התייחסות לגופו של עניין, בעז"ה בהמשך.

1. כי ברוך השם זכינו שעם ישראל בעל שליטה ריבונית בא"י ואני רוצה להודות לו על כך.

2. כי אני רוצה לחנך את ילדי (לכישיהיו, בעז"ה) לאהבת התורה, לתת כבוד לכל יהודי ויהודי בעמ"י לא משנה איזה כיפה יש להם על הראש ואילו בגדים הם כן-או-לא לובשים (חליפה שחור-לבן? חולצה בחוץ? ציצית צמר? כיפת ברסלב? אין כיפה?).

3. כי אני רוצה להיות "עם" ולא "מול" עם ישראל. אני רוצה לפעול מתוכו, לא להוציא את עצמי מהכלל.

כי אני לא חושבת שהבדלות היא פיתרון.

4. כי אני מאמינה ב"כל ישראל ערבים זה לזה". אמונה פשוטה בכך שלכל יהודי ויהודי יש זכויות, שאני לא טובה יותר מאף יהודי בעם ישראל.

5. כי הציבור שלנו מחבק חוזרים בתשובה, מסורתיים וכל מי שרוצה לקיים רצון בוראו ולהתקרב אליו.

6. כי יש לנו כבוד לרבנים מכל המגזרים ולתלמידי חכמים. כי הרבנים והנציגים שלנו בממשלה/בכנסת שומעים חרפתם ולא עונים.

7. כי צורת החיים של הציבור שלנו מציגה את ההתמודדות ה*אמיתית* של יהודים שומרי תו"מ עם האתגרים של העולם הזה.

8. כי יש מצווה להגן על עם ישראל מפני הצרים עליו והציבור שלנו מגן (בכל החזיתות) על עמ"י ומעודד גיוס לצבא.

9. כי הציבור שלנו עובד למחייתו ולא הופך את התורה ל"קרדום לחפור בה".

10. כי הציבור שלנו עושה קידוש שם השם ברבים בכל יום ויום!, אחוז הלוחמה והקצונה הגבוה, הקמת היישובים בכל מקום שהוא, מערכת החינוך, הציונות, התרומה המדעית, החינוכית, הטכנולוגית, התורנית, האקדמאית.

יש עוד הרבה, להמשיך?

ובהתייחס לטענות שלה:

יש דת"ל חפיפיניקים? יש גם חרדים חפיפניקים (שרק "רשומים" בישיבה, אבל לא לומדים בה, שרואים במחשבים בספריה בסתר כל מיני תוכניות שאני ממש לא רואה, שלא מקיימים "ואהבת לרעך כמוך" ועוד...) כך שפה אין הבדל בין המגזרים.

שלא לומדים תורה בכובד ראש? היתרון שלנו הוא שמי שלא מתאים לו ללמוד כל היום, מגיע למסגרות אחרות בהן הוא יכול לקיים מצוות ולא מטאטים אותו מתחת לשטיח. לא מטייחים אותו. יש לו מקום.
בנות שעושות שירות לאומי? מצווה גדולה. ברוך השם שאנחנו חלק ממפעל תרומה גדול כל כך לעם ישראל.
שרוקדים בבמות מעורבות? נו, באמת. אני לא רוקדת שם. יש גם חרדים כאלה. זה יצא הרע נטו ואין כאן קשר לציבור כזה או אחר.

אני רוצה שילדיי ילמדו שכל יהודי הוא קודש קודשים ושילמדו לא לפחד כלל מהעולם.

"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'" (אורות ישראל ד', ג').

למה לא ללכת להיות נזיר קתולי?

שם האמת היחידה הרבה יותר ברורה!

לא בוחרים השקפת עולם לפי הפשטות והבהירות של הכללים שבה,

אלא לפי מה הקב"ה באמת רוצה מאיתנו, גם אם הכללים פחות ברורים, וגם אם זה אומר שיותר אנשים יפלו בדרך.

היא לא ביססה את דבריה על שום דבר מהתורה, המשנה, גמרא וכו'.

היא אמרה הרבה פעמים שקר או אמת, אבל היא לא הגדירה ולא ביססה מה זה שקר/אמת.

אז כמו שאומרים בצה"ל "ירי בצרורות מהמותן, זו לא אש יעילה",

אז אין טעם להגיב ברצינות למישהו ששולף את דעותיו מהבטן.

ככל הידוע לי, הרב רביד נגר הוא חרדי בעצמו, אז צריך להתיחס לתשובותיו בהתאם לכך.

יש גם דתיים לאומיים שלא מתפשרים?!!! שחיים חיי תורה אמיתיים?!!

קיצור> פפפפ....

ואהבתי במיוחד את סעיף ז' בתשובה...

אגב, איך זה קשור ללנו??

מה ההתפשרות פה??? 

להפך, אני רואה את זה כמצווה לכל דבר שאסור לבן תורה לבטל אותה. 

[לא עבירה אם הוא מבטל, אבל בהחלט פספוס של מצווה חשובה]

בכללי, לא מסכימה איתה..

נכון, יש דת"לים שלא בדיוק מקפידים. אבל יש גם חרדים כאלה, ויש גם חילונים שמקפידים על דברים..

אבל א"א להכליל את זה על קהילה שלמה וענקית.. יש הכל בכל מקום, וצריך לשאוף להיות הכי טוב איפה שאתה.

אני דת"ל ומאמינה בדרך הזאת- אני אשתדל לעשות אותה הכי טוב. להיות דת"ל תורני ודוס זה לא להיות חרדי. זה להיות דת"ל תורני ודוס. 

ההבדלים בהשקפה של הדת"ל ושל החרדים זה לא באיזה "חוזק" לקיים את המצוות, אלא באיזו דרך. 

ואני מאמינה שדת"ל זאת הדרך הנכונה.. לא רואה פה התפשרות או הקלה לעצמי בדברים מסויימים..

רק חבל שזה מנוגד לכמעט כל, אם לא כל, גדולי הרבנים, החרדים והציוניים.

(אבל אין לי כוח לויכוח. ברחתי)

הראי"ה קוק,

הרב נריה,

הרב הרצוג,

הרב מרדכי אליהו,

אלה רק הציוניים, ורק מעט מזעיר, אין לי את כל הרשימה כאן.

קשה לי להאמין!

כי בתורה אין מקום שמאפשר להשתמט ממלחמה,

רק מי שארש אישה וכו',

וגם זה רק במלחמת הרשות, במלחמת מצווה כמו "עזרת ישראל מיד צר" אין פטור לאף אחד.

ואפילו להיפך, אנו מוצאים שהצדיקים הם אלה שצריכים להוביל במלחמות!

מה שיש, זה אולי רבנן לא בעי נטירותא, שזה רק לגבי מיסים, וזה קשור להתנהלות הקהילתית בזמן הגלות.

לא למלחמה כלל ישראלית.

אבל צורת הלחימה היא "של אלף למטה אלף למטה"

אלף לוחמים.

אלף תומכי לחימה.

ואלף לומדים תורה (או מתפללים, לא זוכר בדיוק כרגע.)

זה חלק מהלחימה, ודאי שלא פטור.

זו המלחמה שלקחו בה את האלף הכי הכי צדיקים בכל שבט,

וזו גם הייתה הוראת שעה של המלחמה במדיין,

מדובר שם על מלחמת נקמה, לא על מלחמת כיבוש, או עזרת ישראל מייד צר.

כלומר, כשאתה מסתכל ברמב"ם, זו לא נחשבת מלחמת מצווה לדורות.

אלא מלחמת מצווה לאותה השעה.

הדבר היחידי שלומדים לדורות מאותה המלחמה,

כשעושים מצור על אוייב, אז לא מקיפין אותו מכל ארבעת צדדיו, אלא רק משלושה,

וכמעט לכל הדעות מדובר שם או על המלצה טקטית, או על ציווי למלחמת רשות,

ממה שזכור לי, אין אף דעה שאומרת שזה כלל למלחמת חובה.

אבל דברנו לגבי המקורות.

רוצה מקורות או להתווכח?

וחשבתי על מקור אחד שאולי תומך בדעתך,

תלמידי ר"ע, יש דעה שאומרת שחציים ישבו בבימ"ד וחציים לחמו,

ואז חציים מתו במגיפה וחציים במלחמה.

לפי הדעה הזו, הבעייה העיקרית הייתה,

שאלה שהיו במלחמה, טענו שהם יותר טובים מאלה שלומדים, כי הם עוסקים במעשה.

ואלה שהיו בבימ"ד, טענו שהם יותר טובים מאלה שלוחמים, כי הם עוסקים באמת.

וזה מה שנאמר: "שלא נהגו כבוד זה בזה!".

ולכן בסוף כולם מתו.

הרב צבי פסח פרנק.

הרב זוין.

והרב שאול ישראלי.

איתי נמצאים:

אברהם אבינו

יעקב אבינו

שנים עשר השבטים

משה רבינו

פנחס הכהן

כלב בן-יפונה

יהושע בן-נון

עתניאל בן-קנז

כמעט כל השופטים

שאול המלך

דוד המלך

יואב בן-צרויה

....

רמב"ם

רמב"ן

רש"י

...

הראי"ה (יש לו גם כנראה דעה הפוכה ממה שאולי אמרת בשמו מקודם)

הרצי"ה

ויש עוד (שחלקם גם כתבת את שמם בדעה ההפוכה)

או לתחרות מי זוכר יותר שמו של דמויות תנ"ך?

פשוט כולם איתי,

זה חידוש עצום לומר שלא חייבים לצאת למלחמת מצווה!

הבאתי את כל אלה שכשנזדמנה להם מלחמה,

כולם יצאו, ודי ברור שלא נשארו כאלה בבימ"ד.

יש לי לפחות את המקורות

יהיה כאן מעניין |אח... הימים הטובים של הפורום|

מהיכן שאב הרמב"ם את דינו בסוף הלכות שמיו"י שבני לוי פטורים מלערוך מלחמה?

את הרשימה שריכזתי לעיל, הבאתי מספרו של הרב נויגרשל, "למה הם שונים, החרדים והחברה בישראל"

אין לי קישורים לכל המאמרים, אני אביא כאן ציון להיכן נאמרו הדברים, ובאיזה הקשר.

הראי"ה קוק:

במכתב למניעת גיוס בחורי הישיבות באנגליה.

> הרצי"ה טען שהמכתב נוגע לנידון באנגליה בלבד, אבל ישנם שם טיעונים שלענ"ד  נכונים גם בנידו"ד <

הרב זוין

פורסם ב'הצופה', אדר תשל"ג, בעקבות החלטת המזרחי, לתמוך בגיוס בני הישיבות.

הרב צבי פסח פרנק

מכתב למרכז המיפקד לשירות העם, מפקדת ההגנה בירושלים.

בבקשה שלא לגייס את בחורי הישיבות, שכן הם מגנים בלימודם וכו'

פורסם ב'הצבי ישראל'  רובץ לזכר הרצ"פ פרנק עמ' ש"ח.

הרב הרצוג

קישור להתכתבות בין הרב לבין בן גוריון

הרב שאול ישראלי

בעקבות תמיכתו של הרב במפד"ל במערכת הבחירות, פנה אליו הרב נויגרשל להסב תשומת לבו, לתמיכת המפלגה בגיוס בני הישיבות, (משהו כזה, העיקר הוא מה שהרב ענה: ) 

"דעתי כמובן לא נשתנתה והיא מוחלטת באופן ברור נגד גיוס בני ישיבות. עד כמה שידוע לי המפד"ל לא תיתן יד לחיוב גיוס בני הישיבות, אם אמנם יתכן שיש כאלה המצדדים בזה אך אין זה הקו הכללי"

הרב משה צבי נריה

"הרב נריה, בני הישיבות וגיוסם", גווילים תשכ"ח,

ציטוטים נבחרים: "יהא נא ברור, גם בני הישיבות גם בני הישיבות בזמנינו אינם רואים את שחרורם כזכות אלא כחובה, וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחייה לשחרור - לא משוחררים הם אלא משועבדים הם למשמרת הקודש בישראל, וכל זמן שהם ממשיכים בלימודם בגיוסם לתורה אין מגייסים אותם לצבא (כדרך שאין מגייסים חיל רגלים לחיל האויר).

ובת קול מכרזת - אל תכריתו את שבט הקהתי."

הרב מרדכי אליהו

ע"פ המסופר בספרו של נויגרשל: בן ישיבה שלח לרב מרדכי אליהו האם ללכת ל"הסדר" או להמשיך בישיבה.

מנהל לשכתו של הרב, הרב אלי בן דהן ענה לו: "כבוד הראשל"צ הורני להשיבך שכל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף, לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משירות בצבא."

לגבי השאר, מדובר על פניות לממשלה או חבריה בעניין גיוס בכפיה,

ובגלל שזה נכנס לעניין פלילי, הם קראו לממשלה לא לעשות זאת!

אבל לציבור עצמו, יש ודאי עניין להתגייס.

לגבי הרב אליהו זה באמת קשה, צריך לבדוק על סמך מה הוא מבסס את דבריו.

אולי הוא טוען שלא מדובר כיום על מלחמת מצווה.

הוא שאמרתי

אני עפר תחת כפות הרצי"ה, אך מעולם לא הבנתי את הטענה.

כל הלומד את דברי אביו הגדול, ישר יחזו פנימו כי אין טעם לחלק.

לגבי השאר (הרב נריה) - כך יכול לטעון מי שלא קרא את הקונטרס המדובר.

לגבי הרב אליהו - כמדומה שביסס את דבריו על דברי הרמב"ם הידועים, ולא

קיבל את החילוקים והתירוצים השונים שנאמרו בעניין.

לא אני חולק, כבר קדמוני,

אבל תראה מה כתוב שם: "על כן בני הישיבות שתורתם אומנותם מסייעים למאמץ המלחמתי

לא פחות, אף יותר מכל החיל הלוחם... ויותר מזה ראינו את גודל האיסור לעשות אנגריא בתלמידי חכמים

ואפילו במלחמת מצווה גדולה מאד."

זו החלטה שלך שהם דברו מהבחינה של הכפייה,

אף אחד מהם לא מזכיר טיעון שתומך בכך,

כולם מדברים על כך שהלימוד תורם למאמץ המלחמתי.

הדביליזם

שבעיקרון היה עדיף שהם יתגייסו,

הבעיה היא שזה לא מסתדר עם הציטוטים, כמו למשל,

הרב משה צבי נריה

"הרב נריה, בני הישיבות וגיוסם", גווילים תשכ"ח,

ציטוטים נבחרים: "יהא נא ברור, גם בני הישיבות גם בני הישיבות בזמנינו אינם רואים את שחרורם כזכות אלא כחובה, וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחייה לשחרור - לא משוחררים הם אלא משועבדים הם למשמרת הקודש בישראל, וכל זמן שהם ממשיכים בלימודם בגיוסם לתורה אין מגייסים אותם לצבא (כדרך שאין מגייסים חיל רגלים לחיל האויר).

ובת קול מכרזת - אל תכריתו את שבט הקהתי."

הרב מרדכי אליהו

"כבוד הראשל"צ הורני להשיבך שכל מי שיכול להמשיך וללמוד תורה ודאי שעדיף, לימוד זה מגן על עם ישראל אף יותר משירות בצבא."

נוסיף גם את:

הרב יעקב משה חרל״פ 

במלחמת תש״ח פסק שאין לבני הישיבות ‏להתגייס, וז״ל: ״ולזאת דעתנו דעת תורה, שכל בן ישיבה ידע את תפקידו הנאמן להיות מחיל ‏ה', ואין עליו שום חובה להתייצב, להיפקד ולהירשם לשום עבודה של פלוגה אחרת״. (כרוז ‏מתוך עיתון ״היומן״ ‏‎5.5.48‎‏).‏

וגם ציטוט של רבנים שהוזכרו לעיל בלי הציטוטים האלה:

הרב שלמה יוסף זוין

 דבריו הובאו ב״הפרדס״ חוברת ח' ‏שנה מ״ז עמ' ‏‎8‎‏) התייחס אל הישיבות הגבוהות כה״לכתחילה״, ואילו ישיבות ההסדר הם ‏צורך חשוב להצלת הנוער, אך בוודאי שאין להשוותם אל הישיבות הגבוהות: ״אין לנו דבר ח״ו ‏נגד הישיבות המיוחדות המקיימות הסדר עם הצבא. אדרבא, יישר כוחם! הם הצילו חלק גדול ‏מן הנוער, שלולי ישיבות ההסדר היו רובם הולכים לרעות בשדות אחרים לגמרי. אבל אין ‏מצוה מכבה עברה. אין לזה עניין לישיבות הגדולות, בהן מקדישים התלמידים את כל זמנם ‏ומרצם ללימוד התורה ברמה גבוהה. ביחס לישיבות הגבוהות אנו אומרים: אל תגעו במשיחי ‏ובנביאי אל תרעו!‏

הרב שאול ישראלי

(הובאו דבריו בעיתון הצופה, א' טבת התשמ״ז) ‏ג״כ כתב שערך לומדי התורה גדול אף משירות בצבא, וז״ל: ״אדם היושב ולומד תורה, מקים ‏את העולם לא פחות מאשר הצבא. בשעה שיושבים ועוסקים בתורה אין להסיח הדעת ממנה. ‏לימוד התורה מצריך את כולו של האדם, וגם אם בגלל התקדמותו בלימוד התורה לא ישרת ‏בסופו של דבר כלל בצה״ל, אין לפגוע משום כך בלימוד התורה ובלומדי התורה״.

הרב אברהם שפירא

בתשובה לשואל (במכתב ‏מאלול התשמ״ה,) ששאל, וז״ל: ״האם להמשיך וללמוד בישיבה גבוהה, או ‏שמצוה ללכת להסדר? וע״כ השיב הרב, וז״ל: ״פשיטא ששניהם חשובים ויקרים, אולם ככל ‏שמרבים בתורה – עדיף״.‏

כל הציטוטים החדשים, שלא הוזכרו קודם, מצאתי בתגובה של פלוני, לכתבה באתר קול ברמה כאן.

(למרות שהוא התכוון אולי למטרה שונה או הפוכה, עיינו שם.)

איזו מילה... רוחנית... עמוקה. 

שום טענות ענייניות, עצוב.

לא מזמן למדתי לעמוד

הדבר הכי בנאלי בפורומים זה להביא אמירות מרב מסוים (או מהתורה, להבדיל) שיש עוד עשרות סותרות לחלוטין. זה מה שעשית בהודעות לעיל

להביא דעות הפוכות.

ונראה מה אמרו רוב מניין ובניין של הרבנים.

לעבוד קשה?

כשמדובר בנושא שהוא פשוט ככ מובן מאליו? למה לדפדף בין דפי הזכרון כדי למצוא את כל אותן עקרונות שדרוש להן מקור?

לא מעוניין להיכנס לנושא זה אבל:

http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CCoQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.herzog.ac.il%2Fvtc%2F0026394.doc&ei=pkFmU5aAPKXW0QWkz4CYBg&usg=AFQjCNFCecCtuiUwM1vhxKfKMh1npa5whQ&bvm=bv.65788261,d.d2k

תתמקד, זה יעזור לכולנו.

דובר למעלה על גיוס בכפייה, איך הגענו לחשיבותו של הלימוד?

מי שמתנגד בגלל הכפייה, יסביר למה כפייה זה רע, לא למה הלימוד חשוב ונחוץ.

אף אחד לא חולק על חשיבות הלימוד,

רק חולקים על החובה להתגייס.

אא"כ, אתה מגדיר את עצמך כלא ציוני,

ואז צריך לדון בדברים הרבה יותר שורשיים לפני שבכלל מדברים על גיוס.

רק בגלל שזו הסיבה לפטור, לא הבעיה בכפייה.

כי את דברי האחרונים תמיד אפשר לעקם לכאן או לכאן.

ואם בכל המקורות הקדומים, אנו רואים נטייה מסויימת,

אז אין שום סיבה שנפרש את דברי האחרונים, בצורה שסותרת את דברי הראשונים.

הוכחתי שרוב הרבנים, גם הציוניים, התנגדו לגיוס בני הישיבות.

כי אז הם לא מסתדרים עם הדעות של הראשונים ואלה שלפניהם.

ווגם בדבריהם רואים, שההתנגדות שלהם היא רק לגיוס בכפיה ע"י המדינה,

ולא על עצם הגיוס.

הראי"ה מפורשות בכמה מקומות דיבר בעד גיוס,

וההתנגדות שלו שהבאת היא מקומית לכל הדעות, חוץ משלך ושל שום.

אין שום סיבה להעמיד אותם בסתירה לתורה ולמצוותיה.

ששם לא נמצא פטור לת"ח, לא במלחמת מצווה ולא במלחמת הרשות.

לגבי רבנים שאינם ציונים, היחס לכל המציאות משתנה,

ואז היחס לגיוס הוא כמו בגלות, כשהגויים ניסו לגייס יהודים.

אבל מכיוון שנקודת המוצא שלנו שונה, אין מה לדון בדעתם.

פשוט לא נכון! הם לא מדברים על כפייה! הם מדברים על ההגנה של לומדי התורה!

הרב קוק אומר נימוקים שלכאורה נוגעים תמיד (הוא אומר "ואפי' למלחמת מצוה גדולה מאד")

הבאתי לך מקור "אלף למטה", יש לך טענה שזה דווקא שם. לא יודע, לא בקיא בסוגיא.

מה זה משנה ציונות לגבי עזרת ישראל מיד צר?

בפשט ובדרש, אין אפשרות להבין כך, הסתכל בפירושים ובמדרשים שם.

בגמ' כתוב שאפילו מי שיש לו עבירה קטנה בידו (שח בין תפילין של יד לתפילין של ראש) חוזר מעורכי המלחמה,

מה שזה אומר שמי שנלחם במלחמת הרשות וק"ו במלחמת המצווה אלו הצדיקים!

וגם הפטור של שבט לוי ממלחמת הכיבוש נובע, מזה שאין להם נחלה, בשאר המלחמות חייבים ככולם.

גם לגבי השאר, קבל ציטוטים:

הרב קוק: "ונראה דאע"פ שאין שבט לוי עורכין מלחמה, היינו לעשות מלחמה פשטית. כמו שאפשר שיזדמן ששבט אחד עושה מלחמה בשביל התנחלות שלו, שימצא לו בזה. אבל כשכל ישראל יוצאין למלחמה, מחוייבים גם הם לצאת. ומלחמה של כלל ישראל זאת היא ג"כ עבודת ה', שכל מי שהוא מיוחד יותר לעבודת ה' הוא שייך לה יותר משאר כל העם"

הרב זוין: "וכי הבדל יש בין שבאותה שעה הוא מתבטל מתלמוד תורה או שאינו מתבטל? ואם בהצלת נפש אחת כך (-מתבטל מלימוד תורה), בהצלת רבבות אלפי ישראל על אחת כמה וכמה!".

ועוד מהרב זוין: "ואף זו, כלום הצלת אחרים בלבד הוא המדובר שלפנינו? כלום אין כל אחד ואחד מאתנו, בלי הבדל, עומד בפני סכנת נפשות, הוא וביתו וכל אשר לו? וכי כך היא המדה שהעוסקים בתורה לא יהיו מחויבים להציל את עצמם, אלא יעמדו מנגד ויטילו חובת ההצלה, ההצלה שלהם, על אחרים? וכי כך היא המדה, וכי זו היא דעת תורה? היכן מצינו כזאת?".

ושבט לוי לא קשור לכאן.

וגם הצדיקים, לא אמרתי שהצדיקים לא נלחמים,

אבל יש חיל שזה תפקידו, אולי אילו הפחות צדיקים, אינני יודע, זה לא קשור.

אני חושבת שאף אחד כאן לא ממש יודע על מה השני מדבר.

יהושפט- רוני מדבר לדעתי על גיוס ככלל. האם הוא חיובי או שלילי

יהושפט מדבר על בני הישיבות ועל הגיוס בכפייה אצלם ספציפית.

או שסתם משהו כאן בהלך השרשור לא ככ הגיוני (ענינית, זה לא מוביל לשום מקום)

השאלה בבני הישיבות. ובלי קשר לעניין הכפייה.

מה שאתם מביאים זה רק  אוספים של חרדים (הרב נויגרשל, ובניזרי) למאמרי רבני הציונות הדתית,

ולכן זה כ"כ חד צדדי ולא נכון!

לגבי הרב נריה, תקראו את החוברת מתחילה ועד סוף.

הוא מדבר שם רק על דחיית גיוס, ובשום פנים ואופן לא על פטור מגיוס.

והבנתי נכון לעיל.

הוא כותב שם בסוף, שחוץ ממעטים מאד, כולם צריכים להתגייס,

רק שמועד הגיוס נדחה.

לגבי הרב קוק והרמב"ם, אפשר לקרוא כאן.

ולגבי מה שכתבתם לגבי הרב אליהו, את דעתו האמיתית אפשר לקרוא כאן וכאן,

ומה שהוא אמר כאן, זה רק לגבי גיוס בכפיה, ולא לעצם הגיוס.

(ואז גם הרב אליהו מצטרף לכל שאר הרבנים לעיל)

הבאתי מהרב נויגרשל רק ציטוטים.

והרב בניזרי לא כתב את זה, שים לב מה כתבתי שם.

הרב נריה כותב:

וגם אם אצל חלק מהם הופכת הדחייה לשחרור - לא משוחררים הם אלא משועבדים הם למשמרת הקודש בישראל, וכל זמן שהם ממשיכים בלימודם בגיוסם לתורה אין מגייסים אותם לצבא (כדרך שאין מגייסים חיל רגלים לחיל האויר).

אתה טוען שהרב נויגרשל משקר?

שהרב אליהו לא אמר את מה שהוא ציטט?

איפה אמרו אחרת? איפה במה שהרב אליהו אומר הוא טוען שאסור להתגייס לצה"ל?

שעדיף להמשיך ללמוד.

מי אמר אסור?

להתגלגלות השרשור דיברה על זה

אבל הוא מצטט רק מה שנוח להשקפתו.

ולגבי הרב נריה, גם שם אתה מצטט רק פיסקה מסויימת, קרא את כל החוברת.

הוא כותב בהמשך שצריך להתגייס, והדיון הוא רק אם לדחות גיוס.

ולגבי פטור, הוא מדבר על מיעוט שבמיעוט, וגם זה אולי רק בדיעבד.

בכ"מ, הוא אומר שיש חובה להתגייס.

לגבי הרב אליהו, צריך לבדוק, או שהוא לא חושב שמדובר על מלחמת מצווה,

או שהפסק שלו פרטי ולא ציבורי, או שהוא בפועל מגדיר את עצמו כלא ציוני, שזה מה שנשמע מתשובתו הוא בכיפה.

בנו, הרב שמואל, מעדן את דבריו.

לגבי הרב נריה, לא אמרתי שיש פטור, דברנו על דיחוי כמובן, אבל גם הוא מכיר בכך שלפעמים (אולי הרבה מאד פעמים אפי',) הדיחוי הופך לפטור, ואין לו בעייה עם זה.

ועכשיו אתה דן האם להחליט שהרב אליהו "לא נחשב" לעניין זה, כי הוא לא ציוני או משהו?

כשהוא אומר משהו לא נוח אז הוא לא רלוונטי? תמהני.

לגבי הרב נריה, מדובר על מיעוט שבמיעוט, ורק צריך לבדוק על מי מדובר.

בכל אופן, א"א לפטור ציבור שלם, וגם לא כמות גדולה של אנשים!

גם המדינה פוטרת אנשים מסויימים, ולא על זה אנחנו דנים.

לגבי הרב אליהו, מה שהבאתי בקישור הזה,

שהרב לא מגדיר את עצמו כציוני (ובאופן כללי לא מגדיר את עצמו כלל).

ולגבי הפסק שלו, אמרתי לעיל, צריך לבדוק אם הוא פרטני, או...

אחד נראה לי לא קשור, והשני, לפי הנאמר שם הוא חושב שעדיף ללמוד.

לגבי הסרטון שהבאת, זו פרשנות שלך שהוא מדבר על הכפייה. מקור?

אז עוד לא היה החילוק הזה כמדומני, (כלכלי, פלילי, כפייה, מרצון.)

לא על אדם אחד דרצונו לתרום לעם ישראל.

או שאני סתם ממציאה.

הראי"ה קוק - כ"כ באגרות (והטענה הנדושה כי כתב כן דווקא לגבי מלחה"ע השנייה וכו' וכו',

אינה מחזיקה מים למי שיעיין בכל טעמי הפטור שלו שם ששייכים רובם ככולם גם במקרה

דנן).

הרב נריה - דעתו הובעה ברורות בקונטרס שהוציא - בני הישיבות וגיוסם.

הרב מרדכי אליהו - כ"כ כמה פעמים בשו"ת שלו - שו"ת הרב הראשי.

|מושיטה יד ללחיצה|

|נזכרת שאתה דתי|

|נזכרת שאני דתיה|

|מחזירה|

מפחיד עוד יותר לחשוב שאלפים מאיתנו הם כאלה

בחברה החרדית הקהילתיות עוזרת בשימור הרוח.

אצלנו, לעומת זאת,  אדם הולך לתיכון עם חברים מסויימים, להסדר/צבא עם חברה אחרים, לאוניברסיטה בכלל עם חברה חדשים, ובעבודה עם קהילה הרבה יותר מגוונת ולאו דווקא דתית...

אילו רק היינו בונים גרעינים תורניים גדולים, מרוכזים, ויודעים לדרוש יותר כמו החרדים... הכל היה נראה אחרת.

מ-ל-א חבר'ה טובים שלנו לא היו נופלים לבור הטומאה, התרבות הרדודה, והחפיפניקיות בעבודת השם. בגלל קריירה כזו או אחרת.

אבל עד אז...

זו הדרך אל הגאולה. ויהיו נפילות בדרך.

ולא! זה לא אומר שדרכנו שגויה!

הקושי בעבודת השם הזו, יכול לסמן לנו שאנחנו רק בעלייה.

זה רצון ה'!

אגב, גם אני אהבתי את המשפט: "לקרב את עם ישראל לתורה ולא לקרב את התורה לעם ישראל" 

אז... למה הידברות צריכים להביא את היהדות בשבתות ברוב פאר והדר בבית מלון...

אם זו האמת הכל כך פשוטה, אז למה לקשט אותה?

היופי בתורת ישראל היא, ש"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון".

ו...ארץ ישראל נקנית בייסורין... אין ספק! 

אז כל מי שלא מסוגל לעמוד בזה... המסגרת החרדית הרבה יותר מתאימה לו.

וזו לא בושה לומר .. "קשה לי".

שיהודה טען, שעמ"י צריך להיות מאוגד ומכונס בעצמו, וככה להשפיע החוצה לגויים.

ויוסף טען, שעמ"י צריך להתערב בין הגויים ולהשפיע מתוכם.

אבל בכ"מ, זה לא נראה לי נכון לגבי התערבות בתוך כלל ישראל,

נראה לי שאז גם יהודה יסכים שבתוך עמ"י אין עניין לבודד קבוצות מסויימות, גם אם לא כולם צדיקים וטהורים.

ועוד נתון, הפער בין הדת"ל שהופכים להיות לייט או חילונים,

לבין חרדים שהופכים להיות "שבאב" או חילונים,

הוא לא משמעותי בצורה ניכרת, כך שזה כמעט לא מדיד.

כך, שאין הוכחה, איזו היא הדרך הנכונה מהבחינה הזאת.

וגם לא נראה לי אפשרי בכלל להפריד את הציבור הדת"ל משאר העם השוכן בציון,

כי זה חלק אינטגרלי מעצם היותו ציבור דת"ל.

בעלי עובד עם נוער חרדי נושר.

אני גם מכירה כמה כאלה.

בדיוק היום דיברנו על התופעה של חרדים חברתית\חיצונית שעושים כל מה שהם יכולים בלי שרואים אותם (אפילו אני הופתעתי כשגיליתי מה מימדי התופעה, ועד כמה רחוק הם הולכים. ואני לא מופתעת בקלות, ממש לא בקלות..)

אבל מבחוץ הם נראם כמו חרדים הכי רגילים והכי דוסים..

הנוער נושר גם פה וגם פה.

ומגיע לאותם מקומות.

לך לכיכר ציון ושות'- תראה שם חילונים, חרדים ודת"לים מכל הסוגים באותה מידה.

לא רואה בעיה בזה שאני לא מתבדלת. בזכות זה אני מקבלת המון

וידוע הסיפור על הרב קוק אאל"ט שהלכו תלמידים שלו לקיבוץ, וכשחזרו הוא שאל אותם מה הם למדו מהחילונים.

יש לי המון מכרים חילונים ודתלשים שלמדתי מהם המון המון על בנ"א לחברו, על אכפתיות חברתית ועל עשיה למען הכלל.

על חשיבה ועל בחירה, על אמת ועל הקרבה למען עקרונות.

הייתי במקום חרדי, דת"ל תורני, חרד"ל, חסידי, מסורתי, דתי לייט, חילוני. בכולם אני נשארתי אני וקבלתי המון מהסביבה.

לא רואה בזה דבר רע, ההפך- אני יודעת ובטוחה בדרך שלי- כי בדקתי הכל והייתי שם.

אני לא חרדיה לא כי נולדתי דת"לית- אלא כי בחרתי לא להיות חרדיה למרות שהכרתי מקרוב את החברה הזו ולמדתי ממנה המון וקיבלתי ממנה המון.

אני לא חילונית לא כי אני מפחדת ממה יגידו- אלא כי אני מאמינה באיפה שאני.

"ה' יתברך שונא פריצות!! שונא זימה!!"

ולפותח השרשור- איך זה קשור ללנ"ו חוץ מזה שזה מעצבן? (וגם דייטים עשויים לעצבן לעיתים כמובן; )

אבל בעצם, אולי שיתחתנו וגמרנו?

http://orlanoar.com/

מערכת ההגנה של רימון זיהתה בדך צירוף של מילים בעלי אופי בעייתי, חרדי או לא חרדי?

מצ" תמונה

מה שמבדיל אותנו מהציבור החרדי באופן הכי מהותי-

וזה גורם לכל ההבדלים,

זה שאצלנו יש הבנה שעמ"י עבר שינוי, ומהמון פרטים- הוא הפך לכלל.

כאשר קמה מדינת היהודים- נהיה לנו מימד של עם, זה עניין הגאולה.

מתוך כך- בני ישיבות דווקא מתגייסים לצבא.

מתוך כך- עושים שירות לאומי (שמי מנגד? הרבנים החרדים. באמת.)

מתוך כך- אנו מעלים בקודש, ולא מורידים. אנחנו מבינים שעמ"י עבר שינוי- מדאגה לפרט, לקהילה ולעיירה שלי-

עברנו לדאגה לכלל ישראל, להשפעה תורנית.

זה רצון ה'.

בילבול? יש בכל מקום. זה דור כזה.

לרקוד על במות מעורבות? יש המון מקומות צנועים על טהרת ההלכה ביום העצמאות.

פשוט לא ברור לי באיזה ציבור דתי לאומי היא גדלה שכך היא מדברת.

והיא כן מוציאה לעז על ציבור שלם, כי לומר שהיא חיה חיי תורה אמיתיים כעת- זה חוצפה.

אולי אצלה באופן אישי,

אבל רבים וטובים חיים חיי קדושה אמיתיים, מתוך התמסרות טוטלית לרצון הקב"ה.

ואני לא אחיה בצורה שאני לא מאמינה שהיא רצון ה'- כי החרדים חושבים שהדתלי"ם לא מקפידים על הלכה.

שיחשבו, הבעיה בראש שלהם. בסופם של 120 שנה אני אעמוד בבי"ד של מעלה, לא של חרדים.

שאני פעיל רק פה ובנשואים טריים...

ובנשואים טריים אנשים רק יותר יבשים מאשר פה.

שעות כתבתי את התגובה שלי כאן.

אנא לא למחוק!

י'מזרוחניקית

אנו מוכיחים שאנחנו דתיים לאומיים,

מוכנים לחיות וללכת בשקר,

ולתת לו להתערבב בתוכנו כאשר זה נח לנו (לא למחוק שרשור שכזה),

ולא לדבוק בחיי אמת צרופה,

ולכן-

זה קורה דווקא ערב יום העצמאות,

על מנת להדגיש את הסמליות של זה.

תחי מדינת ישראל

תעשה מה שנכון, איפה שאתה.

בדת יהודית:

יש יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה.

יהודים גם הם מתחלקים ל:כהן, לוי ישראל.

וזה פחות או יותר חלוקה מקובלת.

מאיזה דת באה חלוקה של חרדי או לאומי?

אפשר לאמץ?

כל מה שנותר לי לעשות הוא רק לרחם על אותה בחורה.

אם כל מה שהיא ראתה בציבור הדתי-לאומי (שמשום מה נקרא הציבור הד"ל, מלשון דלות, בעגה החרדית) זה חפיפניקיות, אז אני מאחל לה רפואה שלימה.

לראות את השילוב בין תורה לדרך ארץ כ-"פשרנות" או ביטול תורה, זה עלבון לתורתנו הקדושה.

ולומר שדרך החיים החרדית (100% לימוד תורה) היא האידאל, מנוגד לכל ערך תורני שגדלתי עליו.

בדיוק השבת קראנו בפרקי אבות "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שנהם משכחת עוון"

וזה, לענ"ד, השילוב הראוי בין תורה לחיים.

מעבר לזה,

אני לא אכנס לכל ההכללות שהיא כתבה, שברובן לא נכונות.

באופן מפתיע, דווקא התשובה שענה לה רביד נגר מעמידה אותה במקום.

לשים כיפה שחורה לא עושה אותך חרדי, ולהיפך. בדיוק כמו שלשים כיפה סרוגה לא הופך אותך לדת"ל, ולהיפך...

ובנוגע לשירות הלאומי,

על איזה גדולי ישראל שאוסרים הם מדברים שם???

שונה מאד מההגדרה שלהם.

להזכירך, בתקופה האחרונה, הם לא שמו קצוץ על גדולי התורה שלנו.

כשרב כותב

אהבתי את המשפט: "לקרב את עם ישראל לתורה ולא לקרב את התורה לעם ישראל" חח

?

ח"ח - חיזוק חיובי. המקבילה הצבאית ל-"שכוייעח"

חד מימדיות והצגת רק הדעות ההלכתיות הנוחות לך.

ישנם רבנים מאוד גדולים בציונות הדתית שתומכים בצורה נלהבת בשירות הלאומי, אז בבקשה לא לסלף את האמת, רב ושואלת יקרים...

אני יכולה להזדהות עם חלק מהדברים,ויש לומר שבכאב באמת היא בחלקית צודקת. אבל הנקודה הפנימית של האמת שנמצאת בתורה שהרב קוק הוריד לעולם היא המשך תורה מסיני מבחינתי.

וכל אחד צריך ללכת בדרך שהוא עובד את ה' הכי טוב, יש הרבה דברים שאנחנו צריכים לתקן ויש הרבה דברים שבמגזרים אחרים צריך לתקן אין מקום למי יותר טוב..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים