מה לעשות ?
החברה שלנו (5.5,4,1.5) משתוללים ברמות מטורפות
צועקים
מחליפים בגדים ללא הרף
מבלגנים את החדר
נוגעים כל הזמן ברגליים
קיצר לא יושבים לרגע
לי ולאשתי אין רגע דל בחיים
משתדלים להיות עם אורך רוח ולעיתים נשברים
אנו רואים ילדים של אחרים חננות כאלו
ומתים מקנאה
איך יוצרים רוגע בבית?
מצד שני, אתה אומר שהטמפרמנט שלהם זה להיות מאוד פעילים...
אז אולי לנסות לקבוע איתם, שלפחות בחלק מהזמן הם יושבים וקוראים ספר למשל. או מציירים, או פעילות כלשהי שלא כרוכה בהשתוללות..
קופסה, לצבוע, לצייר... מה הם אוהבים?
כמו למשל הפרעות קשב וריכוז ברמה מסויימת?
אם הילדים הגדולים גם משתוללים מאד בגן, אולי כדאי לברר את הנקודה הזו.
אם הכל בסדר, זה פשוט עניין של חינוך.
תתחילו לשנות גישה בבית.
יותר לשים גבולות (לא מוציאים בגדים מהארון בלי רשות) , הפרדת כוחות אם צריך (למשל, להרדים אותם כל אחד בחדר אחר על מנת שההשכבה תהיה רגועה ), שיטת המקל והגזר וכו' (מי שמסדר, אוסף, מקשיב לאמא, מקבל הפתעונת בסוף היום) לא חסריןם רעיונות.
וגם אם זה לא יעזור, לא נורא. יש ילדים שובבים יותר מאחרים.
מתיש אבל חמוד נורא.
תהנו מהם.
גם אני בעד גבולות מסויימים-
בתוך הבית לא צועקים - בחוץ אפשר לצעוק
לא מחליפים בגדים ואפילו אסור לפתוח ארון ללא רשות!!!
(ילדי אוהבים בשבת קצת לקחת מהכביסה הלא מקופלת ולהתלבש- אבל זה במידה )
בלגן בחדר- כאן אני יותר גמישה, לדוגמא- שיבלגנו את החדר ולא את כל הבית .
אפשר כמובן לשים משחקים על מדפים ובקופסאות ולהסביר שלא לוקחים הכל בבת אחת ולא סתם זורקים אלא משחקים ובסיום (המשחק או היום) חובה לאסוף ולסדר את החדר.
בגיל 1.5 להשתולל בהחלט נראה הצטרפות להשתוללות של הגדולים אז לא בטוח שזה האופי של כ ל הילדים. אם יש אחד שעושה הכי הרבה בלגן לוודא שהוא הכי מבין שצריך הכל בתוך הגבולות ולא כ ל מה שבא לו. אם מוביל הבלגן ירגע כולם ילכו בעקבותיו.
ל ז כ ו ר הילדים כבר גדולים עכשיו (השניים הראשונים)- אם עד עכשיו יכלו לעשות מה שבא להם ולבלגן חופשי אז כעת תצטרכו הרבה סבלנות ושוב ושוב ללמד שלא כך הוא ושכעת יש כללים שונים.
אני ממש בטוחה שאם הייתי מאפשרת לילדי לעשות מה שבא להם מגיל צעיר מאוד הייתי מגיעה לאותו המצב שלכם- ילדים אוהבים לזרוק ולבלגן!
וכמו שציינו לפני - לזכור שיש ילדים שאוהבים להשתולל...
בשעות הקשות ביותר פשוט לאוורר אותם בחוץ.
אצלינו זה לקראת הערב, בשעות אחר הצהרים המאוחרות..הילדים כבר ראו הכל, חוו הכל, אכלו הכל- ואם לא משחררים אותם קצת בחוץ (בריכה, טרמפולינה, גן משחקים וכד') או אפילו בבית (אמבטיה ארוכה זה נהדר) הם מתאמללים ומאמללים
אחרי שהם מוציאים אנרגיה בחוץ יותר קל להפעיל מוזיקה שקטה ואווירה מעודדת-שינה בבית,
והכל פתאום נעשה רגוע ומתאים יותר
בהצלחה!
והילדים שלהם רגועים יותר....... וברצינות הדבר הרשון הוא להרגע בעצמכם, ולהבין שמהרגע שהילדים יצאו מהמסגרות אתפקיד שלכם זה רק להיות איתם ואם תספיקויותר זה רק בונוס....
ווסדר יום ברור וקבוע באופן כללי תעסוקות רגועות בבית סטוקים של דפים צבעים תחפושות מוזיקה רגועה , בר בצק (אפשר להכין לבד) ., ספרים...וכדומה... וגם זמן של הוצאת אנרגיה כמו כדור סל, גן שעשועים, אופניים בימבות חברים. באופן אישי אני מאמינה בזמן משפחתי כל יום בובבית נמצאים רק בני המשפחה ועושים דברים כפים ביחד: בנית אוהל , הכנת עוגיות ארוחת ערב וכד...
ודבר אחרון לא הגעתי לשלב אבל אומרים שרחר כך כשמזדקנים קצת מתגעגעים לרעש ולבלגן.... אז בנתיים תהנו
משחקי קופסא מפקסים אותם לא לפני התשה בגן שעשועים מעט חברים סבא סבתא מצב יותר נסבל
רוצה שקט מהם, אבל זו גישה לא נכונה ומאמללת אותנו ההורים.
ב"ה שיש לנו ילדים שמחים ובריאים, וכי חשבנו שהם ישבו בשקט כל היום?
צריך להוציא אותם לגינה לא כדי להתיש אותם ושיהיה לנו שקט אלא כי הם באמת זקוקים לכך,לשחק, להשתולל, להנות, למה שישתעממו?
לא הבאנו אותם לעולם כדי שיהיה לנו שקט, ועלינו לדאוג לא רק לאוכל להם ולבגדים אלא גם לבריאות נפשית,
לשחק, להעשיר אותם, חוגים אם אפשר, לשמח אותם, לעודד אותם להיות חברותיים, להזמין חברים, ללכת לחברים,
למה אתה רואה את זה כדיעבד, כדי "לפקס" ו"להתיש" אותם?
זה לכתחילה מה שילדים בד"כ עושים,
בדיוק כפי שאנחנו ההורים היינו משתעממים לו היינו רק בבית כל הזמן, אוכלים, לומדים וישנים ותו לא...
בנים הם בדרך כלל בעלי מרץ רב .
צריך לתת להם להוציא את האנרגיה במשחק בחוץ:
ריצה
תופסת
משחקי כדור.
קפיצות וכו
הליכות שונות .
תשאלו את ההורים שלכם אם גם את ובעליך ההיתם אידיאנים קטנים?
בדרך כלל זה ענין שיש בו גם גנטיקה.
יש גיל שבו הם גדלים ולומדים להעסיק את עצמם במשחקי קופסא.
כשהם לומדים לקרוא הם מתמכרים לזה ואז שורר שקט בבית.
סבלות הם גדלים ומרץ מתעל לאפיקים חיוביים ולא הרסניים.
) ) עכשיו בקיץ המקלחות הם אמבטיות ארוכות של חצי שעה + לתזונה שלהם... יכול להיות שהם אוכלים יותר מידי סוכרים, כגון עוגיות , שוקולד וכו'?
כמו כן שימי לב למרכיבים של האוכל כגון צבעי מאכל ... גורם לבעיות היפרקטיביות..
המון בהצלחה...
לצאת החוצה זה מעולה.
פתאום הם נהיים מלאכים. אך מה לעשות שלא תמיד זה מתאפשר.
הבן שלי היה חוזר מגן 3 והייתי נותנת לו הוראות ריצה. - מהדלת לספה וחזרה. מסביב לחדר במעגלים.לקפוץ על הספה 50 פעם עד שהיה פורק את כל המרץ שהביא מהגן.
אנחנו מאד אוהבים לזרוק ולתפוס בלונים (גם התינוק נהנה) או לקנות ב-2 שקל בועות סבון (כי הקודם נאבד) להפריח ולנסות לתפוס.
רעיון משוגע לגמרי להורים נועזים - מסדרים ביחד את הסלון מציפים במים מתיזים קצת סבון כלים ועושים חלקות. כיף לא נורמלי !!!
אפשר גם לשלב מגלשת פלסטיק בעסק. בסוף גורפים ביחד את המים והסלון נקי לשבת... טוב אבל זה לא למי שמחפש רוגע...
בהצלחה.
בס"ד
הכי חשוב לשדר רוגע ולדבר בנחת ולשדר שהכל בשליטה. ברגע שההורים מאבדים שליטה על עצמם הילד לומד
להגיב בצורה דומה
טיפ נוסף: להשתדל להגיד כמה שפחות לא לילד.
זהירות.. אנחנו בדרך אליכם להחלקותת
דבר ראשון- לשנות את המבט.
המרץ הזה זה דבר חיובי. ב"ה שיש להם מרץ וכשהם יגדלו בעז"ה הוא ישאר וידחוף אותם לעשיה.
אני רואה את זה כחיים, חיות, שמחה. (וגם לי יש בנדיט לא קטן עם מרץ בלעה"ר שיכול להתיש אותי מאד..)
מעבר לזה- סדר יום, לוותר על לנסות לעשות דברים כשהם ערים ואתכם, למצוא דברים שיוציאו להם אנרגיה או משחקים שעוזרים לכם (הקטן שלי בן שנתיים, אנחנו משחקים בלהביא לאמא דברים לקיפול, אני שמה את הסלסלה רחוק- והוא כל פעם מביא לי בגד אחד והוא מתלהב ורץ ומשתולל עם זה- אבל לא אכפת לי כל עוד הוא לא מחליט פתאום להפוך את הארון כולו..)
תכינו בצק פריך- ושיכינו צורות, ואז אופים ואוכלים ביחד
לתת להם צבעי ידיים ולשים אותם ערומים באמבטיה- ושיציירו.. ומיד אח"כ מקלחת וזהו הכל נקי..
תקנו סול בכל מני צבעים, ותגזרו צורות ביחד- וזה אחלה משחק לאמבטיה, כי כשהם רטובים הם נדבקים לחרסינה
וכמובן- לצאת החוצה. במיוחד עכשיו כשנעים.
(ועם כל זה- אני ממש לא מחכה לחופש הגדול 
יום שלם עם הקטן, למשך תקופה זה בהחלט מתיש..)
כל שינוי בהרכב הילדים מרגיע. לדוג ילד אחד הולך לחבר או לילד אחד בא חבר זה מיד משנה את האווירה ובדרך כלל לטובה.
אם הילד בן ה4 ילך לחבר ואת תוכלי לשבת קצת אם הילד בן ה5.5 לקרא סיפור ביחד לצייר ביחד זה גם יהיה ברוגע וגם יתן לגדול זמן איכות.
בהצלחה.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
