אני הולכת רק איתם.

תכתבי איפה את גרה אולי יכתבו לך איפה תוכלי למצוא כאלה.

בגדול יש ללורד קיטש אבל הן ממש יקרות.

יש לחברות רונב, טוקיו (מומלץ) ודאקו (אולי שכחתי כמה...).

בדר"כ הן נמכרות בחנויות בקו צנוע.

אני קניתי שם בסוף עונה חולצות של שכבה אחת, במחיר של 50-60 ש"ח. סביר לגמרי. איכות טובה. נעימות ודקות.

מידה 1 ?ורב אין היצע גדול כך שלא הייתי הולכת במיוחד.

אני קניתי בסוף הקיץ שעבר בערך 14 חולצות+עליוניות במידות 2 או 3. נראה לי שהרוב במידה 3. היו כמה וכמה שעלו מתחת ל-50 ש"ח.

זה גם תלוי לאיזה סניף הולכים.

מצטרפת לקודמות.

אני גרה באיזור ירושלים, והתרגלתי ללבוש שכבות על שכבות...

כשהתחלתי לימודים במרכז ראיתי שפשוט אי אפשר עם יותר משכבה אחת.

ממליצה לך להצטייד בחולצות צנועות, מעוצבות ויפות (יש לא יקרות. אם את לפעמים באיזור ירושלים אוכל לומר לך איפה אני קונה). עוד אפשרות היא לסגור חולצות עם סוגרי מחשוף. אני לפעמים אפילו מקטינה פתח של חולצה בעצמי: קונה סרט תחרה מאוד רחב (בחנויות תפירה רציניות) ומחברת בסיכות ביטחון או תופרת (בחוט ומחט. לחיבור של החולצה מקדימה והשרוול. ממש פשוט) .

ואם כבר עוד שכבה - אז שרוולון הרבה פחות מחמם מחולצת בסיס נוספת (ובעיני ממש יפה).

מקווה שעזרתי...

מקווה שיהיה לך קיץ נעים!

יש בירושלים, רחובות, פתח תקווה ואולי בעוד מקומות. יש לה חולצות דקות וצנועות וממש זולות!!

מכירות עליוניות דקות? 

היכן משיגים?

אין שום סיבה להתענות בגלל שיש כאלה שרוצות להראות שהן יותר צדיקות מאחרות ו/או בגלל שיש כאלה שמרגישות שהחרדיות יותר דתיות מהן או כקונטרה למתירנות החילונית הקיצונית. רק לפני 10 או 15 שנים היתה התלבושת האחידה [כלומר, הסטנדרט המומלץ] בבתי הספר הממלכתיים - דתיים, חולצת T עם שרוולים קצרים. פתאום, זה לא טוב. בילדותי, כל המורות בבית הספר הדתי שלי לא הלכו עם כיסוי ראש. וכן גם האימהות. כולן גם הלכו עם שרוולים קצרים בקיץ. לדעתי אין ללחוץ על אף אחת להיראות כחרדית. אם החרדיות רוצות, זכותן להתענות כלבבן.

בכלל, מן הראוי שכל אחד ואחת ידאג למידות שלו עצמו ולא להתנהגות של אחרים/אחרות בקהילתו. אופנות באות והולכות. זה לא חשוב. מה שחשוב אלה המידות. דרך ארץ כלפי הזולת. לא לפגוע. לא להוציא שם רע. המצוות שבין אדם לחברו.

וגם לשמור על ההלכה עם הנוחות

"פתאום זה לא טוב"....

יש הלכה ברורה. וזה שהרבה לא קיימו אותה - לא אומר שזה בסדר. 

"ראיה חדשה"... כולם הלכו בלי כיסוי ראש....

בזמן הסמ"ג היו רבים שלא הניחו תפילין.. התגלגל כך ונשרשה טעות. עד שעשה מסע גדול לתקן.

איזו שטחיות זו, לחשוד שהרצון לשמור על ההלכה בא כדי "להיראות חרדיות", "להראות צדיקות יותר מאחרות".. וזה נקרא "להתענות".. ואת הלגלוג האווילי הזה כותב מי שמסיים ב"מה שחשוב זה המידות. דרך ארץ כלפי הזולת. לא לפגוע. לא להוציא שם רע"  ועובר על הכל באותה הודעה..

ולפי היהדות - דהיינו, ציווי ה' - לא נכון ש"מה שחשוב" זה המצוות שבין אדם לחבירו. חשוב בין אדם לחבירו וחשוב בין אדם למקום.

ואם רוצים להמציא "דת" חדשה שיש בה חשיבות רק לבין אדם לחבירו, אז נא לא בשם היהדות..

אני מניח ש"בילדותך" גם הלכו לבריכה מעורבת.  אבל זה לא היה " מתירנות קיצונית" כי זה לא היה ברחוב..

בכל התחומים כמובן מנסים להתקדם, במדע, בטכנולוגיה. לא מסתפקים במחשבים ש"לא היו בילדות".. רק בדבר הכי חשוב, שם צריך לאמץ על עם-ארצות שהגיעה מסיבות היסטוריות שכל מי שקצת מכיר את הנושא יודע..

איך כתבת "אופנות באות ואופנות הולכות".. זה נכון בדיוק על דבריך. לא על חוקי ה' הנצחיים, שהם אינם "אופנה"..

ומי כאן "דאג להתנהגות של אחרים"?... אתה בלבד - הפוסל במומו.

אשה שאלה, מתוך גישה הפוכה משלך, ככל הכותבים כאן, ואתה בא "לדאוג להתנהגותה" ולהתנהגות אחרים, רק כי אינם הולכים לפי השטחיות המשונה שהבאת כ"ראיה"..

יש פוסקי הלכה ששיטתם היא שעיקר הדין- החובה לשרוולים לנשים היא עד המרפק, ולא מתחת למרפק (המכונה "שלושת רבעי") 

ראיתי בעצמי נשים צדיקות מבתים ששומרים הלכה- שלובשות שרוולים עד לקו המרפק

מי שקשה לה בחום הקיץ וזה מה שייקל עליה- שתלך לדבר עם הרב שלה, מה הפסיקה שלו בנושא. 

ושתדבר עם הרבנית - איזה עיצות יש לה  

יהי רצון שנזכה להיות מורא בשר ודם כמורא שמיים (לא התבלבלתי בניסוח) 

שכתבה פה לגבי פורום פוסקי הלכה...

אז אמנם כתבת ש"ידברו עם הרב", אבל מציע בכל זאת להיזהר באמירה "יש פוסקי הלכה" וכו' (וברור גם שזו לא הבעיה של מי שחם לה, ה"עוד כמה ס"מ" הללו. ויש עוד משמעויות לקצר יותר בד"כ. אגב, יש "בנים צדיקים" שהולכים גם עם שרוול מתחת למרפק ועם טלית-קטן צמר..)

ו"נשים צדיקות" זה לא ראיה. בגרמניה היתה תקופה שגם "נשים צדיקות" הלכו ללא כיסוי ראש. התגלגל כך..

ולגבי עצות מהרבנית - דווקא בזה נראה שלנשים צדיקות וצנועות פה, יש עצות לא-פחות טובות ומבינות..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

את ההתייחסות שהביא מאן-דהו להלן מ"פניני הלכה", כדי להבין שאכן די-שגוי שמי שאינו פוסק הלכה יכתוב "חום גדול נחשב בהלכה שעת צורך שבהם יש מקום לקולות שונות"... 

דברים כאלו, לענ"ד, או מצטטים ממישהו שהוא "מאסף" מקובל לספרי פוסקים (שהרי, כפי שהרגשת, למצוא "מישהו שאומר" אפשר בהרבה דברים, ולכן בצדק נזהרת לא לצטט ללא פרופורציות), או לא שייך לומר.

ולא נכון לומר שלא לכתוב "לא לאיסור ולא להיתר".  ההלכה הפשוטה, היא פשוטה למדי. אם מישהו רוצה להחריג בגלל חום וכד', ע"ס דעה מסויימת - דווקא זה מצריך את הזהירות (אכן הדגשתי שגם את לא הקצנת וסה"כ נזהרת)

לגבי "מנהג ישראל" - לא ירדתי לסוף דעתך, אם התבדחת או כתבת באמת. מכל מקום, בוודאי לא שייך בכגון דא "מנהג ישראל".

לגבי הסיום - בוודאי שאת צודקת, ולא עלה בדעתי להציע לפתוח פה "שרשור אופנה"..  רק ציינתי בחיוך לשבח הנמצאות פה, שניתן לסמוך על שילוב הבנתן בין ההלכה הידועה למציאות, לא פחות מ"רבנית"...   (האפשרות של "מאחרי הקלעים - ידועה כאן..)

(אין בדעתי לחפור יותר בנושא.

שמחה שהדיון המשיך לכיוון מכובד ומכבד. כט"ס)

כדי שהדברים יהיו מדוייקים:

אם מותר לגלות פחות מטפח
למדנו שעל פי ההלכה חייבת האשה לכסות את זרועה, היינו את החלק שבין הכתף למרפק, כולל המרפק עצמו, בשעה שהיא נראית בפני אנשים זרים. ואמנם, יש נוהגות מנהג חסידות ומקפידות ללבוש שרוולים ארוכים, המגיעים עד לכף היד, אבל מצד הדין די שהשרוולים יגיעו עד לאחר המרפק. כהמשך להלכה זו כדאי להזכיר שיש שרצו לטעון שאין חיוב לכסות בשרוול עד המרפק ועד בכלל, אלא לדעתם אפשר להקל בזה מעט. והואיל ודיון זה חשוב נזכיר את מקור סברתם.

בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רבי יצחק : "טפח באשה ערווה", ופירושה שאסור לאישה לגלות בפני אנשים זרים יותר מטפח מהמקומות שקבעו חז"ל שצריכה לכסותם. ולפי זה רצו להסיק, שאין איסור לגלות פחות מטפח ממקומות המכוסים, וממילא אין חיוב שהשרוול יגיע עד לאחר המרפק, אלא לדעתם די שהשרוול יגיע למרחק של פחות מטפח מסוף המרפק, וטפח הוא כשמונה סנטימטר (הצנע לכת 139). ומאחר שישנה סברה כזו, יתכן אולי שאפשר ללמד זכות על מי ששרוולה אינו מגיע ממש עד לאחר המרפק אלא רק קרוב אליו. אולם, צריך לדעת שלרוב רובם של הפוסקים אין היתר לגלות גם פחות מטפח ממקום שצריך להיות מכוסה.

ומה שאמרו בתלמוד 'טפח', הוא רק לעניין אמירת דברים שבקדושה, שאם יותר מטפח ממקומות המכוסים - מגולה, נחשב הדבר לערווה שאסור לומר בפניה דברים שבקדושה, אבל מבחינת דיני צניעות גם פחות מטפח צריך לכסות. ועוד שלדעת הרמ"א (שו"ע או"ח עה, א), רק לגבי אשתו של אדם אמרו שפחות מטפח אינו נחשב ערווה, אבל באשה זרה - אפילו גילוי של פחות מטפח ממקומות המכוסים נחשב לערווה שאסור לומר מולו דברי קדושה, וודאי שיש איסור לחושפו (עיין גן נעול 33).
וכן נפסק למעשה, שיש לאשה ללבוש חולצה עם שרוולים שמגיעים אל מעבר למרפק, כך שבכל תנועה שתעשה, תשאך הזרוע כולה, כולל המרפק, מכוסה.

http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

מאד. חולצות T הן היחידות שכאלה אבל השרוולים שלהם מאד רחבים ככה שרואים גם מה שמעל המרפק.....

מהסיבה הזו התחלתי ללכת עם 3/4 וכך רב החברות שלי......

אגב, יש לי ידיים "קצרות".

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אלו הלכות גמורות שניתן לפתוח ספרי הלכה ולהיוכח בגדרים הללו כמו כן בתאריכי הכתיבה של הספרים שבודאי אינם חשודים בחידושים.. ח"ו

אלו בודאי לא אופנות,לא נורמות,ולא ביטוי ציבורי יחודי,אלא גדרי צניעות של ישראל.בבקשה,תפתחי ותראי

[אגב, גם יופי חשוב לך רק ה"פנימיות", והחיצוניות ממש לא משנה?.....   היופי שלנו זה הצניעות]

מי שלא צנועה "מבחוץ" - גם ה"צניעות הפנימית" שלה חסרה, או שאינה מבינה מהי צניעות.

צניעות זו בראש וראשונה פנימיות, שימת הדגש על האישיות הפנימית - וממילא למי שלא איבדה חושים נורמליים, החשיפה החיצונית לעין-כל, מהווה סתירה לכך.

וצניעות זה גם הלכות. הלכות מדוייקות.  גם שבת העיקר שביתה בלב? או ש"מחלליה (במעשה) מות יומת"?...

התבלבלת בין הנצרות ליהדות, כנראה.

ביהדות, הפנימיות מתבטאת בהליכות החיים. לא מפקירים את העולם החיצוני, אלא מגלים על ידו את הנשמה הפנימית. והיא תפארתנו ושמחתנו.

הרב ליאור שליט"א אומר בבדיחותא: למה יש הרבה התקפי לב, ל"ע?  כי אומרים "אני דתי בלב".. כשמעמיסים הרבה רק על הלב, הוא לא עומד בזה...

לכן התשובה שלך ממש לא קשורה לדיון כאן.

מעבר לכך גם לצניעות החיצונית יש ערך בלעדי בלא קשר לצניעות הפנימית,ערך של גדריה ערכית של עריות,נאמנות במערכת הזוגית בין איש לאישתו,וכוונון המטרות בהקמת משפחה לנאמנות ערכית ומסירות לחיי הילדים והמשפחה,זאת בניגוד לסיפוק עצמי (עצמאי) שהוא חלק בקו הרעיוני של חוסר צניעות והפגנה גופנית.ועוד.. לא כל בחורה שאיננה צנועה היא בעלת רצונות לסיפוק עצמי שיבואו על חשבון המשפחה בצורה טוטאלית,אלא שהתורה מציבה את הגדלים הראויים לאיזון הנכון בחיים,והפער הוא משמעותי מאד.

אני מכירה מישהי שתופרת שמלות צנועות בלי  שום תוספת של חולצה או חולצה בסיס. מבד מאוד נוח יש לה חנות בשער בנימין בירושלים .קוראים לחנות טוהר.אפשר לראות גם באינטארנט

אבל זה לרזות מידיי.. 

אני מחפשת חצאיות פרחוניות מלאות בבד דק.

מכירות? היכן יש דבר כזה?

חולצות הודיות היכן יש?

מחפשת בגדים רחבים בדחיפות..

באזור מגוריי אין.. 

וגם ב"שמים וארץ" יש (רח' חובבי ציון פ"ת) אבל זה רק one size  אז אין מידות גדולות. אולי יעזור למישהי אחרת

כנסי לקניון הקרוב, מן הסתם בחנות הראשונה תמצאי כאלו. עשויות מכותנה וממש נוחות

חולצות חצי שרוול משיפון זה מקל מאד מהחום!! והעיקר מאד צנוע החולצות האלה אפשר לקנות בבני ברק!

לי זה עוזר עם החום

בחנות חצאית המנשה, יש חולצות 3/4 צנועות ונעימות והם אפילו תוצרת הארץ!!!

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.