אני הולכת רק איתם.

תכתבי איפה את גרה אולי יכתבו לך איפה תוכלי למצוא כאלה.

בגדול יש ללורד קיטש אבל הן ממש יקרות.

יש לחברות רונב, טוקיו (מומלץ) ודאקו (אולי שכחתי כמה...).

בדר"כ הן נמכרות בחנויות בקו צנוע.

אני קניתי שם בסוף עונה חולצות של שכבה אחת, במחיר של 50-60 ש"ח. סביר לגמרי. איכות טובה. נעימות ודקות.

מידה 1 ?ורב אין היצע גדול כך שלא הייתי הולכת במיוחד.

אני קניתי בסוף הקיץ שעבר בערך 14 חולצות+עליוניות במידות 2 או 3. נראה לי שהרוב במידה 3. היו כמה וכמה שעלו מתחת ל-50 ש"ח.

זה גם תלוי לאיזה סניף הולכים.

מצטרפת לקודמות.

אני גרה באיזור ירושלים, והתרגלתי ללבוש שכבות על שכבות...

כשהתחלתי לימודים במרכז ראיתי שפשוט אי אפשר עם יותר משכבה אחת.

ממליצה לך להצטייד בחולצות צנועות, מעוצבות ויפות (יש לא יקרות. אם את לפעמים באיזור ירושלים אוכל לומר לך איפה אני קונה). עוד אפשרות היא לסגור חולצות עם סוגרי מחשוף. אני לפעמים אפילו מקטינה פתח של חולצה בעצמי: קונה סרט תחרה מאוד רחב (בחנויות תפירה רציניות) ומחברת בסיכות ביטחון או תופרת (בחוט ומחט. לחיבור של החולצה מקדימה והשרוול. ממש פשוט) .

ואם כבר עוד שכבה - אז שרוולון הרבה פחות מחמם מחולצת בסיס נוספת (ובעיני ממש יפה).

מקווה שעזרתי...

מקווה שיהיה לך קיץ נעים!

יש בירושלים, רחובות, פתח תקווה ואולי בעוד מקומות. יש לה חולצות דקות וצנועות וממש זולות!!

מכירות עליוניות דקות? 

היכן משיגים?

אין שום סיבה להתענות בגלל שיש כאלה שרוצות להראות שהן יותר צדיקות מאחרות ו/או בגלל שיש כאלה שמרגישות שהחרדיות יותר דתיות מהן או כקונטרה למתירנות החילונית הקיצונית. רק לפני 10 או 15 שנים היתה התלבושת האחידה [כלומר, הסטנדרט המומלץ] בבתי הספר הממלכתיים - דתיים, חולצת T עם שרוולים קצרים. פתאום, זה לא טוב. בילדותי, כל המורות בבית הספר הדתי שלי לא הלכו עם כיסוי ראש. וכן גם האימהות. כולן גם הלכו עם שרוולים קצרים בקיץ. לדעתי אין ללחוץ על אף אחת להיראות כחרדית. אם החרדיות רוצות, זכותן להתענות כלבבן.

בכלל, מן הראוי שכל אחד ואחת ידאג למידות שלו עצמו ולא להתנהגות של אחרים/אחרות בקהילתו. אופנות באות והולכות. זה לא חשוב. מה שחשוב אלה המידות. דרך ארץ כלפי הזולת. לא לפגוע. לא להוציא שם רע. המצוות שבין אדם לחברו.

וגם לשמור על ההלכה עם הנוחות

"פתאום זה לא טוב"....

יש הלכה ברורה. וזה שהרבה לא קיימו אותה - לא אומר שזה בסדר. 

"ראיה חדשה"... כולם הלכו בלי כיסוי ראש....

בזמן הסמ"ג היו רבים שלא הניחו תפילין.. התגלגל כך ונשרשה טעות. עד שעשה מסע גדול לתקן.

איזו שטחיות זו, לחשוד שהרצון לשמור על ההלכה בא כדי "להיראות חרדיות", "להראות צדיקות יותר מאחרות".. וזה נקרא "להתענות".. ואת הלגלוג האווילי הזה כותב מי שמסיים ב"מה שחשוב זה המידות. דרך ארץ כלפי הזולת. לא לפגוע. לא להוציא שם רע"  ועובר על הכל באותה הודעה..

ולפי היהדות - דהיינו, ציווי ה' - לא נכון ש"מה שחשוב" זה המצוות שבין אדם לחבירו. חשוב בין אדם לחבירו וחשוב בין אדם למקום.

ואם רוצים להמציא "דת" חדשה שיש בה חשיבות רק לבין אדם לחבירו, אז נא לא בשם היהדות..

אני מניח ש"בילדותך" גם הלכו לבריכה מעורבת.  אבל זה לא היה " מתירנות קיצונית" כי זה לא היה ברחוב..

בכל התחומים כמובן מנסים להתקדם, במדע, בטכנולוגיה. לא מסתפקים במחשבים ש"לא היו בילדות".. רק בדבר הכי חשוב, שם צריך לאמץ על עם-ארצות שהגיעה מסיבות היסטוריות שכל מי שקצת מכיר את הנושא יודע..

איך כתבת "אופנות באות ואופנות הולכות".. זה נכון בדיוק על דבריך. לא על חוקי ה' הנצחיים, שהם אינם "אופנה"..

ומי כאן "דאג להתנהגות של אחרים"?... אתה בלבד - הפוסל במומו.

אשה שאלה, מתוך גישה הפוכה משלך, ככל הכותבים כאן, ואתה בא "לדאוג להתנהגותה" ולהתנהגות אחרים, רק כי אינם הולכים לפי השטחיות המשונה שהבאת כ"ראיה"..

יש פוסקי הלכה ששיטתם היא שעיקר הדין- החובה לשרוולים לנשים היא עד המרפק, ולא מתחת למרפק (המכונה "שלושת רבעי") 

ראיתי בעצמי נשים צדיקות מבתים ששומרים הלכה- שלובשות שרוולים עד לקו המרפק

מי שקשה לה בחום הקיץ וזה מה שייקל עליה- שתלך לדבר עם הרב שלה, מה הפסיקה שלו בנושא. 

ושתדבר עם הרבנית - איזה עיצות יש לה  

יהי רצון שנזכה להיות מורא בשר ודם כמורא שמיים (לא התבלבלתי בניסוח) 

שכתבה פה לגבי פורום פוסקי הלכה...

אז אמנם כתבת ש"ידברו עם הרב", אבל מציע בכל זאת להיזהר באמירה "יש פוסקי הלכה" וכו' (וברור גם שזו לא הבעיה של מי שחם לה, ה"עוד כמה ס"מ" הללו. ויש עוד משמעויות לקצר יותר בד"כ. אגב, יש "בנים צדיקים" שהולכים גם עם שרוול מתחת למרפק ועם טלית-קטן צמר..)

ו"נשים צדיקות" זה לא ראיה. בגרמניה היתה תקופה שגם "נשים צדיקות" הלכו ללא כיסוי ראש. התגלגל כך..

ולגבי עצות מהרבנית - דווקא בזה נראה שלנשים צדיקות וצנועות פה, יש עצות לא-פחות טובות ומבינות..

ב"ה היה נראה לי שנקטתי מידת זהירות מספקת (כולל לא לציין בכוונה מי הם, ואיפה אמרו או כתבו את הפסקים. מי שרוצה- שיעבוד קצת כדי לסמוך על זה.... )

מוזר, ברור ההלכה מנהג ישראל- דין.... 

חום גדול נחשב בהלכה "שעת צורך" שבהם יש מקום לקולות שונות 

מצב כזה מצריך דיון הלכתי אישי עם רב- לא כתיבה כללית בפורום, לא לאיסור ולא להיתר

לגבי עיצות מעשיות- 

מכיוון שיש בפורום הזה גם גברים (אהמ) שקוראים ועונים לשירשורים מאוד נשיים במהותם- אני אישית לא מרגישה נוח וצנוע לכתוב פה על בגדים.

אם פותחת השירשור או כל אחת אחרת רוצה לשמוע איזה עיצות יש לי אישית- מוזמנת לאישי  

שבת שלום וכל טוב סלע

את ההתייחסות שהביא מאן-דהו להלן מ"פניני הלכה", כדי להבין שאכן די-שגוי שמי שאינו פוסק הלכה יכתוב "חום גדול נחשב בהלכה שעת צורך שבהם יש מקום לקולות שונות"... 

דברים כאלו, לענ"ד, או מצטטים ממישהו שהוא "מאסף" מקובל לספרי פוסקים (שהרי, כפי שהרגשת, למצוא "מישהו שאומר" אפשר בהרבה דברים, ולכן בצדק נזהרת לא לצטט ללא פרופורציות), או לא שייך לומר.

ולא נכון לומר שלא לכתוב "לא לאיסור ולא להיתר".  ההלכה הפשוטה, היא פשוטה למדי. אם מישהו רוצה להחריג בגלל חום וכד', ע"ס דעה מסויימת - דווקא זה מצריך את הזהירות (אכן הדגשתי שגם את לא הקצנת וסה"כ נזהרת)

לגבי "מנהג ישראל" - לא ירדתי לסוף דעתך, אם התבדחת או כתבת באמת. מכל מקום, בוודאי לא שייך בכגון דא "מנהג ישראל".

לגבי הסיום - בוודאי שאת צודקת, ולא עלה בדעתי להציע לפתוח פה "שרשור אופנה"..  רק ציינתי בחיוך לשבח הנמצאות פה, שניתן לסמוך על שילוב הבנתן בין ההלכה הידועה למציאות, לא פחות מ"רבנית"...   (האפשרות של "מאחרי הקלעים - ידועה כאן..)

(אין בדעתי לחפור יותר בנושא.

שמחה שהדיון המשיך לכיוון מכובד ומכבד. כט"ס)

כדי שהדברים יהיו מדוייקים:

אם מותר לגלות פחות מטפח
למדנו שעל פי ההלכה חייבת האשה לכסות את זרועה, היינו את החלק שבין הכתף למרפק, כולל המרפק עצמו, בשעה שהיא נראית בפני אנשים זרים. ואמנם, יש נוהגות מנהג חסידות ומקפידות ללבוש שרוולים ארוכים, המגיעים עד לכף היד, אבל מצד הדין די שהשרוולים יגיעו עד לאחר המרפק. כהמשך להלכה זו כדאי להזכיר שיש שרצו לטעון שאין חיוב לכסות בשרוול עד המרפק ועד בכלל, אלא לדעתם אפשר להקל בזה מעט. והואיל ודיון זה חשוב נזכיר את מקור סברתם.

בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רבי יצחק : "טפח באשה ערווה", ופירושה שאסור לאישה לגלות בפני אנשים זרים יותר מטפח מהמקומות שקבעו חז"ל שצריכה לכסותם. ולפי זה רצו להסיק, שאין איסור לגלות פחות מטפח ממקומות המכוסים, וממילא אין חיוב שהשרוול יגיע עד לאחר המרפק, אלא לדעתם די שהשרוול יגיע למרחק של פחות מטפח מסוף המרפק, וטפח הוא כשמונה סנטימטר (הצנע לכת 139). ומאחר שישנה סברה כזו, יתכן אולי שאפשר ללמד זכות על מי ששרוולה אינו מגיע ממש עד לאחר המרפק אלא רק קרוב אליו. אולם, צריך לדעת שלרוב רובם של הפוסקים אין היתר לגלות גם פחות מטפח ממקום שצריך להיות מכוסה.

ומה שאמרו בתלמוד 'טפח', הוא רק לעניין אמירת דברים שבקדושה, שאם יותר מטפח ממקומות המכוסים - מגולה, נחשב הדבר לערווה שאסור לומר בפניה דברים שבקדושה, אבל מבחינת דיני צניעות גם פחות מטפח צריך לכסות. ועוד שלדעת הרמ"א (שו"ע או"ח עה, א), רק לגבי אשתו של אדם אמרו שפחות מטפח אינו נחשב ערווה, אבל באשה זרה - אפילו גילוי של פחות מטפח ממקומות המכוסים נחשב לערווה שאסור לומר מולו דברי קדושה, וודאי שיש איסור לחושפו (עיין גן נעול 33).
וכן נפסק למעשה, שיש לאשה ללבוש חולצה עם שרוולים שמגיעים אל מעבר למרפק, כך שבכל תנועה שתעשה, תשאך הזרוע כולה, כולל המרפק, מכוסה.

http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

מאד. חולצות T הן היחידות שכאלה אבל השרוולים שלהם מאד רחבים ככה שרואים גם מה שמעל המרפק.....

מהסיבה הזו התחלתי ללכת עם 3/4 וכך רב החברות שלי......

אגב, יש לי ידיים "קצרות".

"אם החרדיות רוצות זכותן להענות כלבבן" לידיעתך השוק של היד זו הלכה פסוקה לכל דבר. פתחי משנה ברורה.

לגבי השורה האחרונה- אכן זה מה שחשוב. כל מילה. למה נראה לי שאת מנסה לשכנע את עצמך במשפט הזה?

אלו הלכות גמורות שניתן לפתוח ספרי הלכה ולהיוכח בגדרים הללו כמו כן בתאריכי הכתיבה של הספרים שבודאי אינם חשודים בחידושים.. ח"ו

אלו בודאי לא אופנות,לא נורמות,ולא ביטוי ציבורי יחודי,אלא גדרי צניעות של ישראל.בבקשה,תפתחי ותראי

[אגב, גם יופי חשוב לך רק ה"פנימיות", והחיצוניות ממש לא משנה?.....   היופי שלנו זה הצניעות]

מי שלא צנועה "מבחוץ" - גם ה"צניעות הפנימית" שלה חסרה, או שאינה מבינה מהי צניעות.

צניעות זו בראש וראשונה פנימיות, שימת הדגש על האישיות הפנימית - וממילא למי שלא איבדה חושים נורמליים, החשיפה החיצונית לעין-כל, מהווה סתירה לכך.

וצניעות זה גם הלכות. הלכות מדוייקות.  גם שבת העיקר שביתה בלב? או ש"מחלליה (במעשה) מות יומת"?...

התבלבלת בין הנצרות ליהדות, כנראה.

ביהדות, הפנימיות מתבטאת בהליכות החיים. לא מפקירים את העולם החיצוני, אלא מגלים על ידו את הנשמה הפנימית. והיא תפארתנו ושמחתנו.

הרב ליאור שליט"א אומר בבדיחותא: למה יש הרבה התקפי לב, ל"ע?  כי אומרים "אני דתי בלב".. כשמעמיסים הרבה רק על הלב, הוא לא עומד בזה...

לכן התשובה שלך ממש לא קשורה לדיון כאן.

מעבר לכך גם לצניעות החיצונית יש ערך בלעדי בלא קשר לצניעות הפנימית,ערך של גדריה ערכית של עריות,נאמנות במערכת הזוגית בין איש לאישתו,וכוונון המטרות בהקמת משפחה לנאמנות ערכית ומסירות לחיי הילדים והמשפחה,זאת בניגוד לסיפוק עצמי (עצמאי) שהוא חלק בקו הרעיוני של חוסר צניעות והפגנה גופנית.ועוד.. לא כל בחורה שאיננה צנועה היא בעלת רצונות לסיפוק עצמי שיבואו על חשבון המשפחה בצורה טוטאלית,אלא שהתורה מציבה את הגדלים הראויים לאיזון הנכון בחיים,והפער הוא משמעותי מאד.

אני מכירה מישהי שתופרת שמלות צנועות בלי  שום תוספת של חולצה או חולצה בסיס. מבד מאוד נוח יש לה חנות בשער בנימין בירושלים .קוראים לחנות טוהר.אפשר לראות גם באינטארנט

אבל זה לרזות מידיי.. 

אני מחפשת חצאיות פרחוניות מלאות בבד דק.

מכירות? היכן יש דבר כזה?

חולצות הודיות היכן יש?

מחפשת בגדים רחבים בדחיפות..

באזור מגוריי אין.. 

וגם ב"שמים וארץ" יש (רח' חובבי ציון פ"ת) אבל זה רק one size  אז אין מידות גדולות. אולי יעזור למישהי אחרת

כנסי לקניון הקרוב, מן הסתם בחנות הראשונה תמצאי כאלו. עשויות מכותנה וממש נוחות

חולצות חצי שרוול משיפון זה מקל מאד מהחום!! והעיקר מאד צנוע החולצות האלה אפשר לקנות בבני ברק!

לי זה עוזר עם החום

בחנות חצאית המנשה, יש חולצות 3/4 צנועות ונעימות והם אפילו תוצרת הארץ!!!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....