)
אם באופן כללי הילד ערני, מתקשר (לאו דווקא במילים, בעיקר בתנועות, קולות וכו'), מבין עניינים פשוטים (מזהה את ההורים שלו, מפחד מזרים, מתלהב כשהוא רואה משהו שהוא אוהב- נניח אוכל...), מתפתח מוטורית באופן קבוע (בקצב שלו..)
אין מה לדאוג!
בע"ה יום יבוא והוא ימחא כפיים, אל דאגה
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
מוחאת כפיים ועושה שלום לאמא לחוצה?......
תרגעי - ימחא לך כפיים...
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
אולי כדאי לבדוק גם מסגרות חינוכיות טיפוליות לנערות, שבהן יש צוות רגשי מקצועי, קבוצות קטנות וליווי אישי לצד הלימודים. במקביל, חשוב לערב פסיכולוגית חינוכית או עובדת סוציאלית שמתמחה בנוער, כדי להתאים לה מסגרת לפי הצרכים שלה ולא רק לפי הקושי הלימודי. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו הבת שלכם תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת. ❤️
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
