במקרה שיותר מידי "מתאהבים" בבפנים, לפני שמגיעים למציאות, ל"חוץ" - יש בזה מוטיב שיכול להיות הרסני. וקשה מאוד לשלוט על הרגש ולהגיד עד כמה אתה "יכול" או "לא יכול" או "צריך" או "לא צריך" להיקשר או "להתאהב" לפני המפגש הראשון...

במקרה של היכרות ממושכת באינטרנט, דייט ראשון כבר לא יהיה דייט ראשון אלא משהו בסביבות דייט עשירי + - וזה מסוכן. לפעמים זה עובד, נכון - אבל חשבתם לפעמים כמה פעמים זה ל-א עובד?

אני לא שולל לגמרי, ממש לא, וגם אני אישית לא מתנגד לצאת עם מישהי מהפורומים וגם עשיתי את זה - אבל זה לא אומר שאני חושב שזאת הדרך הכי מוצלחת שבעולם...אני מודע לסכנות של הדרך הזאת, בדיוק בגלל דברים שעברתי...

וגם למה אתה חושב שזה מסוכן להגיע לדייט ראשון אחרי התכתבות ממושכת??

אם זה חסר מטרה - זה באמת לא בריא למדי...

אבל כשעוקבים אחרי הפורום, ולומדים להכיר אותה לאו דווקא מהאישי

אלא מקבלים תמונה כללית של התכונות והמידות ותחומי העניין,

אז אמנם לא נקשרים רגשית בהכרח - אבל כן עומדים על האיכות הפנימית.

ממש לא רק אצלי. באמת, לכן לא כדאי לדבר באישי הרבה עם בן מין אחר. אבל העובדה היא שגדברים כאלו קורים, ועל זה אני אומר שלא תמיד היכרות אינטרנטית היא מוצלחת כל כך, כי לפעמים היא טומנת בחובה סכנות ייחודיות לאינטרנט - ואני לא מדבר על אנשים מסוכנים, אלא על עצם הקשר הלא בריא שיכול להיווצר בתחילה, כמו שאמרתי למעלה.

בנוסף, גם בדוגמה שלך יש סכנה - לעיתים אדם "נשמע" הרבה יותר טוב על הכתב מאשר הוא במציאות. זה עובדה, קשה להתווכח עם זה. בכתב ניתן להביע עמדות הרבה יותר "מוחלטות" ו"מסוגננת" יפה שיגרמו לך אולי להתפעל במיוחד מהכותב/ת - אבל כשזה יגיע למציאות פתאום תנחת ותבין שכל הדימיונות שאולי בנית על סמך הכתיבה, לא בטוח שהם אחד לאחד כמו במציאות, בגלל הפער בין עולם הכתיבה הוירטואלי לעולם הדיבור...

בנוסף, וזה כבר בעיה אחרת שנוצרת מהצד השני אבל היא קיימת - בכתיבה, גם אנונימית וגם לא, יש אפשרות לכתוב דברים שהם לא לגמרי באמת משקפים את האני שלך - במילים אחרות, תחפושות.  במודע או שלא במודע, אדם יכול לכתוב בסגנון ובהשארת רושם על אנשים שהוא ככה וככה, כאשר למעשה הוא עצמו יודע שזה לא ככה, פשוט בכתיבתו הוא בוחר להציג עצמו ככה (נגיד אדם שבכתיבה יציג עצמו כקיצוני מאוד בנוגע לארץ ישראל ואפילו יכתוב התבטאויות סוערות על דה ועל הא, אבל במציאות אתה תראה שהוא לא יהיה כ"כ קיצוני כמו שהיה נדמה מהכתיבה...וכן על זאת הדרך).

לא מתכתבים הרבה עד שמחליטים לקדם את זה,

הרי אנחנו לא בעד דיבורי סרק עם בנות אז צריך לקדם את העניין כמה שיותר מהר.

אבל תדעי שיש כאן כבר מספר רב של כאלה שניסו

והצליחו ב"ה

ותראי שהם לא כאלה כמו שאת חושבת

גברים??  

כיוון שכולם פה אנשים יראי שמיים ולומדי תורתה,

הם נשיים!

מש"ל

וקצת צ"ע מפירש"י בבמדבר (יא, טו). ומיהו עי' בנדרים (לח.) וכולן ממשה כו'.

ועי' בגליון במו"ק (טז.).

מוזמן לסכם את דעתך בעצמך..

גם מפחיד אותי לפתח יותר מדי ציפיות 

ברור שצריך לעשות את זה בשכל. לא להתכתב שנים באישי ועדיין.הכתיבה בפורום לא משקפת את האישיות במאה אחוז

כבר קרה לי שחשבתי על משהו מתאים פחדתי שבדיט הכל יתנפץ לי בפרצוף אז עצרתי את עצמי מלנסות.פצלשית אם לא הבנתם

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים