תחפשי את ה"התרגשות".. בטל דבר - בטלה אהבה..

תחפשי את הקשר הטוב, המתאים והאמיתי, שהלב נמשך אליו, ומתוכו ייבנו הרגשות יציבות יותר ואמיתיות יותר.

זה לא "אמצעי" להרגיש התרגשות. אלא ההרגשה - כשהיא אמיתית - יכולה להיות סימפטום לבנין אמיתי.

לענ"ד.

ההתרגשות (של ציפיה, שעומדים לפני משהו גדול ויקר ועדין - בלי קשר לבחור המסויים - הבנתי נכון?) חוזרת לפעמים. בדרך כלל אפילו בלי תלות ברורה בפגישות עצמן, אלא יותר בדברים כלליים שאת עוברת בחיים. הביישנות כזאת יכולה להופיע עוד פעמים.

אבל חשוב שלא לכעוס על עצמך כשהיא אינה... יהיה בסדר בעזרת ה', איך שאת יכולה.

בהצלחה רבה!!

ב"ה

מפזם לעצמי

מתוך ויקי - פרפרים בבטן

פרפרים בבטן הוא ביטוי המתאר תחושת אי נוחות קלה בבטן המתרחשת בעת התרגשות מתמשכת.

בעת מתח או התרגשות שולחת מערכת העצבים הסימפתטית אותות אשר גורמים לשחרור מוגבר של ההורמון אדרנלין, אשר תפקידו הוא הכנת הגוף להתמודדות עם איום פיזי או גורם מאיים אחר. שחרור האדרנלין מביא להאצת קצב פעימות הלב, לעליה בקצב הנשימה, לכיווץ כלי הדם באזורים שונים בגוף (כדי לאפשר לדם רב יותר לזרום לעבר השרירים), עיכוב הפרשת בלוטות, הרחבת האישונים, הרפיית שלפוחית השתן, האטת פעילות הקרביים והקטנת כמות הדם המוזרמת אליהם.

כאשר מצב זה מתמשך, עשוי האדם לחוש באי נוחות קלה בקרביים הנובעת מאי ספיקת דם בכמות הרגילה לאזור זה. תחושה זו אופיינית להתרגשות המלווה התאהבות או מתח הגורר דריכות מתמשכת, למשל מתח שלפני מבחן.

לא התכוונתי לשיקול דעת על בחירה מסוימת שמונעת מתוך פרפרים בבטן, בשלב מתקדם של הקשר.
לא.

בסה"כ לתחושת הציפייה שאופפת (אולי רק בנות?!..) לפני שנפגשים בפעם הראשונה עם מישו.

ב"ה

יכול להיות שזה השחיקה?

כי אם כן , אז אני חושב שאחד הדרכים לצפות זה על ידי הנתינה.

הרב דסלר אומר - כי לאשר יתן יאהב.

מכתב מאליהו, חלק א', עמ' 37

"הורגלנו לחשוב את הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם ייטיב לו. אבל הסברה השנייה היא כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו כי חלק מעצמיותו בהם הוא - אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה - הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בה...אך יתבונן נא האדם, כי לאשר ייתן, יאהב... ואז יבחין ויבין, כי זה אשר זר נחשב לו, הוא רק מאשר טרם נתן לו, ועוד לא הטיב עמו. אם יתחיל נא להטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר המה כולם קרוביו, כולם אהוביו.

מקווה שזה עזר..

לא התכוונתי לפרפרים של מאוהבים..

אולי לאלה שהגדרת "אדרנלין.."

אולי אפשר באמת בלי..
נחכה ונראה;)

מבחינתי ההתרגשות/ביישנות לפני פגישות היתה לי ביטוי לזה שאני מרגיש שאני ניגש לדבר יקר ועדין, לבוא בכבוד, ברגש ובשימת לב. מנקודת המבט שלי היא גם מפנה את המקום לבנות קשר טוב מתוכו. הצטערתי בתקופות שראיתי שהמחשבה שלי נהייתה יותר עצבנית או אגוצנטרית כזאת, אבל כמו שכתבתי למעלה, מנסיון זה לא חד-כיווני, זה יכול לחזור עם דברים שקורים בחיים, או עם התבוננות והכנה.

אבל בשלב כלשהו במודע, אני לא רציתי שיהיו לי פרפרים לפני שאני פוגש את הבחורה לפחות פעם אחת.

נראה לי שלבנות זה עוד יותר עדיף, כי הן יותר רגשניות, ולכן כל תנודה יותר קשה להן.

תכירי את הבחור פעם אחת (המחשבות לפני הפגישה הראשונה הן סתם הזיות),

ואז אם יהיה לך טוב איתו, הפרפרים הטובים כבר יגיעו מאליהם.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים