איך מעלים ביטחון עצמי לבת 3 וחצי, אם בכלל?אנונימי (פותח)

הבת שלי מתוקה מדבש, שובבה מאוד, תוססת ומלאת חיים, עד- עד שנמצאת במקום בו נמצאים ילדים זרים.

אני לא מדברת על סתם בושה, אלא ממש על פחד, בהלה.

אני רואה את זה הכי הרבה בגינת משחקים.

היא מאוד אוהבת ללכת לגינה, תמיד מבקשת, אבל כשמגיעים לשם רוב הזמן נצמדת אלי.

ולא שהיא נהנית מזה, היא מסתכלת בעיניים כלות על המגלשה- אבל לא מעזה לעלות כי "יש שם ילדים, והם צועקים ורצים..."

היא מאוד רוצה נדנדה אבל בחיים לא תעז לומר לילד- "עכשיו תורי". היא תיסוג אחור גם אם כבר התיישבה, רק בגלל שילד אחר התקרב בהילוך מהיר מדי לדעתה.

ילד מבקש ממנה באופניים ועולה עליהם, היא בורחת. בחיים לא אומרת- זה שלי.

 

זה מלחיץ אותי.

 

כי נראה לי שלא קל לחיות כך, אחת כזו שתמיד אפשר לקחת ממנה והיא לא תאמר מילה, רק תבכה לאימא.

 

היום בגינה היה נס. שתי הנדנדות היו פנויות.

אמרתי לה- רוצי, אני כבר באה אחרייך עם העגלה.

היא החלה לרוץ, אבל אז ראתה ילדים אחרים שרצים גם- לכיוון אחר לגמרי- נבהלה מאוד, ורצה אלי מבועתת.

מיותר לציין שהנדנדות נתפסו ונאלצנו לחכות 15 דקות בערך...

אמרתי לה- חבל, אם היית רצה היית תופסת, חבל...

 

והרגשתי רע קצת, בשביל מה אני מצערת אותה.... היא פוחדת, מה לעשות?

 

מה עושים?

איך בונים לה ביטחון וחוסן מול ילדים אחרים?

לדבר איתה על זה? או לשתוק כדי לא להלחיץ אותה יותר?

 

תודה מראש לעונים..

אני דואגת...

 

 

תלכי איתה לנדנדות..ד.

גם למגלשה...  ואם מישהו אחר בא, תגידי לה בנחת - זה בסדר, כעת תורך, אני עוזרת לך.

 

ואם "תברח" תגידי בנעימות, אין מה לברוח - כעת שלך. וגם למישהו אחר שמנסה לתפוס, תגידי בנחת: עוד רגע,, עכשיו תורה..

 

במקום לנסות "לחנך" אותה לעצמאות ואי פחד, תרגילי אותה ע"י ההתנסות הרכה יותר, העטופה.

 

כשתתרגל שלא קורה כלום וזה דווקא נחמד, וגם תשמע איך את מצליחה לעמוד על מקומה בלי "לריב" אלא בנחת - תלמד מזה.

 

[כמובן, ההנחה שבגן הכל בסדר. ואין התנסויות חברתיות שליליות. שווה לבדוק ולבקר-פתע. אם היא בגן]

זה בינתיים בדיוק מה שאני עושה, ותהיתי אם זה מספיק.אנונימי (פותח)

לגבי הגן- היא לומדת במעון מקסים, אבל בקבוצה בהחלט מאתגרת.

שתי בנות ותשעה בנים. מאוד שובבים. מאוד.

 

תמיד אני שואלת את הגננות והמנהלת איך היא מסתדרת איתם, והן אומרות שמסתדרת מעולה, ולא מציקים לה, ואם מישהו רק מתקרב היא צורחת לגננות והילדים נבהלים. נסוגים אחורה.

 

אולי פה נעוצה הבעיה?

שהיא אף פעם לא מתמודדת אלא הגננות רצות להציל אותה?

 

ראית מה כתבת?....ד.

"מאתגרת"...

 

אצל ילדים קטנים אין "מאתגר" בענין הזה. יש טוב ונעים ויש לא בדיוק...

 

תשעה בנים שובבים - שהיא "צורחת" כשמתקרבים....

 

 

לא.. הבעיה לדעתי לא נעוצה בכך ש"היא לא מתמודדת" והן רצות..

 

אלא אולי (בזהירות  -לא לגמרי מכיר..) בכך שהיא בכלל צריכה להתמודד עם זה..

 

היא לגמרי "מתמודדת". רואה חבורה כזו, אולי מפחדת מהאנרגיה שרצה שם..

 

אולי מתאים לה חבורת בנות עדינות ומלאכיות?....

 

 

 

מסכימה איתך שלא מתאימה לה הקבוצה הזו, אבל לא הייתהאנונימי (פותח)

בררה, זה המעון היחיד באזור.

ובאמת כשאני חושבת על זה, בקיץ שעבר, לפני שנכנסה לקבוצת הגדולים במעון, הפחדים הללו בגינה לא היו.

היא הייתה מתגלשת במגלשות הכי גדולות, רצה ומדלגת מאושרת לבד ומנופפת לשלום..

היום- חשבתי שזה בגלל שגדלה יותר, שחושבת יותר... אבל אולי זו באמת הקבוצה?

איך לדעת?

ומה לעשות?

נו...ד.

זה נראה די ברור..

 

זה לא כי היא גדולה יותר, בפשטות. אדרבה, היה אמור להיות ההיפך, במידה מסויימת. יותר ביטחון - גם אם קצת זהירות.

 

לדעתי, לנסות לחפש אופציה חליפית. אולי משפחתון. עם בנות עדינות. ואם מוצאים - להסביר לה: איפה שהיית זה ילדים טובים, אבל קצת יותר מידי שובבים. אז חיפשנו חברות אחרות.

 

ואני מציע לדובב אותה. שיחה נינוחה על המעון. לשאול על החברים. אולי לעבור שם שם.. ולשאול בנחת על כל אחד, מה זה עושה ומה זה עושה..   שיחה בנחת. ולשאול גם על שמטפלות.

 

לוודא שלא נפגעה. יתכן ש"סתם" הפעלתנות שלהם מבהילה אותה. יתכן גם מעבר לזה. אולי כבר "חטפה" במעון?..  לא בטוח שהמטפלות רואות כל רגע נתון. יתכן שכן - יתכן שלא. ילד הולך גם לשירותים, למשל - המטפלות מלוות אותו? לא בטוח. הקיצור, לדעתי לנהל איתה שיחה/ות, לגמרי בנחת, כבדרך אגב, אבל בהתענינות רצינית לגמרי. שתרגיש שאת "איתה", מענין אותך. 

 

לא ב"לחץ" - אבל בשום אופן גם לא ב"בטלנות"..

תודה ד. מעבר לגן אחר לצערי לא אופציה, אני צריכה עדאנונימי (פותח)אחרונה

ארבע ואין שום דבר באזור שלנו. גם לא משפחתון...

שנה הבאה בעז"ה תיכנס לגן בנות עם צהרון.

 

בגדול הילדה אוהבת ללכת למעון, אוהבת לדבר על החברים שלה, חוזרת מחויכת מאוד, כשאני באה היא תמיד משתוללת או מסתכלת בשלווה בספרים- לכן תמיד הייתי רגועה שהכל בסדר.

ויותר מכך, הגננות מכירות אותה היטב, ומגוננות עליה הרבה. בדרך קבע אני שואלת אם היא נהנית עם כל המופרעים והן אומרות שהם מפחדים להתקרב אליה בגלל שמיד צורחת בקולי קולות..

 

אבל אולי הסיפור מצדיק בדיקה מחודשת, שיחה עם הילדה וכן עם המנהלת או משהו...

נשמע דומה לבת שלי אור היום

פעם גם היא הייתה צורחת, כשהייתה במעון, ולמדו להתרחק ממנה. המטפלת לא באה להצלתה, אלא הילד המציק נרתע בגלל צעקותיה.

 

היא פחות נסוגה לאחור כשהיא רואה ילדים זרים.

עם זאת, היום בגן השעשועים ילדה אחת לא נתנה לה ולקטנה שלי להתגלש, כי היא נותנת רק לחברים שלה. הבת שלי אמרה לי "היא אומרת שאני קטנה", אז עליתי בעצמי למתקן והבהרתי לילדה שתיתן לבנות להתגלש.

 

לדעתי, תמשיכי ללוות אותה בנעימות וברוגע, ואולי תיקחי אותה מדי פעם לחברות/תזמינו אליכם, שתתרגל התמודדויות כאלו בסביבה בטוחה, ואולי תצליח יותר בכוחות עצמה.

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך