כניסתו של צה"ל לרצועה לא תפתור את המצב בדרום. בשביל לפתור את המצב בדרום צריך להחזיק ברצועה, וצבא לא יכול להחזיק שטחי מולדת לטווח ארוך ללא התיישבות

דרישתם של אלפי היהודים שגורשו מגוש קטיף ממדינת ישראל לתקן את העוול שנעשה לתקן את הטעות הטראגית, ולשוב לכל ישוב, היא דרישה אשר בסיסה המוסרי חזק ומוצק ובלתי ניתן לשלילה. דרישתם של תושבי הדרום למציאות ביטחונית טובה יותר כאשר ברור כי גוש קטיף על חמש אצבעותיו מהווה מצד אחד את העורף הביטחוני להגנה על הדרום ומין הצד השני את החזית המדינית לשליטה בעזה וריסוק בסיסי הטרור אשר קיימים בתוכה, היא דרישה אשר בהחלט מתקבלת על הדעת.

מחובתינו בעת הזו להציב דרישה ברורה אל ממשלת ישראל זאת שעכשיו, ובוודאי זאת שתהיה בקרוב: תנו לשוב לעזה! למנהיג אמיתי צריך להיות גם האומץ לתקן טעויות, וכיום אין חולק שפשע הגירוש היה טעות.

לכן נאמר בקול גדול: נכנס לעזה, ולא רק שנכנס אלא גם נשאר.

ולציניקנים שבוודאי יבואו לומר שאין סיכוי וזה לא ריאלי, אני אומר: החרישו, מהלך שיבת עם ישראל לארצו כולו היה בגדר נס וכיום יש לעם היהודי עוצמה מספקת לשוב לעזה, כיום יש הסכמה ציבורית שמישהו צריך לעשות שם סדר. ולנשמות הטובות שבוודאי יטענו בקול גדול שאנו מפריעים לצה"ל ולממשלה להתרכז במלאכתם, נענה שאנו לא רק שלא מפריעים אלא מסייעים לצבא ולעורף על ידי הגברת החוסן הלאומי ויציקת תוכן מוסרי ערכי, ובראש ובראשונה התיישבותי במלחמה בטרור.

בל נשכח, איננו צבא כובש אלא ריבון לגטימי ששב לארצו ופועל בה מתוך אחריות וזכות.

ולאנשי המעשה נבוא ונאמר בואו יחד נתחיל לגבש את גרעיני השיבה לגוש קטיף: נשב על המפות, נבנה את התוכניות המעשיות, נפעל להקמת מאחזים על גדר המערכת אשר יהוו את קן השיגור, את בסיסי היציאה למשימה שניצבת לפנינו, משימה היסטורית ולאומית אשר חלון הזדמנויות נדיר נפתח כעת למימושה, ואיש לאחיו יאמר חזק.

עלה נעלה, כי יכול נוכל לה.