נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כבר אינני יכולה כל היום בוכה ושקועה בזכרונות של העבר , לא יודעת איך לשרוד אתו  

אני ממש מבין שקשה לך ובעלך בהחלט זקוק להפנות אנרגיות כלפי הבית

אבל...

אני מאחל לך שבאם תזדקקי לטיפול בעתיד בזיקנה הבן שלך ילמד ממעשי אביו ויטפל בך ללא לאות מדין כיבוד אב ואם

דוגמה אישית כזו לא ישכח לעולם 

כאחת שמאוד הזדהתה עם מריה (סיפור דומה מאוד רק ללא האלימות!!!!),

אני בתור אימא ממש לא הייתי רוצה להיות זו שתגרום לקשיים בזוגיות של הילדים שלי.

<ובלי קשר, כל הזמן מתפללת לקב"ה שלא יביא אותי למצב שאזדקק למישהו כשאזדקן>

ללא ספק 

נכון מה שאמרת 

אבל אנחנו נישואים טריים והבת שלי בת 9 חודשים ואני בבעיה זו מאז שהתחתנתי אתו ,, 

מה אתם ממליצים לי 

איך להתמודד 

לא שמתי לב שיש פה אלימות בסיפור מה שמעיב על מצוות כיבוד האב והאם של בעלך מאוד

לזה אין הצדקה בשום אופן.

לגבי ההורים שלו עלייך לשמור את פיך מכל אלה וקללה אליהם.

להבהיר לגבר שלך שאין מצב שהוא מכה אותך ושאת מבקשת סליחה על שקיללת את ההורים שלו!

ב"ה צלחה

האם יש רב שאתם מתייעצים איתו?

לגבי האלימות - מאוד בעייתי. אני לא הייתי מסוגלת לסבול את זה.

וזה שאת מחזירה לו, לא נראה לי שזה פתרון...

בטח שזה לא פתרון אני מבינה את זה אבל האלימות מופעלת כלפי ואין לי איך להתמודד רק שירגיש כמה כואב מבחינה נפשית שמשתמשים באלימות כלפי אישה !!

הייתי פונה למישהו. לעזרה מקצועית.

האם מישהו יש לו הצעה איך להתמודד עם הבעיה שלי  מול בית חמי 

האם יש פתרון מסוים 

אפילו אם זה פתרון זמני 

ככה זה- זה טבוע בגנים שלהם לעזור ולהיות ראש המשפחה ברגע שצריכים אותו.

ואין לך מה לעשות עם זה חוץ מלקבל את זה ולהעריך את זה. זה חלק מהעסקת חבילה של האופי שלו. האחריות והדאגה הזאת טבועים בו. מצד שני, הוא צריך להפגין את אותו הדאגה והאחריות גם כלפי הבית הפרטי שלכם- ואף יותר, כי בסופו של דבר אתם צריכים להיות העדיפות הראשונה שלו.

גילוי נאות- בעלי בכור, אז אני מכירה את זה באופן אישי. זה לא פשוט, ועוד בתקופת האירוסין הבנתי את זה. וקיבלתי החלטה מודעת לתמוך בבעלי. מצד שני, כשיש מקרים שאני מרגישה שזה בא על חשבוננו, אנחנו יושבים ומדברים על זה בנחת ומחפשים פתרון אחר.

אני חושבת שזה מקסים שהוא דואג להורים שלו כ"כ (ודווקא נחמד לקנות להם מתנות), אבל צריך לחשוב אם זה באמת נחוץ. לקחת צעד אחורה ולתת לאחים האחרים יותר מקום לקחת אחריות. במקרים אחרים- לתמוך בו כמה שיותר שהוא מתחשב בהם! אל תשכחי שהוא נמצא במעין מתח מתמיד בין הצרכים של המשפחה שלו למשפחה שלכם, וזה לא פשוט.

כדאי לשבת ולדבר על זה בנחת- הקנאות להורים שלו זה מובן מאיפה זה נובע, אבל זה אבסורדי. 

ולגבי האלימות והצעקות- בעיני אין אף הצדקה בעולם לדבר שכזה.

אם אתם לא מצליחים לשבת ולדבר על זה בנחת (כי נשמע שהוא בכלל לא מבין מאיפה את מקנאה למשפחה שלו, בכלל) ולדון ולהסביר אחד לשני מה אתם מרגישים אז אני ממליצה לך לכתוב לו מכתב ולהבהיר לו מה שאת מרגישה. ואז לשכתב את המכתב מחדש. תכתבי אותו בסגנון אחר שהדברים יצליחו להישמע (לדוג': אני מאוד מעריכה את האחריות וההתחשבות שלך בהורים שלך. זה מאוד חשוב לי גם. בנוסף, קשה לי ש____. אני מרגישה ש____. וכו'. בלי האשמות ועם הערכה כלפי הדברים הטובים).

שיהיה בהצלחה!

תודה על כל מילה 

אי הייתי בהתחלה מתחשבת והכל 

מה שלא ציינתי למעלה זה שהינו מאורסים הוא לא היה כזה אפילו ברגעים שהייתי אומרת לו תקנה להורים שלך אומר לי עזבי הם יקנו , הוא היה שומר איתם קשר כרגיל והייה לפעמים מתלונן שההורים שלו עזבו אותו ברגעים קריטיים בחייו , כלומר כל מה שאני עוברת היום בחתונה לא עברתי איתו בארוסים וזה מה שהפיל עלי חיים חדשים שאני לא רגילה אליהם , 

לא יודעת אם הבהרתי את הדברים טוב , אבל הוא השתנה רק מרגע שאבא שלו חלה 

אז אני מבינה את תחושותייך, ואת זה שבתחילת הנישואין הוא לא היה ככה.

אבל שתדעי שברגע קופצת צרה או בעיה בבית של ההורים, כל מנגנוני ההצלה אצל הבכור מתעוררים ומצלצלים אצלו פעמונים להיקרא למשימה.

זה ככה. ככה זה. זה ההרגשות הטבעיות של ההאחריות עולות.

אני חושבת שיש לו סיפוק מאוד גדול מהעזרה אצל ההורים. הוא בטח מוערך עד מעבר לראשו.

זה יכול להיות ממכר, וצריך לעצור את זה. משהו גדול צריך  להבהיר לו מה הוא עושה ולאן זה יגיע.

זה לא בכוונה מה שהוא עושה אבל צריך להעמידו במקום.

בס"ד

זה אומנם לא עניין מועט, אך חשוב לי להתמקד.

אני יכולה לצייר לך כיצד הדברים צריכים להתנהל. להסביר לך מה בעלך צריך לעשות ואיך הוא צריך להשתפר וכו וכו'...

אבל זה לא הסיפור שלך. הקב"ה מעמיד אותך במקום שונה שדורש ממך משהו אחר.

אני מתעלמת רגע מעניין המכות כי אני לא מבינה ממש מה הסיפור סביב זה (בעיניי בדבר כזה מערבים רב שאת סומכת עליו ושאת מרגישה נח לדבר עם הרבנית, אשת אותו רב)

נכון שבעלך מוסר את הנפש על אבא שלו וזה פחות נח ועוזר לזוגיות, אבל את חייבת להתמודד עם זה.

לכי צעד אחורה.

אל תדוני אותו על מהלך ההריון.

את אישה. את אישה חכמה. ה' נטע בך את הכח הזה.

תצילי את את הזוגיות שלך.

אף אחד אחר לא יעשה את זה.

אל תדרשי לעצמך כלום כרגע. עכשיו תלחמי עבור הבית שלך. אל תדברי איתו עדיין על נושא המשפחה שלו. תורידי ממנו מתחים. אולי אפילו תשבי איתו בנחת ותשאלי אותו מה את יכולה לעשות עבור המשפחה שלו כדי להוריד ממנו לחץ ולפנות לכם זמן יקר. לכי את, בזמנך הפנוי ותערכי את הקניות לדוגמא ובאותו הערב תצאו יחד עם הבת שלכם לטייל בחוץ. ברגל. בנחת.

תמצאי את הזמנים שאתם ביחד ותנסי להוביל אותם לזוגיות, לשיחה. אל תתעקשי איתו על מה שקורה במשפחה שלכם. תרפי מזה. אני מבטיחה לך שלאט, לאט הוא י'הי'ה קשוב לך. הוא יקרב אותך אליו מיוזמתו. הוא יזום דברים לזוגיות ויפריד בין המשפחה שלו לזוגיות.

את חייבת להרפות מהנקודה הזו. אני לא יודעת עד כמה הוא יבחר לשנות את זה בעצמו. עד כמה הוא יזיז הצידה את המשפחה שלו. 

ונראה לי שהוא חשוב לך כדי לעשות את השינויי הזה.

בכל אופן, באופן מידיי לערב מורה הוראה, רב וכו שיעזור.

בהצלחה,אל תשכחי שאת אשה חזקה ושיש בך את הכח לעמוד מול המצב הזה.

ה' יתן לך סיעתא דשמיא גדולה!!

זה מקרה שצריך טיפול מקצועי

לפחות לפי דבריה, כל תקרית אלימה מצידו נענתה באלימות מצידה,

ואנחנו אפילו לא יודעים מי "התחיל".

אז די עם זה, בבקשה.

בואו ננסה להתבונן קצת מעבר

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

|נושם עמוק|

אבל דווקא במקרה הזה,

שהרבה הרבה דם רע והתנהלות לקויה קדמה (והובילה) לאותה תקרית אלימה וחמורה מצידו,

נכון יהיה להתעלם ולבודד את האלימות כפי שכתבה יפה "מבט קדימה", וגם את הקללות שהביאו אליה באותה סיטואציה- ולהתייחס לבעיה הגדולה יותר והדחופה הרבה יותר.

ורק כהערה,

כפי שאדם שגנב או שיקר פעם אחת לא זכאי לתואר "גנב" או "שקרן", כך אדם שכשל והיכה לא ראוי לתואר "אלים". במיוחד לא כאשר המקרה לא צץ בחלל ריק, ומגיע כתגובה (אפילו היא קבועה) למציאות כללית לא בריאה. קל וחומר כאשר היא מתארת מציאות אלימה שמגיעה משני הצדדים, ואין לנו כצופים את המידע מי הרביץ והחל עם הפתרון האלים הזה.

גם אם היא התחילה

לא מבינה למה זה לא ברור

מה יהיה אם על כל הערה ברחוב או בבית יתחילו להרביץ?

בעיקרון היא לא צדקה עם התגובות שלה אבל גם הוא צריך לחפש איזונים במיוחד שמצב של אבא השתפר כבר

אי אפשר להשוות שקר למכה. באלימות אין כשל. גם כשלון של פעם אחת זה חמור מאוד וצריך טיפול.

ומכה שמגיעה כתגובה? זה בדיוק מזכיר לי שמאשימים אישה שנאנסה כי לא היתה לבושה צנועה.

אז אישה שמוכה היא לא אשמה!!!!!!! זה הטירוף של בעלה!

וששום אישה בעולם לא תרגיש אשמה שבעלה מכה אותה כי היא גררה אותו לזה.

וגם אם האישה מכה , ברור שמכה של אישה זה לא של גבר שהוא הרבה יותר חזק, ברור שגם אישה שמכה זה אלימות, אבל אפילו במשטרה יתיחסו שונה לבעל ואישה מכים

אנא קראי שוב מה שכתבתי,

לפני שאת מכניסה מילים לפי כאילו אני לא מתייחס בחומרה לאלימות.

אח"כ ננסה שנינו להבין מה הקשר בין הכותרת לשאר מה שכתבת,

מה הביא אותך לחשוב כאילו האשמתי את האשה במעשים של בעלה,

וכיצד אלימות מצד אשה חמורה פחות מאלימות מצד גבר.

 "מי שגנב או שיקר פעם אחת לא זכאי לתואר "גנב" או "שקרן", כך אדם שכשל והיכה לא ראוי לתואר "אלים".

וכן כתבת " במיוחד לא כאשר המקרה לא צץ בחלל ריק, ומגיע כתגובה"

ואת ההמשך קראת?

אני מתלבט אם הגדרה וניסוח מחודש של דעתי ודעת אחרים כאן,

שקראו לא לבודד את האלימות אלא להתייחס אליה כפרט מתוך מכלול יחסים זוגיים לא בריאים,

תוכל לעזור כאן.

או שרק שמעת את הביטוי "אלימות" וכל השאר הודחק ונעלם,

כאילו זו הבעיה היחידה וכאילו טיפול באלימות יתקן את המשפחה שלהם כאילו לא אירע דבר.

לטעמתי ולהבנתי- שניהם התנהגו באלימות, כתוצאה מיחס לא בריא שלו כלפי ההורים.

בין אם זו אלימות מילולית ורגשית מצידה,

ובין אם זו אלימות פיזית מצד שניהם.

טיפול שורשי ונכון יאלץ את המטפל להקיף את כל הנתונים הללו לאורך השנים בכדי לפתור את הפלונטרים בקשר.

ממש לא בהכרח שהכל יהיה בסדר.

רק שאלימות זה קו אדום, אני לא אומרת שצריך להתגרש, אבל מה שברור שהגבר חיב להבין שעשה מעשה חמור שחייב יעוץ,

"וזה ממש לא במכלול הבעיות שיש להם",אם גבר חושב שיש מכלול בעיות עם אשתו ואי הסכמות על כל מיני דברים שקשורים לבית, להורים וכו', ותוך כדי הוא חושב שמכות זה כבר באותו החבילה, זה נורא בעיני!

ב"ה

שגם היא עשתה זאת, כעדותה, עוד לפני האירוע  הזה - 

כנראה שניהם צריכים את העזרה. אשה שמכה זה לא פחות - ובמקרה הזה נראה ששניהם אינם אנשים "מכים"..

צריך אכן לבנות את הענין מחדש משורש בריא, כדי שלא ימשיך להתגלגל..

כעת אתם צריכים לראות איך מתקנים, שניכם. הטעויות הללו הם כאלו שהאחת מביאה את השניה..

בהתחלה - הוא נהג כבן טוב; צודק, מה אפשר לעשות אם זה מה שקרה לאביו.

את התרגזת - אפשר להבין, היה לך קשה על ההתחלה עם החסר הזה.

אבל ברור שזה גורר רק יחס שלילי כלפייך.

מה שהתפתח, הוא שככל שמרירותך רבה יותר - פחות נעים לו איתך, וממילא זה גם "מנפח" את ההתייחסות להוריו.

בנוסף - יתכן שיש כאן נתון נוסף: ציינת שלפני האירוסין אמר שהיו זמנים בחיים שהוריו "קלקלו" לו.  לפעמים, דווקא בזמן כזה - פתאום הבן מתקן את החוויה המקלקלת מאז..  "הפוך על הפוך".. בלי שהוא כ"כ מודע בעצמו שבעצם הוא עוסק בכך.

אתם צריכים לעשות "רוורס" כללי. או בעצמכם - ואם לא ילך אז בעזרת ייעוץ.

[ולא כדאי כעת להיכנס פה למינוחים של "אלימות", זה לא יועיל כלום. שניכם הייתם אלימים במידה מסויימת; וגם לקלל את הוריו זו אלימות; ושניכם כנראה כלל אינכם "אלימים", אלא הגעתם לרמות תסכול שקשה היה להכיל]

תבקשי איתו שיחה, רגועה לגמרי. אפס האשמות. אף אחד כאן לא "אשם".

תגיד לו שאת רוצה לדבר איתו כדי לתקן.

תתחילי ממה שהיה בהתחלה. אפס האשמות. תגידי שאת מאד מעריכה את ההתמסרות שהיתה לו לאביו, אבל בגלל שזה היה תחילת הנישואין, זה היה לך מאד קשה לא למצוא את בעלך לצידך. לא מאשימה - מציינת את הקושי שהיה לך.

ושאת מבינה שבעקבות זה ביטאת תסכול, ואותו זה תסכל כי הרגיש חובה לעזור. והתגלגל מה שהתגלגל.

תאמרי: אנחנו איש ואשתו, אנחנו צריכים למצוא איך אנחנו בונים מחדש את הבית שלנו. ממש מההתחלה. לא סותר קשר טוב עם ההורים. ובאמת, תחליטי לעצמך שלא מפריע לך אם קונה גם להוריו משהו כשעושים קניות, שם זוכר אותם בטיול.. אדרבה, יופי, מידות טובות, ובלבד שלא יבוא על חשבון התייחסות אלייך ואל הבת.

יתכן שאם אכן תנסו להתחיל "מחדש", אז היחס ביניכם יגרום לכך שזה לא יהיה על-חשבון.

ותנסו להתחיל שוב, ממש כאילו התחתנתם כעת, כאשר ההורים מכובדים אך לא במקום הבנין ביניכם.

תסכמו שמוחלים זה לזה על מה שהיה ושוב לא "פותרים" כך בעיות. תבינו זה את זה שהיה מהלחץ - ואפשר אחרת לגמרי.

אם ילך - מצוין. אם לא - חייבים ייעוץ כנראה, כי צריך הדרכה, גם איך עולים "מחדש", גם איך מוחקים את השלילה שהיתה, גם איך לא מובילים את הדברים לכך שימשיכו "לגרום את עצמם", גם לפרופורציה הנכונה של היחס לאשה ולהורים.

הלוואי שתצליחו בעז"ה.

שלום רב , תודה לכל אחת שעזר ותמך 

חברה אני התייחסתי יותר לבעיה שלי לעומת האלימות 

האלימות הייתה פעם מקסמום פעמיים מאז שהתחתנתי 

אני לא מדברת על אלימות שהיא גסה 

לא לזה רמזתי 

הבעיה שלנו היא לא האלימות הבעיה שלי זאת שבית חמי התחילו להיות חלק מהחיים שלי  

אני לא אומרת שנחנו צריכים להתנתק מהם להבדיל 

אני אוהבת המשפחה שלו 

אבל בעייתי זה שבעלי לוקח את כל החסות על בית הוריו , מה שמתאר את מצבו זה התמכרות 

הוא אחד כזה שאם אתה נותן או עושה לו משהו אז לוקח את זה כהרגל חיים 

התחיל לעזור להורים ואז הוא חשב שזה הרגל חיים וזה מה שיש 

אני לא אומרת הוא לא חייב לעזור , אבל רבנו של עולם אי אפשר ששניים נישואים כל היום הוא עסוק באבא שלו והבית אצלם אני לא יכולה אין לי חיים , הוא רוצה לדעת כל יום אם אבא שלו אכל אם יצא , אפילו הייתה לי בעיה איתו שהוא היה חוזר כל יום מהעבודה , יורד הביתה מוסר את האוטו שלו לאבא שלו , אתם מבינים שאין לי פרטיות אין לי חיים פשוט מאוד עד שהיתי רבה איתו על הדבר הזה לבסוף הוא קנה לו אוטו , 

הבעיה של בעלי זאת ההתמכרות לדברים שהוא חושב שהוא חייב לעשות את זה כל יום 

צריכה קודם להפנים את הטוב שבזה.

אחר-כך לדבר בנחת, מתוך נקודת ההנחה הזו.

להסביר איך היו נראים דברים אם מההתחלה לא היה קורה לאבא שלו מה שקרה.

הייתם מתרגלים אחד לשני, ואז גם היה חוזר יחס טוב עם ההורים, וזה היה על גבי הבסיס של הבית שבניתם.

קרה מה שקרה, הדברים לא נבנו בסדר הנכון, ולכן כעת צריך "מחדש".  הרגל של הבית, לא רק מבחוץ אלא גם מהלב, וגם אל ההורים, אבל לא כ"הרגל ממכר" אלא כבחירה שעל גבי הבית.

בשביל זה צריך גם "לנקות את השטח" ממה שהיה, להתנצל על היתקלויות לא נעימות ולהסביר, כדי שתתעורר מוטיווציה לבית שלכם.

ולראות אם זה מסתדר.  קודם כל - ביחס שבלב, לפני הצדדים הטכניים, ולהתעלם קצת, מצידך, ממה קורה ביחס להורים.

אם ילך - טוב. אם לא - פנו לעזרה, שלא "יתגלגל" הלאה. 

[אגב, זה גם הכיוון שכתבתי עליו מקודם. היה די ברור שאין כאן "אלימות" קלאסית, חלילה, אלא התגלגלות שצריכה השבה למקום וניווט נכון]

שאת יודעת בברור שתעמדי בהם בשעת הצורך...הוא חייב להבין שהוא הורס את הבית שלו.. ושמאז שהוא התחתן אז הבית שלו זה את ולא ההורים שלו. בהצלחה

בסיוע ותמיכה- הם נשענים עליו לאחר שעברו טראומה- ואפשר להבין אותם.  אבל אפשר להציע חלוקה בין האחים בסיוע להורים.. ואם תהיה תורנות הכל יראה אחרת.

אז זיהו הבעיה

שהכול מוטל על בעלי יש לו 5 אחיות 

ואח נוסף בן 18

אין חלוקה 

היה חלוקה בהתחלה אבל לאט לאט התחיל בעלי לקחת על עצמו את הכול 

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.