ד"ר באונו דה מסקיטה

רופא קונבציונאל, שם דגש על תזונה.

שנגדם משרד הבריאות ממליץ לחסן הוא מאוד קטן - הודות לאותם חיסונים.
(כמובן שאם אתם מתכננים טיול בחו"ל, אז זה כבר לא כ"כ בטוח - בהתאם למדינות שבהן תבקרו). 

(לא מנסה לפתוח כאן דיון). 

הענין הוא, שהסיכוי להידבק בטטנוס הוא מאוד קטן - אבל אם מישהו נדבק בזה, סיכויי ההשרדות שלו מאוד קטנים. 
אז יש מחלות קטלניות יותר וקטלניות פחות.
יש גם מחלות כמו חזרת - שהסיכוי להידבק בהן הוא קטן וגם אם נדבקים, מלבד המון סבל לחולה, כמעט תמיד מחלימים ממחלה זו לחלוטין. 
את יכולה לחפש באינטרנט מהן סיכויי ההידבקות ומהם סיכויי ההישרדות במידה וילד נדבק במדינת ישראל. 

יש מחלות שמלבד אי הנעימות והסבל לילד, הסיכוי לסיבוך שיוביל לתוצאות קטלניות הוא יחסית קטן - כמו אבועבועות רוח למשל - שעד שהוכנס החיסון מתו בכל שנה "רק" מספר חד ספרתי של ילדים בישראל כתוצאה מסיבוכים של מחלה זו. 

אני חושב שכדאי לך לגשת לרופא המשפחה ותסבירי לו מה שקרה ואת הפחדים שלך ותשאלי אם יש לו פתרון כלשהו ועל מה הוא ממליץ. 

הוא לא יכול להכריח אותך לעשות שום דבר ולא יקרה כלום אם תשאלי אותו. 

יש כאן קצת מידע על המחלות שנגדם מתחסנים. 

http://www.o-mama.co.il/newsarticle/67917,6924,23233.aspx

(הקישור משום מה לא תופס לגמרי, אז צריכים להעתיק אותו ולהדביק בשורת הכתובת בדפדפן). 

תחפשי בגוגל...זה מרכז רפואי שמשלב גישה קונבנציונאלית עם גישה לא קונבנציונאלית... הם מציעים מפגש אישי ובו פורשים לפנייך את כל החיסונים, כל הסיכונים, כל היתרונות, כל הנסיבות ואז לפי כל המידע- את מחליטה מה שנכון לך.  והמחירים לא בשמיים בכלל.

כדאי לך לשמוע דברים ממקור אחד שאת סומכת עליו ומתחברת עליו אחרת יהיה לך סלט בראש ולא תצאי מזה... כל כך הרבה דעות, מחקרים, ענינים...

יש כ"כ הרבה גורמים שונים שלוקחים חלק בהחלטה כזאת, ששווה לך להשקיע ללמוד את הנושא ולהבין אותו.

בהצלחה!

לרפואה משלימה יש כלים לזהות למה הגוף מתנגד בצורה ככ חזקה לחומר מסויים (אוכל או חיסון או אחר) 

וגם לנקות את ה"רעילות" (במובן הסיני של המושג) שזה מכניס לגוף 

ממליצה ללכת כהכנה לקראת, וכהתמודדות אחרי החיסון 

את אמא ממש חכמה!  

את מה שאמרת וגם ניקינו את הרעילות(קינסיולוגיה)

אבל ההתנגדות שלה(ושל ילד נוסף אצלי) זה לחומרים כימיים, לא ניתן לנטרל את כולם.

ותודה על המחמאה,

מה מקור הבעיה? האם יש סכנה בחיסונים נוספים?

האם זו בעיה שמערכת החיסון חלשה מדי, ולכן היא מתקשה להתמודד עם החיסונים, אבל יתכן שכדאי לעשות מאמץ מיוחד ולחסן, כי גם הבעיה עלולה להקשות את התמודדות עם המחלות, במקרה שחלילה יגיעו?

אולי זו רגישות יתר של מערכת החיסון לחומרים שנמצאים בחיסון, ואפשר לדעת למה הרגישות, ובאיזה חיסונים החומר הבעייתי קיים, ואולי אפילו לחסן נגד אותה מחלה בתרכובת חיסון שלא תכיל את החומר המזיק?

הרפואה הקונבנציונאלית לא מבינה בזה גורנישט, ענו לי פה תשובות יותר חכמות משענו לי הרופאים...

(אימונולוגים, כמדומני).

הנה, שאלתי רופאים ולא הפנו אותי לגורם מומחה בתחום..

כשלקחת את הילד למיון - מה אמרו לך שם? 

אמרו לך שזה בגלל החיסון או שאת פשוט חושבת שזה מה שקרה? 

כל פעם היתה רוטינה מהסתבכות אחרת: חיסון, מחלה כלשהי ,הסתבכות של המחלה

ולבסוף בלית ברירה למיון.

כאשר זה קרה פעם ועוד פעם ועוד פעם, התחלתי לקשר בין הארועים.

כשאמרתי במיון שהילדה עברה חיסון, אמרו לי, אה זה לא מזה.

אמרתי שנראה לי שהיא אלרגית לאיזה חומר בחיסון- אמרו לי שאלו אינן תופעות של אלרגיה(וזה נכון, אלא שלדעתי החיסונים השביתו לה את מערכת החיסון או משהו דומה לזה, אני לא רופא שיכול לשים אצבע על הנקודה)

הגענו למסקנה שחומרים כימיים לא טובים לה, לאחר שהיא פיתחה אלרגיה חריפה של פריחה אדמומית בכל הגוף. לאחר כמה פעמים הלכנו לטיפול והתברר לאחר תשאול ובדיקה- שיש אלרגיה לחומרים כימיים(גם צבע מאכל הוא כימי, ובמיוחד אדום.)

תארתי לעצמי שהדבר קשור איכשהו גם לחיסונים.

עשינו את הנטרול וכל החומרים שאותם נטרלנו- הפסיקו להפריע לה.

כשעברנו דירה ושינינו חומרים בבית- מיד פיתחה שוב אלרגיה.

כך היה עם הבן שלי וגם איתה, מספיק ניסיון בשביל לראות דברים.

כל חומר הוא כימי. כימייה היא תורת החומרים...

אני לא נוהגת ללכת לרופא שמזלזל בתחושותי,

פעם פעמים הוא יהיה צודק ובפעם הנוספת הוא עלול לטעות

אלרגיה לאבקות כביסה, מרכך כביסה, סבונים, צבע מאכל

ויש עוד הרבה דברים, יש חומרים שהתגובה קשה ומידית, יש חומרים שהתגובה מצטברת.

אצלינו ראיתי את זה לגבי מרככים- אני לא משתמשת למרות שאני מאוד אוהבת ילדים שמדיפים ריח נעים של מרכך- אני רואה תגובה של כמה ימים אחרי שימוש קבוע במרכך.(הפסקנו וחוזר חלילה, וכל פעם היתה תגובה לאחר כמה ימים)

אבקת הכביסה נשטפת בכביסה ויש אלרגיה רק עד שמתרגלים לאבקה ואח"כ אין.

היתה תקופה שכל מוצ"ש היו להם תגובות אלרגיות, לשניהם יחד! פעם אחת אפילו הזמנו אמבולנס ונתנו לילד זריקה(הפריחה החמירה מידי דקות)

עשינו בדק בית, מה שינינו בשבתות הללו, והתברר שקנינו סוג מסוים של מיץ ענבים. והילדים כ"כ אהבו ושתו בלי סוף. כמובן שהחלפנו סוג ומהשבת הבאה כבר לא היה(וכידוע יש במיץ ענבים חומרים כימיים כמשמרים)

צבע מאכל אדום, (כמו פטל שקנינו לבית ופתאום החלו תגובות חריפות)

 הפניסטיל ואריוס באי בית קבועים אצלינו, ועכשיו גיליתי תרופה מצמחים שעוזרת יותר מהר מהם, אז אני משתמשת בה.

קוריוז- פעם הרופאה נתנה לבת  שלי אנטיביוטיקה, כעבור יומים, חזרתי לרופאה עם הפריחה האופינית אצלינו לאלרגיה.

הרופאה- כנראה שהילדה אלרגית לפניצילין.

בקשנו לנסות להחליף לתרופה ללא צבע אדום(האנטיביוטיקה היתה עם צבע)

הרופאה

אבל נתנה!

והאלרגיה חלפה.

הרופאה אמרה לי -תמיד לומדים בחיים

מאז איננו משתמשים באנטיביוטיקה עם צבע

הנה מה שאנו מכירים :

מה הוא אומר לך שגורם לזה? 

עשית להם בדיקות לאלרגיות? במקום לסמוך על תחושות בטן - אפשר לבדוק את זה. 

הוא אומר, קחי אריוס, קחי פניסטיל. תעקבי שלא נהיה מסוכן.

כן, צריך ללכת לארלגולוג,

ומה הוא יגיד?אלרגי ל-א', ל-ב'

יש להם תרופה לזה?

אני רואה למה יש אלרגיה,

נו, ומה הלאה?

ואם באמת הוא יגיד לחומרים כימיים(אני יודעת על מישהי שארלגולוג אמר לה את זה)?

כי אולי יש דברים שהוא אלרגי אליהם שאת עוד לא יודעת - והוא עלול חלילה למות מזה אם הוא יגלה בשיטת הניסוי והטעיה? 

לא מאחל לזה חס וחלילה - אבל כדאי לדעת למה אלרגים בדרך הבטוחה. 

ואם הוא יגיד שהוא אלרגי למשהו - אז קודם כל, יש טיפולים לאלרגיות מסוימות. יש אלרגיות מסוימות שאין להן טיפול. 

הרבה אנשים אלרגים לכל מיני דברים והם מסתדרים יופי בחיים. מה זאת אומרת "מה הלאה?" - כלום. החיים ממשיכים. אם יש טיפול - מטפלים ואם אין - נמנעים מאותו חומר. 

אם הוא אלרגי למשהו - אין ספק שזה לחומר כימי. גם מים הם חומר כימי. גם עקיצה של דבורה היא חומר כימי. 

השאלה היא, לאילו חומרים הוא אלרגי או רגיש אם בכלל זו באמת הבעיה - ועד שלא עושים בדיקה, לא יודעים בודאות. 

'חומר סינתטי'?

אני גם לא בטוחה שזה המונח הנכון, בכל אופן כדאי לברר, כי כשאת אומרת 'הרופאים לא מבינים בזה גורנישט' - אולי הם לא מבינים כי את משתמשת במונח לא ברור (כי כאמור, אין חומר שהוא לא כימי, אז מה רופא כבר יכול להגיד לאמא שאומרת לו שהבת שלה רגישה לחומרים כימיים).

אנא קבלי כהצעה, לא כביקורת.

שאלתי היא אילו חיסונים הם בגדר חובה, לא חובה של המדינה,

אלא חובה לבריאותם של ילדי. (ומה החיסונים שלוקחים רק מפני בריאותם של הקולקטיב).

שאלה אגואיסטית חוצפנית ממדרגה ראשונה, וסליחה על הבוטות,

אבל את מזמינה את זה עם דיבורי ה"בריאות הקולקטיב" מול "בריאות ילדי".

בריאותם של ילדייך הלא מחוסנים, היא הודות לכך שהקולקטיב מחסן.

זה שאת רואה רק את בריאות ילדייך, ושהאחרים יחוסנו וישמרו על הילדים שלך בריאים

זו חוצפה, חוסר ערבות הדדית וחוסר הבנה בערכים שלנו כיהודים שומרי תו"מ.

את זה שאת הילדה הראשונה לא חיסנת כי היא הגיעה אחרי כל חיסון למיון,

אפשר איכשהו להבין.

אבל למה את השנייה לא?

לי יש  מגוון רחב של בעיות רפואיות שונות, לאחותי אין שום בעיה חוץ ממשקפיים במספר קליל.

זה שהגדולה ככה, זה לא תירוץ לא לחסן את הקטנה.  

כי אכפת לך רק מהחובה של בריאות ילדייך, ושהקולקטיב ילך לו לשלום... ? (תדמייני שכתבתי מילה אחרת)

אם כל אחד יחליט שרק בריאות ילדיו חשובה לו, ולא בריאות הקולקטיב 

אף אחד לא יחסן, וכולם יהיו חולים במחלות מסוכנות שכבר שנים לא חולים בה.

הקולקטיב זו אני.

הקולקטיב ששומר על הילדה הלא מחוסנת שלך, שסביר להניח שהייתה מגיבה בסדר לחיסונים.

הקולקטיב שקם בלילה לתינוק שעלה לו החום אחרי החיסון, 

שמחליף לתינוק שמשלשל בגלל החיסון 

ששומע את הצעקות שלו בטיפת חלב. 

בזמן שיש אימהות, שהן טפילות בלי שום הצדקה על ה"קולקטיב"

שבריאותו חשובה להן כקליפת שום והן רואות רק את הנוחות שלהן ואת בריאות ילדיהן.

תיזהרי לא להשאיר דברים חלודים בבית,

שלא ילכו יחפות מחוץ לבית וכד'

אם הם לא מחוסנות לטטנוס , ה"קולקטיב" במקרה הזה לא יציל אותן.

אני מחסנת את הילדים שלי בכל החיסונים, בלי לבדוק בכלל.

ואני מאדש מבינה את אם-אם שלא מוכנה לסכן ילד נוסף שלה. או אפילו שרק לא  מתחשק לה לקחת את הסיכון שהיא תגיע עם הילד למיון.

ה'קולקטיב' מחוסן כדי שהפרט לא יפגע. הילדה הקטנה הזאת היא כרגע הפרט, ומזלה שנולדה בישראל, מדינה בה הקולקטיב מחוסן.

מסכים עם כל מילה. 

שאסור לחסן

וזה כנראה המצב

אין פה אידיאולוגיה או משהו כזה

ותגובתך לא במקום

כדי שהם יהיו מחוסנים, או בשביל "בריאות הקולקטיב"?

באמת מעניין אותי לדעת.

אני לא בטוחה שאם ילד שלך היה מגיע למיון כתוצאה מחיסון, והיית חוששת לחייו, עדיין היית ששה וממהרת לחסן כל אחד מהחיסונים למען הקולקטיב.

אני חושבת שאם-אם פועלת נכון כשהיא בוחרת לא לחסן את בתה בת השלוש לאור התגובות שחזרו על עצמן חיסון אחר חיסון.

אני מבינה את הבחירה לא לחסן את הילדה שבאה אח"כ, אולי מטראומה ממה שהיה עם בת השלוש (אגב, אם-אם מציינת שיש לה עוד ילד עם רגישות לחומרים כימיים אז יש בהחלט הצדקה סבירה, לדעתי, לחשש שגם לילדה הצעירה יותר תהיה תגובה אלרגית לחיסונים).

ברור שיש סיכון אישי כשבוחרים לא לחסן את הילדים. הסיכון הוא לאו דווקא שהילדים יהיו נשאים וידביקו את יתר האוכלוסיה (במחלות שהאוכלוסיה חוסנה נגדן), אלא בזה שהילדים עצמם יחלו באחת מהמחלות שהם אינם מחוסנים נגדן.

עם זאת, אם-אם בוחרת לקחת את הסיכון הזה מתוך ידיעה שהחיסון יגרור כנראה תגובה אלרגית חריפה, ומתוך ידיעה שהסבירות שהילד יחלה במחלה הוא נמוך, ברוך ה', הודות לכך שרוב מכריע של הציבור כן מחוסן נגד המחלות.

למה זה מפריע לך?

למה זה כואב לך?

לא מדובר כאן באמא שמתנגדת לחיסונים ברמה העקרונית, אלא רק באופן נסיבתי, לילדיה.

לזה את קוראת "בלי שום הצדקה"? "אגואיסטיות"?

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.