אנחנו נשואים כמעט שנה וחודש וחצי אחריי הנישואים נכנסתי להריון.החודש וחצי הראשונים היו מאוד קשים וגם משמחים-עברו עלי דברים ולא הבנתי בדיוק מה אבל ההיתי מאוד עצבנית ומתוחה ומכול שטות צעקתי על בעלי.הכעס נרגע אבל עדיין יש לי יציאות.וממש קשה לי עם זה!הוא כ"כ מקשיב ומכיל.לא כועס גם כשאני פוגעת בו.ולי קשה לסבול כבר את עצמי.רוצה להפסיק עם הכעסים.
מפחדת להביא ילד לעולם..הוא עוד חודשיים אמור להוולד ומפחיד אותי להיות אמא.מאיפה אני יביא סבלנות?ואם לא תהיה לי??
יש פעמים שאני מגיעה למחשבות שאני לא ראויה לבעלי.שכול הנישואים גדולים עלי.ומתחרטת שנכנסתי להריון.כי אני לא מצליחה להאמין בעצמי שאהיה טובה בתור אמא.
מה עושים??מוכר??


